למזכירת הדירקטוריון היו כישורים מקצועיים יוצאי דופן, לא רק בתחום המשפטי אלא גם בתחום הניהולי, כדי להמשיך להוביל את בזק, שנוהלה על ידי סטלה הנדלר. יוכלמן נחשבה למשפטנית מבריקה בדיני חברות, ולפני שכתבה נוהלי דירקטוריון בבזק עשתה זאת גם בהפניקס. אלה נלמדו גם בחברת החשמל ובמערכת הבנקאית. ואם יוכלמן לא הייתה מתמנה למנכ"לית בזק, סביר שהייתה כיום חברת הנהלה ומנהלת המחלקה המשפטית באחד הבנקים הגדולים או בקבוצת ביטוח. עוד לפני שהגיעה לבזק ב־2007 (לפני עידן אלוביץ'), יוכלמן הצעירה שימשה כיועצת המשפטית של קבוצת הפניקס וקודם לכן כעוזרת המשפטית של זיוה הדסי־הרמן, נשיאת בתי משפט השלום בת"א.
אבל הכל אם ואם ואם. התפוצצות פרשת בזק, שבמרכזה עסקת בזק־יס, תקעה את הקריירה של יוכלמן והכניסה אותה עמוק למקרר בארבע השנים האחרונות. מבחינתה הזמן עצר מלכת. ערב פתיחת משפטה ושל בכירים אחרים בקבוצה ביום רביעי הקרוב, היא מוסרת לראשונה את גרסתה בראיון בלעדי ל"מעריב".
באוקטובר 2014 התכנסה ועדה בלתי תלויה בדירקטוריון בזק לדון באחת מעסקאות בעלי העניין הגדולות במשק: בזק, שהחזיקה 50% ממניות חברת שידורי הלוויין יס, עמדה לרכוש את החזקותיו (50%) של אלוביץ' בחברת יס. מאז ומעולם עסקות בעלי עניין בבורסה נתפסו כדבר שלילי בעיני המשקיעים, כי הן מכילות בתוכן חומר רעיל של ניגוד אינטרסים מובהק. כך היה כשקבוצת אי.די.בי רכשה מנוחי דנקנר לפני כעשור את החזקותיו הפרטיות בחברת ישראייר, וכך היה בעסקאות רבות אחרות.
כדי לאשר את העסקה הבעייתית ולרצות את בעלי המניות, היה צורך בחוות דעת מקצועיות לגבי המחיר. בנוסף הוחלט למנות ועדת דירקטוריון "בלתי תלויה", אף שלא הייתה חובה חוקית לכך. אגב, עד היום לא קיימים כללים המסדירים את עבודתן של ועדות מסוג זה.
עם זאת, לפי נוהלי העבודה בבזק, דיווחים מיידיים לבורסה שכוללים גם הערכות שווי מחייבים אישור מול יו"ר הדירקטוריון טרם פרסומם לציבור. בעסקת בזק־יס היה לאלוביץ' אינטרס עליון שבזק תרכוש את החזקותיו במחיר גבוה ככל הניתן. לבזק מאידך כדאי היה לשלם כמה שפחות.
אלוביץ' שלט בשתי החברות, אבל בבזק הציבור החזיק במרבית המניות (70%), ובחברת יס - אלוביץ' היה המוטב העיקרי. המחלוקת שעל הפרק הייתה כמה שווה יס: בהערכות השווי ערב העסקה נאמד שוויה ב־300 מיליון שקל. אלא שעבור בזק היא הייתה שווה הרבה יותר, מכיוון שחברת יס צברה בשנים האחרונות הפסדי עתק. איחוד הפעילות המבנית של יס לתוך בזק (מה שמכונה בעגה המקצועית "ביטול ההפרדה המבנית") היה חוסך לבזק תשלומי מס של עד 1.5 מיליארד שקל, ומכאן שלבזק היה תמריץ אובייקטיבי להשלים את העסקה.
בסופו של דבר מכר אלוביץ' את חלקו בחברת יס לבזק תמורת כמיליארד שקלים, אך בתהליך המכירה החלו העניינים להסתבך. בית ההשקעות מריל לינץ' חשף בוועדה "הבלתי תלויה" מצגת בנוגע לשוויה של יס, וזו מצאה את דרכה לשולחן של אלוביץ', שאמור היה להיות מודר מדיוני הוועדה.
ההדלפה עוררה סערה, ויוכלמן, שנחשדה כמקור ההדלפה, כתבה לאלוביץ': "היה בלגן אתמול עם המצגת. הם ראו ששלי (ביינהורן, סגניתה - י"ש) יצאה איתה, אז דודו (מזרחי, סמנכ"ל בזק וכיום מנכ"ל החברה - י"ש) התקשר לשאול אותה למה היא יצאה והיא נלחצה. בסוף יפטרו אותי בגללך".
בתום חקירת רשות ניירות ערך הוחלט להגיש לבית המשפט תביעה על התנהלותה של יוכלמן בעסקה ובעסקת בעלי עניין נוספת בין יס לחברת הלוויינים חלל תקשורת בבעלותו של אלוביץ'. יוכלמן התייחסה לטענות החוקרים כאל "אוויר חם". לאורך כל חקירותיה הפגינה נחישות והתעקשה שפעלה במסגרת סמכויותיה, המחייבות אותה לעדכן את יו"ר דירקטוריון, ושמבחינת מחיר העסקה לא נגרם לבזק נזק.
הייתי מוכנה להודות במשהו בסגנון של 'טעות בשיקול דעת' ולהסתפק באכיפה מנהלית. זה מה שמקובל לעשות בסוג כזה של טענות, וזה מה שנעשה גם במקרים אחרים. הרי בשביל זה יש אכיפה מנהלית. אבל בפרקליטות לא היו מוכנים לשמוע על כך ויש להם סיבות אחרות. אתה שואל ובצדק למה עם המנכ"לית כן עסקה ועם היועצת המשפטית לא, אז אין לי על כך תשובה. לאלוהים פתרונים. גם בא כוחי עו"ד בעז בן צור שאל מה אקבל במסגרת העסקה, ולא קיבל תשובה. הייתי מוכנה להודות במשהו כמו פגם בשיקול דעת, כי לא הייתה כאן כוונה פלילית, אבל לא היה עם מי לדבר".
הוועדה נועדה להגן על החברה אם וכאשר עסקה כלשהי השנויה במחלוקת תגיע לבית המשפט. אבל עד היום לא היה תקדים לכך שהעמידו לדין על שימוש בוועדה וולונטרית. אם הרשות רוצה לייצר מצב חדש, שתעשה זאת מעכשיו, לא בדיעבד ולא על הגב שלי. ממועד פתיחת החקירה עברו ארבע שנים ועד עכשיו לא מצאו לנכון לקבוע בחוק כללים. רק לפני כחודש פרסמה הרשות לראשונה הנחיות ביחס לעבודת ועדות בלתי תלויות".
אתן לך דוגמה: נוהל עבודת הדירקטוריון בבזק קובע שיש חובה להעביר דוח עסקה לאישור היו"ר. אם באמת אסור היה להעביר מידע, אז גם לכל הבכירים האחרים היה אסור. מדוע אני היחידה שנותרה לבד באישום זה? מאשימים אותי בהאשמה כוללנית של הדלפת מידע, אבל מבחינה מעשית המידע שעבר לא השפיע אפילו בחצי סנטימטר על המו"מ או על המחיר שבו נסגרה עסקת בזק־יס. לא רק אני אומרת את זה. גם הדירקטורים שנחקרו שראו את כל החומר שעבר אישרו את מה שאני טוענת. גם הם טוענים שהמידע לא הקנה שום יתרון לשאול ולא נגרם נזק".
חברי הוועדה דנו בליבת המו"מ של העסקה בצורה בלתי תלויה. התנאים הסופיים של עסקת בזק־יס נסגרו בסופו של דבר בפגישה בבית קפה בין אור אלוביץ' ואיציק אידלמן, יו"ר הוועדה הבלתי תלויה. הם גם סגרו את המחיר ושניהם אמרו את זה בחקירות".
"זה אפשר ניהול אפקטיבי יותר של החברה. אלוביץ' למד עם הזמן לסמוך עליי ועל שיקולי דעתי. מדברים על עסקת בזק־יס אבל שוכחים שהיו החלטות ששכנעתי אותו שלא לקבל, כי הסברתי שזה לא יעבור וזה רע לבזק. הוא סמך עליי וקיבל את זה. הכל מופיע בפרוטוקולים. שאול הרבה להתייעץ איתי וכיועצת משפטית של בזק קיבלתי מאות החלטות".
זה ילדותי ומיתמם להניח שהייתה 'בפינת הקפה' במשרדי בזק איזו מחיצה מלאכותית שדרכה לא עובר שום מידע. גם חוקרי רשות ני"ע ידעו את כל העובדות האלה ובחרו להתעלם מחומר הראיות. למה? כי להיטפל אליי זה קל. אני מטרה קלה. בניגוד לדירקטורים ולמנכ"לים אין לי רשת קשרים וכוח. לוקחים מונחים מעולם אחר לעולם שלנו. בכל החקירות אמרתי ואני חוזרת וטוענת שלא הדלפתי ליו"ר, אלא דיווחתי ליו"ר הדירקטוריון בדיוק לפי סמכותי".
כל מה שיש לי זה את השם הטוב, המוניטין והיכולת המקצועית. לצערי כושר ההשתכרות שלי נלקח ממני עוד לפני שאפילו הסתיימה החקירה. אני מנסה להמשיך בחיים, אבל כל הזמן מקבלת ברקסים. לו הייתי מודה ומוותרת על טענותיי המוצדקות, יכולתי כבר להיות אחרי העונש. אבל כעת אני הולכת למשפט, ואם בעוד עשר שנים אצא זכאית, מי יחזיר לי את העשור הכי פרודוקטיבי והאבוד של חיי?".
העובדה שהיו לי יחסים מצוינים עם בעל השליטה רק תרמה לבזק, כי רק במעמד הזה יכולתי להשפיע ולמנוע דברים שנראו לי לא תקינים. גם אם טעיתי בשיקול דעתי במקרה הזה, ואני לא אומרת שזה מה שקרה, אם לא קיבלתי תמורה ולא היה איסור להעביר מידע - איך זה יכול להיות פלילי? בארץ וגם בעולם לא היה תקדים על העמדה לדין פלילי במקרים כאלה. יש לי על כך חוות דעת משפטית גם ממשפטנים בעלי שם ישראלים וגם ממומחה בינלאומי שייבא לישראל את אופן פעילות הוועדות הבלתי תלויות.
ואני חוזרת ומדגישה את העובדה החשובה מאוד: המחיר בעסקת בזק־יס (כמיליארד שקל) היה רחוק שנות אור מהמחיר שנדון בוועדה הבלתי תלויה (כ־300 מיליון שקל). ברור שהמידע שהועבר לא השפיע על המו"מ וודאי שלא על המחיר".
התרעות פיקוד העורף