לפני כארבע שנים פתחה רשות ני"ע בחקירת פרשת בזק. לא מופרך יהיה להניח שלינור יוכלמן, מזכירת דירקטוריון החברה הנאשמת בפרשה, הייתה הופכת למנכ"לית בזק אלמלא החקירה. זה היה קורה כנראה אם שאול אלוביץ' היה ממשיך להיות בעל השליטה בחברה, כי האמון שנבנה במשך השנים בין השניים היה מוחלט. אלוביץ' נכח באירועים משפחתיים של יוכלמן, ולעתים נדמה היה שלא מדובר ביו"ר בזק אלא באב המשפחה.

למזכירת הדירקטוריון היו כישורים מקצועיים יוצאי דופן, לא רק בתחום המשפטי אלא גם בתחום הניהולי, כדי להמשיך להוביל את בזק, שנוהלה על ידי סטלה הנדלר. יוכלמן נחשבה למשפטנית מבריקה בדיני חברות, ולפני שכתבה נוהלי דירקטוריון בבזק עשתה זאת גם בהפניקס. אלה נלמדו גם בחברת החשמל ובמערכת הבנקאית. ואם יוכלמן לא הייתה מתמנה למנכ"לית בזק, סביר שהייתה כיום חברת הנהלה ומנהלת המחלקה המשפטית באחד הבנקים הגדולים או בקבוצת ביטוח. עוד לפני שהגיעה לבזק ב־2007 (לפני עידן אלוביץ'), יוכלמן הצעירה שימשה כיועצת המשפטית של קבוצת הפניקס וקודם לכן כעוזרת המשפטית של זיוה הדסי־הרמן, נשיאת בתי משפט השלום בת"א.

אבל הכל אם ואם ואם. התפוצצות פרשת בזק, שבמרכזה עסקת בזק־יס, תקעה את הקריירה של יוכלמן והכניסה אותה עמוק למקרר בארבע השנים האחרונות. מבחינתה הזמן עצר מלכת. ערב פתיחת משפטה ושל בכירים אחרים בקבוצה ביום רביעי הקרוב, היא מוסרת לראשונה את גרסתה בראיון בלעדי ל"מעריב".

את מרגישה תחושת החמצה?
"לא הרמתי ידיים. אבל מאז שפוטרתי מבזק לפני ארבע שנים לא הצלחתי למצוא עבודה. עבדתי בכל מיני עבודות מזדמנות. הייתי המפרנסת העיקרית בבית. חיסלנו את פיצויי הפיטורים. נאלצתי למכור כל מיני דברים. אכלתי את החסכונות וחזרתי מבחינה כלכלית עשור אחרונה.
"אני משלמת מחיר כבר מאוד. כבר נענשתי, גם אם בסופו של דבר אזוכה בעוד שנתיים. מי יחזיר לי את הכסף? מי יחזיר לי את השנים האבודות? לו הייתי חושבת שבאמת מגיע לי עונש, הייתי חותמת על עסקת טיעון עם הפרקליטות, אבל זה לא המצב".

באוקטובר 2014 התכנסה ועדה בלתי תלויה בדירקטוריון בזק לדון באחת מעסקאות בעלי העניין הגדולות במשק: בזק, שהחזיקה 50% ממניות חברת שידורי הלוויין יס, עמדה לרכוש את החזקותיו (50%) של אלוביץ' בחברת יס. מאז ומעולם עסקות בעלי עניין בבורסה נתפסו כדבר שלילי בעיני המשקיעים, כי הן מכילות בתוכן חומר רעיל של ניגוד אינטרסים מובהק. כך היה כשקבוצת אי.די.בי רכשה מנוחי דנקנר לפני כעשור את החזקותיו הפרטיות בחברת ישראייר, וכך היה בעסקאות רבות אחרות.

כדי לאשר את העסקה הבעייתית ולרצות את בעלי המניות, היה צורך בחוות דעת מקצועיות לגבי המחיר. בנוסף הוחלט למנות ועדת דירקטוריון "בלתי תלויה", אף שלא הייתה חובה חוקית לכך. אגב, עד היום לא קיימים כללים המסדירים את עבודתן של ועדות מסוג זה.

עם זאת, לפי נוהלי העבודה בבזק, דיווחים מיידיים לבורסה שכוללים גם הערכות שווי מחייבים אישור מול יו"ר הדירקטוריון טרם פרסומם לציבור. בעסקת בזק־יס היה לאלוביץ' אינטרס עליון שבזק תרכוש את החזקותיו במחיר גבוה ככל הניתן. לבזק מאידך כדאי היה לשלם כמה שפחות.

אלוביץ' שלט בשתי החברות, אבל בבזק הציבור החזיק במרבית המניות (70%), ובחברת יס - אלוביץ' היה המוטב העיקרי. המחלוקת שעל הפרק הייתה כמה שווה יס: בהערכות השווי ערב העסקה נאמד שוויה ב־300 מיליון שקל. אלא שעבור בזק היא הייתה שווה הרבה יותר, מכיוון שחברת יס צברה בשנים האחרונות הפסדי עתק. איחוד הפעילות המבנית של יס לתוך בזק (מה שמכונה בעגה המקצועית "ביטול ההפרדה המבנית") היה חוסך לבזק תשלומי מס של עד 1.5 מיליארד שקל, ומכאן שלבזק היה תמריץ אובייקטיבי להשלים את העסקה.

שאול אלוביץ'  (צילום: פלאש 90)
שאול אלוביץ' (צילום: פלאש 90)

בסופו של דבר מכר אלוביץ' את חלקו בחברת יס לבזק תמורת כמיליארד שקלים, אך בתהליך המכירה החלו העניינים להסתבך. בית ההשקעות מריל לינץ' חשף בוועדה "הבלתי תלויה" מצגת בנוגע לשוויה של יס, וזו מצאה את דרכה לשולחן של אלוביץ', שאמור היה להיות מודר מדיוני הוועדה.

ההדלפה עוררה סערה, ויוכלמן, שנחשדה כמקור ההדלפה, כתבה לאלוביץ': "היה בלגן אתמול עם המצגת. הם ראו ששלי (ביינהורן, סגניתה - י"ש) יצאה איתה, אז דודו (מזרחי, סמנכ"ל בזק וכיום מנכ"ל החברה - י"ש) התקשר לשאול אותה למה היא יצאה והיא נלחצה. בסוף יפטרו אותי בגללך".

בתום חקירת רשות ניירות ערך הוחלט להגיש לבית המשפט תביעה על התנהלותה של יוכלמן בעסקה ובעסקת בעלי עניין נוספת בין יס לחברת הלוויינים חלל תקשורת בבעלותו של אלוביץ'. יוכלמן התייחסה לטענות החוקרים כאל "אוויר חם". לאורך כל חקירותיה הפגינה נחישות והתעקשה שפעלה במסגרת סמכויותיה, המחייבות אותה לעדכן את יו"ר דירקטוריון, ושמבחינת מחיר העסקה לא נגרם לבזק נזק.

רשות ניירות ערך התייחסה לעניין בחומרה וטענה שיוכלמן פעלה לקידום האינטרסים של בעל השליטה תוך העברת מידע פנימי. בכתב האישום שהוגש בתחילת החודש היא הואשמה בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך והפרת אמונים בתאגיד.
יוכלמן בטוחה שצדקתה תוכח בבית המשפט. המשפט ייפתח ביום רביעי בשבוע הבא (3 בפברואר) אצל השופט ח'אלד כבוב. היא תיוצג על ידי עו"ד בעז בן צור (שללא קשר, מייצג גם את נתניהו בכתבי האישום בתיק 4000) ודקלה סירקיס.

כתבי אישום הוגשו גם נגד שאול אלוביץ', בנו אור אלוביץ' וחמישה בכירים לשעבר בקבוצה. עם המנכ"לית לשעבר הנדלר נחתמה עסקת טיעון. המשפט יהפוך לאבן דרך לפעילים בשוק ההון, ובמיוחד לבעלי חברות בורסאיות השוקלים עסקאות "בעלי עניין".

חלק מהבכירים בבזק חתמו על עסקות טיעון וחסכו מעצמם את ניהול המשפט. מדוע לא הגעת לעסקה עם הפרקליטות?
"אחרי כל מה שעבר עליי אני מבינה מדוע אנשים מגיעים לעסקות טיעון, גם על דברים שלא עשו. חוקרי רשות ני"ע היו מאוד קשים איתי ולא היו מוכנים להציע לי מה שהציעו למשל להנדלר. הם רצו הודאה מלאה שלי על כתב האישום. לא הייתי מוכנה לחתום על כך, כי יש לכך השלכות חמורות. ראשית, חברת הביטוח תפסיק את הכיסוי הביטוחי שלי ותדרוש ממני להחזיר את כל ההוצאות. שנית, במקרה של הודאה עלולה להיפתח תיבת פנדורה שלמה וגל של תביעות אזרחיות. וחוץ מזה, לא הייתי מוכנה להיות מורשעת בעבירה שיש עמה קלון ולהסתכן באובדן רישיוני.

הייתי מוכנה להודות במשהו בסגנון של 'טעות בשיקול דעת' ולהסתפק באכיפה מנהלית. זה מה שמקובל לעשות בסוג כזה של טענות, וזה מה שנעשה גם במקרים אחרים. הרי בשביל זה יש אכיפה מנהלית. אבל בפרקליטות לא היו מוכנים לשמוע על כך ויש להם סיבות אחרות. אתה שואל ובצדק למה עם המנכ"לית כן עסקה ועם היועצת המשפטית לא, אז אין לי על כך תשובה. לאלוהים פתרונים. גם בא כוחי עו"ד בעז בן צור שאל מה אקבל במסגרת העסקה, ולא קיבל תשובה. הייתי מוכנה להודות במשהו כמו פגם בשיקול דעת, כי לא הייתה כאן כוונה פלילית, אבל לא היה עם מי לדבר".

כמשפטנית בכירה המכירה היטב את דיני החברות הציבוריות, האם את יכולה להסביר לי במילים פשוטות מהי ועדת דירקטוריון "בלתי תלויה" ומה מעמדה בחוק?
"הפעילות של ועדות בלתי תלויות בדירקטוריון עדיין לא מוסדרת עד היום מבחינה חוקית, אפילו אחרי פרשת בזק. העמדתי לדין בנסיבות אלה היא חסרת תקדים בישראל, ולפי מיטב ידיעתי גם בחו"ל לא היו תקדימים כאלה. לא היה עד היום שום חוק המונע העברת מידע או התייעצות בין בעלי תפקידים בארגון, גם אם מדובר בוועדה 'בלתי תלויה'. גם היום אין חובה להשתמש במוסד זה כדי לאשר עסקה. אבל בעקבות פרשת בזק־יס חברות ציבוריות ישקלו היטב אם צריך להשתמש בוועדות כאלה.

הוועדה נועדה להגן על החברה אם וכאשר עסקה כלשהי השנויה במחלוקת תגיע לבית המשפט. אבל עד היום לא היה תקדים לכך שהעמידו לדין על שימוש בוועדה וולונטרית. אם הרשות רוצה לייצר מצב חדש, שתעשה זאת מעכשיו, לא בדיעבד ולא על הגב שלי. ממועד פתיחת החקירה עברו ארבע שנים ועד עכשיו לא מצאו לנכון לקבוע בחוק כללים. רק לפני כחודש פרסמה הרשות לראשונה הנחיות ביחס לעבודת ועדות בלתי תלויות".

במילים אחרות, לטענתך מנסים עכשיו דרך בית המשפט להפוך את המקרה שלך לתקדים משפטי, ואת משלמת את המחיר.
"כל התקשורת ביני לבין יו"ר בזק הייתה גלויה ובוצעה במיילים רשמיים של בזק. המצג כאילו חקרו וגילו משהו שקרה במחשכים הוא בדיחה. לוועדת דירקטוריון בלתי תלויה אין מעמד משפטי חוקי. אין איסור להעביר מידע, ותלוי מהו המידע המועבר. היה לי מותר להעביר את כל המידע שלגביו נטען שאסור. לכל פעולה שלי יש הסבר. בנקודת הזמן המסוימת ההיא המידע שהעברתי כלל לא היה רלוונטי לגבי הטענות נגדי. פעלתי בהתאם לנוהל עבודת הדירקטוריון. כל השאר זאת סתם רכילות. ניסיתי להסביר את זה לחוקרים, שסירבו להקשיב.

אתן לך דוגמה: נוהל עבודת הדירקטוריון בבזק קובע שיש חובה להעביר דוח עסקה לאישור היו"ר. אם באמת אסור היה להעביר מידע, אז גם לכל הבכירים האחרים היה אסור. מדוע אני היחידה שנותרה לבד באישום זה? מאשימים אותי בהאשמה כוללנית של הדלפת מידע, אבל מבחינה מעשית המידע שעבר לא השפיע אפילו בחצי סנטימטר על המו"מ או על המחיר שבו נסגרה עסקת בזק־יס. לא רק אני אומרת את זה. גם הדירקטורים שנחקרו שראו את כל החומר שעבר אישרו את מה שאני טוענת. גם הם טוענים שהמידע לא הקנה שום יתרון לשאול ולא נגרם נזק".

אבל הוועדה הבלתי תלויה הוקמה כדי לנטרל את אלוביץ' מהעיסוק בעסקה, ובוודאי כדי למנוע הדלפות מהדיונים.
"ראשית, כל המידע שנטען שעבר הגיע עוד לפני שהתחיל המו"מ המעשי על מחיר העסקה, ולמידע לא הייתה שום השפעה על תוצאות המו"מ. בזמן אמת חברי הוועדה גם לא שיתפו אותי בחלקים הסודיים של הדיון. בחלקים אלה התבקשתי לצאת מחדר הישיבות, וזה גם מופיע בפרוטוקול. גם המנכ"לית הנדלר הוצאה מהחדר.

חברי הוועדה דנו בליבת המו"מ של העסקה בצורה בלתי תלויה. התנאים הסופיים של עסקת בזק־יס נסגרו בסופו של דבר בפגישה בבית קפה בין אור אלוביץ' ואיציק אידלמן, יו"ר הוועדה הבלתי תלויה. הם גם סגרו את המחיר ושניהם אמרו את זה בחקירות".

סביר להניח שכל מה שאת מספרת ידוע גם לחוקרי רשות ני"ע. יושבים שם חוקרים מנוסים ולא טיפשים. את רוצה להגיד לי שהם מסתכנים בהגשת תביעה מופרכת נגדך?
"שאלה מצוינת. לאורך כל החקירות חזרתי ואמרתי לחוקרי הרשות שאני שמחה שמי שחוקר את הפרשה זה הם ולא המשטרה, כי הם בקיאים יותר בנוהלי עבודת הדירקטוריון. ביקשתי מהם לבדוק מקרים אחרים שבהם הייתי מעורבת וגם נתתי דוגמאות אחרות. הסברתי להם שמתכונת העבודה שלי עם אלוביץ' הייתה גם מתכונת העבודה שניהלתי עם שלמה רודב, יו"ר הדירקטוריון שקדם לאלוביץ'. ניסיתי לשכנע אותם ואמרתי להם שמדובר ברכילות ו'באוויר חם'. אבל אני מודה שלא ידעתי שבזמן החקירה נגדי יש בעצם סיפור הרבה יותר גדול, וזה תיק 4000 והחשדות נגד נתניהו.

עם תחילת החקירה חוקרי הרשות לקחו את הפלאפונים של כולם ואז ראו את ההתכתבויות של סטלה הנדלר עם שלמה פילבר (מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר). הם רצו שאתן להם את הראש של אלוביץ' כדי שהוא ייתן להם את הראש של ביבי. אבל לפחות מבחינתי הדומינו לא נפל. לא נתתי להם את מה שהם ציפו, כי לא היה לי מה לתת. אבל היו אחרים שנתנו".

את טוענת שבעצם היית הכלי שבאמצעותו ניסו להגיע לאלוביץ' ומשם לנתניהו?
"בדיעבד התברר לי שלא אותי חיפשו אלא את אלוביץ', כדי שבתורו ייתן להם את ביבי. עוד בחקירה הראשונה ברשות ישר הציעו לי 'להציל את עצמי' ולתת להם את שאול. אם הייתי חושבת בזמן אמת שביצעתי עבירה כלשהי, אולי הייתי דואגת ללכת ולהקליט מראש כמו שעשו אחרים. לו הייתי מוסרת בחקירות גרסה שתסבך את שאול, הייתי נחשבת כיום לאבירת שלטון החוק, ובטח לא עומדת לדין".

מדוע בעצם נשכבת על הגדר בשביל אלוביץ'?
"לא נשכבתי על שום גדר ולא הגנתי על אלוביץ' אלא רק על עצמי. המילה 'הגנה' על אלוביץ' אינה נכונה. חזרתי והסברתי לחוקרים את התפקיד שלי בבזק. הסברתי מה התפקיד של מזכיר חברה בחברה בורסאית. אבל סירבתי לשקר ולהגיד שאלוביץ' הוא הבוס הגדול ואני מעבירה אליו אוטומטית את המידע, למרות שהחוקרים לחצו עליי מאוד. הם ניסו לפתות אותי כשאמרו לי 'אנחנו יודעים שזה לא את'. הסבירו לי: 'את נמצאת על הסיפון של הטיטניק אז מדוע שלא תצילי את עצמך?'".

ברור שהיה בינך לבין אלוביץ' קשר מקצועי הדוק. האם ייתכן שהקשר חרג בסופו של דבר מעבר לכך והשפיע על שיקול דעתך?
"כל הזמן אמרו לי שאלוביץ' הוא כמו אבא שלי. אבל זה לא נכון, כי היה לי אבא אחד ולצערי הוא נפטר. שאול ואני התקרבנו והייתה מערכת יחסים אישית קרובה המבוססת על אמון אישי ויכולת מקצועית. אבל אי אפשר אפילו לומר שהיינו חברים. אתה יודע שעד היום לא הייתי אצל שאול בבית והוא לא היה אצלי? אבל אני מכבדת ומעריכה אותו מכל הבחינות. מערכת היחסים הייתה חמה, אבל בסופו של דבר מי שנהנתה מרמת קרבה הייתה חברת בזק.

"זה אפשר ניהול אפקטיבי יותר של החברה. אלוביץ' למד עם הזמן לסמוך עליי ועל שיקולי דעתי. מדברים על עסקת בזק־יס אבל שוכחים שהיו החלטות ששכנעתי אותו שלא לקבל, כי הסברתי שזה לא יעבור וזה רע לבזק. הוא סמך עליי וקיבל את זה. הכל מופיע בפרוטוקולים. שאול הרבה להתייעץ איתי וכיועצת משפטית של בזק קיבלתי מאות החלטות".

יש בחברה כאלה שטוענים שנחשבת ל"איש החזק" בבזק, אפילו יותר מהנדלר המנכ"לית.
"אלה מחמאות שנעים לקבל, אבל מה לעשות שהן אינן משקפות את המציאות. כל הדברים האלה לא היו קיימים בזמן אמת. את כל הטענות או הרכילויות האלה לא היו משמיעים לו הייתי גבר. שאול העריך אותי על בסיס מקצועי בלבד, ואתה יכול לפנות אליו ולשאול אותו בעצמך. אינטנסיביות העבודה מקרבת בין בני אדם וכך גם היה בבזק. זה היה לא רק מול שאול אלוביץ'. הייתי ביחסי קרבה עם כל הדירקטורים".

קראו לך חפרפרת, כינו אותך סוכנת כפולה. איך את מרגישה עם זה?
"אני מניחה שלו הייתי גבר בן 50, לא היו מדברים עליי ככה. אני גם מבינה שזה לא מעניין אף אחד לדבר על העובדות האמיתיות, אז מנסים ליצור איזו אווירת סודיות, קונספירציה והסתרה שלא הייתה קיימת במציאות. גם הדירקטורים ניהלו עם אלוביץ' קשר רציף ופתוח, והם אלו שהחליטו על מחיר העסקה. גם המנהלים העבירו לאלוביץ' מידע, וזה היה בסדר. המו"מ התנהל 'בקלפים פתוחים' גם מול הבנקים. במקביל התנהלו עשרות ערוצי תקשורת בין נושאי משרה אחרים לבעל השליטה ונציגיו, אז מדוע נטפלו דווקא רק אליי?

זה ילדותי ומיתמם להניח שהייתה 'בפינת הקפה' במשרדי בזק איזו מחיצה מלאכותית שדרכה לא עובר שום מידע. גם חוקרי רשות ני"ע ידעו את כל העובדות האלה ובחרו להתעלם מחומר הראיות. למה? כי להיטפל אליי זה קל. אני מטרה קלה. בניגוד לדירקטורים ולמנכ"לים אין לי רשת קשרים וכוח. לוקחים מונחים מעולם אחר לעולם שלנו. בכל החקירות אמרתי ואני חוזרת וטוענת שלא הדלפתי ליו"ר, אלא דיווחתי ליו"ר הדירקטוריון בדיוק לפי סמכותי".

האם היו מצדך ניסיונות להסוות או להסתיר את העברת המידע?
"ממש לא. כל המיילים נשלחו ממיילים רשמיים של בזק. אלוביץ' ישב חדר לידי ואפילו לא הייתי צריכה להעביר מידע במייל רשמי של בזק. היה הרבה יותר פשוט להיכנס אליו לחדר ולהעביר מידע. מה היה לי להסתיר? לא הייתה שום אווירת סודיות או שו־שו. אלוביץ' היה ב־יס עוד לפני בזק. הוא מכיר את יס הרבה יותר טוב מבזק. הוא אישר את תקציב יס. זה לא שמכרנו לו תחנת דלק. שאול היה מצוי בכל הפרטים ובזמן העסקה המשיך לכהן כיו"ר יס וכיו"ר בזק וראה את כל החומרים. גם הדירקטורים ניהלו איתו קשר רציף וגם סטלה הנדלר נחקרה על העברת מידע. אז למה נשארתי לבד? נכון שאני בכירה ולא ש"ג, אבל הטענה הפורמלית הייתה שאני העברתי מידע הרבה יותר מהאחרים. אלא שכאמור שוכחים שהיו עוד עשרות ערוצי תקשורת מקבילים".

טענו שבזכות הקשרים ומעמדך מול הבוס נהנית מבונוסים נדיבים.
"לא קיבלתי כלום באופן אישי מאף אחד בשום מצב, וטענה כזאת גם לא מופיעה בכתב האישום ולא בחקירה. קיבלתי בדיוק את מה שמגיע לי במעמדי בבזק. היו סמנכ"לים בבזק שהרוויחו יותר ממני והכל בסדר. גם היו כל מיני רכילויות שאלוביץ' קנה לי דירה, אבל אני עדיין מחפשת את הדירה הזאת. השתכרתי טוב והיו גם בונוסים, כי בבזק שילמו טוב. תאמין לי שלו היו מוצאים בטעות איזה חצי שקל לא מוסבר היו מאשימים אותי גם בטובות הנאה. חוקרי הרשות חיפשו וחיפשו ובדקו לעומק אך לא מצאו שום דבר. לא בכדי הטענות הללו לא מופיעות בכתב האישום".

כיצד פגעה החקירה המתמשכת במעמדך המקצועי?
"כמובן שסבלתי מהחקירה. לפני שאני מגיעה לראיון במקום עבודה מסוים עושים גוגל ורואים מה כתוב עליי. אומנם מקבלים אותי בסבר פנים מאוד יפות, אבל מעבר לארוחת צהריים כל מי שפגש אותי לא התקדם. אני לא נאשמת בעבירות מס אלא בתחום דיני החברות, שאני מתמחה בו. הפרשה גזלה בינתיים ארבע שנים מחיי עוד לפני שבכלל התחיל המשפט, ובהמשך עוד שלוש עד חמש שנים של משפט פלילי. כבר נענשתי לפני שמישהו בכלל קבע שעשיתי משהו לא בסדר. אני לא אוליגרך שמתנהלים נגדו משפטים ב־20 מדינות שונות והוא ממשיך בחייו. אני גם לא ראש ממשלה או שר הפנים שמואשמים אך ממשיכים בעיסוקם.

כל מה שיש לי זה את השם הטוב, המוניטין והיכולת המקצועית. לצערי כושר ההשתכרות שלי נלקח ממני עוד לפני שאפילו הסתיימה החקירה. אני מנסה להמשיך בחיים, אבל כל הזמן מקבלת ברקסים. לו הייתי מודה ומוותרת על טענותיי המוצדקות, יכולתי כבר להיות אחרי העונש. אבל כעת אני הולכת למשפט, ואם בעוד עשר שנים אצא זכאית, מי יחזיר לי את העשור הכי פרודוקטיבי והאבוד של חיי?".

מה יהיו הטיעונים שלך במשפט?
"אביא לדוכן העדים את כל אלה בהנהלת בזק שטענו בחקירה שעסקת בזק־יס מושחתת, אבל בזמן ההוא הלכו לשווק אותה ולהצדיק אותה בתקשורת ואצל הגופים המוסדיים בשוק ההון. אז למה להאמין? למה שהם אמרו בזמן אמת או למה שאמרו בחדרי החקירות ברשות ניירות ערך? אבקש לזמן לעדות גם חברים בדירקטוריון שפתאום מיתממים לגבי עצם ההיכרות שלהם עם אלוביץ'. אני רוצה לראות אותם אומרים בעדות שהם לא דיברו עם שאול כל התקופה ולא העבירו לו מידע. אני יודעת שהם העבירו, וזה בסדר כי זה מה שקורה במו"מ בחברה מסחרית. את חלק משאר הטיעונים שאעלה במשפט כבר אמרתי לך".

ייתכן שבמבט לאחור טעית בשיקול דעת במידע הרגיש שהעברת מדיוני הוועדה הבלתי תלויה?
"בחברה מסחרית, בטח בסדר גודל של בזק, מתקבלות מאות אם לא אלפי החלטות שבמהלכן אני צריכה להפעיל את שיקולי הדעת המשפטי. מעניין שמבין כל מאות ההחלטות שבהן הייתי מעורבת רשות ני"ע לא מצאה לנכון עד היום להציג את המידע המופיע בעשרות מסרונים שהם מחזיקים, כדי להראות איך חסמתי בגופי החלטות שהיו לטעמי מנוגדות לאינטרס של בזק.

העובדה שהיו לי יחסים מצוינים עם בעל השליטה רק תרמה לבזק, כי רק במעמד הזה יכולתי להשפיע ולמנוע דברים שנראו לי לא תקינים. גם אם טעיתי בשיקול דעתי במקרה הזה, ואני לא אומרת שזה מה שקרה, אם לא קיבלתי תמורה ולא היה איסור להעביר מידע - איך זה יכול להיות פלילי? בארץ וגם בעולם לא היה תקדים על העמדה לדין פלילי במקרים כאלה. יש לי על כך חוות דעת משפטית גם ממשפטנים בעלי שם ישראלים וגם ממומחה בינלאומי שייבא לישראל את אופן פעילות הוועדות הבלתי תלויות.

ואני חוזרת ומדגישה את העובדה החשובה מאוד: המחיר בעסקת בזק־יס (כמיליארד שקל) היה רחוק שנות אור מהמחיר שנדון בוועדה הבלתי תלויה (כ־300 מיליון שקל). ברור שהמידע שהועבר לא השפיע על המו"מ וודאי שלא על המחיר".

האם את עדיין בקשרים עם בכירי בזק לשעבר כמו הנדלר או אלוביץ'?
"אחרי שהחקירות הסתיימו דיברתי טלפונית ודרשתי בשלומה של הנדלר. את שאול פגשתי עם סיום החקירות. אחרי המעצר הוא היה ממש 'על הפנים' ודאגתי לו לבריאות. הוא כבר שרוף מבחינה עסקית. הבן אדם איבד את מפעל חייו ורכושו חולט. הוא לא יכול להוציא כסף מהבנק, וחצי מהחיים הוא חי מסכום מוגבל. גמרו אותו. כששואלים אותו מה שלומו, הוא עונה שהוא עסוק ברופאים, עורכי דין וברואי חשבון. תזכור שאלוביץ' כבר לא אדם צעיר".

לאן את מסתכלת מכאן קדימה?
"אני לא יודעת. אני חיה משלב לשלב. אני מקווה ששופט בית המשפט יידע טוב יותר לפרש את החוק מאשר חוקרי הרשות. למה אני יכולה לצפות? אני מודה שלא רציתי ללכת עם המשפט עד הסוף אלא להיות חכמה ולא צודקת, אבל זה לא הלך עם הפרקליטות. אני מקווה שכבוד השופט ח'אלד כבוב ייכנס לעובי הקורה, יצלול למקרה ויקבל את חוות הדעת התומכות בטיעוניי. אני מקווה מאוד שבסופו של דבר הוא יחליט שבדין פלילי אין עונשין, אלא אם כן מזהירים מראש".

[email protected]