לטור המלא של טל לב רם:

הוויכוח הפוליטי הסוער שליווה אותנו השבוע בסוגיה השולית אם לסיים את הסגר ביום שישי או ראשון, מבטא יותר מכל את איבוד הדרך של הממשלה המתפוררת בירושלים, שבמקום לעסוק בסוגיות החשובות ביותר של בנייה והצגה של תוכנית אסטרטגית לשלבי היציאה מהסגר והחיים לצד הקורונה בשנה הקרובה, עוסקת בוויכוח עקר מתוכן, שתכליתו פוליטית בלבד ושמסתכל על 48 שעות קדימה בלבד.

מבצע החיסונים לקורונה בישראל (צילום: רויטרס)

חודש ינואר השחור, שבו מתו 1,423 ישראלים מנגיף הקורונה, הוא גם תמרור אזהרה להמשך. מי שחשב שההישג יוצא הדופן ברכש ובמבצע החיסונים יהווה פתרון מלא לתחלואי חוסר התפקוד של הממשלה בניהול המשבר, קיבל בחודש האחרון הצגת תכלית של הנגיף בישראל. החיסונים, יעילים ככל שיהיו, לא יספקו מענה מלא לחיים לצד הקורונה. ללא ניהול מדינתי, תוכנית עבודה ארוכת טווח, אכיפה ומשמעת אישית מצד האזרחים, החודש הקשה האחרון עלול להיות רק קדימון לחודשים קשים יותר בהמשך.

במפקדת אלון של פיקוד העורף יש מי שמדמה את המלחמה בנגיף בחודש האחרון למאבק לריקון של בריכה המלאה במים. מצד אחד צינור להוצאת המים מהבריכה, ומנגד צינור שני שממשיך להזרים את המים העכורים לבריכה, שמסרבת להתרוקן. הסגר של החודש האחרון ומבצע החיסונים הנרחב אמורים היו להוביל לקצב מהיר הרבה יותר של ריקון המים מבריכת הנגיף המדומיינת, אבל המוטציה הבריטית שהתפשטה בישראל בקצב מסחרר, בין השאר בגלל סגירה מאוחרת מאוד של השמיים, אכיפה בררנית ופוליטית של הסגר וגם חוסר אמון ומשמעת של הציבור בישראל בנוגע להנחיות, ריסקו לחלוטין את התחזיות של משרד הבריאות. בפועל, במצב הנוכחי ככל הנראה ישראל תצא מהסגר השלישי במצב תחלואה גרוע מזה שהיה כשנכנסה אליו.

ההערכה הרווחת היא כי בעוד כשלושה שבועות, לאחר ירידה מסוימת בהיקף התחלואה, שוב נראה עלייה משמעותית בהיקפי ההתפשטות, בעיקר בקרב האוכלוסייה הצעירה ובקרב ילדים ובני נוער, שנכון לעכשיו לא מפתחים סימפטומים למחלה, אבל גם בתחום הזה קיימים הרבה סימני שאלה בנוגע להתפתחות המוטציות השונות של הנגיף כבר בעתיד הקרוב.

את ההשלכות של חדירת המוטציה הבריטית אומנם לא ניתן היה לחזות בעת הכניסה לסגר השלישי, אבל את דרך ההתפשטות שלה בישראל אפשר היה לבלום בצורה הרבה יותר יעילה. במפקדת אלון הוקם לאחרונה צוות משימה מיוחד המונה עשרות חוקרים ומומחים, שתפקידו לחקור, לחזות ולבלום התפרצויות המוניות בגלל תפוצתן של מוטציות שונות. הצוות נכנס לפעולה כאשר הוא מזהה נקודת התפרצות במקום מסוים, או כאשר מאומת אחד גורם ליצירת שרשרת מהירה מאוד של התפרצויות.

חיסוני קורונה בצה''ל (צילום: דובר צה''ל)חיסוני קורונה בצה''ל (צילום: דובר צה''ל)

הצוות הזה זיהה למשל כמה אירועים חריגים במיוחד. אישה אחת שחזרה מדובאי הדביקה את בעלה, ומשם נמצאה שרשרת הדבקה של מעל ל־140 מאומתים חדשים מתוך 240 מגעים שתוחקרו. במקרה אחר נמצאה שרשרת הדבקה כתוצאה מהמוטציה הבריטית, שהחלה באדם אחד והסתיימה ב־180 אנשים נוספים. בהערכה גסה, עד חודש אפריל יושלם החיסון של 5 מיליון ישראלים, לרבות אלו שכבר נדבקו בנגיף ולכן אינם זקוקים לחיסון. מנגד, 4 מיליון ישראלים לא יחוסנו, ומתוכם 3 מיליון ילדים ובני נוער עד גיל 16, שנכון לעכשיו לא אמורים להתחסן, ועוד כמיליון שאין בכוונתם להתחסן.

תמונת מצב החיסונים במדינה עכשיו טובה מזו שברוב המוחלט של מדינות העולם, והיא מספקת לישראל קרש קפיצה משמעותי מאוד להתמודדות טובה ויעילה עם הנגיף. אבל זה גם מחייב את התאמת שיטות העבודה למצב החדש, ובעיקר הבנה שלא על החיסון לבדו יכולה לסמוך ישראל בהתמודדות עם נגיף, שהשלכותיו על החברה והכלכלה כבדות משקל לא פחות מאשר על המצב הבריאותי. ללא קביעת אסטרטגיה ארוכת טווח, מדיניות אכיפה ברורה כלפי כל המגזרים, התפתחות מהירה בכל הקשור להצטיידות ופיתוח מערך בדיקות מיידיות, יהיה קשה לפתוח את המשק בצורה יעילה ולהחזיר לחיים גם את עולמות התרבות, הספורט, התיירות והבילוי.

גם את השמיים לא יהיה ניתן להמשיך לסגור באופן מוחלט לאורך זמן. בין סגירה מוחלטת של נמל התעופה לבין מחדל השמיים הפתוחים של מדינת ישראל בחודשים האחרונים, שהוביל ליבוא מואץ של המוטציה הבריטית, נדרשת תוכנית עבודה שתמצא את האיזונים הנדרשים, תקבע מגבלות, תייעל את מערך הבדיקות בנתב"ג, תאכוף את הבידודים במידת הצורך ותקבע גם נהלים ברורים אל מול מדינות המוצא שמהן מגיעות טיסות לישראל.

ללא מדיניות, אסטרטגיה ותוכנית פעולה, זה פשוט לא יעבוד, ומה שלא התרחש עד עכשיו, כנראה שלא יקרה בעיצומה של מערכת בחירות. תוכנית כזו מזמן הייתה אמורה להיות מוכנה לצאת לדרך, אך כשאין אחת כזו והמחדל כה מהדהד, אז הוויכוח הפוליטי מתנהל סביב החלטה אחת אם לשחרר את הסגר ביום שישי או בראשון.

חיסוני קורונה בצה''ל (צילום: דובר צה''ל)חיסוני קורונה בצה''ל (צילום: דובר צה''ל)

האימונים שבוטלו

גם צה"ל רחוק מאוד מלקבל תעודת הצטיינות עבור התנהלותו הפנימית במשבר הקורונה, במיוחד בחודש האחרון. הנתונים מדברים בעד עצמם, ובעת כתיבת שורות אלה מספר המאומתים כבר נושק ל־3,000 חיילים. בתוך פחות מחודש ימים מספר החולים המאומתים שילש את עצמו, ובכירי הצבא איחרו מאוד בתגובתם בניסיון לבלום את המגמה. נראה שגם בצבא אווירת סוף הקורונה הלא מוצדקת השפיעה על התרופפות המשמעת הפנימית ואכיפת ההנחיות.

הצבא, מאופי פעילותו ותפקידיו, לא היה תחת הנחיות הסגר בחודש האחרון. על מנת לשמור על היקפי תחלואה סבירים, נקבעו בצה"ל נהלים פנימיים להגבלת התכנסויות ולהפרדה בין קפסולות. דווקא בחודש האחרון האכיפה והמשמעת בצבא בנושא זה מצויות במגמה ברורה של התרופפות וחוסר סדר. אומנם רבים מהחיילים הם אסימפטומטיים לנגיף, אבל מנגד התפרצויות קורונה מביאות לביטולם של אימונים גדולים, וגם בפעילות מבצעית היו מקרים של מסגרות שהושבתו.

בהסתכלות רחבה, אין מדובר בשלב זה בפגיעה בכשירות המבצעית הכוללת של צה"ל, אבל מנגד לא ניתן להתעלם מכך שבחודש האחרון המחירים שמשלם הצבא, בעיקר באימונים ובהכשרות, גבוה הרבה יותר מאשר לאורך כל חודשי הקורונה. בוודאי שלא ניתן לצפות שאת הכל אפשר למנוע. כאשר מתאמנים וממשיכים בשגרה, תמיד תהיה תחלואה, זו המהות של ניהול סיכונים מושכל. אבל כאמור, נראה שגם בצה"ל התרופפו השורות בעיצומו של מבצע חיסונים שהולך ומתקדם.

האחריות של צה"ל אינה מתמצה רק בשמירה על רמת תחלואה נמוכה בתוך הצבא ובשמירה על הכשירות המבצעית, אלא גם בכך שהחיילים לא ידביקו אזרחים בשעה שהם יוצאים הביתה. גם בעניין הזה, עם כל ההבנה לתנאי השירות של החיילים, נראה שצה"ל איחר בהחלטתו לעצור את היציאות בצבא ביחידות הסגורות. לכל הפחות הוא היה אמור להקפיד לעמוד בהנחיות שנקבעו עוד לפני כמה שבועות, שלפיהן ביחידות המוגדרות אדומות, שבהן ישנה התפשטות קורונה, חיילים לא ייצאו הביתה בתקופת ההתפרצות. בפועל, גם בעניין הזה לא הקפיד צה"ל למלא את הוראות השעה שהוא עצמו קבע.
 
[email protected]