לא רק בתחום המאבק לבלימת נגיף הקורונה שמורה לרב חיים קנייבסקי סמכות עליונה במגזר החרדי־ליטאי. מעמדו של הרב הישיש, מנהיג תנועת דגל התורה, זכה השבוע לחיזוק נוסף לאחר שקיבל לידיו את השליטה במפלגת יהדות התורה, המשותפת לדגל התורה ולתנועת אגודת ישראל.

הרב קנייבסקי מדבר על חיסוני קורונה לנשים בהריון

הרב קנייבסקי, שהנחיותיו בתחום הקורונה עוררו ומעוררות ספקות ותהיות גם בקרב ציבור חסידיו, יחזיק מעתה בעמדת בכורה בראשות יהדות התורה. הוא זה שיקבע וינווט את מדיניות המפלגה החרדית. אם נביא בחשבון את המאזן המפוקפק של מעורבותו הפעילה במאבק בקורונה, השתלטותו על מפלגה פוליטית לא בדיוק מבשרת טובות. במיוחד לא בזירה רותחת ומבעבעת כמו זו המתחוללת בישראל לקראת הבחירות הקרובות.

המשמעות המעשית למהפך ביהדות התורה היא הצבתו של ח"כ משה גפני, ראש סיעת דגל התורה, במקום הראשון ברשימת מפלגת יהדות התורה לבחירות הקרובות. לאחר כמעט שני עשורים שבהם ח"כ יעקב ליצמן, ראש הסיעה החסידית אגודת ישראל, שמר באופן מוקפד על מעמדו במקום הראשון ברשימה, הושג השבוע הסכם שלפיו לא רק שגפני יהיה הראשון ברשימה לכנסת, הוא גם יוכל לבחור באיזה תפקיד יכהן אם אחרי הבחירות יהדות התורה תצטרף לקואליציה. במובן המעשי, פירוש הדבר שגפני יוכל לסכל ניסיון מצד ליצמן, כעת השני ברשימה, להשיג את כהונת יו"ר ועדת הכספים, שהיא משאת נפשו התמידית של גפני. גם ליצמן חושק בתפקיד, בשל החשש כי לא יוכל לכהן כשר אם יוגש נגדו כתב אישום.

בין ראשי שתי הסיעות, דגל התורה הליטאית ואגודת ישראל החסידית, מתנהלים כבר חודשים ויכוחים, שגלשו בכמה מקרים לעימותים מילוליים חריפים, בשאלה "מי בראש", למי מגיעה הבכורה בהנהגת המפלגה? גפני ועמיתיו מדגל התורה מערערים זה זמן מה על הדומיננטיות שמפגינה חסידות גור, מנהיגת אגודת ישראל, בהובלת המפלגה המאוחדת. לדברי אנשי יהדות התורה, הדומיננטיות של גור שרירותית ומבחינה מספרית גם לא מייצגת את המציאות. לטענתם, חסידות גור איבדה את עליונותה במפלגה וההוכחה לכך היא תוצאות הבחירות המוניציפליות שהתקיימו ב־2018, שהוכיחו שכמעט כל מועמד שנתמך על ידי חסידות גור נכשל והפסיד. מועמדים שדגל התורה תמכה בהם, ניצחו. התוצאות בירושלים מהוות דוגמה מייצגת, כשהמועמד לראשות העירייה יוסי דייטש שנתמך על ידי חסידות גור הפסיד למשה ליאון, שזכה לתמיכת הליטאים.
ההסכם שהושג בין גפני לליצמן מנע פיצול ביהדות התורה, אבל במחיר שעשוי להתגלות כיקר ואף הרסני למגזר החרדי־חסידי, למפלגה, ואף

לזירה הפוליטית כולה. ראשית, לא לגמרי ברור אם גם השותפות של חסידות גור באגודת ישראל - ויז'ניץ ובעלז - מהוות צד בסיכום. זה זמן מה כועסים בחסידות בעלז הגדולה על אנשי חסידות גור, שלדברי הבעלזים מקצים להם ייצוג מעליב במוסדות ומקפחים אותם בגודל התקציבים שהמפלגה מחלקת. ראשי חסידות בעלז פרסמו לאחרונה מסמכים המתעדים את דרישותיהם וטענותיהם לגבי המציאות הקלוקלת, לדבריהם, השוררת באגודת ישראל. עסקנים בכירים הידועים כמקורבים לאדמו"ר מבעלז מאיימים שאם היחס לא יתוקן, חסידי בעלז לא יצביעו בעד יהדות התורה בבחירות הקרובות. לדברי גורם בכיר בחסידות, "נציגי החסידויות באגודת ישראל, מאיר פרוש וישראל אייכלר, מאוד־מאוד זועמים על היחס שהם מקבלים מצד ליצמן וגפני".

הרב חיים קנייבסקי (צילום: ללא)הרב חיים קנייבסקי (צילום: ללא)

ישיבה סוערת

מי שיצאה חבולה וכנועה מהסיכום על הרכב הרשימה לכנסת היא חסידות גור, שמבחינה היסטורית תמיד הובילה את מדיניות אגודת ישראל. לא רק בגין גודלה הכמותי, אלא גם בזכות העובדה שהאדמו"ר מגור, רבי אברהם מרדכי אלתר (1948־1866) מחבר הספר "אמרי אמת", ייסד את אגודת ישראל בפולין והיה מנהיגה הבלתי מעורער במשך עשרות שנים. משיחות עם בכירים בחסידות גור עולה כי האדמו"ר הנוכחי, רבי יעקב אריה אלתר, הנחה את ליצמן "לוותר על הכל" במאמץ להשיג הסכם עם גפני. כלומר, להסכים לכל דרישה של ראשי הפלג הליטאי. זאת בדיוק ליצמן עשה. לדברי בכירים, מה שהניע את האדמו"ר לסגת מהעמדה הדומיננטית של חסידות גור ולוותר על המקום הראשון ברשימה לכנסת הוא הצל המאיים של הקרע בחסידות בעקבות פרישתו של דודנו, האדמו"ר רבי שאול אלתר, שהקים פלג עצמאי של החסידות. "הרבי חשש שגורמים באגודה ינצלו את הפילוג הפנימי בחסידות גור ויביעו אהדה לפורש על חשבונו. לכן העדיף הסכם שלום עם גפני".

הצרה, לדברי עסקנים בכירים במחנה החסידויות באגודת ישראל, היא שההסכם מבטיח לדגל התורה הליטאית השפעה מכרעת על מדיניות המפלגה והתנהלותה, שתבוא לידי ביטוי מעשי בהשלטת ההשקפה, האופי והצביון הליטאיים על אגודת ישראל החסידית. מדובר בהתפתחות שמבחינה היסטורית הייתה בלתי מקובלת בציבור החרדי־חסידי וצופנת בעיות ואי־נעימויות בעתיד הנראה לעין - ולא רק למגזר שאותו ההתפתחות מייצגת, אלא גם לכלל הזירה הפוליטית־פרלמנטרית.

בישיבה סוערת של הנהלת אגודת ישראל שהתקיימה בבני ברק בשלישי האחרון באה לידי ביטוי מכוער וצעקני דוגמה ראשונה לתוצאה ההרסנית של ההסכם בין גפני לליצמן. באותה ישיבה פרץ עימות קולני בין סגן השר מאיר פרוש לבין ליצמן בנוגע לשאלת הייצוג של החסידויות מלבד גור. ליצמן מעד בלשונו כאשר כינה את דרישות החסידויות לבוררות ואת עמדתו של האדמו"ר מבעלז כ"פיקציה". הכינוי התפרש כעלבון מכוון וכלעג כלפי הרבי מבעלז. "התברר כי לאיש הזה, לליצמן, אין גבולות. זהו סיגו ושיחו של אדם מחוצף שקידש את 'אני ואפסי עוד' וכפוף לדעת עצמו", נטען בהודעה כתובה שפרסמה חסידות בעלז.

אין עוררין על גדולתו בתורה, צדיקותו ואורח חייו הצנוע של הרב קנייבסקי. אבל המידות התרומיות שלו אינן הופכות אותו למנהיג. זה לא חדש. בקהילות יהודיות גדולות במזרח אירופה לפני השואה הייתה הקפדה שלא למנות גדולי תורה ליטאיים ולא להפקיד בידיהם תפקידים וכהונות שנגעו להנהגה ציבורית. תפקידים אלו היו שמורים לאדמו"רים ולראשי חצרות חסידיות. להם היה קשר ישיר ותמידי עם המוני היהודים, עם פשוטי העם, עם הציבור הנרחב, מה שקוראים יהודי עמך. תנועת החסידות נוסדה מלכתחילה כהתרסה, כהתקוממות וכבלם להשפעת רבנים ולקפדנותם הקיצונית של למדנים וגדולי תורה ליטאיים. החסידות העניקה ליהדות שמחה, פנים צוחקות וגילויי קרבה. תכונות שהליטאיות מטבעה איננה אוהבת, שנציגיה רואים בהן חולשה, רפיון רוחני ואפילו סטייה מתפקידו של מי ששואף להוביל.

בעקבות ההשפעה המכרעת הצפויה לרב קנייבסקי באמצעות עושה דברו המסור גפני, צפויה יהדות התורה להיהפך לגורם קיצוני, זועף, חסר פשרות ודוחה בעולם הפוליטיקה הישראלי.

tguvot@maariv.co.il