השאלה המתבקשת הייתה אם מראות כאלה יכולים להתרחש גם כאן. השאלה הזו נשאלה בפורומים רבים ברשתות החברתיות, בתקשורת, בשיחות סלון וגם בהתייעצויות דיסקרטיות במערכת אכיפת החוק. כשנשאלתי על כך, עניתי באינסטינקט שאין מצב. מראות כאלה לא ייתכנו בישראל. ירושלים אינה אמריקה. אין כאן מסה קריטית של המון מוסת המופעל מרחוק על ידי תיאוריות קונספירציה הזויות ומזימות אפלות.
"אל תתבלבל", אמר לי למחרת ההסתערות על הקפיטול אחד האנשים שמכירים את בנימין נתניהו הכי קרוב והכי עמוק, "מה שראית בוושינגטון זו בדיוק תוכנית המגירה של בלפור. אחד לאחד". אחר כך דיברתי עם עוד כמה מקורות אינטימיים שהיו שם, בקן הקוקייה הבלפוראי, לאורך תקופה. הנה סיכום קצר של מה ששמעתי מהם: יש שני נתניהו. האחד הוא ראש הממשלה הממלכתי, האחראי, בחליפה כהה (שנרכשה קרוב לוודאי על ידי מיליארדר כזה או אחר) ועניבה כחולה. ראש הממשלה שמביא חיסונים, נושא נאומים ממלכתיים, משיק קמפיין של איחוד ופיוס ומתנהל כמו שראש ממשלה אמור להתנהל.
נתניהו השני הוא נתניהו של חדרי החדרים. נתניהו של בלפור. נתניהו הפרנואיד, הפופוליסט, המאמין לשקרים של עצמו ומשוכנע ששלומה של מדינת היהודים תלוי וקשור בשלומו. הנתניהו הזה הוא מי שהעז להשאיר את המדינה שלוש שנים ללא תקציב והעז לעשות את זה בתקופת הקורונה, רק כדי שיוכל להפר את ההסכם שעליו חתם ובשמו נשבע שבועיים קודם לכן.