שלושה חודשים מאז שנבחר, כמעט חודש מאז שנכנס לתפקידו בבית הלבן – ונשיא ארה"ב ג'ו ביידן טרם התקשר לראש הממשלה בנימין נתניהו. לא נעים, מעצבן ומציק לאגו הישראלי הקולקטיבי. גם ראש הממשלה לא מצא לנכון לטלפן לנשיא האמריקאי החדש. נתניהו כן ראה צורך לטלפן לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין. נכון, נשיא מעצמה. אבל פוטין הוא ראש מדינה מוחרם ומנודה בזירה הבינלאומית. הטלפון מנתניהו הגיע לפוטין כשהוא בעיצומה של סערה ויעד לביקורת ולתגובות זועמות על מאסרו השרירותי של ראש האופוזיציה אלכסיי נבלני. כניסתו של ביידן לבית הלבן התקבלה בבירות המעצמות ובארצות מרכזיות בגל של אנחות רווחה וכהתחלה של עידן חדש ומבטיח בזירה העולמית. להערכת ראש ממשלת ישראל, פוטין היה ראוי לטלפון. ביידן לא.

ביידן חותם על הצווים הראשונים כנשיא ארה"ב בבית הלבן (צילום: רויטרס)

אפשר להירגע. לא נורא. הדממה הטלפונית בין וושינגטון ללשכת ראש הממשלה בירושלים לא צריכה להדאיג במיוחד ובוודאי שלא ליצור מסקנות פסימיות ולהזין ראיית שחורות לגבי הצפוי ליחסי ארה"ב וישראל בעידן הנשיא ביידן. בכלל לא. אמר לי דמוקרט בכיר מאוד בניו יורק הנמנה עם מקורביו הוותיקים של ביידן: "שים לב, הנשיא לא טלפן ולא יצר קשר עם אף מנהיג ועם אף ראש מדינה במזרח התיכון. האזור הזה כרגע לא בראש סדר העדיפויות של הבית הלבן בתחום גיבוש מדיניות החוץ. זאת גם הסיבה שביידן לא הזכיר בנאומו במשרד החוץ את ישראל ואת הבעיה הפלסטינית". הבכיר, שחזר השבוע מביקור בוושינגטון שבמהלכו קיים שיחות עם אנשי מפתח בסביבת הנשיא, הוסיף כי "ברגע שהנשיא יתפנה למגעים עם ראשי מדינות במזרח התיכון, נתניהו יהיה הראשון שיקבל שיחת טלפון. אין בכך ספק".

זו אינה הידיעה המעודדת היחידה בנושא שאלת הצפוי ליחסי ארה"ב וישראל בעידן החדש. יש עוד חדשות מאוששות. ישראל עסוקה עם עצמה עד מעל לראש בקורונה ובבחירות מכדי לשים לב למה שקורה בתחום בניית היחסים בין שתי המדינות. זהו תחום שאף פעם לא היה פשוט וקל בימים של תקופת ממשל חדש בוושינגטון. אחרי ארבע שנים של דונלד טראמפ כדייר בבית הלבן, המשימה לעצב ולייצב יחסים בין ארה"ב לישראל היא מורכבת, מסובכת ודורשת מאמצים מיוחדים. "הבית הלבן כחנות צעצועים עבור ישראל ננעל, הסתיימה תקופת הליטופים והמחוות. היחסים בין שתי המדינות חוזרים לשגרה", אמר בשיחה ל"מעריב" פעיל יהודי בכיר, שלדבריו עוקב מקרוב ומתעדכן במה שקורה בתחום התגבשות היחסים בין ישראל לממשל ביידן.

וקורה הרבה. נעשים מאמצים, מושקעים הרבה מרץ וזמן במטרה לבנות ולכונן יחסים טובים והדוקים עם הבית הלבן. במקביל נעשים מאמצים מיוחדים לשקם ולחדש את הקשרים עם חברי קונגרס וסנאטורים דמוקרטים - תחום שהוזנח והופקר על ידי ישראל בארבע שנות ההתרפסות בפני טראמפ. החידוש המרתק הבולט הוא שנתניהו איננו מעורב פרקטית ואיננו פעיל באופן ישיר במאמצים. נתניהו, שבארבע שנות כהונתו של טראמפ היחסים עם הבית הלבן היו בראש סדר העדיפויות שלו, אינו מגלה פעילות ומעורבות בערוצי העשייה מול הממשל החדש. ראש הממשלה מודע כנראה למעמד ולמוניטין המפוקפקים שלו בקרב מי שנמנים עם ראשי המפלגה הדמוקרטית. הוא מבין שעדיף שיישאר בחוץ.

בנימין נתניהו בבית המשפט (צילום: ראובן קסטרו)בנימין נתניהו בבית המשפט (צילום: ראובן קסטרו)

שגרירנו בניו יורק ובוושינגטון

מי שמופקד על החזית בוושינגטון הוא השגריר גלעד ארדן והוא, אפשר לומר, עושה את העבודה השחורה בשטח. ארדן נשלח לארה"ב כשגריר כפול - חצי משרה באו"ם וחצי בוושינגטון. מי שמילא במקביל שני תפקידים אלו היה אבא אבן, שכיהן באו"ם ובוושינגטון בשנים 1959־1950 בתקופת כהונתם בבית הלבן של טרומן ואייזנהאור. דווקא בעת של חילופי גברי בבית הלבן, ארדן מצא עצמו כחצי שגריר בבירה האמריקאית. זה לא מטריד אותו. לראש ארגון יהודי שהביע בפניו את תמיהתו, השיב ארדן כי "ב־11 שנות כהונתי בממשלת ישראל החזקתי בשני תיקים. ביטחון הפנים ועניינים אסטרטגיים. אני רגיל לכך וזה נותן לי מרץ ואנרגיה". ארדן הסביר שתפקידו בוושינגטון מסייע לו בכהונתו באו"ם. "הקשרים עם בכירי הבית הלבן והממשל עוזרים בהצגת עמדותיה של ישראל באו"ם".

ארדן שומר על דיסקרטיות. הוא לא מתראיין ומתרחק באופן מוקפד מכל קשר עם עיתונאים ונציגי תקשורת. מדיווחים עקיפים עולה כי ארדן עובד קשה מאוד. הוא מתמקד במיוחד בחצי המשרה כשגריר בוושינגטון. השגריר נוסע בכל יום שני לוושינגטון וחוזר לניו יורק ביום חמישי או שישי. רואה את אשתו וארבעת ילדיו רק בסופי שבוע. לדברי בכירים יהודים, ארדן הגיע למסקנה כי צפויות מחלוקות בין ישראל לבית הלבן ולמחלקת המדינה.

את עיקר תפקידו בוושינגטון, לפחות בשבועות הבאים, ארדן רואה במאמץ מצדו שלא להניח למחלוקות להיסחף למשברים. ראש ארגון יהודי ציטט את ארדן שאמר לו "גם בקרב משפחה יש מחלוקות ומותר לא להסכים. אבל לא מפרקים את המשפחה". ארדן אומר בשיחות עם יהודים אמריקאים שברוב השאלות והנושאים המהותיים, ישראל וארה"ב בהנהגת ביידן רואות עין בעין. הוא מזכיר כדוגמה שפעילותה של ישראל בסוריה מקבלת תמיכה מצד הממשל החדש. לדברי ראש ארגון יהודי, ארדן ממתין לאישורם של כמה מהמינויים הבכירים של ביידן על ידי הסנאט. חלק מהמינויים האלה קשורים למזרח התיכון וחלקם נוגעים לנושא עתידו של הסכם הגרעין עם איראן.

גלעד ארדן (צילום: פלאש 90)גלעד ארדן (צילום: פלאש 90)

ארדן איננו לבדו בערוץ ההידברות הסמוי עם הבית הלבן והממשל. הוא מתואם ומשתף פעולה באופן הדוק ורצוף עם ראש המוסד יוסי כהן. לכהן קשרים הדוקים עם אחדים משרי הקבינט של ביידן ועם הבכירים שהנשיא מינה לראשות ארגוני המודיעין וביטחון הפנים. לפי דיווחים לא מאושרים רשמית, כהן מתכונן לבקר בקרוב בוושינגטון. ראש המוסד ממתין עד שהסנאט יאשר את מינויו של וויליאם ברנס לתפקיד ראש ה־CIA, ואז קרוב לוודאי שהוא יגיע לוושינגטון כדי לתרום מיכולותיו ומכישוריו המוכחים לקידום האינטרסים של ישראל בחזית הדיפלומטית.

בזירת האו"ם העניינים עדיין יגעים. לארדן אין הרבה סיכויים, אם בכלל, לשנות או אפילו לרכך את החד־צדדיות והעוינות הקבועות בארגון העולמי כשגרה והרגל. ארדן קיים פגישות עם כ־40 שגרירים באו"ם. בשיחותיו הוא מעלה את העוול המתמשך נגד ישראל, שהיא המדינה היחידה שלא כיהנה אף פעם כחברה במועצת הביטחון. לפני שנים אחדות צורפה ישראל ל"קבוצת המדינות האירופיות והאחרות" והובטח לה כי תוצג מטעם הקבוצה כמועמדת לחברוּת במועצת הביטחון, אך ההבטחה לא קוימה. השגריר הקודם דני דנון הכריז אז כי "ישראל נסוגה ומוותרת על מאמץ לחברות במועצת הביטחון". ארדן מבקש להסיר את האבק מהנושא ולהשתדל לקדם את תיקונו של העוול. זהו יעד שבהחלט מצדיק כל מאמץ. אם יצליח, הוא יהיה ראוי לפרס ישראל.

tguvot@maariv.co.il