הטור המלא של יהודה שרוני

1. לאן נעלמו המפגינים?

שר האוצר ישראל כ"ץ נוהג להדגים את יעילות תוכניות הסיוע למגזר העסקי בעובדה שהמפגינים נעלמו מהרחובות, בכך שבניגוד לעבר כבר לא רואים מחאות כלכליות מאורגנות. והוא צודק. ממטרת הכספים של כ"ץ ונתניהו הופעלה בצורה יעילה והצליחה לכבות את להבות המחאה.

בנימין נתניהו מודיע על התוכנית הכלכלית החדשה לסיוע במשבר הקורונה

קרנות האשראי לעסקים עובדות ביעילות, והבנקאים מדווחים על גידול בביצועים. תוכניות הפטור מארנונה הורחבו גם לבתי עסק עם מחזור כספי הגבוה מ־400 מיליון שקל לשנה. שר האוצר מקדם תוכנית מענקים לעובדים שהוצאו לחל"ת וישובו לעבוד, ובוועדת העבודה והרווחה בכנסת מקדמים מודל סיוע לעסקים דמוי דמי האבטלה לשכירים.

גורם נוסף שמנטרל את עוקץ המחאה הוא הגוון הפוליטי שלבשה. חלק מראשי ארגוני העצמאים פנו לפוליטיקה ואיבדו את האותנטיות. העצמאים כמובן אינם עשויים מקשה פוליטית אחת, ורבים מהם בכלל ליכודניקים. נשיא ארגון העצמאים להב, עו"ד רועי כהן, שעשה עבודה מצוינת עד שנכנס לפוליטיקה, חבר למפלגת תנופה של עפר שלח ונכשל.

מבחינתו מדובר באכזבה, שכן זו הפעם השנייה שבה הוא מנסה את הפוליטיקה ללא הצלחה (בפעם הקודמת זה קרה במסגרת כולנו של כחלון). למרות המכה הוא התרומם מהקרשים, ובפוסט שהעלה בפייסבוק הבטיח להמשיך להילחם למען העצמאים. הנושאים שעל הפרק מבחינתו הם מתווה פיצויים על המלאי בעסקים, מתן הלוואות להאצת פעילות עסקית שיהפכו למענק, ואימוץ מתווה חל"ת גמיש.

אך עם כל הכבוד לכוונות הטובות, על נושאים כמו מלאי עסקי לא יוצאים להפגין, במיוחד לא כשזה קורה לאחר הכישלון הפוליטי. "ההפגנות, שבעבר היו רוחביות, הפכו ליותר נקודתיות. אנחנו בעיצומה של הכנת תוכנית מקצועית לטיפול בבעלי העסקים ביום שאחרי המשבר. אני ממשיך לטפל בעסקים ואהיה בתפקיד עד סוף השנה. רציתי להשפיע מבפנים ולא הצלחתי, אבל בפוליטיקה הישראלית הכל אפשרי", אמר לי כהן.

אם בלהב המצב לא מזהיר, אצל השולמנים הוא בכי רע. ב"שיחת הצעקות" שלו עם ראשי השולמנים, נתניהו השיג את מטרתו ומנע ריצה של מפלגת עצמאים בבחירות. מלאכת הפירוק הייתה מושלמת. אביר קארה זנח את השולמנים ושובץ במקום השמיני בימינה של נפתלי בנט. מאז נעלמו עקבותיו, ומבחינת העצמאים הוא הפך לשמועה. אם ימינה לא תקבל יותר מ־7 מנדטים וקארה יישאר בחוץ, רבים יראו בכך צדק פואטי. אביעד בן סעדון, גם הוא מהשולמנים, הצטרף לתל"ם של בוגי יעלון, שפרש מהמרוץ.

הייצוג של העצמאים הפך לחלקי, וגם המכנה המשותף מצטמצם. ארגון בעלי המסעדות מקדם את האינטרסים בנפרד מלהב, ויו"ר האיגוד שי ברמן חבר לפורום המגזר העסקי. בעלי מכוני הכושר מתחזקים קשר ישיר עם משרד הבריאות. נתניהו, שכמו שחקן לגו מצטיין התמחה בפירוקים והרכבות, הצליח לפרק את מחאת העצמאים.

זה מזכיר הצלחה דומה שלו בעת המחאה החברתית מלפני עשור. גם אז ראשי המוחים, כמו סתיו שפיר או איציק שמולי, פנו לפוליטיקה. היום הם כבר רואים את הפוליטיקה הישראלית בערוץ הכנסת. אבל האתגר הנוכחי של נתניהו אינו רק הפירוק אלא גם מלאכת ההרכבה, וזה כבר הרבה יותר קשה.

רועי כהן (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)רועי כהן (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

2. מרד הסקטור העסקי

בעוד ארגוני העצמאים מתפזרים, אנשי הסקטור העסקי מתאחדים ומרימים קול צעקה. באופן חסר תקדים הם החליטו להפר את הנחיות הממשלה ולפתוח אתמול את העסקים.

הראל ויזל מקבוצת פוקס, אחד ממובילי המרד, כתב השבוע בקבוצת הוואטסאפ של אנשי המגזר: "רצינו לדאוג שכולם ירוצו להתחסן. אחרי שראינו שמשיקולי בחירות ייפתחו רק חנויות רחוב, גם ללא תו ירוק, אנו מודיעים שכל המסחר ייפתח ללא תו ירוק. אנא שלחו גם לנו את כל השוטרים ששלחתם כל בוקר לביצוע האכיפה בבני ברק".

לאנשי העסקים נמאס. הם הבינו שהממשלה בראשות נתניהו מורחת אותם ומתעלמת בצורה בוטה מהאינטרסים שלהם, ושהאינטרס העליון של נתניהו הוא להחזיר את החיים למסלול "הנורמליות" כמה שיותר קרוב למועד הבחירות (23 במרץ), גם במחיר אובדן הנורמליות בעסקים. הודעת ויזל, שהפך לפרזנטור העסקי של משבר הקורונה, שוגרה זמן קצר אחרי כינוס בזום של ראשי ענף המסחר בראשות שחר תורג'מן.

באירוע השתתפו מנכ"ל מליסרון ויו"ר פורום הקניונים אופיר שריד, יו"ר שוק מחנה יהודה ויו"ר איגוד השווקים טלי פרידמן, אמיר חייק וליאור רביב מענף המלונאות והשפים חיים כהן ואסף גרניט. הוחלט על הפעלה חד־צדדית של המתווה הירוק לפתיחת עסקים תוך שילוב מתווה החיסונים - בבת עינו של נתניהו.

"לאף אחד מבעלי העסקים אין את המותרות להמתין לממשלה שמתמהמהת ומזגזגת ולא מחליטה. לממשלה היו למעלה מעשרה חודשים לאשר את התו הירוק", נמסר בהודעה, ״שנה שלמה לא עשיתם כלום. ביום שהודענו שאנחנו פותחים עם תו ירוק נזכרתם לקבוע תאריך. לפני חודשיים הודעתם לנו על הפעלת סגר מלא לשבועיים ומאז אנחנו סגורים. אנחנו לא מאמינים לכם יותר. שיקרתם לנו ברצף שנה. החלטנו לפתוח מחדש לפי התו הירוק. ממשלת ישראל ומשטרת ישראל מוזמנות לבצע אכיפה על בסיס הכללים שקבענו".

ההחלטה החד־צדדית אינה פשוטה בלשון המעטה. אם נקלף את מכבסת המילים, ההחלטה היא למעשה הפרה של החוק. הדילמה אם להשאיר את החנויות סגורות או לצפצף על החוק ולפתוח אינה פשוטה. אלה שדוחפים לפתיחה הם בעלי הקניונים, שספגו מכה באובדן ההכנסות, ורשתות מסחר כמו פוקס והמשביר.

גם רשתות המלונאות הלוחצות איבדו את הסבלנות. יו"ר התאחדות המלונות אמיר חייק מלין שבשעה שמקדמים הסכמים לביקורי תיירים ביוון, המתווה הירוק לפתיחת מלונות באילת ובים במלח הוקפא לאחר שבועיים למרות ההצלחה. הנהלת רשת ישרוטל פתחה אתמול חלק ממלונותיה בדרום (בעיקר מצפה רמון) על בסיס פעילות כצימר. רשת מלונות היוקרה סטאי הלכה בעקבותיה. בעלי הרשתות הגדולות כמו פתאל זהירים הרבה יותר וימתינו לשבוע הבא.

בקרב המסעדנים הדעות חלוקות. הנהגת האיגוד שוללת פתיחה חד־צדדית, וגם ידוענים כמו כהן וגרניט שוללים קריאת תיגר על רשויות האכיפה. מאידך יש בעלי מסעדות שפתחו כבר אתמול ויעתרו לבג"ץ אם יטילו עליהם קנסות.

בין השוללים התרסה כלפי המערכת השלטונית נמצא גם פורום חדרי הכושר. הם מנהלים במשך מספר שבועות מגעים עם רשויות הבריאות, שהבטיחו שחדרי הכושר ייפתחו בתוך שבועיים. רגע לפני הפתיחה הם נזהרים שלא לשבור את הכלים.

מה שנותר כעת לבדוק הוא איך ייאכפו ההנחיות ביחס לסקטור העסקי, כיצד יגיבו בעלי העסקים, ואם הקנסות והעיקולים ירתיעו.

הראל ויזל (צילום: ראובן קסטרו)הראל ויזל (צילום: ראובן קסטרו)

3. להשקיע בלי לשקוע

שוק המניות ממשיך לתעתע במשקיעים, בין השאר בגלל ההתפתחויות בשוקי העולם. המשקיעים יושבים על הגדר עם הר של כסף ותוהים מה לעשות בו. חלקם מתחילים להפוך למשקיעי נדל"ן. אחרים שהשקיעו בעיתוי הלא נכון נכוו ושקעו.

אבל יש כאלה שעשו כסף גדול, בעיקר בזכות ההשקעות בנאסד"ק, והפכו למושא לקנאה מצד אלה שבעמדת המתנה. ההשקעה הישירה בבורסה (באמצעות חשבון השקעות) מומלצת רק למיטיבי לכת. לחסרי הניסיון המעוניינים בכל זאת לטעום מהסיכון, המלווה בדרך כלל בחוויית אקסטרים, מומלץ לעשות את זה באמצעות חברה לניהול תיקים. מרבית הבנקים מנהלים במתכונת כזאת או אחרת חברות לניהול השקעה. מדובר, בין השאר, בדיסקונט (חברת תפנית), מזרחי טפחות (אתגר), לאומי (באמצעות המיזם וידאה) והבינלאומי.

בחרתי הפעם להתמקד בחברת "פעילים" מקבוצת בנק הפועלים, בין השאר בזכות סקירת שוק ההון יוצאת הדופן שפורסמה השבוע. החברה, שבניהול אבישי קרואני, מנהלת נכסים בהיקף 18.5 מיליארד שקל עבור 6,600 לקוחות פרטיים ועסקיים. גובה התיק המינימלי המנוהל עומד על 180 אלף שקל. כדאי לפזר את ההשקעות במקרה זה באמצעות מנהל תיקים ואיש קשר, המפזר את הכסף בין מספר קרנות סל.

כמובן שההשקעה במתכונת זו מנפחת את דמי הניהול, ולכן שאלתי הראשונה למנכ"ל הייתה מה גובה דמי הניהול. למרבה ההפתעה קרואני סירב לחשוף את המספר, אבל ענה בעקיפין: "אני יכול להגיד לך שאנחנו תחרותיים בשוק. אני ממליץ לבדוק את העלות האפקטיבית האמיתית. יש לנו מתחרים המשלבים בתיק ההשקעות קרנות נאמנות שהם עצמם מנהלים וזה בעייתי. אצלנו זה לא קורה. אין לי מספר מדויק לגובה דמי הניהול, כי הדבר תלוי בהיקף תיק ההשקעות ובסוג הלקוח. אני גם לא יכול לומר לך מה הטווח".

על פי בדיקות שערכתי במערכת, גובה דמי הניהול בתיק סולידי ממוצע מגיע ל־1% לשנה. מיקוח יכול להוביל לדמי ניהול נמוכים יותר.
אז כיצד תיראה הבורסה בזמן הקרוב להערכת מנהלי ההשקעות? בפעילים משדרים אופטימיות. בסקירה תחת הכותרת "סנטימנט חיובי בשווקים, עלייה במדדי המניות, בתשואות ובמחיר הנפט", הם מעריכים כי "השווקים מושפעים מהאישור הקרוב של תוכנית החילוץ של ממשל ביידן ומהמשך ההתחסנות נגד הקורונה. בשבוע האחרון ניכר גידול בפער בין התשואות הארוכות על האג"ח לבין התשואות הבינוניות והקצרות. נתוני ינואר מצביעים על התערבות גדולה מאוד של בנק ישראל במטרה לבלום התחזקות נוספת של השקל".

קרואני מוסיף: "אנו אופטימיים לגבי שוקי ההון בארץ ובעולם ב־2021. על רקע המדיניות המרחיבה, העולם של ימינו הפך לעולם של ריביות ריאליות שליליות, לא רק בטווח הקצר, אלא גם בטווח הבינוני, ובמקרים מסוימים בטווח הארוך. יש שפע של נזילות וכספים הנמצאים בעמדות המתנה". לדבריו, "יש שני גורמים נוספים התומכים בגישה אופטימית, והם שהנשיא ביידן צפוי להוביל מדיניות לעידוד התעסוקה והצמיחה, ושתהליך ההתחסנות יתפוס תאוצה בשבועות ובחודשים הקרובים. בעיית הקורונה עדיין לא תיפתר, אך התקווה היא שניתן יהיה לחזור לנורמליות מסוימת יחסית למצב שהעולם וישראל נתונים בו כעת".

בפעילים הפנימו שהמשבר האיץ התפתחויות טכנולוגיות בתחומי האי־קומרס, סייבר, מחשוב ענן ותחומים מתחום תעשיית התרופות והביוטק. לגבי שאלת יציבות המשק, בפעילים מעריכים שישראל לא יכולה להרשות לעצמה אי־יציבות פוליטית נוספת, כולל היעדר תקציב מדינה. שוק ההון וחברות דירוג האשראי נתנו עד כה קרדיט לישראל, אך מצב של חוסר הכרעה בבחירות במרץ יפגע במעמדה בעיני המשקיעים בארץ ובעולם ובדירוג האשראי של המדינה.

איך אתם בפעילים מתאימים את מדיניות ההשקעות למצב?
"אנו עוסקים יומיום בהערכת הסיכונים הגלומים בתיקי ההשקעה של לקוחותינו. הניסיון מלמד שבמצבים של תיקון במחירים חשוב לנתח את הסיבות ולעתים אף לנצל הזדמנויות".

אבישי קראווני  (צילום: סיון פרג')אבישי קראווני (צילום: סיון פרג')

4. האנרגיה של שטייניץ

השבוע נחת על שולחנו של יו"ר דירקטוריון חברת החשמל, יפתח רון־טל, מכתב מפתיע משר האנרגיה יובל שטייניץ. חברת החשמל התבקשה להפחית את יעדי הפחתת הייצור מפחם, במטרה לחסל עד 2025 את עידן הפחם באנרגיה.

המכתב, ששוגר ערב הבחירות, נחשב ליומרני ויש שיגידו שמדובר בחלק מתעמולת הבחירות, אבל שטייניץ שולל את ההנחה. "אני מבטיח שב־2025 ישראל תפסיק לחלוטין את השימוש בפחם לייצור חשמל. עד תחילת 2021 הפחתנו את ייצור החשמל מפחם ביותר מ־60%, ועד 2025 נהיה הראשונים בעולם בהגעה ליעד. מאז שאני שר אנרגיה, המעבר משימוש בפחם ומזוט לגז טבעי הוריד את זיהום האוויר ב־70%. נכון שגם בגז יש מעט מזהמים, אבל אין להשוות אותו לפחם ומזוט", אומר שטייניץ.

שר האנרגיה עומד ביעדים שקבע עבור משק האנרגיה, וזוכה למחמאות גם מפעילי הענף. בכנס המכון הישראלי לדמוקרטיה לפני שבועיים החמיא יו"ר המכון יוסי רוזן לשר על שלושה מהלכים פורצי דרך: הרפורמה בחברת החשמל, הגדלת השימוש בגז והמעבר לשימוש בתחנות כוח פחמיות. מאידך, פעילים ירוקים וגם השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל נוהגים לחבוט בשטייניץ ולבקר את "תרומתו" לזיהום הסביבה.

"לא ברורה לי הביקורת. גם בגזי חממה וההתחממות הגלובלית אנחנו עומדים ביעדים שנקבעו באמנת פריז. משרד האנרגיה הביא להפחתת פליטת גזי החממה, וחבל שמשרדי התחבורה והגנת הסביבה לא עמדו ביעדים דרך הפחתת השימוש בפסולת. ברור שהרבה מהביקורת הזאת מונעת משיקולים פופוליסטיים. אין בכלל שאלה".

"אני יכול לקבוע שבזכות הגז הטבעי בתוך חמש שנים הורדנו דרמטית 70% מזיהום האוויר, ושהגז הטבעי הציל חיים של מאות ישראלים. הזיהום הנוצר מהגז הטבעי נמוך משמעותית מחלופות האנרגיה של סולר ופחם. גם באירופה ימשיכו להשתמש בגז טבעי ב־20־30 השנים הבאות, ואף יגבירו את השימוש בו. בשבוע שעבר שוחחתי בזום עם שבעה שרי אנרגיה ממדינות האזור, וכולם צופים גידול בשימוש בגז טבעי. לבוא ולטעון שגז טבעי מזהם לחלוטין זה פופוליזם".

יובל שטייניץ (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)יובל שטייניץ (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

עם הפעלת מתווה הגז הבטחתם הכנסות של מאות מיליארדי שקלים ממיסוי שיועברו לחינוך ולהשקעות. בשבוע שעבר התברר שעד היום נגבו 500 מיליון שקל בלבד. איפה ההבטחות ואיפה המציאות?
"הכנסות המדינה מגז טבעי מתחלקות לשלושה: תמלוגים שוטפים שאנחנו מקבלים מ־2013 ושיגיעו השנה ל־1.5 מיליארד שקל, מס חברות שהכניס ב־2020 1־1.5 מיליארד שקל, ומס על רווחי היתר בקידוח הגז, המכונה 'מס ששינסקי'. ששינסקי משולם רק עבור קידוח הגז תמר, והתשלום הראשון נגבה לפני כמה חודשים. ב־2021 יתקרב התשלום למיליארד שקל, ומ־2024 עד 2026, כשיתקבלו התמלוגים בגין קידוח 'לווייתן', היקף הגבייה יגדל ל־15־20 מיליארד שקל. זה אומנם סכום יפה מאוד אבל עדיין לא משנה את פני הכלכלה. לאורך כל חיי מאגרי הגז, המסים שייגבו נאמדים ב־500 מיליארד שקל. המס על רווחי היתר יגיע לקרן מיוחדת המיועדת להשקעות בתחומי הבריאות, החינוך והרווחה".

ומה עם הורדת התעריפים שהובטחה לנו בעקבות הרפורמה בחברת החשמל?
"מאז שנכנסתי למשרד האנרגיה, מחיר החשמל ירד, ומ־2015 הסתכמה הירידה ב־25% (מתוכם 3% בינואר). אני מניח שמגמת הורדת התעריפים תימשך לפחות בחמש השנים הקרובות. זה אחד היעדים החשובים מבחינתי".

באיזה שלב נמצאת הקמת צינור הגז מישראל לקפריסין ומשם לאירופה?
"הפרויקט ממתין לסוף משבר הקורונה. לבקשת האירופים קיימתי באחרונה פגישת זום שבמהלכה כל המדינות המשתתפות הודיעו שהן מעוניינות בגז טבעי מישראל, כי עד 2035 הן יצטרכו יותר גז טבעי כדי להוריד את רמת זיהום האוויר. הפרויקט מוכן לצאת לדרך, אבל עדיין מחכים למשקיעים. בשלב זה האיחוד האירופי מימן 100 מיליון דולר לבדיקת ההיתכנות, אבל ההשקעה הכוללת נאמדת ב־6 מיליארד דולר, וזה יצטרך להמתין לסוף משבר הקורונה".

חוץ מתחומי האנרגיה הרבית לעסוק בממשלה גם בנושא משבר הבריאות. תמכת בסגר מהודק וגם בחיסונים לבני נוער. איך לדעתך נוהל המשבר?
"הייתי הראשון שכבר בסגר הראשון המליץ להדק את הסגר עד לאפס נדבקים, ואז להפעיל מדיניות אכיפה חסרת פשרות ולסגור את הגבולות כמו בניו זילנד. במקביל המלצתי על הפעלת אמצעי מעקב טכנולוגיים. לצערי, שתי ההמלצות לא התקבלו, ואת התוצאות רואים היום. נכון לעכשיו התקווה הגדולה היא החיסונים. אני חייב להגיד באופן חד וברור שבזכות נתניהו ישראל תופסת את המקום ראשון בעולם במספר המתחסנים".

"מאוד חשוב שבני הנוער יתחסנו, אבל בישיבת הממשלה לא דיברתי על הצורך בחיסון ילדים. רק התעניינתי בנושא ועיוותו את דבריי. ברגע שנגיע לכך ש־90% מהאוכלוסייה תתחסן, נראה ירידה בתחלואה ונוכל לפתוח יותר. אבל גם היום הפגיעה בכלכלה ובצמיחה קטנה לעומת רוב מדינות המערב. יש המון טרגדיות אישיות, אבל הפגיעה בכלכלה עצמה קטנה יחסית. לפי תחזית בלומברג, ישראל תהיה הראשונה שתגיע לחסינות עדר. באפריל ובמאי נוכל להזניק את המשק קדימה".

אבל זה יקרה אחרי הבחירות, ובינתיים מפלגת הליכוד עלולה לספוג מכה.
"ברור שאיום משבר הקורונה הוא עיקר חיינו. אבל יש גם את איום הגרעין האיראני. אין מישהו שמתאים יותר לטפל במשברים אלה יותר מנתניהו. לאיראן אין נשק גרעיני בזכותו. בלעדיו היא הייתה מגיעה לפצצת אטום עד 2015. נכון שהמצב הנוכחי לא טוב והיינו מעדיפים שלא תהיה קורונה, אבל בכל העולם המצב קשה. קשה לי לנבא, אבל אני מקווה שביבי יקבל מנדט להקים ממשלה יציבה. רק ביבי דאג עוד לפני שפיתחו את החיסונים להבטיח שיהיו מספיק חיסונים, ויש מקום לשבח גם את קופות החולים".

אתה כבר קדנציה שלישית במשרד האנרגיה. האם היית מעוניין ברביעית, או שיש לך שאיפות אחרות?
"משרד האנרגיה הוא מעניין ומאתגר מאוד, אבל אני לא מסתיר שתמיד הייתה לי שאיפה להתמנות לתפקיד שר החוץ. אבל בשלב זה אין לי כוונה לעסוק בחלוקת תפקידים ובכל מקרה זה לא באחריותי. בכל מקרה, אני ממליץ להתמקד בלצוד קודם את עור הדוב ואז לעסוק בחלוקת התפקידים".

[email protected]