מה זה בעצם "בריטני ספירס"? זה בעיקר מוצר פופ ששר "אופס, איי דיד איט אגן", "היט מי, בייבי, וואן מור טיים", ו"איטס בריטני, ביץ'". אבל לפי הסרט החדש "Framing Britney Spears", אבא של בריטני ביץ'. וגם ג'סטין טיברלייק קצת ביץ'. והמון גברים שהסתובבו סביבה, ורוב מי שראיין אותה במהלך השנים ושאל אותה בלי בושה כל מה שאסור, כמו "האם כבר איבדת את בתולייך?" - הוא ביץ'.

הסרט החדש לא עושה סדר בבלגן, כמו שסרטים אמורים לעשות - דווקא להפך. הוא אוסף עדויות של עיתונאים ומעריצים באשר ללפיתה של אבא ספירס את המגה־כוכבת, וגם נותן מקום לתנועת "שחררו את בריטני", של מעריצים שמשוכנעים שהיא לכודה ומופעלת.

הסרט נוצר במסגרת סדרת הסרטים התיעודיים של "הניו יורק טיימס", ומשודר בהולו. כלומר, אי אפשר לראות אותו. הוא מסוג התכנים שאתה רק יכול לשמוע עליהם. יש משהו מתסכל בלשמוע המלצה על סדרה שנמצאת באיזו פלטפורמה אמריקאית בלתי נגישה. מה זה הולו? איפה זה דיסני? מה עליי לעשות כדי לגשת לתכנים של אפל טי־וי? לא יודע מה ייסגר עם "שחררו את בריטני", אבל אני רוצה להקים את "שחררו את הצרכן" - אחדו את כל חברות התוכן, ושכל אחד יבחר במה שהוא רוצה לצפות, וישלם בהתאם.

בריטני ספירס (צילום: צילום מסך אינסטגרם)בריטני ספירס (צילום: צילום מסך אינסטגרם)


בשבוע שעבר ג'סטין טימברלייק (להלן האקס המיתולוגי) פרסם התנצלות בפני ספירס על היחס שלו. הרומן, שארך פחות משנתיים, עזר לטימברלייק לתחזק ראיונות ויחסי ציבור לאלבומים ולספרים שהוציא במשך שני עשורים, שבהם הוא קילל, השתלח, פגע, העליב, הכפיש, השחיר ולא שחרר ממערכת היחסים הקצרה. בקיצור: היינו צעירים, היא אשמה בפרידה, היא מדונה וונבי, היא בגדה, היא ביץ'.

אלא שבנוסף, הוא כתב את אחד משירי הבגידה המרגשים ביותר שנכתבו בפופ אי־פעם: "cry me a river" (חפשו את הגרסה האקוסטית, ותבכו נהר). בריטני, מצדה, נכנסה לסחרור מטורף של קריירה מפוארת שהתבזבזה, כנראה בגלל חוסר בגרות, אי־יכולת לשלוט בדחפים וחיבה מופרזת לאלכוהול. כל זה יחד עם אבא דומיננטי, שלוקח בעלות עליה ועל כספה, והנה לכם סיפור קלאסי של תרנגולת שמטילה ביצי זהב וגברים חמדנים שמכרכרים סביבה ומתעשרים על חשבונה. קשה לראות תקומה מהסיפור העצוב הזה, שאפשר להניח שסופו הקרב יהיה רע לתפארת. אני רק מקווה שאת הסרט הבא עליה יעשו בנטפליקס.

סרט שונה אך דומה, "אהבה וחסד", מספר על הגאון המוזיקלי, סולן הביץ' בויז, בריאן ווילסון. הוא נולד לאב ביולוגי מסרס ושתלטן, ובהמשך הפך להיות קורבן לפסיכיאטר שרלטן, ששימש עבורו כמעין תחליף אב, "טיפל" בו, וטשטש לו את הצורה באמצעות כדורים מרדימים.

גם מאיימי וויינהאוס כל אחד רצה חתיכה. בן זוגה נטש אותה וחזר לאקסית שלו, וכשהיא הצליחה להתאושש מהפרידה, הוא שב לחייה עם שלל פיתויים כמו קוקאין וקראק. לפי הסרט "איימי", גם לוויינהאוס (כמו לבריטני, כמו לווילסון וכמו לאחרים) היה אבא שנעלם במערכה הראשונה והופיע בדיוק בחלק שהכסף התחיל להיערם. למרות מצבה המעורער, הוא כפה עליה להופיע והמשיך להעשיר את חשבונו. הוא השתמש בה באופן ציני ברגעים העלובים ביותר בחייה, ובמקום להציל אותה, היא נדחקה ל"מועדון ה־27" העצוב.

איימי ווינהאוס (צילום: רויטרס)איימי ווינהאוס (צילום: רויטרס)


אומנם ספירס כמעט בת 40, אבל הנה זה שוב. כישרון חד־פעמי, נפש מעורערת ולעתים טרלול כללי נתקלים בגברים איומים ובתעשייה זללנית ופטריארכלית. תמונות של בריטני בזמן משבר נמכרו במיליונים, מנחי לייט נייט הפכו את מצבה הנפשי לבדיחה. אלה תמיד שלל גברים דוחים ותאבי בצע שמופיעים לפתע, ולא מסתפקים בנתח - הם רוצים הכל. לקחת, לגזור להרוויח. הם רוצים שליטה, אחוזים. הם תובעים, וגוררים את הסביבה לקרבות משפטיים בלתי נגמרים, רק כדי לשים את ידם המטונפת על משהו שלא שייך להם.

ובשבילנו "בריטני ספירס" היא עוד מוצר פופ מתכלה. אנחנו רק רוצים לצפות בסיפור הקלאסי על "עלייתה ונפילתה". שיהיה עשוי טוב, שיביא עדויות חדשות ושישודר בפלטפורמה נוחה לשימוש, כדי שכולנו נשב על הספה ונמלמל, "אלה העשירים והמפורסמים, תאמין לי, מי צריך את כל הכסף הזה. תן לי לשבת בבית עם הבייגלה שטוחים שלי, לטבול אותם בנוטלה, ולהתעורר לעוד יום, לעוד כוכב נופל, עם עוד סיפור אפל".