1.

מערכת הבחירות המוזרה שעומדת לפתחנו החלה למעשה רק השבוע כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו הזמין עצמו לראיון ארוך אצל יונית לוי בחדשות 12, בערוץ שאותו מכנים בבוז ובלעג בנו בכורו ועדת שופרותיו בתואר "ערוץ אל־ג'זירה". נתניהו, שהסית נגד הערוץ הזה ואנשיו כל כך הרבה, ממש כמו שעשה שנים לאזרחי ישראל הערבים, היטיב להשתמש בו (ובהם) כשמצא לנכון וכשזה משרת את האינטרס האישי שלו.

נכון, אפשר להעיר כמה הערות לגבי הראיון הזה בתחום האמת והשקר, המניפולציות, הלגלוג על המראיינת ועוד, אבל הראיון הציג את נתניהו כפרפורמר בחסד עליון, כפוליטיקאי מיומן וכחמקן סדרתי. הוא לא חושש ממשפטו שכן "לא יהיה משפט וסעיפי האישום יתפרקו", הוא לא שולט בבנו בכורו ובלשונו הרעה (השאלה היא אם הבן שולט בו) ועוד.

הדבר החשוב הוא שנתניהו הולך לאולפן רק כשהוא חש בכך צורך, וראש הממשלה כנראה חושש. הוא איננו יודע אם נפתלי בנט ילך איתו, הוא רואה את גדעון סער שאומנם יורד בסקרים אבל מהווה איום, הוא רואה את יאיר לפיד שנוסק, והוא לא בטוח שערביי ישראל ישיבו לו אהבה ותמיכה - גם אחרי כל הביקורים שלו אצלם, הכספים שהוא מזרים אליהם וגם לאחר שהורה שלא לפסול חברים ברשימה המשותפת.

זו עומדת להיות מערכת בחירות מוזרה מאוד, עם אחוזי הצבעה כנראה נמוכים, עם הרבה נעלמים, עם פוטנציאל עריקות גבוה ועם "אגם" גדול של 35 מנדטים של מתנגדי נתניהו שמתפזר מכחול לבן בין מפלגות מרכז, ימין ושמאל, מבלי שאף פרשן פוליטי, מיומן ככל שיהיה, יצליח לספק לכך הסבר הגיוני.

בנימין נתניהו בראיון עם יונית לוי בחדשות 12 (צילום: צילום מסך ערוץ 12)בנימין נתניהו בראיון עם יונית לוי בחדשות 12 (צילום: צילום מסך ערוץ 12)

2.

אילו יכלו לפיד, סער, בנט, אביגדור ליברמן ונוספים להתאחד סביב הצורך להחליף את השלטון ולהציג בציבור ממשלה שפויה, נורמלית, פרקטית, עם קווי יסוד מוסכמים של כלכלה, תעסוקה, בריאות, ביטחון, שלום ואיחוד העם - זה יכול היה להיות סוף האירוע.

הסכמה על "ממשלת צללים" והצגתה בציבור, למשל ראשות ממשלה ברוטציה בין שתי המפלגות הגדולות בגוש (כרגע לפיד וסער), בנט שר ביטחון ארבע שנים, ליברמן שר אוצר וכך הלאה – הייתה מאפשרת הצגת חלופה רלוונטית וטובה בבחינת "זוהי הממשלה הבאה שלך, הושט היד וגע בה". וזוהי לא ממשלת ימין ולא שמאל, אלא ממשלה טובה, שכל אחד משותפיה מאפסן את חלומותיו בבוידעם ונרתם לקווי היסוד הבסיסיים שישראל ואזרחיה כה זקוקים להם.

אבל זה כנראה לא אפשרי, כי כרגע המאבק הוא גם בתוך הגוש, וסער תוקף את בנט, ובנט את סער, ובינתיים לפיד - גדול, חזק ויציב עם נבחרת טובה ומוניטין של יושרה ועבודה קשה - נוסק מעלה כמו מפציץ חמקן שכנפיו עשויות סגסוגת של פלדות חסינות מכ"ם. ביום שאחרי הוא יצטרך לוודא פוליטית וציבורית שכל שותפיו הפוטנציאליים שמבקשים כעת כוח להחליף את נתניהו, לא יחברו לעטיניו וימצאו את עצמם עם איתמר בן גביר ומנסור עבאס בקואליציית החסינות של נתניהו.

יאיר לפיד (צילום: צילום מסך מתוך קשת 12)יאיר לפיד (צילום: צילום מסך מתוך קשת 12)

3.

ודאי גם אתם שאלתם את עצמכם, הכיצד פתאום עוברים בצלאל סמוטריץ' ובן גביר את אחוז החסימה ואפילו מתייצבים על 5 מנדטים? האם זהו האיחוד ביניהם? האם זהו המצע הגזעני של בן גביר? התשובה כנראה אחרת לגמרי: מישהו שבדק זאת לעומק גילה כי בשבועות האחרונים ישנה פעילות ערה מאוד והמרצה לתמיכה בסמוטריץ' ובן גביר בקבוצות וואטסאפ של תנועת חב"ד.

יודגש, זו לא החלטת הנהגת התנועה, אלא יוזמות פוליטיות פרטיות עם יד מכוונת ומיומנת שמניעה גדודים לא מבוטלים לנהור לכיוון "השעטנז" הפוליטי הימני קיצוני הזה, שביבי גם רוצה בו וגם מתנער ממנו באומנות רבה.

אקדים ואומר: אני מוקיר ומעריך את תנועת חב"ד, מכיר אותה שנים, יש לי חברים רבים בחסידות הזו ובמורשת הרבי מלובביץ' ז"ל ואף סייעתי רבות לתנועה הזו בתפקידיי השונים והסתייעתי בכוחה הארגוני האדיר בארץ ובעולם לטובת המדינה והאינטרסים הביטחוניים שלה.

פעמיים נכוותה התנועה הזאת: בפעם הראשונה כשהזדהתה פומבית ורשמית עם מפלגת יהדות התורה, ובפעם השנייה כשעמדה אחרי נתניהו בקמפיין "ביבי טוב ליהודים", לאחר שנתניהו התחייב להם שלא יחזיר את חברון (שאותה החזיר מיד כשנבחר). התנועה הזאת תעשה טעות

אסטרטגית אם תהיה מזוהה עם בן גביר ואם תכניס אותו לכנסת ולוועדה לבחירת שופטים. כל מורשת אהבת העם והארץ תתאדה בבושה גדולה של פוליטיקה וגזענות.

כעת מוטלת החובה על הנהגת חב"ד לוודא שנותרו בקרב חסידיה ומובילי מורשתה גם חוכמה, גם בינה וגם דעת.

איתמר בן גביר, בצלאל סמוטריץ' (צילום: פלאש 90)איתמר בן גביר, בצלאל סמוטריץ' (צילום: פלאש 90)

4.

"יש בי אהבה והיא תנצח", כך מצהיר נתניהו בשיר ובזמר. "ביחד, רק ביחד ננצח" הוא מטיף לנו בסרטונים עשויים בקפידה, אבל מיד לאחר מכן הוא חולץ את הפקק מהבקבוק ומשחרר את שד הרוע וההסתה.

יש אצלנו ציונים, יש שאינם ציונים ויש "אנטי־ציונים", שזו הדרגה הגבוהה ביותר של אנטישמיות, גם בישראל וגם בעולם. בתואר הזה של "אנטי־ציונים", כינה השבוע נתניהו את ח"כ מרב מיכאלי ואת המועמדת אמילי מואטי. ממש כמו ניקולו מקיאוולי, ההוא שהמציא את תורת המנהיג המבקש לשרוד "מנה לך אויב ופרנס את איבתו".

אבל לא למיכאלי ולא למואטי כיוון נתניהו, אלא לסער ולבנט, שעוד עלולים לשתף פעולה עם גורמים "אנטי־ציונים" כמו מיכאלי ומואטי. הוא עצמו יכול לשתף פעולה עם עבאס ועם הרשימה המשותפת, שאותם כבר הכשיר בכשרות מהודרת של בני פלוגתא כשרים.

זהו האיש, והרחמים הם עלינו ועל ילדינו ועל מה שהם למדים ויונקים כאן בשנים האחרונות. ואם תרצו קצת להפליג אל הזיכרונות והחששות, ייתכן בהחלט שמבלי שישים לב, הוא טוען שוב אקדח של איזה "עשב שוטה" שלא יהיה מוכן חלילה ש"אנטי־ציונים" כאלה יחיו בקרבנו ויהיו בהנהגת המדינה רחמנא ליצלן.

אגב, לפני מספר שבועות סיפר לי מישהו מהימן שכשרצה למנות את מתניהו אנגלמן למבקר המדינה, נמצא מי משליחיו של נתניהו (שעשה בשליחותו או שעל דעתו הפרטית) שמצא דרכו לחברי הכנסת של הרשימה המשותפת, ותהה באוזניהם כיצד יוכלו להראות את פניהם בכפרים ובערים לאחר שימנו לתפקיד את האלוף (במיל') גיורא רום, טייס בכיר בחיל האוויר לשעבר שהפציץ בסוריה, בלבנון ואולי גם בעזה.

ואתם חושבים שזה לא עבד?

מרב מיכאלי ורשימת העבודה (צילום: אבשלום ששוני)מרב מיכאלי ורשימת העבודה (צילום: אבשלום ששוני)

5.

לפני מספר ימים השתתפתי בכנס "לשון בראשון", כנס ראשון לציון ללשון העברית, שנערך השנה בזום. ישבנו מול היכל תרבות ריק: רוביק רוזנטל, ב. מיכאל, מרים פרץ, טלי מץ ואנוכי. היה כיף גדול.

אני רוצה לשתף אתכם בכמה דברים ששמעתי מפי מרים פרץ. האישה הנפלאה הזאת סיפרה לנו ולצופים כי שפר עליה גורלה והיא "חוותה שלום". כך הגדירה את הפינוי הכואב שלה ושל משפחתה מהעיר אופירה בסיני. "היה קשה וכואב, אבל חוויתי שלום, ואני רוצה עוד".

היא דיברה על החובה לחתור לשלום ולהסדר גם עם הפלסטינים וגם על "העגלה המלאה" של תנועת העבודה (שנקראת היום שמאל), שלא נופלת במאום מזו של הציונות הדתית וציטטה בהקשר זה את הרב קוק ז"ל, שגער בתלמידיו שדיברו איתו על עגלתם המלאה ועל העגלה הריקה של "האחרים".

6.

נסו לאמץ: קומו בבוקר, ודאו שכולם במשפחה ברוך השם בריאים, שיש לכם קורת גג, שלושה־ארבעה חברים טובים באמת ושיש פרנסה (גם אם כעת אולי קשה קצת יותר), ואחר כך תזכרו שהאוויר כאן בחינם ובשפע וגם השמש הטובה והגשם המבורך וכמוהם גם הים הכחול והעמוק והירוק של השדות ושפעת המים בנחלים וכך גם ריח פריחת ההדרים, האדמה החרושה, הדשא המכוסח ואפילו התבלין שבאדנית. ואלו באמת תנאים טובים להתחיל את היום וכל היתר באמת בונוס. תנסו. שבת שלום.


avi@bnayahu.com