1. בחודשים האחרונים זה קורה מדי לילה, בין חצות לשלוש לפנות בוקר, את האוויר מפלחות יללות אימתניות שמקפיצות את דיירי האזור השלֵו ממיטותיהם וגורמות להם לרוץ למרפסת או להיצמד לחלון, לראות מה פשר הקולות שמזכירים לחובבי הספארי באפריקה את קולות הלילה שמשמיעות חיות הטרף.

בערב פורים הזניקו אותי היללות לחלון. אני כבר מכיר את המייללים המפחידים, חבורת תנים ששולטת בחצרות הבתים בתל אביב - בארלוזורוב פינת ויצמן, ברחוב זיכרון יעקב, ברחוב הלסינקי וכנראה גם מערבה יותר, מדיווחים שאני מקבל מהרחובות סוטין ורמברנדט ומדיירים ברחובות הצפוניים ז'בוטינסקי ורמז.

אפשר לסווג את זה תחת הכותרת "לא ייאמן כי יסופר", אבל מאחר שאני רואה זאת בלילות במו עיניי - זה אמיתי. בערב פורים ראיתי את המייללים חוצים את החצר האחורית של הבית שבו אני גר: תן אחד גדול ושניים קטנים יותר. הם נעצרו ממש מתחת לחלוני ושחררו את היללות המפחידות שלהם. נשארתי מהופנט מהמראה ומהקולות מסמרי השיער. אחרי הפוגה בת כמה שניות נעו התנים מזרחה לחצר בית ברחוב ארלוזורוב, שם המשיכו ביללות הקרב ונעלמו. כבר שבועות אני מנסה לצלם אותם, ומפספס. בערב פורים הצליחה השכנה הצעירה מארלוזורוב לצלם אותם מהחלון, לא צילום של נשיונל ג'יאוגרפיק, אבל תיעוד.

תן  (צילום: רוני בר)תן (צילום: רוני בר)


שכנים בבניינים הסמוכים לשלי באו אליי וביקשו שאפנה לעירייה, כי הם מפחדים. יללות התנים גורמות לקשישים לחשוש ולילדים לבכות. בשבועות האחרונים כשהיללות המאיימות נשמעות מדי לילה, זה הופך עבור רוב השכנים למטרד. אבל אני חובב חיות ידוע, שנהנה מהקטע ורץ מחלון לחלון עם המצלמה, מנסה לתעד ומפספס.

גם תושבים מהשכונות המזרחיות של תל אביב, רמת ישראל וביצרון, דיווחו שהם נתקלים בתנים ברחובות. בעיריית תל אביב מודעים לתופעה לנוכח הטלפונים הרבים שמגיעים למוקד העירייה. הם מנסים להרגיע, טוענים שהנושא מוכר ונמצא בפיקוח, אבל זה לא מרגיע את האנשים שמודים שהם פשוט מפחדים, בעיקר לאחר שלאחרונה פורסמו בטלוויזיה תמונות משני מקרים שונים שבהם תנים תקפו ונשכו אזרחים.
תושבי חיפה, שחיים כבר תקופה ארוכה בפאניקה בגלל כמויות אדירות של חזירי בר שמסתובבים ברחובות ובחצרות, יכולים להתנחם בעובדה שהחזירים מחרחרים בשקט יחסית ליללות התנים, והם יכולים לישון בנחת.

שכנתי נ' שנחרדה מיללות התנים, מפחדת לרדת עם כלבה הקטן בלילה מחשש שתנים ינשכו אותה או יתקפו את הכלב. "זה לא צחוק", היא אומרת לי. "גם ככה אני בקושי ישנה מחשש מהקורונה ומהעובדה שאני כבר שנה בחל"ת. עכשיו נפלו עליי התנים ובכלל הרסו לי את החיים".
אחרי מתקפת היללות הנוראיות בערב חג פורים פנתה אליי שכנה קשישה, אחזה בחוזקה בידי ובעברית של פעם אמרה לי: "אדון זהבי, הינך דמות מוכרת. עשה משהו, למען השם. גם ככה קשה לנו. בכל פעם שהנבייל'ס האלו מתחילים ליילל ולצרוח, אני בפאניקה. מפחדת שיקפצו לי למרפסת, אני גרה בקומה ראשונה. לא נשאר לי הרבה זמן לחיות, אי אפשר לחיות ככה. מהרגע שיורדת החשיכה אני רועדת מפחד. תבקש מראש העיר שיעשה משהו, שייקחו אותם (את התנים - נ"ז) ושייתנו לנו לישון בשקט".

פניתי לראש העיר רון חולדאי, העליתי בפניו את הבעיה. ענה לי שיבדוק את העניין. מניסיון העבר, חולדאי מבטיח ומקיים. הוא ביקש שאודה לקשישים שפנו אליי, כי זה גרם לי להתקשר אליו, דבר שלא עשיתי הרבה זמן. אחלה חולדאי.

2. טלי, מוליכת הכלבים השכונתית, הגיעה נסערת לפיצוצייה ברחוב ויצמן. היא הובילה איתה כלב קטן, לבן, שנראה מבוהל ומפוחד. היא מצאה אותו במעבר החצייה שבצומת ארלוזורוב וויצמן ללא רצועה, ללא בעלים, מנסה להתפרץ לכביש. כמקצוענית חיברה את הכלב לרצועה והביאה אותו לפיצוצייה, בתקווה שמישהו יבוא לחפש אותו, והלכה לאסוף כמה כלבים שבעליהם המתינו לה. "אם אף אחד לא יבוא, אני אקח אותו", אמרה והלכה. אני יושב עם דניאל מהפיצוצייה שנדלק על הכלב וזומם לאמץ אותו. אני נותן מים לכלב, מנסה להרגיע אותו. הוא כל הזמן מרחרח ומביט לכל הכיוונים, מחכה כנראה לאות חיים מהבעלים שלו.

דניאל מצלצל לעירייה, מדווח על כלב אבוד. טלי המוליכה אמרה לנו שכנראה יש לכלב שבב מוצפן. בחיים לא שמעתי שיש לכלבים בגוף שבב מוצפן שדרכו אפשר להגיע לבעליו. מהעירייה אמרו שתוך שעה יגיע פקח. הכלב עדיין חרדתי. אני משכנע אותו בליטופים ובמילות חיבה שהכל יהיה בסדר. כשהוא לוגם קצת מים ומתמסר לליטופים, אני מבין שהוא נרגע.

הפקח מגיע אחרי 40 דקות, יש לו ביד סורק קטן. הוא מקרב אותו אל הכלב מחייך ואומר "יש". אני נפעם מפלאי הטכנולוגיה. הפקח מצלצל לבעלת הכלב ומודיע לה שתבוא לקחת אותו וגם לקבל דוח על הזנחת הכלב. כעבור חמש דקות מגיעה הגברת מתנשפת. "הוא ברח מהבית, כנראה השארתי את הדלת פתוחה ולא שמתי לב שהוא איננו". הפקח מסביר שתקבל את הדוח בדואר. זה לא מזיז לה, כנראה עשירה. היא אוספת את הכלב וצועקת לו "חתיכת אידיוט, למה ברחת?". אני אומר לה בחצי לחש "גברת, מי שאידיוט ביניכם זו את". הגברת כבר צועדת לכיוון כיכר המדינה.

טלי מוליכת הכלבים חוזרת לבדוק מה עם הכלב. היא מסבירה לנו שהוא מסוג בישון פריזה, כלב יקר מאוד, ואם הבעלים לא הייתה באה, היא הייתה מאמצת אותו ונותנת אותו לאמא שלה. דניאל מהפיצוצייה מתערב "לא הייתי נותן לך אותו, הייתי לוקח אותו הביתה". "תשבו בשקט", אני מתערב בשיחה, "שניים רבים השלישי זוכה". הם מביטים עליי בתימהון. "המון שנים לא היה לי כלב, אבל בחצי שעה עם הכלבלב נדלקתי עליו. הייתי מאמץ אותו". הגברת של הכלב חוצה את מעבר החצייה באור אדום. "לך תדפוק לה עוד דוח", אני אומר לפקח וכולם מתגלגלים מצחוק.

3. חלפו הרבה שנים מאז הכרתי את קובי שבתאי. מאז ההיכרות הוא התקדם בסולם הדרגות והתפקידים והגיע לתפקיד הבכיר ביותר במשטרה: המפכ"ל.

בכמה אירועים חברתיים שבהם נפגשנו, גיליתי אדם רגיש, פיקח, ומהסיפורים ששמעתי וקראתי עליו הבנתי שהוא אמיץ בצורה יוצאת דופן ונחשב ללוחם נועז שלא במקרה זכה בעיטורים על פעילותו המבצעית, ולא במקרה פקודיו מעריצים אותו.

שבתאי, שנפצע מספר פעמים במהלך שירותו, הוא אדם צנוע, איש משפחה שחי הרחק מההמון הסוער. הוא לא עורך מסיבות עיתונאים כדי שיראו אותו בטלוויזיה או יפרסמו את תמונתו בעיתון. הוא לא משתתף באירועים של סלבסדרקעס ואינו משתמש ביחצנים חנפנים שיפארו ויהללו אותו.

השבוע נעשה לשבתאי מעשה נבלה. בשכונת מאה שערים תלו אלמונים שתי בובות לבושות מדי שוטרים, כשעל גב אחת מהן נכתב "יעקב שבתאי מפכ"ל המשטרה". זה אחרי שלפני חודש על קיר בשכונה סמוכה נכתב "קובי שבתאי היטלר". חיכיתי שראש הממשלה ייצא לתקשורת ויגנה את המעשים. קיוויתי שהשר לביטחון הפנים יתפוצץ על האירוע בתקשורת. הייתי בטוח שכל השרים והח"כים יצעקו געוואלד, איך נעשתה נבלה כזאת בישראל. שום דבר, אין קול ואין פוצה פה.

כתובת נאצה נגד מפכ''ל המשטרה, יעקב שבתאי, בשכונת מאה שערים (צילום: דוברות המשטרה)כתובת נאצה נגד מפכ''ל המשטרה, יעקב שבתאי, בשכונת מאה שערים (צילום: דוברות המשטרה)


ידידי קובי שבתאי, אני מתנצל בפניך בשמם של מעט האנשים השפויים שעדיין נותרו כאן על העוול שעשו לך החלאות, אותם מנוולים שקוראים לך ולפקודיך נאצים. לצערי, לקחת על עצמך תפקיד מחורבן, ובתנאים שבהם אתה צריך לעבוד אין לך שום סיכוי שבעולם להצליח.
נ.ב. תארו לעצמכם מה היה קורה אם אלמונים היו תלויים בובה של חרדי בכיכר הבימה והיו כותבים עליה "הרב ליצמן" או "הרב קנייבסקי". גוועלד!!!

4. בכל פעם שאני נחשף ליוצר חדש שלא הכרתי ואני אוהב את היצירה שלו, יש לי הרגשה כיפית. בשבוע החולף נחשפתי למייק לוק ושימי מזרחי, ששרים את השיר "איזה מין עולם" שכתב והלחין מייק לוק.

איזה מין עולם
אנחנו החיה הכי מסוכנת בעולם
מי בכלל המציא את המילה בן אדם
אנחנו חזקים, אנחנו פטריוטים
בונים והורסים ממש כמו אידיוטים
קשה היום למצוא הרבה ירוק על הכדור
למי בכלל אכפת מה מותר ומה אסור
קוצרים יערות, מציקים לחיות
הכל בשביל הכסף, הכל בשביל לחיות
רוצים מודרניזציה, רוצים גלובליזציה
זיהום של מפעלים הורג ת'ציביליזציה
האוזון כבר קרוע, הטבע כבר פצוע
הכל בשביל הכסף, למה ומדוע

איזה מין עולם, איזה מין עולם
מה קורה, מה קורה, מה קורה לבן אדם

הים כבר מזוהם ואי אפשר לשחות
אפילו הדגים רוצים מי עדן לשתות
אנחנו מתרבים כמו חיות מסוכנות
להתפשר על החיים בכלל לא מוכנות
היכן קיים הצדק, החוק והמשפט
אפילו להם נראה שלא אכפת
כסף מעוור, מהקטן עד הגדול
לאחד מיליונים, לאחר אין מה לאכול
כולם רוצים מרצדס, בתים מפוארים
חיים בתחרות על חשבון האחרים
למה לא ביחד כמו פעם בקיבוץ
חיים אותו דבר בלי שקר ותירוץ

איזה מין עולם, איזה מין עולם
מה קורה, מה קורה, לא אכפת לבן אדם

מזל שאלוקים חזק מאיתנו
אחרת גם אותו בכיף לוקחים איתנו
אך הוא בעניינים מעל העננים
מיסטר יוניברס, שולט בעניינים
בסוף מה שיקרה זה כמו מגדל בבל
נביא לו ת'סעיף ואז קריזה יקבל
אין כבר אהבה, אין צדק ומוסר
אנשים טובים כמעט כבר לא נשאר
תכניסו טוב לראש, תפתחו את האוזניים
אחד יכול לתקן, אך יותר טובים השניים
אנחנו חייבים תמיד לחשוב על המחר
אל העולם הבא אנחנו לא לוקחים דבר
איזה מין עולם, איזה מין עולם.