הבחירות לכנסת יתקיימו בעוד ח"י ימים, והמועמדים כמעט ולא נשאלים על סדר היום הציבורי, המשקי, הכלכלי, הפיננסי והחברתי שהם אמורים להציג בפני הציבור. בכל פעם שהמרואיינים נשאלים שאלות בנוגע לעתיד, ההתמקדות היא בעיקר למי יחברו לאחר הבחירות או בעיקר למי אינם מתכוונים לחבור, והעיקר - אם במחנה רק לא ביבי או בעד ראש הממשלה. זוהי מערכת בחירות חולנית וחמקמקה שאין בה שמץ מושג לבוחרים כיצד ינהג מאן דהו אם ייבחר לכנסת או יישב בממשלה הבאה שאמורה להנהיג ולא ללהג.

בשורות אלה נשאל את המועמדים שאלות בכמה תחומים כדי שנדע מהן כוונותיהם. כי אני רק שאלות רציתי לשאול. ביבי או לא ביבי - זה לא מעניין.

החינוך מעל לכל

נתחיל בחינוך. האם יש לך כוונה להילחם ולשנות סדרי עולם כך שיהיה יום לימודים ארוך ואיכותי במשך חמישה ימים בשבוע כמו במרבית העולם המערבי (ובשישי ושבת שבתון כמו במערב, שם ימי שבת וראשון הם לרוב השבתון)? המשפחות יכולות ליהנות מזמן איכות, לצאת לנופש, ובהזדמנות להגביר הביקוש לתעשיית ההארחה. מניסיוני האישי של תקופת חיים בבריטניה, אומר כי זה ממש מועיל למשק ולתא המשפחתי.

ברור שהחלטה זו תביא למאבק עם ארגוני המורים, המסרבים לעבור לעבודה של חמישה ימים בשבוע, גם עשרות שנים לאחר שהמשק עבר למתכונת כזאת. לכן חבר הכנסת המיועד או השר המיועד חייב לדעת שמאבק כזה יביא להשבתות כל מערכת החינוך במסגרת המו"מ, שכלל לא ברור אם יעלה יפה.

ועוד בחינוך: האם חברי הכנסת הנבחרים מתכוונים לשנות את מבנה תקציב משרד החינוך כך שיותר ינותב ללימודים פרונטליים ופחות לסגל המנופח של הפיקוח והמינהלה החיוניים, אך אולי לא יעילים במדינה ממוחשבת האמורה להפחית את מספרם. האם יש כוונה לעבור לכיתות קטנות יותר ביישובים חלשים מבחינה סוציו־אקונומית? הרי הנתונים בנוגע למצב הסוציו־אקונומי מדווחים שוטף על ידי הלמ"ס באופן רציף לגבי אשכולות הערים והיישובים.

האם חברי הכנסת מוכנים להיאבק על כך שתוצאות החינוך בעיירות פיתוח ובכפרים הערביים יהיו שווים לאלה של מרכז הארץ, בכל מחיר תקציבי שיידרש? לא תקציב שווה לחינוך אלא תוצאות חינוך שווה. כלומר השקעה, ככל שיידרש, כך שתביא לשיעורי הצלחה שווים בכל הארץ במתמטיקה, בפיזיקה, במחשבים, באנגלית. כן - בכל הארץ.

מה לגבי התחייבות ללימודי הליבה בסקטור החרדי? הרי זה בנפשם של החרדים ובנפשו של המשק. מי מחברי הכנסת החדשים יקום?

יאיר לפיד (צילום: יוסי אלוני, פלאש 90)יאיר לפיד (צילום: יוסי אלוני, פלאש 90)

אגרה בנתיבי איילון

בתחום התחבורה והתעבורה, האם חברי הכנסת הנכבדים שייבחרו (והשר הממונה) יהיו מוכנים להפעיל את נמלי ישראל, גם את הנמלים החדשים שבנייתם בתהליכי סיום, שיחלו לפעול בתוך שנים ספורות, בכל מחיר גם מול השבתות צפויות של הנמלים הוותיקים עם הפעלת הנמלים הפרטיים?

האם אתם הנבחרים מוכנים להילחם על כך שהנמלים יתייעלו ויהיו פתוחים 24 שעות ביממה עם צוות יעיל ולא כמו במצב הנוכחי, שבו אוניות מחכות שבועות עד שמואילים לפרוק ולהעמיס אותן בשל מגבלת שעות עבודה ובונוסים של העובדים? רק התייעלות כזו שתבטיחו, חברי הכנסת הנכבדים, להוזלת עלויות בנמלים עבור תושבי ישראל, שיוכלו להנות ממחירים סבירים ברוב תחומי החיים, וכמובן לתעשייה הישראלית. מוכנים?

מי מוכן להתחייב כי ייבנו מסילות ברזל וייסללו כבישים בין הפריפריות, שלאו דווקא יעברו באזור גוש דן. פריפריה לפריפריה, כפר ערבי לפריפריה, כפר ערבי לכפר ערבי - כך שהכוח בקנייה והמגורים יעברו לזקוקים לכך, בניגוד לבנייה ולסלילה כיום, כאשר הכל לכיוון תל אביב, מה שמרוקן את היישובים החלשים במשך היום מתושביהם החזקים ושומר על הארנונה העסקית השמנה בגוש דן השבע (ובתל אביב בעיקר). האם יש כוונה לתת כוח לערי השינה?

מי מוכן להרים את דגל השוויון בכבישים המהירים בישראל, או לבטל כבישי האגרה כגון כביש מספר שש או כביש מנהרות הכרמל או לחלופין - בשם הצדק החברתי והכלכלי - להטיל דמי שימוש ומעבר על המשתמשים בכביש מספר 20 (נתיבי איילון) כגון אגרת שימוש? הן המצלמות היום מספיק משוכללות וזולות כדי לשלוח חשבון לביתו של הנהג הנהנה ממנעמי נתיבי איילון שנבנו על חשבון כולכם.

איחוד רשויות

בתחום משרד פנים, מי מכם נבחרי ציבור המלהגים מוכן להתחייב כי חלק מהארנונה העסקית הנגבית באזור גוש דן תעבור לקופה מרכזית ותחולק ליישובים ולאזורים חלשים שאין בהם מספיק כוח ועוצמה לאסוף ארנונה עסקית ראויה? לדוגמה, אם היום בונים פרויקט בתחום התרבות או שכונה או כביש, מרבית המשרדים של עורכי הדין, רואי החשבון, האדריכלים, יחסי הציבור והבנקים נמצאים בגוש דן. ואפילו אם המיזם המדובר נמצא במדבר או בפריפריה, בפועל גם בנייה והשקעה שם, אם כבר נעשית, מעשירה את הארנונה של גוש דן.

מי מבין חברי הכנסת המיועדים מוכן להרים את דגל ביטול אזורים גליליים שאינם משלמים ארנונה לשום רשות כגון רמת חובב בנגב, שלא משלמת ארנונה לבדואים וליישובי הסביבה, כי היא סמוכה לאוכלוסייה החלשה? מי? אתם באמת מאמינים כי רמת חובב לא הייתה משלמת ארנונה לתל אביב או לערי גוש דן אם הייתה סמוכה להם?

מי מבין המצקצקים הנוהרים לאולפנים מוכן להודות כי דווקא בקרבתם של היישובים החלשים יש שטחים גליליים שאינם משלמים ארנונה ליישוב הסמוך? למי האומץ לשוב ולאחד יישובים הגובלים זה בזה כדי לחסוך בהוצאות ניהול הרשות ובבזבוז על פונקציונרים לא יעילים החיים על חשבון הציבור?

גדעון סער (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)גדעון סער (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

מי יתעסק עם רמ"י?

בתחום משרד הבינוי והשיכון, מי מוכן להפוך אותו בעיקר למשרד השיכון? כן, מילה ארכאית, אבל חשובה. כישלון הממשלה הנוכחית שגנזה את התוכנית הטובה, על כל מגרעותיה - "מחיר למשתכן" (שהיא מעין "בן ממשיך" לסקטור העירוני שגם לו מגיע, אפילו אם אינו מ"ההתיישבות העובדת"). המחסור בדירות מחמיר. אחרי שנגיף הקורונה ייעלם, תגבר העלייה, תגבר הילודה ותמשיך להצטמק הירידה לחו"ל. עשרות אלפי דירות חסרות כבר היום. התוצאה תהיה צעירים ללא סיכוי ועתיד בתחום הדיור.

מי מכם, חברי הכנסת העתידיים, מוכן לבטל אחת ולתמיד את הכוח שצברה ה"מדינה בתוך מדינה", היא רשות מקרקעי ישראל, הממקסמת רווחיה כאילו הייתה רשות עסקית. רשות שעושה באדמה, ברגבים, בחולות ובשטחים, שאתם, הוריכם, סביכם, סבי סביכם, בניכם ונכדיכם, שפכתם למענם זיעה ואף דם לאורך דורות? מי מוכן לצאת נגד הפריץ שקם מקרבכם?

מי מוכן לבנות עוד יישובים, כמו תוכנית שבעת הכוכבים של אריאל שרון? מי מוכן לבנות למעמד הבינוני והעמל ולא להתרכז רק בדירות עם מרפסת סוכה? לא חסרים מקומות לאורך כביש מספר שש - צפונה ודרומה (נקווה שיאריכו אותו עמוק לתוך הנגב). מי מוכן להחזיר את ההלוואות המוזלות לשיכון שהיו נהוגות בעבר? האם רק האליטה הנגישה להון תוכל לרכוש עוד ועוד דירות?

על יבואנים ומאכערים

משרד הכלכלה מחפש אמיץ ללא חת, גיבור צרכני, שיוכל להילחם במבנה המונופוליסטי של המשק הישראלי, לאו דווקא היצרני אלא היבואני, של חברות המונעות בפועל קיומו של יבוא מקביל זול יותר. לכאורה, רק למראית עין, יש בישראל יבוא מקביל, אבל אז באה החסימה (לאחר הלשנה של היבואן הרשמי). כמה שרים כבר ניסו לעשות זאת, אך בפועל היבואניות הצליחו לבדל מוצריהן ולמנוע תחרות - ממחירי הרכב המטורפים ועד לסכיני גילוח או דיאודורנט.

מי מחברי הכנסת המועמדים יחוקק חוקים שיגנו עלינו מכוחו המפלצתי של "היבואן הרשמי"? מי מוכן להרים ידו בכנסת הבאה כך שיהיה אפשר לסגור בצו מנהלתי עסקי יבוא של המפריעים ליבוא מתחרה? יש בינכם שמוכנים ללכת רחוק יותר ולהטיל מגבלות ומסים ייחודיים על העושק של היבואנים והמורא שהם מטילים?

ועוד בתחום המסחר: מי מוכן לדאוג להיצע גדול של אזורי תעסוקה בזמן קצר, לאורך שלדה של ישראל? למה צריך להילחם שנים על אישורים להקמת אזורי תעסוקה, מה שקראו פעם אזורי תעשייה? הרי המחסור מביא להאמרת המחירים. למה אין מקצים מספיק אזורי תעסוקה ותעשייה סמוך לאזורים של האוכלוסייה החרדית, הערבית והדרוזית, כדי שגם הם ייהנו מארנונה עסקית מיטיבה?

למה? למה כדי להקים עסק צריך להתרוצץ בין כל כך הרבה משרדי ממשלה ורשויות במטרה לקבל את הרישיון הנכסף, בייחוד לעסקים קטנים ובינוניים שאין להם ההון להפעיל בכסף רב "מפעילי קשרים", דהיינו מאכערים? מה, המערכת הממשלתית לא שמעה על מערכות מחשוב מקוונות חכמות להגשת בקשות דרך הרשת בבחינת "תחנה אחת" וגמרנו?!

די לכיבוש בנגב

למשרד החקלאות דרוש ח"כ בעל חזון שיוכל לגייס תקציבים עבור החקלאים כדי שיגבירו התייעלותם דרך טכנולוגיות מתקדמות, גם בתחום משק החלב. אין זה קל כלל וכלל: דרושים סכומים ניכרים הן כדי לייעל והן כדי לחזק את החקלאים המבטיחים מזון ליום סגריר בשביל שיהיה אפשר לפתוח במקביל יבוא מזון טרי באופן רציף - החל בירקות ופירות וכלה בגבינות, בבשר ובמטעמים.

רק קבוצה חזקה של חברי כנסת תוכל לגייס תקציבי מדינה למטרה זו כדי להעלות את רמת החיים של כל הישראלים בארץ זבת חלב ודבש, שבה לעתים מחירי הירקות והפירות כה יקרים, כאילו אנו חיים במדינות הצפון הקרות. אם הזכרנו דבש, מדוע זה מוצר יקר בישראל בלי שום פרופורציה למחירו בחו"ל, כאילו היה נדיר?

אם הזכרנו חקלאים, אז למשרד לביטחון הפנים דרושים בדחיפות חברי כנסת שיופיעו פחות בראיונות, אבל יתמכו במפכ"ל החדש וההחלטי כדי לחדש באמצעים טכנולוגיים, מיכון, מעקב, צילום, רחפנים חכמים וסוכנים, שיביאו סוף לגיהינום שבו חקלאים נשדדים באופן שיטתי בידי בני בליעל שחומסים את תנובתם. למה השכר של השוטרים שנשלחים לחזית כה נמוך? אולי כי אינם מקבוצות האליטה הדברנית?

מדינת ההייטק אינה מסוגלת לשמור על חלקות מעובדות ומאפשרת להשקעה של שנים, שנעשתה בזיעת אפם של החקלאים, ללכת לאיבוד? באותה הזדמנות יצטרך לובי חברי הכנסת שיקום לעזור לשיתוף פעולה בין המשטרה לצה"ל כדי שיכבשו מחדש את הנגב, כפי שעשו בשנת 1948 במבצעים כמו "יואב", "לוט", "חורב" ו"עובדה". כרגע ישראלים רבים בנגב חיים תחת כיבוש שמקורו בחלק מאוכלוסיית הנוודים.

לא רק בוגרי 8200

למשרד להשכלה גבוהה דרושים חברי כנסת הגונים שיוכיחו לחברים במועצה להשכלה הגבוהה כי הגיע הזמן לעשות צדק ולהעלות את שכר הלימוד באוניברסיטאות. זהו שכר שלא השתנה כבר עשרות שנים. המחיר המינימלי לתשלום, פחות מ־11,000 שקלים בשנה, מיועד לבני העשירים המגיעים לאוניברסיטאות, בעוד ילדי העמלים, שהמדינה לא הרעיפה עליהם מכל טוב וילדיהם לא גויסו ליחידת 8200, משלמים במכללות 35,000־40,000 שקלים בשנה, ללא הצדקה. שכר הלימוד באוניברסיטאות היה צריך לעלות מיד ל־35,000 שקלים, והנחה תינתן לנזקקים מקבוצות חלשות באמצעות קופון ללימודים באוניברסיטה ובמכללות.

במשרד האוצר יחפשו חברי הכנסת החדשים ייצוג הולם באגף התקציבים לכל חלקי האוכלוסייה ולא רק לנציגי האוכלוסייה החזקה, כדי להיטיב עם כל שדרות העם, להגדיל את התקציב למשרד לביטחון הפנים ולהפחית התקציב במשרד החינוך. להפחית מספר התלמידים בכיתות ביישובים החלשים. צריך עוד תקציבים? אין בעיה, הם נמצאים ממש מתחת לאף של האוצר בדמות פטורים והטבות בהיקף של עד 70 מיליארד שקלים בשנה, דווקא לאוכלוסייה החזקה במשק. רק נזכיר את עוול הפטור ממס של קרנות ההשתלמות לארבעת העשירונים העליונים ופטורים (והעלמות) במס של מיליארדי שקלים בשנה בענף השכרת דירות המגורים. במדינת הסטארט־אפ וההייטק לא מסוגלים להפחית את העלמות המס המגיעות לכדי 4.7 מיליארד שקל בשנה? אולי לא באמת רוצים.

למשרד הביטחון דרוש שר ושתדלנים מקרב חברי הכנסת כדי להכריע אחת ולתמיד בנושא החרדים. חברי הכנסת החדשים צריכים לוותר על שירותם הצבאי של החרדים, אין טעם למשוך זאת ב"כאילו" לאורך שנים, מההמלצות המגוחכות של ועדת טל ועד ימינו. אנו זקוקים לשתדלנים שיביאו להקמת גדודי עבודה אזרחיים תוך מתן הכשרה מקצועית לחרדים שיחפצו בכך, בשיתוף פעולה של משרד התעשייה והאוצר. ירצו - יעברו הכשרה מקצועית, לא ירצו - לא יעברו, ירצו - יעבדו, לא ירצו - לא יעבדו. ולמה בשיתוף האוצר? כי שלטונות המס ייאלצו לשאול על מקור ההכנסה של המשפחות החרדיות שאינן עובדות. רק לשאול.

למשרד ההיגיון וההגינות - והיה אם יקום אי פעם - יידרשו חברי כנסת לענות על השאלה האם בכלל מוצדק ליהנות מפנסיה תקציבית ציבורית גם מטעם הצבא וגם מטעם הכנסת או מגופי שלטון אחרים. כך יימנע מה שקורה כאשר מתמחים בתחום צבירת פנסיה על חשבון המדינה ומגיעים לפנסיות אדירות של עשרות אלפי שקלים בחודש, פנסיה שלעתים היא גבוהה משכרו השנתי של פועל ייצור או פקיד מתחיל. אבל בשביל זה כבר נדרשים חברי כנסת עם יכולת להסתכלות והתבוננות פנימית, אמיצים, הגונים ובעיקר כאלה שרואים רק את צורכי כלל החברה.
סליחה אם זאת כבר דרישה מוגזמת, כי לא בטוח שהם בנמצא. ואם יימצאו, לא חשוב ולא מעניין אם הם בעד או נגד ביבי.