כ"ץ ונתניהו מנצלים את הימים שנותרו עד הבחירות לפיזור כספים

לו שר האוצר ורה"מ היו לקוחות בבנק, הם היו הופכים מזמן ללקוחות מוגבלים, אבל הקורונה מעניקה להם לכאורה מסגרת אשראי בלתי מוגבלת. וגם: כיצד שרדו הבנקים את משבר הקורונה, ומה אומר על כך מנכ"ל מזרחי טפחות

יהודה שרוני צילום: ראובן קסטרו
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר ישראל כ"ץ
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר ישראל כ"ץ | צילום: מרק ישראל סלם, פלאש 90
4
גלריה

למי שמתמצא בתהליכי קבלת החלטות במגזר ציבורי, מדובר בזמן שיא לטיפול במשבר. הכסף הועבר ללא בחינה מעמיקה או תנאים מוקדמים, וזה לא קרה מעולם. וזה צפוי להתדרדר מיום ליום: בשבוע וקצת שנותרו עד לבחירות צפוי מופע כניעה לכל קבוצת לחץ שהיא - מארגון העגלונים ביפו־ת"א ועד יערני קק"ל.

בחתירה לשקט תעשייתי, שר האוצר יפעל בניגוד לחוות דעתם המקצועית של יועציו במשרד. "אדוני השר, זה לא בסמכותך", נוהג היועץ המשפטי של המשרד אסי מסינג לחזור מעת לעת על אזהרותיו כמו תוכי.

"רק אני מחליט, הפקידים לא יכתיבו לי מה לעשות", מתריס השר בתגובה.

הרופאים ומערכת הביטחון אינם היחידים. קדמו להם האחיות והעובדים הסוציאליים, שההיענות לדרישותיהם הייתה כמעט אוטומטית. והרשימה עוד ארוכה. שבועיים לפני הבחירות הושלמה הפעימה השנייה של המענק לנכים בהיקף 560 מיליון שקל למרות היעדר תקציב. הנכים, כמו צה"ל, נחשבים לפרה קדושה, והכסף שאושר עקרונית מגיע להם כדין. אבל אלמלא היותם קבוצת לחץ אפקטיבית, הם היו נאלצים להמתין בתור כמו שאר הגופים הממשלתיים שעדיין לא קיבלו הקצאה כספית בגלל אי־אישור תקציב.

וזה עוד לא הסוף: שבועיים לפני הבחירות שר האוצר ניכס לעצמו תוספת של 50 מיליון שקל לסל התרופות, שיעמוד על 550 מיליון שקל. גם כאן, התוספת תגיע מכסף שאין. באותה הזדמנות הוחלט לוותר ל־145 אלף מעסיקים שעובדיהם יצאו לחל"ת על תשלום ביטוח לאומי בהיקף 50 מיליון שקל. רק עיוור לא רואה שהמהלך, שעדיין לא אושר בממשלה או בכנסת, קשור בטבורו לבחירות.

לכל "הטוב הזה" יש להוסיף גם את ההחלטה לשלם לעובדים החוזרים מחל"ת לעבודה אחרי 75 ימים מענק של 5,000 שקל לארבעה חודשים. באוצר יודעים לספר שהבוס דרש מפקידיו להקדיש את כל סוף השבוע האחרון לכך שהתקנות יושלמו בתיאום עם הביטוח הלאומי. המהלך, הרווי באדי בחירות, הובא לאישור היועץ המשפטי לממשלה כדי להימנע מהליך חקיקה מסודר. כ"ץ הגיע למנדלבליט כי הבין שאין סיכוי שהמהלך יאושר על ידי חברי הכנסת, הטוענים כי מדובר בכלכלת בחירות.

אבל מה שמתסכל את נתניהו וכ"ץ במיוחד הוא שהתוכנית "צ'ק לכל אזרח", בעלות של 5.5 מיליארד שקל, נפסלה על ידי גנץ, היועמ"ש ופקידי האוצר.

כל המהלכים הפופוליסטיים האלה נעשים כאשר קופת האוצר מחוררת והגירעון התקציבי כבר זינק ל־174 מיליארד שקל. הבור התקציבי הולך וגדל, אבל מי סופר. ובכל זאת, מניין יגיע הכסף? על חשבון אחת מ"קופסאות הקורונה". לו כ"ץ ונתניהו היו לקוחות בבנק, הם היו הופכים מזמן ללקוחות מוגבלים, אבל הקורונה מעניקה להם לכאורה מסגרת אשראי בלתי מוגבלת.

מגבלת כלל ההוצאה התקציבית נעקפת בדרכים יצירתיות, תוך צפצוף על אנשי המקצוע. אבל ברור שמרבית הבטחות הסיוע היא צ'קים ללא כיסוי, המונחים על קרן הצבי. גם את התחייבות שר האוצר שלא להעלות מסים ב־2021 יש לקבל בעירבון מוגבל, כי הכל תלוי בתוצאות הבחירות.

בתום דיון אינטנסיבי בן חמש שעות, שבו התבקש להחליט מי ימשיך בצמרת הניהולית של החברה - המנכ"ל רן עוז או יו"ר הדירקטוריון מוטי רוזן – התפזר השבוע דירקטוריון מגדל ביטוח ללא החלטה.

ההחלטה הייתה מסובכת יותר מהאותיות הקטנות בפוליסת ביטוח, שכן בעל הבית שלמה אליהו הטיל לפני הדיון את מלוא כובד משקלו כדי שתימצא פשרה שתשאיר את השניים. במכתב לדירקטורים קודם לישיבה הבהיר: "טובת החברה מחייבת שגם מוטי וגם רן ימשיכו לכהן בתפקידם. כשהצעתי בזמנו את מועמדותו של מוטי רוזן חשבתי שכישוריו משלימים את הניסיון של רן עוז וששניהם יחד יובילו את החברה. אני עדיין מאמין שהדבר אפשרי".

אלא שניסיונות הפשרה בין שני המנהלים הדומיננטיים נכשלו, ורוזן נאלץ ללכת הביתה. בישיבה נוספת, שהתקיימה יממה לאחר מכן, העדיף הדירקטוריון את המנכ"ל, והחברה תיאלץ לפצות את רוזן בכמה מיליוני שקלים על שבירת ההסכם. על זה כבר נאמר – שברת, שילמת.

מביך מאוד להיפרד מיו"ר שנכנס לתפקידו רק לפני חודשיים. בכספי הסכמי ההעסקה והפרידה שפיזר אליהו למנהליו בשלוש השנים האחרונות (רוזן למשל יקבל כמה מיליוני שקלים עבור חודשיים עבודה) ניתן היה להעסיק את המנכ"ל המוכשר ביותר בענף לכל ימי חייו. עם כל הכבוד לבעל הבית, מגדל היא חברה ציבורית, והכסף בא גם על חשבון בעלי המניות. אליהו מחויב כעת לשקט ניהולי לפחות לכמה שנים. אסור יהיה לו להרהר אפילו על החלפת מנהל המזנון בחברה.

שלמה אליהו
שלמה אליהו | צילום: חן גלילי

התוצאה הניהולית של המשבר במגדל, שבה יו"ר דירקטוריון פורש מתפקידו כחודשיים לאחר כניסתו, מעידה על כישלון חמור, ואת המחיר משלמים החברה ובעלי המניות. והאחריות לפאשלה המהדהדת היא בראש ובראש של בעל הבית. קודם למינויו של רוזן הוזהר אליהו על ידי דירקטורים כמו חיים רמון כי מדובר במינוי בעייתי, שכן רוזן הוא מנהל דעתן ומערכת היחסים שלו עם המנכ"ל תעלה על שרטון. למען האמת, אף אחד לא חשב שזה יקרה כל כך מהר.

אחת הסיבות הנוספות למתרחש במגדל היא המבנה המשפטי הבעייתי בענף הביטוח: חברת ביטוח ומעליה חברת החזקות. מגדל ביטוח נשלטת על ידי חברת החזקות שמניותיה נסחרות בבורסה. לחברת הביטוח יש מנכ"ל, דירקטוריון ויו"ר נפרדים, וכך גם לחברת ההחזקות. אז האם מנכ"ל חברת ההחזקות - רוזן לצורך העניין - אחראי לנעשה בחברת הבת? האם למשל הוא רשאי לפסול מפגש עם אנליסטים שתואם על ידי מנכ"ל חברת הביטוח (הפרטית)? מנכ"ל חברת הביטוח רן עוז ראה בכך התערבות פסולה והתנהגות של פיל בחנות חרסינה. מצד שני רוזן, מנכ"ל חברת ההחזקות, ראה בהתערבותו מהלך לגיטימי, שכן המצגת לאנליסטים רלוונטית לחברת ההחזקות הבורסאית ולא לחברת הביטוח הפרטית.

ייתכן שחלוקת הסמכויות הייתה עובדת, לו ליו"ר הדירקטוריון היה רקורד ציבורי מרשים אבל ניסיון מועט בענף הביטוח. במקרה זה, הוא היה משאיר את העבודה המקצועית השוטפת למנכ"ל, ואת האסטרטגיה ארוכת הטווח היה מתווה בעצמו.

סידור עבודה דומה מקובל בבנקים ועובד לא רע. הדוגמה הטובה ביותר היא בבנק הבינלאומי. בעל הבית הדומיננטי בינו צדיק משאיר את העבודה השוטפת למנכ"לית סמדר ברבר־צדיק, והתערבותו בשלט רחוק נעשית באמצעות יו"ר הדירקטוריון, שהוא בפועל עושה דברו.

הדוחות הכספיים השנתיים של שלושת הבנקים הגדולים ל־2020 מאפשרים לשחרר אנחת רווחה גדולה. בניגוד למשברי העבר, שבהם הדוחות ביטאו הפסדים, דוחות הקורונה הסתיימו ברווחים, ובשום רבעון לא נרשם הפסד. בולטים לחיוב הדוחות של בנק מזרחי טפחות, עם תשואה פנטסטית של 9.5% על ההון.

דב קוטלר
דב קוטלר | צילום: גדי דגון

אבל אי־הוודאות עדיין גבוהה, והדבר ניכר בזינוק בפיקדונות. בפועלים הם זינקו ב־20.3% ל־435 מיליארד שקל (מתוכם 218.5 מיליארד שקל של לקוחות פרטיים), בלאומי המריאו ב־19.6% ל־447 מיליארד שקל, ובמזרחי טפחות גדלו ב־17% ל־247 מיליארד שקל. סך הפיקדונות הגיע לראשונה למספר חסר תקדים של 1.13 טריליון שקל.

שנת הקורונה גם נוצלה לניתוב השקעות לתחומי החדשנות והדיגיטל, ובהיערכות לכניסת מתחרים בתחום הבנקאות כמו הבנק הדיגיטלי, או לכניסת אפליקציות התשלומים המקומיים והבינלאומיים של אפל או גוגל.

למרות החזרה לנורמליות, שהתבטאה במיוחד ברבעון האחרון של 2020, הפיקוח על הבנקים מסרב לשחרר את החגורה וכופה את המשך הריסון הפיננסי. כתוצאה מכך חלוקת הדיווידנד נדחתה, אף שכריות ההון המוגדלות אפשרו חלוקה של מאות מיליוני שקלים לבעלי המניות.

משה לארי נכנס לניהול בנק מזרחי טפחות בספטמבר 2020, אבל לתחושתו הוא נמצא בתפקיד מאז ומתמיד. "נכון שהכרתי את הבנק מתפקידיי הקודמים בצמרת הבנק, אבל כמו שאריק שרון נהג לומר - דברים שרואים משם לא רואים מכאן", אומר לארי.

משה לארי
משה לארי | צילום: אבשלום ששוני
תגיות:
בנימין נתניהו
/
ישראל כץ
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף