אף שהמשבר הפוליטי המתמשך של השנים האחרונות מקרין ישירות על תפקוד מערכת הביטחון, השנה האחרונה הייתה דווקא שקטה למדי מבחינה ביטחונית ולצדה הישגים הן במאבק בטרור, והן במערכה שמנהלת ישראל מול ההתבססות האיראנית בסוריה ובאזורים נוספים. עם זאת, כאשר המשבר הפוליטי יהיה מאחורינו, יצטרכו צה"ל, מערכת הביטחון והדרג המדיני להסדיר שורה ארוכה של נושאים.

הסוגיה החברתית
סקרים פנימיים ונתונים נוספים מעידים על מגמה של ירידה במוטיבציה לשירות קרבי, ותופעת ההשתמטות הולכת ומתרחבת. לפיכך הסדרת השוויון בנטל ותגמול הולם לחיילים שמשרתים שירות משמעותי הם צו השעה.

לאחר הבחירות יצטרכו בדרג המדיני לעסוק בחוק הגיוס, שממנו ברחה הממשלה מלקבל החלטות בגלל הנפיצוּת הפוליטית שלו. בנוסף, סוגיית קיצור השירות מטרידה את צה"ל מאוד, כמו גם התחושה של שחיקה במעמד אנשי הקבע. צה"ל, למעשה, יידרש להתבונן לעומק ולעצב מחדש את מבנה הצבא.

אביב כוכבי (צילום: דובר צה''ל)אביב כוכבי (צילום: דובר צה''ל)


מודל של צבא מקצועי אינו נמצא על הפרק, ובצדק. הוא אינו מתאים לנתונים הדמוגרפיים ואינו ראוי לחברה בישראל גם מבחינה ערכית. בצה"ל מתנגדים בתוקף לקיצור השירות ל־30 חודשים ומאמינים בשימור מודל צבא העם. לפני כחמש שנים הוחלט בכנסת על קיצור מדורג של השירות, תחילה ל־32 חודשים ומיולי בשנה החולפת בעוד חודשיים נוספים. בצה"ל היו משוכנעים כי יצליחו להוביל לשינוי החקיקה, אבל בסבך הפוליטי של השנים אחרונות הנושא אפילו לא עלה על סדר היום של הממשלה. קיצור השירות הפך לעובדה מוגמרת, ובצה"ל סבורים שהנזק העתידי יהיה רב.

לא מעט בכירים לשעבר במערכת הביטחון סבורים כי דווקא עכשיו טמונה הזדמנות לפתוח לעומק את נושא מודל השירות בצה"ל ולתגמל בהתאם את מי שעושה יותר. כך, למשל, חיילים שאינם משרתים במקצועות חיוניים הדורשים הכשרות מורכבות, ישרתו רק שנתיים. לעומתם, מי שמראש יגויס למקצועות חיוניים יקבל משכורת שתואמת את שכר המינימום במשק, ולוחמים אף יקבלו משכורת גבוהה יותר, ולאחר שנתיים וחצי של שירות ייהנו מקפיצה בשכר, עד להשלמת שלוש שנים.

בצה"ל מבינים היטב כי נושא כוח האדם הוא אתגר מרכזי בסדיר ובקבע. הקורונה והמעורבות של הצבא במגזר החרדי והערבי דווקא פתחו הזדמנויות חדשות לגיוס מרצון מקרב אוכלוסיות אלו. אבל שינויים קוסמטיים, כך נראה, לא יספיקו הפעם. ללא החלטה של הדרג המדיני על מהלך עמוק ומשמעותי, מודל צבא העם ימשיך לקרטע.

הגרעין האיראני
ישראל תידרש לגבש מדיניות ברורה לגבי האפשרות של חידוש המו"מ בין ארה"ב ואיראן וכיצד ניתן להכניס להסכם את האינטרסים המובהקים של ישראל.

הדרג המדיני יצטרך להכריע בין שתי גישות. הראשונה, לעומתית יותר כלפי האמריקאים, שאותה מובילים נתניהו וראש המל"ל מאיר בן שבת. לשניהם, אגב, ברור כי בעידן הממשל החדש בארה"ב, מידת ההשפעה הישראלית פחתה משמעותית.

בנימין נתניהו מזהיר מהגרעין האיראני (צילום: gettyimages)בנימין נתניהו מזהיר מהגרעין האיראני (צילום: gettyimages)


בגישה השנייה, שגובשה גם כמסמך עבודה, תומכים שר הביטחון, הרמטכ"ל וגם ראש המוסד. מצדדי הגישה הזו סבורים כי ישראל קודם כל צריכה לקבוע מה מבחינתה הוא הסכם גרעין ראוי - ולנסות להשפיע על סעיפי ההסכם באמצעות דיונים עם דרגי המקצוע האמריקאיים. במערכת הביטחון שואפים אומנם שהסכם כזה יכלול גם הגבלות על תוכנית הטילים וההתבססות האיראנית באזור, אבל לכולם ברור כי המטרה המרכזית היא מניעת גרעין מאיראן, בהסכם טוב משמעותית מאשר הקודם.

כרגע לפחות, איראן היא שעושה שרירים כמי שאינה מעוניינת לחזור לשולחן המו"מ מבלי שיוסרו הסנקציות נגדה. את הזמן עד לחידוש המו"מ תצטרך ישראל לנצל לצורך גיבוש מדיניות נקייה מפוליטיקה ומיחסי ציבור.

סוריה וחיזבאללה
במסגרת המב"ם - מערכה בין מלחמות - של השנים האחרונות, פוגע צה"ל, לפי פרסומים זרים, בהתבססות של איראן והמיליציות בסוריה ובאזורים נוספים במזרח התיכון, כמו גם בהתעצמות של חיזבאללה, בעיקר בכל הקשור לטילים המדויקים ולהצטיידות במערכות הגנה אוויריות מתקדמות.

למדיניות הזו של ישראל הישגים בשנים האחרונות, אך לאחר שנים של מערכה, ניתן לראות שגם המגבלות שלה ברורות. לכל מי שממהר להספיד את ההרתעה של צה"ל וישראל, כדאי שיזכור עד כמה מתקשים האיראנים וחיזבאללה להוציא פעולת תגמול איכותית אל מול התקיפות המיוחסות לישראל. לצד זאת מבינים במערכת הביטחון שבצד השני יש אויב עקשן, כך שהפעילות הצבאית לבדה לא תספיק ותידרש מעורבות מדינית בינלאומית בהובלה משותפת של הרוסים והאמריקאים. מפגשים כאלה כבר היו בעבר, ולישראל יש אינטרס מובהק בהם.

נסראללה בנאום לציון שנה לחיסול סולימאני (צילום: רשתות ערביות)נסראללה בנאום לציון שנה לחיסול סולימאני (צילום: רשתות ערביות)


הדילמה שונה בכל הקשור להצטיידות חיזבאללה בטילים מדויקים, כשעל פי ההערכות כבר היום יש בידי הארגון השיעי עשרות טילים מסוג זה. ישראל מציבה את האיום הזה כשני לאיום הגרעין, והפעילות המיוחסת לישראל בשנים האחרונות עיכבה אומנם את הפרויקט בצורה משמעותית, אבל לא יכולה למנוע אותו לחלוטין.

במערכת הביטחון סבורים שרמת האיום הנוכחי עדיין לא דורשת שינוי מדיניות ותקיפת יעדים בלבנון, אבל הסוגיה הזו תלך ותתפוס מקום מרכזי יותר ככל שבחיזבאללה ימשיכו להתקדם עם הפרויקט.

ההסדרה עם חמאס
לא ברור עדיין כיצד ישפיעו הבחירות ברצועת עזה על המשך היציבות הביטחונית היחסית מול הרצועה. עזה היא עדיין הגזרה בעלת הסיכוי הגבוה ביותר להסלמה, ובכל זאת בשנה האחרונה מתחולל שינוי.

אם התרגלנו בשנים האחרונות לריטואל קבוע של מבצע כל כמה שנים מול חמאס, בשנה האחרונה זיהו במערכת הביטחון קו פרגמטי הרבה יותר של מנהיג חמאס בעזה יחיא סנוואר, שהשבוע נבחר לקדנציה נוספת בתפקיד. סנוואר מעדיף לפעול בציר של הסדרה, מתוך תפיסה ששיפור המצב הכלכלי ברצועה קודם לעימות צבאי מול ישראל. גם ישראל עשתה כברת דרך ארוכה בהקלות ובסיוע ההומניטרי. ישראל אישרה פעולות ותוכניות רבות שבעבר הותנו בשחרור השבויים ברצועת עזה, אברה מנגיסטו והישאם א־סייד, ובהשבת חללי צה"ל סגן הדר גולדין וסמ"ר אורון שאול והבאתם לקבורה בישראל.

יחיא סינוואר (צילום: AFP)יחיא סינוואר (צילום: AFP)


לאחר שנים של קיפאון בנושא זה, נרשמה בשנה האחרונה התקדמות מסוימת, בעיקר בנכונות של חמאס לנהל מו"מ עקיף, תוך ויתור. אולם למרות הניסיון הישראלי לכרוך בעסקה תמורות הומניטריות, לצד שחרור מוגבל של אסירים, הפערים נותרו גדולים.

ישראל, בצדק, אינה מוכנה לחזור על המחירים הכבדים ששילמה בעסקת שליט, אבל מבינה כי ללא שחרור אסירים לא תהיה עסקה, שבלעדיה גם לא יהיה ניתן להתקדם למהלכי הסדרה נוספים ומשמעותיים הרבה יותר.

במציאות של מערכת בחירות בלתי נגמרת, בנושא הזה - הרגיש מאוד לחברה הישראלית – נמנעת הממשלה מלקבל החלטות שעשויות להוביל לביקורת פוליטית. לפיכך, גם העיסוק בנושא זה ייאלץ להמתין עד לאחר הבחירות.