קוראים נכבדים, הרשו לי להגיש לכם תחזית אופטימית במיוחד לקראת השנים הקרובות בחיינו כאומה. ראשית, אבהיר דבר חשוב מאוד בנוגע לתחזית הפרטית שלי: אין לי מושג מה יהיה. כלומר, זה לא רק שאין לי מושג באופן כללי (כדי לדעת את זה מספיק לשאול את הגברת קיפניס), אני מתכוון לכך שהטור הזה נכתב יותר מ־48 שעות לפני פתיחת הקלפיות, אבל יתפרסם יותר מ־48 שעות לאחר פרסום התוצאות - ומכאן שבחירות 2021 משולות עבורי כרגע לחתולו המפורסם של שרדינגר, הנתון בתוך תיבה ובה אוכל מורעל. ובתרגום לסיטואציה הפוליטית: אין לי מושג אם ביום רביעי בבוקר התעוררנו כולנו לכהונתו המי־יודע־כבר־כמה של בנימין נתניהו, או לחלופין - אל "שחר של יום חדש" כפי שהבטיח פעם ראש הממשלה ההוא, רגע לפני שקיעתה של הזריחה.

לכן הנה שני תסריטים: האחד נועד להפיח רוח אופטימית במי שהעלה שלשום בבוקר פוסט שלו אוחז בדרכון הפולני וצועק: "תחזיקו אותי!", לאור העובדה שמבחינתו, האספסוף הנבער מדעת בחר שוב במושחת. השני נכתב כדי לחזק את מי שעשה את אותו הדבר בעודו אוחז בדרכון הפורטוגלי שלו, כי השמאל הלבן וההגמוני החזיר לעצמו את המדינה, ומיד יחל בעקירת יישובים ובטיהור הפלייליסט מפופ ים תיכוני.

נתחיל איתך, אחי הביביסט: כמו ששמת לב, השמש זרחה גם על הבוקר הראשון ללא משיח בן בנציון. אני מבין אותך, נסיך, עידן נתניהו היה מצוין: המשק התפתח, לא יצאנו לאף מלחמה - ואת המוב הגאוני שלו עם החיסונים עוד ילמדו בבתי ספר למנהיגות. רק שלכל דבר טוב יש סוף: האיש התעקש להסתבך שוב ושוב, עד שאפילו אזרחי ישראל שאינם עוינים אותו רק כי הוא לא בא להם טוב בעיניים עם כל ה"מיקיזוהרמירירגבדודיאמסלם" שלו, הבינו שאי אפשר לנהל מדינה מתוך אולם בית המשפט והוציאו אותו לגמלאות.

שום אסון לא יקרה: תהליך מדיני אינו על הפרק, יש לנו הייטק שימשיך להטיס את הכלכלה ואחלה מהנדסים ברפאל שישמרו על היתרון הטכנולוגי שלנו (שהוא האס האמיתי בפאוץ' של האפוד, עם כל הכבוד לעוז רוחם של הלוחמים שכולנו אוהבים להלל) ובינינו? הוא בכיס של החרדים, תרתי משמע, ואפילו אתה יודע שאם לא נקדם כאן לימודי ליבה והשתתפות מלאה במעגל העבודה, לא יעזור לנו אפילו הנשק הכי חזק בעולם, למנוע קריסה אל תוך עצמנו.

בניגוד למה שאתה חושב, אף "הגמוני" לא מבקש להחזיר עטרה ליושנה. להפך: 44 שנים אחרי המהפך ההוא, שהופרע רק פעמיים - לחמש שנים במצטבר - אפילו מקס פרידמן מרמת השרון (למען הסר ספק, דמות סטריאוטיפית שהמצאתי עתה), שגדל בביתו של תעשיין יקה וירש את אביו כמנכ"ל העסק המשפחתי שמגלגל עשרות מיליונים, יודע שיש לו המון מה להפסיד אם לא יידע לקדם פלורליזם אמיתי - ולא כזה ששמור רק למי שמחזיק בדעות הנכונות ובצבע הנכון.

אתה מודאג מכך שנפתלי ויאיר יישבו בלשכה בלילה ויעלו סרטונים לטיקטוק במקום לשים לב שהטלפון האדום מצלצל? ובכן, זה לא באמת עובד ככה. ובכלל, מוטב יאיר לפיד מיאיר נתניהו, שדומה לאמו הרבה יותר מאשר לאביו (אם אתה יורד לסוף דעתי).

קלפי (צילום: גרשון אלינסון, פלאש 90)קלפי (צילום: גרשון אלינסון, פלאש 90)

ועכשיו אומר שלום לאחי המדוכא עד עפר על ניצחונו המוחץ של נתניהו. מה לא עשית, יא אח? לקחת דגל שחור ויצאת מהבית בכל מוצאי שבת לטקס הבדלה חילוני: בהתחלה לפתח תקווה, אחר כך לבלפור, בסוף אל הגשר הקרוב למקום מגוריך, גשר אחד רחוק מדי.

מה אגיד לך, אחי? אם אתה אוהד כדורגל, אני מזמין אותך להיזכר במחאה המעוצבת של אוהדי הפועל תל אביב נגד אלי טביב: ".T.E גו הום!", הם קראו, בעודם נוסעים בעקבות האהבה ברחבי אירופה. בסוף זה הצליח: .T.E הלך, הפועל נשארה טהורה לעד, והיום היא נאבקת על חייה בתחתית הליגה. רוצה לומר, לפני שאתה אורז לברלין, תביא בחשבון שבעוד אנו חזרנו לירוק איש על אחיו, באירופה "המתקדמת" עוד מפחדים לפתוח את הדלת לזרים.

כן, הוא מעצבן טילים, אבל בנושאים העקרוניים אתה רואה צל בן גביר כגביר: זה בשביל היום שאחרי, שבו יאמר לשלישיית סב"ל (סער, בנט, לפיד) "זה אתם או הוא". נכון, הוא עלול לחמוק ממשפט וזה מעביר אותנו על דעתנו, רק שאפילו מהעז הזה עוד ייצא מתוק, כי משוחרר מאימת המשפט, שירת הברבור שלו תיכתב בספרי ההיסטוריה: שלום עם הערבים (לא כולל הבכיינים מפלסטין־באספמיה) ובום כלכלי. הוא הרי כבר בחצי הדרך לשם, אז שנעצור אותו (תרתי משמע) דווקא עכשיו?

בקיצור, אח ממרצ: תוציא קצת קיטור, תצטלם עם הדרכון הפולני, תפרוק קצת בטוויטר, ואז השקף סביב, יא אח - אתה חי במקום הכי טוב בעולם המערבי.