אבל אם תסריט האימים יתממש ובתוך כמה חודשים נלך לבחירות חמישיות - שוב לא יהיה תקציב מדינה, לא יהיו תוכנית כלכליות, לא יהיה חוק הסדרים, הכולל עשרות תחומים, וגם לא יהיה יותר הלוקסוס של "קופסאות קורונה". האזרחים יישארו תקועים בבוץ פיננסי, מאות אלפי מובטלים יישארו תלויים באוויר, והעסקים הקטנים ימשיכו לקרוס לתוך עצמם. הגירעון ילך ויתפח, ועל פי אומדני האוצר ימריא בתחילת אפריל ל־180 מיליארד שקל. במקרה כזה, חברות דירוג האשראי הבינלאומיות עלולות לצאת מהאדישות ולהוריד את דירוג האשראי של ישראל לנוכח המדדים הפיננסיים המחמירים (במיוחד זה של היחס חוב־תוצר).
בינתיים ישראל כ"ץ סיים מסע בחירות מוצלח מבחינתו, והוא צופה פני עתיד. בהנהלת משרד האוצר לא עושים הרבה, ובהיעדר ממשלה מתנהלים כאילו הכל זמני. הפקידות מושבתת ותחזור לפעילות מלאה אחרי חול המועד. אם אנשי האוצר יהיו חרוצים מספיק, הם אמורים להתחיל מיד אחרי החג בהכנת ניירות עמדה ותוכניות עבודה עבור השר שיחליף את כ"ץ. הבעיה היא שבהיעדר מנכ"ל קבוע וממונה על תקציבים, אין עם מי לעבוד.
ומי יהיה השר הבא? תלוי את מי שואלים. רבים, ובעיקר השר הנוכחי, רוצים בתפקיד, אבל השאלה היא האם נתניהו יצליח להרכיב ממשלה ועם מי. וזה כבר תלוי בעיקר בנפתלי בנט. יו"ר ימינה התחייב לפעול למען תושבי ישראל, ואמר כי "מה שהיה הוא לא מה שיהיה". כל אחד מוזמן לפרש את הדברים כרצונו, אך בנט רמז כי ינסה למנוע בחירות חמישיות בכל מחיר. באותה נשימה דרש מנתניהו להתחייב שלא לשבת עם רע"ם ומנסור עבאס.
אבל התסריט הזה תלוי גם בעבאס. יו"ר רע"ם ינהל בשבועות הקרובים בזאר מסחרי עם שני הגושים, וכנהוג בשווקים יתמסר למי שישלם יותר. אבל מומלץ לו בחום להתייחס להבטחות נתניהו להזרמת מיליארדים למגזר הערבי בעירבון מוגבל, במיוחד אם אריה דרעי יחתום על הערבות. עבאס מכיר בוודאי את התקדים של בני גנץ ויעשה ככל יכולתו שלא ליפול במלכודת הדבש של ראש הממשלה, שמרבה להבטיח אבל לא מבטיח לקיים.
תסריט הממשלה הבלתי סבירה הוא של מתנגדי נתניהו. במקרה זה, הגיבור המרכזי יהיה אביגדור ליברמן, החושק במשרד האוצר. למרות הדימוי שלו, ליברמן יהיה שר "ממושמע" וישתף פעולה עם פקידי המשרד. הוא ידרוש ביצוע רפורמות מרחיקות לכת לא פחות מאלה שמתכננת שקד.
מדי שנה, ערב ליל הסדר, נהוג לפרסם את עלות סל המוצרים לפסח. השנה, המוצרים שיונחו על שולחן החג לא יהיו יקרים בהשוואה ל־2020. מחיר הסל הוא אומדן מסוים ונקודתי ליוקר מוצרי המזון בכלל. העובדה שהסל לא התייקר השנה מעידה שיוקר המחיה בשנת הקורונה כמעט לא השתנה. יותר מכך: איציק אברכהן, מנכ"ל שופרסל, הרשת הקמעונאית הגדולה בישראל, התחייב עם פרסום דוחותיו השנתיים לפני שבועיים כי מחירי המזון לא יתייקרו לקראת החג. התחייב וקיים.
האבסורד הגדול הוא שלמרות הקורונה והוצאתם לחל"ת של מאות אלפי עובדים, 2020 הפכה לשנה העסקית הטובה בתולדותיהן של רשתות השיווק. מרבית הדוחות, ובראשם אלה של שופרסל, הצביעו על שיפור ברווחים ובמחזור המכירות בהשוואה ל־2019. מדובר גם בוויקטורי, יוחננוף, רמי לוי, טיב טעם, פרשמרקט וכל האחרים.
עם האוכל בא התיאבון, ושחקני משנה בתחום, ובראשם חברות הדלק, לוטשים עיניים לכיוון הקמעונאות. שטחי המסחר הפכו למוצר חיוני לא פחות מהלחם והחמאה שבסופר. רשת סופר יודה נרכשה על ידי פז. סיטי מרקט נרכשה על ידי סונול. יינות ביתן, שסיימה את השנה במצב עסקים גרוע, הועמדה על מדף המכירה. חלק מהסניפים נרכשו על ידי ויקטורי, ואל הרשת כולה לוטשים עיניים כרישים כמו קבוצת הפניקס, ואפילו איש העסקים אלי אלעזרא. גם הדוחות הכספיים של יצרניות המזון, ובראשן קבוצת שטראוס, היו לא רעים בזכות השוק הישראלי.
אז איך מתרחש הנס שבו למרות שלושת הסגרים ולמרות הירידה ברמת החיים, המגזר הקמעונאי פרח? רשתות המזון הוגדרו כמשק חיוני והיו פתוחות לאורך כל המשבר. ואכן, עם פרוץ המגיפה הציבור הסתער ורכש מכל הבא ליד. למי שפחד מצפיפות ניתנה האפשרות לרכוש אונליין, ושם המכירות זינקו במאות אחוזים. במקרים לא מעטים הרשתות ניצלו את המשבר ומכרו מכל הבא ליד, אפילו צעצועים. היו גם מקרים שבהם היה מקום גם להחמיא להנהלות. שופרסל למשל זיהתה במועד את המותג הפרטי והפכה אותו למנוע הצמיחה העיקרי שלה. הקופות האוטומטיות, החוסכות בתורים, הפכו למנוע צמיחה נוסף של הרשתות.
אבל יכולת הצמיחה בתחום הקמעונאי מוגבלת לגידול בקצב האוכלוסייה או דרך רכישת מתחרים (בשופרסל זה לא רלוונטי). לכן ברשתות כמו רמי לוי (שנכנסה לתחום התעופה, למשל) לא מפסיקים לחפש אפיקי התרחבות נוספים. הנהלת שופרסל מצדה רואה בתחום הנדל"ן את אחד ממנועי הצמיחה החשובים שלה, ובימים אלה היא החלה בביצוע פרויקט לבניית מגדל משרדים בקרבת צומת רעננה.
מנוע צמיחה נוסף הוא התחום הפיננסי, ובו בולטת הקמתה של חברה לפיתוח ושיווק ארנק דיגיטלי בשיתוף קבוצת דיסקונט. העובדה שלרשת אין בעל שליטה מוגדר מאפשרת להנהלה להוציא אל הפועל תוכניות עסקיות נטולות כל אינטרסים צדדיים. שלא במקרה, הרשת כבר החלה לפזול לחו"ל, ולפני כשבועיים השלימה גיוס של 702 מיליון שקל ממשקיעים זרים. לא אופתע אם בשלב מסוים שופרסל תבחן אפשרות להתרחב בחו"ל.
לשופרסל אין נכון להיום בעל בית דומיננטי. העובדה שענקית הקמעונאות נסחרת לפי מכפילי רווח גבוהים מונעת בשלב זה אפשרות להשתלטות עוינת. לכן כל מי שמעוניין בדריסת רגל בענף הקמעונאות חייב לאתר רשת כושלת או להסתפק ברשת קטנה יותר, אבל לשלם עבורה הרבה כסף.
ענף התקשורת מסיים את 2020 עם שני מגה־דוחות כספיים: הדוח השנתי של בזק (כולל חברות הבת פלאפון, יס ובזק בינלאומי) והדוח של פרטנר.
בזק עברה אשתקד מהפסד של 1.2 מיליארד שקל לרווח של 796 מיליון. הכנסות החברה גדלו לשיא של חמש שנים ועמדו על 4.2 מיליארד שקל.
ענף התקשורת עמד השנה בסימן תזוזות טקטוניות, לא מעט בזכות שר התקשורת הפורש יועז הנדל. הוא הצליח לחלץ מהבוץ רפורמות שנתקעו בגלל מחלוקות רגולטוריות או מסיבות פוליטיות. פרויקט הסיבים האופטיים, שהיה תקוע במשך שנים, יצא סוף־סוף לדרך על ידי סלקום, וכמה ימים לאחר מכן הושק על ידי בזק. אגב פרטנר, שהייתה הראשונה לפרוס סיבים אופטיים, מבינה שהיא נותרה קצת מאחור ומעוניינת לשתף פעולה עם סלקום והוט, שכבר נכנסו לתחום.
אפשר להבין על מה מדבר מנכ"ל בזק. חברת הבת פלאפון הפסידה אשתקד 25 מיליון שקל בהשוואה ל־47 מיליון שקל בשנת 2019. פרטנר, בניהול איציק בנבנישתי, הרוויחה ב־17 מיליון שקל, לעומת 19 מיליון ב־2019. מדובר ברווח סמלי בלבד בהתחשב בכך שמחזור המכירות שלה עמד על 3.2 מיליארד שקל.
סלקום סיימה את 2020 בהפסד עתק של 170 מיליון שקל, בהמשך להפסדי 2019. החברה בניהול אבי גבאי הייתה עד לאחרונה ללא בעל בית, כך שאין מי שיהפוך את השולחן. כשאני שואל את מזרחי על התחרות, הוא מוסיף: "בסוף שוק התקשורת מאוד תחרותי. פועלות חברות בכל התחומים, ומצב השוק לא מעודד. כולם במלחמת קיום. כולם מתקשים לייצר תזרים חיובי, וחלק סוחבים חוב מהעבר. מדובר בכל ההיבטים. הרווח בענף מייצג את המצב הקשה, וגם עלינו זה משפיע. הדבר מייצר אתגרים לא פשוטים. ההכנסה הממוצעת מלקוח בסלולר ממשיכה להישחק. גולן יצאו מהשוק, וצריך לראות איך העסק משפיע, וגם מה יעשה הדור החמישי".
על הפחתת התעריפים בטלפון הקווי הוא מוסיף: "אנחנו בתהליך שימוע. בשבועות האחרונים נפגשנו עם גורמי הרגולציה, וניסינו להראות כמה זה חריג להתערב בשוק שבו המחירים ירדו בשנים האחרונות בעשרות אחוזים. אין צורך להתערב בשוק בצורה גסה. בכל המדינות בעולם הפסיקו לפקח על מחירי הטלפון הקווי וההתערבות אינה במקומה".
ראובן שיף, יו"ר פירמת רואי החשבון RSM שיף הזנפרץ ולשעבר נשיא לשכת רואי החשבון, ראה כבר כמעט הכל. הוא שימש בוועדות מייעצות למיניהן, כיהן כיועץ לגופי ביטחון, ושמו הוזכר כמועמד לתפקיד מבקר המדינה. ממרום ניסיונו הוא אינו חוסך את שבט ביקורתו על המתרחש ופותח עם תובנותיו לגבי תוצאות הבחירות: "אני מודאג וחרד אם ניתן יהיה לנהל כלכלה במצב כה בעייתי הכולל גירעון ושיעורי אבטלה עצומים. קשה לנהל ממשלה הנשענת על מפלגות קטנות שיסחטו את הקופה הציבורית. לדעתי חייבים למנות לתפקיד שר האוצר דמות מקצועית לא פוליטית, שכולם יחשיבו את עמדותיה המקצועיות ושתדע להנהיג את המשק. אני מסכים שתרחיש כזה הוא מאוד קשה בהיבט הפוליטי".
התרעות פיקוד העורף