המדינ'ע מתפרקת, אבל כיפוש בבועה. רק היא והדג שלה

הגמד התפוצץ מצחוק ואמר ליוסי סתומיאן: "חחחחח... אתה רואה את רון, תלמד ממנו, איך מיד הוא נכנס לדמות של הסובל, הא? אני באמת הייתי צריך להיות במאי תיאטרון, איך אני משפיע מיד על אנשים. הא, מה אתה אומר, יוסי?".

אבל יוסי רק צחק בהסכמה, ואני המשכתי הביתה. מצאתי את כיפוש מבשלת דגים במטבח, ואת הילד בסלון משחק מיינקראפט עם מיה, חברה שלו. כיפוש רק ראתה אותי ואמרה: "מה איתך, מאמי? אתה יכול להוריד את שרי ולזרוק זבל?".

באוטומט עפה לי כף יד ימין לעסות את כתף שמאל, כולל הכתף האחורית. הבטתי בכיפוש עם הקוקו - אני אוהב שהיא עם קוקו - ואמרתי לה בשקט: "אל תשאלי, מאמי, אני בהתקף של טריגרים בכתף האחורית, אני גמור. וגם התייבשה לי העין, אני צריך שתזליפי לי סיסטיין, ואני חייב לנמנם איזה שעה־שעתיים. אחרי שאקיץ אני אזרוק לך, בסדר?".

היא הציתה סיגריה והביטה בי. "תסביר לי, רק תסביר לי, אני כבר אסתדר. איך זה שברחובות כלום לא כואב לך, בכל בית קפה בעיר אתה אריה. אבל איך שאתה מגיע הביתה ורואה אותי, מיד אתה חולה במשהו. יש לך הסבר לזה?".

יואו אלוהים, איפה אתה כשצריך אותך? עוד דקה שאני משחית כאן, היא תשכנע אותי להוריד את הכלבה, ואז ראחת פלסטין ראחת, יעבור לי התיאבון לשנ"צ. אני חייב להיות מדויק כאן. "כיפוש, קצת ביטחון עצמי, אני מבקש. אם אני אומר שזה טעים, זה טעים. לא להוסיף כלום, בסדר? לאורחים שם יש חך עדין. בואי נסגור את הסיסטיין. אני חייב לנוח לפני הסדר, כדי שלא אהיה מיזנתרופ כרגיל אצלי".

# # #

היא נעתרה, הזליפה טיפות, ובתוך חמש דקות נרדמתי לארבע שעות. ביקיצה תכננתי להיכנס לאמבטיה כדי לעבור על העיתונים, אבל לפני הכל האזנתי למתרחש בבית, כדי לא להיכנס למארב בגלל רשלנות פושעת. שמעתי את כיפוש מבקשת מגיאצ'ו: "תרים את הרגליים על הספה, ואל תסתובב לי פה כשאני שוטפת".

תמונת המצב התבהרה לי. או שהיא מבשלת, או שהיא מנקה, אין רגע דל; ואם אתה יודע מה טוב בשבילך, אתה לא יוצר קשר עין בזמנים האלה. פסעתי לאט לחדר האמבטיה עם העיתונים והסיגריות, בתקווה שהיא ניקתה שם כבר. אם אני בתוך הקצף, תם הטקס שלה, אי אפשר לבקש ממני כלום.

הסטתי את מבטי חזרה לעיתון, כדי להמשיך לקרוא את טורו של פרופ' אריה אלדד, אבל כיפוש עוד לא עזבה. "תקשיב לי, מאמי, אחרי החג אנחנו מטפלים בכתף. נמאס לי מכל המכשירים שהבאת הביתה, מהמשחות המסריחות, ומהטיפולים בדיקור, בהקפאה, וכל הרעיונות שאתה ממציא וקורא להם רפואה שמרנית. די, זה נגמר, אנחנו הולכים לרופא שלך, קובעים ניתוח וזהו, מספיק. אל תענה לי עכשיו, אבל תתחיל להפנים. שנים אתה מושך את זה, אבל סיימנו. אתה לא יודע להחליט, אז בשביל זה אני כאן. אני אומנם לא קוראת שלושה עיתונים ביום כמוך, אבל לנהל אני יודעת".

# # #

נו, אם צריך להירגע, אני ברגוע. ביקשתי שיקרבו את כל הסלטים אליי, קצת מצות רטובות והיידה תמשיכו עם השטויות שלכם. אני לא במשחק. עבדים היינו? של מי בדיוק? ממתי יהודים עבדו בשביל גוי ולא גנבו אותו? ויוסל'ה שלנו? הוא לא היה שר אוצר אצל פרעה? מה זה השטויות האלה של עבדים וכל החארטה הזו?

אבל עם כבד קצוץ וחזרת ועוד סלטים חמוצים או חריפים, האירוע נעשה יותר נוח ובטח טעים. והמשפוח'ה היו מבסוטים, אז למה להרוס? אני תמיד בעד דמוקרטיה, שכל אחד יעשה מה שבראש שלו, ולא יפגע באחר.

טוף, הסתיים החלק של ההתחזות ליידעלך טובים, והתחלנו לאכול. הדג של כיפוש חוסל במהירות, היא זרחה. גם שורק'ה הפתיעה בבישולים. 20 שנה חיינו ביחד, היא התקשתה בשלב הכנת ביצה קשה. איך שנפרדנו היא התחילה בהכנות ל"מאסטר שף". בסדר, היא לא מתיימרת להיות חיים כהן או ישראל אהרוני, אבל היא מבשלת טוף.

היא לא אוהבת שאני אומר לה את זה, היא משוכנעת שהבן שלה יהיה עתודאי, דוקטור לפיזיקה, ויתקבל לפרויקט תלפיות. אז בינתיים הוא מתאמן בלהיות האקר, והיא מנחמת אותי שכל הילדים היום עושים את זה.

# # #

ציפי שביט חגגה את הסדר על כיסא גלגלים עם גבס ברגלה. היא החליקה בביתה על עלה רטוב, התוצאה - שני שברים באותו מקום שבו שברה את רגלה לפני 47 שנים במופע "ג'מבו". אבל היא פעילה ומפעילה את אבישי שנוהג את הכיסא ברחבי העיר כאילו היה פנקס הקטן. היא ביטלה 40 הופעות, דווקא כאשר הגועליציה של ביבי הסירה את החרם מהאומנים.

"רונצ'ו, חבית חלווה איכותית שלי, זה לא העניין של הכסף, לא חסר לי כלום. אבל אני כמהה להופיע, להרגיש את הקהל, את האהבה שלו, בשבילי זה כמו חמצן. מאז שהייתי חיילת לא קרה לי שלא הופעתי יותר משנה. אבל אני אחלים מהר ואחזור לבמה. אני אדם חזק, בעוד חודש אתה ואני רוקדים".

הלוואי, אם ירצה השם, האורתופד וטכנאי הרנטגן.

את מיקי מלכת הילדים פגשתי בקפה, אצל דני. היא לגמה אספרסו מוקדם בבוקר, לפני יציאה להופעה בדרייב־אין בהרצליה. שנה ויותר שהיא לא הייתה על במה מול ילדים, והמילה מוטציה מטריפה אותה. היא צודקת, המדינ'ע חזרה לשגרה מלאה, מסיכות זו רק המלצה בלתי מחייבת, ילדים משתוללים בחיף בכל מקום, אבל מופעים אסור.

אסי סתיו, מפיק וקולגה של בעלה אריק, הראה לי סרטונים של הצגת ילדים באחת הערים בארץ. העירייה שהזמינה את ההופעה התירה 20 ילדים במרחקים גדולים בפארק. בפועל נכחו 250 ביחד.

"אתה מבין מה אנחנו עוברים כאן, קוף", הוא אמר, "שלחתי את הסרטון הזה לכל חברי קבינט הקורונה. הודעתי להם שאני מפליל את עצמי שהעליתי את ההצגה על אף ההפרה. מה קורה כאן? איפה הרגולציה? הבטיחו שהכל חוזר, אבל אף אחד לא מדבר איתנו. להרים הצגה לחופש הגדול זו השקעה של מיליון שקל, לפני שראיתי גרוש הכנסה. למה הם מחכים? שיודיעו לנו כן או לא, חוסר הוודאות משגע את כולם".

# # #

חוה"מ פסח עכשיו, ואגם הדרעק בשיא הפעילות. מתארגנים על השלל בקצב מטורף. יש כאן צחוקים שאין בשום מקום בעולם. נפתלי הגבר, עם 275 אלף קולות מצביעים, דורש להיות רה"מ, ומודיע ליאיר לפיד שהוא לא מתאים לג'וב, כי יש לו רק 700 אלף קולות מצביעים. גם בקרקס זה לא יכול לקרות.

עוד לא התרגלנו לכניסה של מפלגת הציונות הדתית לחיינו, הודיע אתמול אבי מעוז מ"נעם" על דרישה להקמת מטה ממשלתי: "לגילוי ונטרול השפעות זרות על מדינת ישראל - מג"ן הע"ם". נחנקתי מצחוק, כי שתיתי במקביל והקדמתי קנה לוושט.

אוקצור, מעוז וג'מעתו בהשפעת המנהיג הרוחני, הרב צבי טאו, זה שדורש מצאן מרעיתו להתנהג "בנועם", דורשים מהממשלה כתנאי להצטרפות: לפעול לפי עקרונות חוק הלאום. "המטה יהיה הסמכות הממשלתית הבלעדית, המנחה ומבקרת מימוש החלטה זו במוסדות המדינה, בדגש על משרדי החינוך, המשפטים וצה"ל".

היא אמרה שאין בעיה. "תן לי חצי שעה, אכין לך גם סלט ירקות". אחרי 20 דקות שמעתי את המחבת מכה בחוזקה בפח הזבל. שאלתי מה קרה, אז היא הסבירה לי: "טעיתי בחישוב. פתחתי שלוש ביצים, אבל צריך חמש. עוד כמה דקות יהיה חדש". התפוצצתי מצחוק. "חמש ביצים, כיפוש? ועוד עם חלב? את יודעת בן כמה אני? אם את רוצה להרוג אותי, למה לאט? תירי בי בראש או תיתני לי ציאניד".