מי שיש לו דחף בלתי ניתן לשליטה להתאבל על המנדט שניתן לנתניהו, שיירגע. מדובר בסבב נוסף של עינויים שהוא הדבר היחיד שאותו הרוויח ביושר. אני מקווה שיצליח להרכיב ממשלה, בעזרת בנט כמובן. גיבוש מרכז־שמאל באופוזיציה עונה על הצורך האמיתי באלטרנטיבה. בייחוד כאשר נתניהו יבלע את הדייסה שבישל מול נפגעי כלכלת הקורונה וחורבות מדיניות החוץ והביטחון.

גיבור הסיבוב הראשון היה האיש שכביכול הפסיד אותו. יאיר לפיד יצא גבר גם כשהסכים לוותר על הבכורה, גם כשסירב להיענות לבקשת הנשיא לעשות סיבוב נוסף של ניג'וסים חסרי תוחלת מול בנט, ובעיקר כאשר לא קיבל (בשלב זה) את דרישותיו של בנט, שיצא נקניק.

המסר של לפיד לבנט היה: אתה לא מתנה הקמת ממשלת שינוי בידיעה ברורה שמדובר בדרישות מופרכות ובמשחק ערמומי־עאלק כאילו נדחפת בלית ברירה לזרועותיו החסונות של ביבי. גדעון סער, הצלע הימנית השנייה, מסתפק ב"רק לא ביבי", וכשהיה צריך להכריע, כלומר להתייצב ממש מול הליכוד והימין, לא רק מול ביבי, הוא התאייד כמו עננת נוצה.

אין לי מושג מה יקרה. בהחלט יכול להיות שלפיד את בנט יגיעו להסכמות מרוככות על חשבון פתרון אמיתי. יש לי בהחלט מושג מה הייתי מבקש שיקרה: שממשלת השינוי תהפוך בשלב זה לאופוזיציה לוחמת תוך שיתוף פעולה עם המנדטים הערביים. אם וכאשר נלך לבחירות 5, אזי עבודה נכונה של כל אגפי האלטרנטיבה בקרב הקולות הצפים של היהודים וערביי ישראל יחזירו למשחק את המנדטים להקמת ממשלת שינוי.

מה שמחייב חפירת הרקע בפרשיית נתניהו-מנסור עבאס. בבחירות 4 לא הבחינו הסוקרים בקצה הקרחון של רע"ם ואבחנו (נכון) שהבייס האסלאמיסטי לא מעביר אותה את אחוז החסימה. עבאס במגזר הערבי הוא תואם סמוטריץ'. שניהם חשוכים מבחינת היחס לנשים, ללהט"ב ולכופרים. הצלחת הבחירות שלו נובעת מפיצוח קוד התחזקותו של מעמד הביניים הערבי־ישראלי והיחלשותם של העשירונים התחתונים, בעיקר במרחב הכפרי, שהם האסלאם השמרני שהוא קהל היעד שלו.

מעמד הביניים במגזר הערבי הוא פועלים בעלי מקצוע ועצמאים, מעין הגרסה הערבית־ישראלית של חלום הזעיר בורגנות של הטורטלים היהודים. אלו שקמים בבוקר כדי לעבוד, לפרנס משפחה, לקנות מותגים ולהחליף מכונית (חשוב!), ותמיד רוצים קצת יותר. פלסטינים? קודם נקפוץ לחופשה בדובאי.

ברשימה המשותפת לא ידעו להעריך שחלק גדול מהציבור הערבי ינטוש את הסנטימנט הפלסטיני בגלל שותפות אד הוק עם נתניהו, שאמור להיות סמל העריצות והאפליה. בנוסף הם כשלו מול תעמולת הימין שפמפמה שבמקום לדאוג לעמם הם דואגים לפלסטינים. מבחן התוצאה היה המנדטים והכאילו חבירה לימין. לכאורה כמובן. זה לא יקרה.

מכאן ואילך עבאס תלוי בכל תזוזה במצב רוחו של מעמד הביניים, ויש סיכוי סביר שהמשך שלטון נתניהו יכתים את יו"ר רע"ם, והמשותפת תלך בכל כוחה על הראש שלו. מיליארדים למגזר? כלכלנים אומרים שהבור התקציבי שמשאיר נתניהו מחייב את הממשלה לקחת הלוואות של 100 מיליארד דולר לפחות, שאותם ימשכן נתניהו על חשבון ילדינו ונכדינו. בכל מקרה יהיה מדובר בנישואי נוחות זמניים, ועד שלא נראה את אישור תקציב המדינה, שום דבר אמיתי לא קרה ונאומו ההיסטורי של עבאס יהיה היסטוריה לשעתה ותעלול בחירות.

בינתיים עבאס כלא עצמו בין לפיד ונתניהו, ובמקרה של ממשלת שינוי כאשר המשותפת תומכת ראשית, הוא עשוי למצוא עצמו קירח מכאן ומכאן. אלה הם זמנים ופוליטיקאים נזילים. בעוד מדינת ישראל מתמודדת עם מבחן בוזגלו, יהיה מעניין לבחון אם אלטרנטיבת השינוי תעמוד במבחן מוחמד.

אזרחים סוג ב'

ועד שתושלם תפירתה של שמיכת הטלאים ששמה ממשלת ישראל, בואו נחזור ונתענג על מופעי הפליק פלאק של נערות הגומי בימין מול מופע הקסמים של עבאס. לא ניתן ולא צריך להימנע מקצת זדון סדיסטי למראה ולמשמע דוברי הימין כשהם מצדיקים אחווה יהודית־ערבית היישר מבית המדרש של מפ"ם ומק"י זצ"ל.

בהתקף חרדה נאחז הטובע נתניהו בעבאס, והימין גילה בבום שהערבים הם בני אדם. הללויה! ומיד האשים את השמאל! הרי רק הימין מסוגל לקבל את הערבים כאזרחים שווי זכויות. הרב קנייבסקי לקח את הזיית הזהויות צעד קדימה ומשולחנו נמסר כי הוא מעדיף ערבי על שמאלן. צודק. בדיוק כמו שכל שמאלן מעדיף ערבי על קנייבסקי. הערבים עצמם אגב מעדיפים להיפטר גם מהשמאל וגם מהימין.

"האופציה העדיפה בעיניי היא ממשלת ימין בתמיכת הערבים", אמר יצחק שילת, רב מעלה אדומים (כספית מגל ב־103FM). שילת הוא דוגמה מובהקת לאותם ציונים דתיים מבולבלים שאינם מסוגלים לגשר (בלתי ניתן) בין מדינת האפרטהייד שהם מסמלים לעשרת הדיברות שהם משננים. אז מה עושים? מתפלפלים ומתפתלים ומעיילים פיל בקוף מחט.

ומדוע התאהב הימין במנסור עבאס? נכון. כי "הוא לא הזכיר את המילה פלסטינים" (יאיר שרקי ועמית סגל). וכל צינורות הניקוז מבלפור, בזה אחר זה החרו החזיקו אחריהם. כאילו בבת אחת הסיר עבאס את הכישוף וכל מאמיני תשועת ה' כהרף עין נרפאו מהשנאה הפרימיטיבית והקמאית ל"ערבים".

אז יש לי חדשות בשבילם: מנסור וחבריו הם קודם כל אחים מוסלמים ומיד אחר כך פלסטינים ערבים ישראלים. עניין שעדיין לא מובן לשי גולדן (רשת 13): "עד שהציבור הערבי לא ינתק את הקשר לנרטיב הפלסטיני, שום דבר לא ישתנה כאן". שזה בערך כמו לדרוש מהציבור היהודי לנתק את הקשר עם הנרטיב היהודי".

"אין לי ספק שממשלת נתניהו ימין מלא, אם ח"ו תקום, תבצע מיד סיבוב פרסה, תחזור ל"ערכיה" הקבועים ותחזיר את הערבים לתפקידם הטבעי כאויבים מבית. אין כמו שנאה טהורה ומידבקת כדי לחזק את הזהות הלאומית. "ערבים הם אזרחים סוג ב'?", שואל ניסים משעל את דניאלה וייס, יו"ר תנועת נחלה להתיישבות. "נכון", עונה וייס, "כל מי שלא יהודי בישראל הוא אזרח סוג ב', מכיוון שהמדינה הזאת היא ליהודים, מה כל כך קשה להבין?".

האמת, צודקת. היגיון ברזל, אבל לא מדובר ביהודים וערבים אלא בבני אדם סוג א' וב' במדינה דמוקרטית, ושוב וייס צודקת: ישראל לא אמורה להיות מדינה דמוקרטית. כדי שתהיה כזו חייבת להתגבש בישראל אופוזיציה דמוקרטית מול הקואליציה שמחברת את האמת של וייס והשקרים של נתניהו.

tguvot@maariv.co.il