יש עמוד אינסטגרם שאינו מוקדש לצילומי שפתיים מחייכות בטיולים, אלא לצילומי צ'אטים. שיחות מומצאות שהוגה דניאל מָכוֹלְסְקי, בן 22, פורה מאוד, שיש לו 38,700 עוקבים. הוא מצחיק אותי. הוא הרשה לי, באהבה, לפרסם כמה מהן. הבחירה אקראית.
הכל סוריאליסטי במשפט הזה. דאלי היה צריך להגיש את כתב האישום מצויר בצבעי שמן. קפקא לא היה כותב את זה טוב יותר. המנוע האי־הסתברותי, שדאגלס אדמס המציא ב"מדריך הטרמפיסט לגלקסיה", המסוגל לעבור באי־סבירות דרך כל מקום בלתי סביר לכל מקום בלתי סביר - יכול לתדלק בכתב האישום הזה. עליזה בארץ הפלאות הייתה משתעממת מכל הפלאות מול משפט כל כך פלאי.
טענת הקטגוריה במשפט נתניהו היא שעורך האתר, והעיתונאים באתר, היו מוכנים לקבל מהמנכ"ל אילן ישועה הוראות ולבצע. תמורת משכורת. אם יש באיזה מקום מישהו שקיבל תמורה אמיתית וכספית ברורה בנושא הזה, אלה המנכ"ל והעיתונאים שפרסמו מה שאינם מאמינים שצריך לפרסם. וקיבלו כסף.
בלי להיתמם: מה המטבע שניתן כאן כשוחד? ואני מוכן ללכת לקו שטוען שנתניהו חשב שזה חשוב לו, גם אם זה היה שווה כלום, וישועה חשב ששאול אלוביץ' חשב שזה יסייע לעסקיו, גם אם זה לא היה נכון.
עיתון אינטרנטי נוקט קו נגד או בעד נתניהו. מישהו חייב לקרוא? ואם קרא, חייב להשתכנע? לא. אלה רק מילים. לכן, מה המטבע ששולם? זה מטבע ששווה ותמיד יהיה שווה אפס. הרבה רכילויות שהן אפס. אבל אנשים מתלהבים ומשקיעים את כל הנשמה שלהם, ויותר גרוע: את כספי המסים שלנו, ואת כל אלימות החוק, כולל מימון עזרה נפשית למפעילי אלימות החוק, באפס הזה.
התרעות פיקוד העורף