לפני שנפרדנו, הביטה על המכונית שלי וצחקה: "כבר תלית דגלים?", שאלה. "ברור, אני פטריוטית!", הכרזתי. "ביביסיטית!", צעקה מאחוריי ונכנסנו כל אחת אל מכוניתה. היא עם זיכרונותיה, אני עם הרצון לכתוב על אהבת הארץ, מה שלא קרה יותר מדי זמן, ורק מכבי ת"א מאחורינו, מתמודדת עם ההפסד הצורם בביתה. ובכל זאת, ברמזור שלפני הפנייה ליגאל אלון עמדו המוני אוהדים עם דגלי ישראל ודגלים בצהוב וכחול ושרו לקבוצה המאוכזבת "עם ישראל חי". צפרתי כמה פעמים כדי לעודד אותם, איזה כיף שגם במפלות, כמו בשמחות, יהיה תמיד מישהו שיזכיר, שעם ישראל חי.