בדיחה ישנה מספרת על יהודי שהגיע לעיירה בערב שבת ובכיסו סכום כסף גדול, וביקש להפקידו אצל רב העיירה עד לצאת השבת. הרב קיבל, וגם זימן את החזן והשוחט שיהיו עדים לפיקדון. במוצאי שבת בא היהודי לקבל את כספו, והרב אמר שאין לו מושג מה הוא רוצה ואין הוא מכיר אותו כלל. קרא היהודי לעדים, לחזן ולשוחט, וביקש שיעידו על הפיקדון. אמרו לו: מי אדוני? מעולם לא נפגשנו... 

כעס המפקיד כעס גדול. קילל את כל העיירה ואת הרב במיוחד, וטרק את הדלת. קרא לו הרב והחזיר לו את כל כספו. והיהודי ממש לא הבין למה תחילה התכחש לו, ולמה החזיר לו לבסוף את כספו. שטויות, אמר הרב. רק רציתי להראות לך מי העוזרים שלי, ועם מי אני צריך לעבוד פה כל יום.

למה נזכרתי בזה?

חשקה נפשו של נתניהו להקים ממשלה. וכדי שיצלח את הצבעת האמון הראשונה הוא זקוק לתמיכת כל תומכיו המושבעים אבל גם לרע"ם בראשות מנסור עבאס, אנשי התנועה האסלאמית שהיא בת חוקית לתנועת האחים המוסלמים, מחבקי מחבלים בפרט ושונאי ישראל בכלל.

למזלו של מחנה הימין בישראל נמצאים בגוש התומכים בנתניהו גם אנשי הציונות הדתית ועוצמה יהודית, שאמרו לנתניהו במפורש - אם ממשלתך קמה בכוחה של רע"ם, אפילו בכוח הימנעותה או היעדרה - אנחנו בחוץ. ולפיכך אין עסקה. כל אנשי נתניהו עדיין ממשיכים ללחוץ על סמוטריץ' ובן גביר שיתכופפו. "רק להצבעה אחת", הם לוחשים להם. "רע"ם אפילו לא יהיו במליאה. לא תצטרכו לראות אותם מחייכים כשהם מחזיקים את ממשלת ישראל באברי הרבייה שלה. לא יכאב לכם בכלל".

אז בא מנסור עבאס השבוע והעניק שיעור לכל אלו, מימין או משמאל, שהיו מוכנים להישען עליו. הצבעה אחת? בכל רגע נתון תהיה כל ממשלה, שתישען על רוב צר שהוא חלק ממנו, תלויה בחסדיו. זה אומנם נכון תמיד לגבי כל מרכיבי ממשלה צרה, אבל הבדל עצום אם הממשלה תלויה בציונות הדתית (או במרצ, אם תוקם ממשלת רק־לא־ביבי) ובין ממשלה שתלויה בשלוחה של האחים המוסלמים. האויבים מבית.

התבוסה שהנחיל עבאס לנתניהו בהצבעה על הקמת הוועדה המסדרת הייתה צורבת ומשפילה - אך זהו שכר לימוד נמוך לאין שיעור מזה שהיו נתניהו ומדינת ישראל נתבעים לשלם לו קמה ממשלה בחסדי עבאס.

# # #

שוב ושוב אני מתבקש להסביר מדוע אני מתנגד בתוקף לרע"ם ולפרזנטור החייכני שלה. השבוע קיבלנו עוד דוגמה מי הם.

בימים האחרונים אנו עדים לגל אלים מאוד, אנטישמי מאוד, של ערבים נגד יהודים. ערבי סוטר ליהודי דתי כדי לצלם סרטון משפיל ולהעלות לטיק טוק. שניים רוקדים על דוכן השופט בבאר שבע (לאחר שזה שחרר אותם בערבות) ומבזים את סמלי המדינה. מהומות אלימות של ערבים מתחוללות בירושלים וברמלה. ראש עיריית לוד יאיר רביבו דורש להכריז על מצב חירום ולסגור את הכניסות והיציאות מהעיר. ערבים מכים את הרב אליהו מאלי ביפו, כי העז לנסות לקנות בית (בבעלות פרטית). ובמהומות שפורצות אחר כך נפצעים שוטרים ויפו נראית כמו עזה.

ערבים חצופים מעיזים להתריס נגד זכותם של יהודים לגור ביפו, להקים בה בתי כנסת וישיבות, "מיפו - ועד ביירות!", הם צועקים. "מתנחלים החוצה, יפו ערבית וחופשייה!", ומאיימים בשפיכות דמים אם חברת השיכון עמידר תפרסם מכרזים למכירת נכסי נפקדים שבהם הם מתגוררים - כדיירים מוגנים! - גם כשניתנת להם זכות ראשונים לקנות את הדירות שבהן הם מתגוררים, ובהנחה עצומה (רק 25% מערך הבית, ושני שלישים מהדיירים כבר קנו בתנאים אלה), וגם כשהם יודעים שגם אם לא יקנו - לא יהיה אפשר לסלק אותם או את ילדיהם מהדירות, שכן הם נהנים ממעמד של "דייר מוגן" בבתים שהם רכוש המדינה. ועדיין הם מאיימים בשפיכות דמים אם הנכסים יועמדו למכירה. "בכיר בעיריית תל אביב" אומר: "עמידר ורשות מקרקעי ישראל יבעירו את השטח על כלום". כלומר - לא הערבים, היהודים יהיו אשמים בהשתוללות הערבים.

ואיך כל זה שייך לרע"ם?

ההנהגה של ערביי ישראל היא "ועדת המעקב". השבוע פרסמו תגובה לגל הטרור הערבי, תשובה המעידה על עומק השנאה למדינת ישראל כמו גם על חוצפה ושקר: "התקפות מוות ישראליות במלחמה הכוללת נגד העם הפלסטיני, בכל מקום בו הוא נמצא... התקיפות של צבא הכיבוש וכנופיות הגרילה הפשיסטיות על ירושלים הכבושה ועל מסגד אל־אקצא המבורך מאז הלילה הראשון של חודש הרמדאן, לא מפסיקות. הן מתווספות לתוקפנות של כוחות המשטרה כלפי תושבי יפו הערביים, שהם אדוני המקום..."

"משטרת ישראל יוצאת בהתקפות יומיות על העם הערבי ביפו, שמגן מפני פרובוקציות ועלילות של כנופיות מתנחלים המנסות לרכוש בתים ונדל"ן בעיר. הם גם פוגעים בחייהם של התושבים הערבים בעיר שלהם. יפו היא הכלה הפלסטינית, אחות לבירתה הנצחית של מדינת פלסטין (ירושלים). שתיהן הן היהלום שבכתר הפלסטיני, וישראל והתנועות הציוניות לא יכולות לשנות את זהותן".

חברי אותה "ועדת מעקב עליונה של ערביי ישראל" הם נציגי רשויות מקומיות ערביות (ובהם היה גם מאזן גנאים שהיה ראש עיריית סכנין מטעם בל"ד ומועמד בל"ד לכנסת, והיום מס' 2 ברשימת רע"ם), נציגי התנועות האסלאמיות (כיום רק הפלג הדרומי, כלומר רע"ם, לאחר שהפלג הצפוני, האח התאום השונה רק בניסוחים ולא באידיאולוגיה - הוצא מחוץ לחוק), כן חברים בוועדת המעקב, אוטומטית, כל חברי הכנסת הערבים. איברהים צרצור, שהיה ראש התנועה האסלאמית ויו"ר הסיעה המשותפת רע"ם־תע"ל (תע"ל של טיבי, כן?) עמד בראש "ועדת המעקב" ב־2008־2009.

ובכן, זוהי ועדת המעקב, וזו תגובתה לגל הטרור הערבי הנוכחי. ורע"ם, השותפה המיוחלת של נתניהו (וגם של "גוש השינוי") - היא גורם מרכזי וחשוב בוועדה הזאת. לא שמענו כי נציגי רע"ם פרשו מ"ועדת המעקב" או הסתייגו מהתגובה שלהם להתפרצות הטרור האנטישמי הנוכחית. הם אויבי ישראל מבית. גם להלכה וגם למעשה.

# # #

לא רק נתניהו היה מוכן להיות תלוי בתנועה האסלאמית, שבשפת חלקות מצהירה על רצונה להשתלב בחברה הישראלית, ובשעות הפנאי מחבקת מחבלים ששוחררו מן הכלא. גם "ממשלת השינוי" המיוחלת של מתנגדי נתניהו תהיה תלויה ברע"ם ובחבר מרעיה.

השיעור שנלמד השבוע בכנסת, שהיה בגדר ניצחון פרלמנטרי מזהיר של "גוש השינוי", חייב להילמד גם בגוש המנצח, לפחות על ידי סער ובנט הרואים עצמם, בדין, אנשי ימין מובהקים. שימו נא לב עם מי אתם מתכוונים לעשות עסקים. עם מי תצטרכו לעבוד ובחסדי מי תהיו תלויים.

[email protected]