בשנת 1985 החליט יוסי בן לעזוב את מרכז הארץ ולעבור לערבה, וליתר דיוק למושב צופר, שבו החלו הוא ורעייתו להתפרנס מחקלאות. בד בבד עבד בן, יוצא יחידת שלדג, במשרד הביטחון וכמאבטח באל על, מה שהוביל אותו לאפריקה. שם הוא התאהב באנטילופות. לשמחתו, התברר לו שתנאי האקלים והצמחייה בערבה די דומים לאלו שביבשת המסתורית, וכמה שנים מאוחר יותר סגר את המעגל, הקים את חוות האנטילופות והגשים חלום.

בשלב ההוא הבין בן, יזם בנשמתו, שהוא חייב לנצל את כל משאבי הטבע כדי ליצור יש מאין, והדבר לא נתן לו מנוחה: "יש לי המון פטנטים, יזמתי לאורך חיי כל כך הרבה דברים, אף שלא סיימתי בית ספר. הבעיות מגיעות לפתחי והפתרון עולה לנגד עיניי", הוא מספר. כך בדיוק נולדה חברת הביוטכנולוגיה הישראלית אמורפיקל, שהייתה החברה הראשונה בעולם שהצליחה לייצר קלציום קרבונט אמורפי יציב. השם כנראה לא אומר לכם כלום, אבל נגלה לכם שהחומר הזה ישמש כבסיס לפיתוח חדשני לתרופה שעתידה לטפל בקורונה. כיום יש לחברה 123 פטנטים רשומים. 55 כבר אושרו ו־68 מצויים בתהליכי אישור ורישום.


סרטנים כחולים


אבל לפני שנגיע לקורונה אני חוזרת עם בן לרגע שבו הכל התחיל, וזה נשמע קצת כמו סרט מדע בדיוני. "החלטתי שאני מגדל סרטנים כחולים, שאותם החשבתי ליצורים ימיים יפים מאוד. בזמן שבעולם מגדלים אותם לצורכי מאכל, החלטתי לגדל אותם לנוי. הם מתאימים להפליא לאקווריום ומרהיבים ביופיים. הנטייה שלי היא לקרוא על כל דבר שאני מגדל ומחליט לעסוק בו וגם להתבונן בו בפועל. אחרי כמה חודשים של התבוננות הבנתי שהסרטן הכחול מצליח לגדל מחדש את השריון שלו בפרק זמן קצר מאוד יחסית לסרטנים אחרים".

זה הזמן לעצור ולהסביר לקוראים את נפלאות האבולוציה של מה שלרובם יהיה מוכר יותר כפירות ים או שרצים - איש באמונתו יחיה. הסרטנים משילים את השריון שלהם, המשמש כשלד חיצוני, אחת לכמה זמן, ובתוך כחודש בונים אותו מחדש. הסרטן הכחול בונה את השריון שלו בתוך ארבעה ימים בלבד. הוא גם אוהב לאכול את חבריו החלשים יותר לאקווריום, ולכן מי שמגדל אותם נאלץ לשכן כל סרטן באקווריום נפרד. "אותי קודם כל הסיפור הזה די הפתיע, מכיוון שהסרטן הכחול חי במים מתוקים שאין בהם הרבה מינרלים, ולמרות זאת הוא הצליח לגדל שריון מחדש מהר יותר מזנים אחרים שחיים במי ים עתירי מינרלים. נוסף לכך, גיליתי שהסרטנים מותירים שתי גולות על הקרקעית והסתקרנתי".

מנכ''ל אמורפיקל יוסי בן (צילום: שלומית בן)
מנכ''ל אמורפיקל יוסי בן (צילום: שלומית בן)


סקרנותו של בן הביאה אותו בשנת 2003 לאוניברסיטת בן־גוריון. הוא ניסה לשכנע את העוסקים בדבר לחקור את הגולות שאסף מקרקעית האקווריום, אולם נתקל בסירוב חוזר ונשנה. חלפה  שנה שלמה עד שהכימאי פרופ' אמיר ברמן בדק את הגולות וניתר משמחה למראה התוצאה. האינטואיציה של בן הייתה מדויקת. התברר שהתגלית הגיעה בזמן ל־400 מוסדות מחקר ברחבי העולם וגם למכון ויצמן ולטכניון, שניסו לייצר בכל אותה העת קלציום קרבונט לא גבישי אלא אמורפי. "גילינו שהגולות הללו הן הקלציום קרבונט האמורפי שכולם מחפשים בנרות".

מהי משמעות הגילוי?
"האבולוציה הביאה את הסרטן הזה לעשות דבר מדהים: לקחת מינרלים, ובמקום שהם יהיו גבישיים כמו חצץ ויהלומים הוא הפך אותם לחומר אמורפי שאינו גבישי. משמע, זה לא יהלום אלא הפחמנים שמרכיבים את היהלום, כלומר חומר עוצמתי ומרוכז יותר".

סרטן כחול (צילום: ארבל בן)
סרטן כחול (צילום: ארבל בן)


ואיך זה מסייע לאנושות?
"כל בני האדם מחליפים 300 מיליון תאים ביום - עצם, שריר, שיער, עור ועוד. אנחנו זקוקים למינרלים כדי לשמור על כל הדברים הללו בפעילות תקנית, ממש כמו שצמחים צריכים דשן. מולקולות הסידן נמצאות אצלנו בכל תהליך חיוני בגוף. יש שתי סיבות עיקריות שגורמות להזדקנות: חוסר קליטה של מינרלים ודלקות. הסידן הוא בעצם המינרל החשוב ביותר, ובעצם הגילוי שלנו הצלחנו לפתור בעיה של זמינות של מינרלים. המשמעות היא שאם מישהו שובר את הרגל, בעזרת הסידן האמורפי אפשר לאחות לו את העצם בחצי מהזמן ממה שהיה מקובל עד היום".
הגילוי הביא להקמת החברה בשיתוף פרופ' אמיר שגיא ופרופ' ברמן מאוניברסיטת בן־גוריון, והיא בנתה את מפעל התרופות הראשון באזור התעשייה ספיר בערבה. "50 שנה לא קם שם מפעל תעשייתי, אלא רק בתי אריזה", אומר בן. "הקמנו שם מפעל תרופות חדש לגמרי, ברמה הכי גבוהה, שמייצר כרגע תוספי מזון שנמכרים בכל בתי הטבע והרשתות בארץ, בין אם מגנזיום וברזל ובין אם אבץ, קלציום ופוספט. התוספים נמכרים הן בסין והן בטאיוואן וכן פס ייצור לתרופות, שיחל לעבוד בקרוב".

מפעל אמורפיקל בערבה (צילום: יח''צ)
מפעל אמורפיקל בערבה (צילום: יח''צ)


מאוסטאופורוזיס ועד לקורונה

המיקוד של החברה, מסביר בן, מחולק לשני מסלולים עיקריים: התוספים ופיתוח התרופות החדשניות. "המחקרים שערכנו הוכיחו שאנחנו מייצרים את המוצר האנטי־דלקתי הבטוח ביותר שקיים, שהצליח לסייע במחלות שונות - החל מאוסטיאופורוזיס ועד לסרטן ואפילו קורונה".
עוד לפני הקורונה נערך בבית החולים איכילוב ניסוי קליני בקרב נשים בגיל המעבר הסובלות מדילול עצם, והוא הוכיח שספיגת הקלציום האמורפי טובה פי ארבעה מקלציום אחר. כמו כן, ניסוי שערכו באמורפיקל בשיתוף קרן רמון ונאס"א בקרב אסטרונאוטים הנוטים לסבול ממחלות עצם וממחלות דלקתיות  בשל השהייה בחלל הוכיח שבניית תאי העצם והאנטי־דלקתיות יעילה פי 14 ממה שהיה בשימוש עד היום. ניסויים קליניים רבים אישרו לשימוש טיפול בקלציום האמורפי באמצעות אינהלציה גם בסוגים מסוימים של סרטן.

כיצד גיליתם שזו תרופה שעשויה להיות יעילה בטיפול נגד קורונה?
"המנגנון של הקורונה, בדומה למנגנון של רוב סוגי הסרטן, הוא דלקתי. הווירוס הזה יכול להתבסס ולגדול בשל מערכת חיסון חלשה ותגובה דלקתית. מצאנו שאם אנחנו נותנים את החומר הזה דרך אינהלציה, מה שכבר אושר לחולי סרטן, אנחנו מעלים מיד את ה־PH, מה שגורם לעצירה של הדלקת, ובמקרה של נגיף - לעצירה בהתפשטות הווירוס בגוף. יש לא מעט מחקרים שמראים קשר ישיר בין קלציום למערכת החיסון, וברגע שראינו שאנחנו מצליחים להקפיא את המצב כך שהוירוס לא יתפשט, הייתה פריצת דרך. ראינו את זה בניסויים שעשינו בסטנפורד, בניו ג'רזי וגם בהדסה. חשוב לומר שאנחנו עושים הרבה מאוד ניסויים קליניים במקביל. לא חיפשנו טיפול לקורונה, אולם ברגע שהבנו איך זה עובד ועל מה זה משפיע, גילינו משהו שעוזר לטווח רחב של בעיות".

הניסויים הללו היו השלב הראשון של המחקר. הם הבשילו והצליחו, וכעת החברה נמצאת בשלב הניסוי השני, שנערך כרגע בארץ ועתיד לחצות גבולות בקרוב מאוד. תרופת המחקר 18־AMOR, הנבדקת בימים אלה, מבוססת על מינרלים אמורפיים (ACC), והיא מווסתת את רמת החומציות (PH) בנוזל הבין־תאי ובכך חוסמת את פעילות הנגיף. התרופה נבדקה במחקרים פרה־קליניים ובשישה מחקרים קליניים ראשונים לאינדיקציות אחרות, שבמהלכם נחשפו אליה כ־85 מטופלים. בקורונה, עברו 18 מהם טיפולי חמלה, ונצפתה החלמה מהירה בתוך ימים בודדים, ללא תופעות לוואי. "אחד החולים היה במצב קשה מאוד, ואחרי 15 יום של טיפול לא נתנו לו סיכוי לשרוד. הוא קיבל את הטיפול הניסיוני כמוצא אחרון, התאושש בתוך ארבעה ימים והמחלה נעלמה".

השלב השני של הניסוי החל בבתי החולים זיו ושמיר, ובקרוב יחל גם השלב השני בהדסה ובאיכילוב, שם עדיין לא הצליחה החברה לגייס חולים קשים. "השלב הראשון עבר בהצלחה והחולים הקשים שוחררו בתוך כמה ימים. הניסוי נבדק לא על חולים מונשמים אלא על כאלה עם סטורציה נמוכה. כרגע אנחנו מחכים לתוצאות השלב השני, ובקרוב עתידים לצאת לגרמניה, לברזיל, להודו ולמזרח אירופה, במטרה להשלים גם שם את השלב השני של הניסוי".

בדרך כלל כשמדברים על תרופות שהן בגדר נס, הן עולות הרבה מאוד כסף. עד כמה הטיפול יהיה נגיש לציבור הרחב?
"היתרון הגדול הוא שעלות הייצור של החומר לא יקרה. אני צופה שזה יהיה זול מאוד. אנחנו נמנע הידרדרות במצבם של חולים ונמנע מוות, ובזה אין לי ספק. יש לנו כבר אישור FDA לחלק מהמוצרים, ויש בניסויים הקליניים שלנו תוצאות מדהימות גם בחולי טרשת נפוצה ומחלות שהמכנה המשותף שלהם נובע מדלקת ומדילול של מינרלים".

"בסופו של דבר אני חקלאי", מסכם בן. "ואני רגיל לכך שכל חיי אומרים לי שאני הזוי. זה קרה לי בעבר, כשהחלטתי לגדל חיטה בערבה. הביטו עליי בעיניים משתאות, אבל לא סיפרתי להם שבינואר החיטה הייתה יפה כל כך, עד ששלחתי אותה להולנד בתור פרחים והרווחתי יותר מהחממות היקרות ביותר שהיו בערבה. היזמות והחשיבה מחוץ לקופסה הן בדמי. והשאר, איך אומרים, היסטוריה".