כשנכנס לתפקיד בחמישי, הבין אביאני שאף אחד לא לוקח את גנץ ברצינות. איש לא מדבר איתו, מנסה להבין אילו תיקים הוא מבקש בממשלת השינוי. נוכח־נפקד. ביום ראשון נודע שפגישת לפיד עם משה גפני המיועדת לשני, בוטלה. אביאני זיהה את ההזדמנות. עוד באותו יום הבליח יענקי קנייבסקי בקומה ה־14 במשרד הביטחון, לפגישה עם השר. תמונה מהאירוע ההיסטורי מצאה דרכה לתקשורת איכשהו.
למחרת הפגישה הזו יצרו נציגי לפיד קשר עם גנץ בפעם הראשונה. "חבל שהיינו צריכים לדבר איתם דרך גדול הדור", אומרים אצל גנץ. אבל זו הייתה רק ההתחלה. ביום שלישי הגיע זמנה של ישיבת הממשלה שכפה בג"ץ, לדיון במינוי שר משפטים. לקראת הישיבה הזו, היוצרות התהפכו: גנץ הגיע אליה מוכן, מאומן ומתורגל. נתניהו הגיע בעיקר מבוהל. התוצאות היו בהתאם.
הישיבה יצאה להפסקה. במהלכה הבין נתניהו את גודל האסון. הוא התקשר לגנץ. גנץ סירב לקבל את שיחת הטלפון. "תגידו לראש הממשלה", אמר לאנשיו, "ששר הביטחון ידבר איתו רק על נושאים ביטחוניים או מבצעיים דחופים". נתניהו לא ויתר. התקשר שוב, ושוב. אחר כך הקליט סרטון מפויס שבו הוא מציע להידבר ולהגיע למועמד מוסכם. הוא שכח, כנראה, שכבר מינה שר משפטים טרי, אבל נזכר שהדיון בבג"ץ עומד להתקיים ולא צפוי לו שם שום דבר טוב.
הסוף ידוע. נתניהו התקפל ביבבה. הוא הבין שהאירוע כולו נגוע בניגוד עניינים חריף. הוא עוד לא חתם על הסכם ניגוד העניינים שעליו הבטיח לחתום (על הבסיס הזה קיבל את פסיקת בג"ץ שהכשירה את כהונתו), ועכשיו הוא מעלה, בשמו, את המועמד לשר משפטים ומביא לאישורו, בניגוד לחוק יסוד שהוא עצמו חוקק. ועוד לא הגענו לנזק שהוא המיט על עצמו בחזית הפוליטית. גדעון סער פרסם מיד ציוץ שכולו גועל מהאירוע, וגם נפתלי בנט צייץ ציוץ ביקורתי, אם כי הרבה פחות בוטה. נתניהו ניסה למזער נזקים, אבל הצליח בעיקר למזער את עצמו לגודלו הטבעי: "מלאך חבלה" (יצחק שמיר).
ביממה שחלפה בין המינוי של אקוניס לקבורתו קבורת חמור, ניסה נתניהו לזחול לעבר גנץ, אבל נדחה בשאט נפש. "בוא נגיע למועמד מוסכם", שיגר ראש הממשלה מסרים לחליפו, ונדחה. "המועמד היחיד זה גנץ", נאמר לו. עד שנשבר. ביום רביעי ישב גנץ עם אחד מאנשיו כשיצאו הפושים שנתניהו ממנה אותו לשר המשפטים. העוזר עדכן אותו. "ביבי ממנה אותך", אמר לו. גנץ חייך. "שחיתות", אמר, "עכשיו הוא ממנה, כשזה מתאים לו".
גנץ צריך להיזהר שההצלחה הזו לא תסחרר אותו. ביומיים האחרונים השאלה שמסעירה את המערכת היא האם גנץ תופר ממשלה עם נתניהו מאחורי הגב של כולם. האם ייעתר להצעת נתניהו להיות "ראשון ברוטציה". גנץ לא הכחיש את האפשרות הזו במפורש בראיונות שנתן ביום רביעי. מכאן ועד המסקנה שהוא מתכוון להבריז למצביעיו פעם שנייה, ארוכה הדרך.
אני מעריך שגנץ ממשיך לשחק פוקר עם לפיד. אגב, אביאני הוא חובב פוקר מקצועני ("הולדם"). הוא יודע שההצעה של נתניהו נועדה, בעיקר, להלחיץ את בנט. מה שגנץ באמת רוצה זה להביא להפנמה ב"גוש השינוי" שהוא יותר לגיטימי לתפקיד מנהיג הגוש מיאיר לפיד. כן, היריבות ההיא עדיין חיה ובועטת. גנץ במומנטום והוא מנסה להבקיע הלאה. אם לא ייזהר, ימצא את עצמו בסופו של דבר לבד.
התרעות פיקוד העורף