בחצות הליל שבין שלישי לרביעי הכרכרה הפכה לדלעת, כשהמנדט של בנימין נתניהו פג והבקשה להארכתו לא באה. עוד מנדט מתוך שלושה בשנתיים האחרונות שנתניהו קיבל ולא הצליח לממש. מנדט נוסף, כזכור, נוצל לצורך הקמתה של הממשלה עם גנץ - אותה ממשלת מריבות והונאות שכוננה תחת כותרת השקר "ממשלת אחדות".

כך, כל פעם בחתיכות ובפירורים, התפוגגה בשנתיים האחרונות תדמית הקוסם הבלתי מנוצח שנתניהו בנה לעצמו במשך שנים רבות. הקסם אומנם לא נגוז סופית כפי שפג המנדט, אך ההילה סביב נתניהו החווירה, ובתמונה נשאר בן אדם מבוגר, עייף, מיואש ויגע, ובמידה רבה גם בודד, אף שהבדידות שלו עוד לא הגיעה לשלב הגלוי וכמעט שאינה נראית לעין החיצונית. כלפי חוץ הוא עדיין מוקף במקורבים, בחנפנים וב"גורמים בליכוד" המתדרכים בעילום שם לטובתו, אך ההסברים ניתנים בנימה פחות ופחות בטוחה מפעם לפעם.

אחת הבעיות הגדולות שממנה נתניהו סובל כיום היא היעדרם של יועצים טובים בסביבתו. ההיסטוריה האנושית מלמדת כי מנהיג - מלך, רודן, נשיא או ראש ממשלה - חכם, ערמומי ומנוסה ככל שיהיה, עדיין זקוק ליועץ נבון הלוחש באוזנו. הכוח והקסם המפורסמים של נתניהו בעבר התבססו במידה רבה על קבוצת אנשים חכמים, מבריקים ונאמנים, שניצבו לימינו והתמסרו למען ניצחונו ושלטונו. עם השנים הוא איבד את רובם, והנה הגיע רגע האמת, והסולטן נותר ללא וזיר, ואין לו לנתניהו את מי להאשים בצרה הזאת פרט לעצמו. קודם זה היה אביגדור ליברמן, אחר כך גדעון סער וזאב אלקין.

בשעות האחרונות של המנדט, בשעות הערב של אותו יום שלישי, התכנסו במעון ראש הממשלה היועצים שעוד נשארו לנתניהו. פרט לבני משפחתו, שמזמן תפסו את תפקידי היועצים הכי קרובים, היו אלה נתן אשל, מיקי זוהר וכמה נוספים. העצות שניתנו שם חיסלו את האפשרויות האחרונות לשמור את המנדט בימין. ראשית, נשלל הרעיון שהגיע כמה ימים לפני כן מכיוונה של איילת שקד, שהציעה ללכת על כל הקופה, לגשת לנשיא ולהכריז כי "יש ממשלה".

זאת הייתה אמורה להיות ממשלת ימין צרה מאוד, בגרסה אחת ללא סמוטריץ' ובגרסה אחרת גם ללא בנט. רק הליכוד והחרדים. ואז, על פי החוק, היה נתניהו מרוויח כמה ימים נוספים עד שבוע. יו"ר הכנסת יריב לוין היה קובע את ישיבת המליאה שתצביע על הממשלה למועד הרחוק ביותר שהחוק מאפשר לו, ובשבוע הנוסף הזה היה נתניהו מנהל מגעים עם בנט, עם סמוטריץ' ואולי עם שחקנים נוספים, ובכל מקרה, ברגע האמת היה מציב את השניים, סמוטריץ' ובנט, בפני המבחן: הנה ממשלה ימנית, ועכשיו נראה אתכם נכנסים למליאה ומפילים אותה יחד עם כל השמאל.

מי שהתנגד לרעיון היה אשל, שטען כי המהלך אינו טוב לנתניהו, לא יניב פרי ורק יזיק לו ציבורית. נתניהו הקשיב וויתר. ההארכה לא בוקשה, והמנדט פקע בשקט תעשייתי.

ראש הממשלה בנימין נתניהו (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)ראש הממשלה בנימין נתניהו (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

בריחת מוחות

הרעיון הנוסף שהתגלגל ברחוב בלפור באותו ערב היה להעביר את תמיכת הגוש לבנט. "כבר ברור שלא הצלחנו. נמליץ על בנט, וכך המנדט יישאר בימין. בתמורה נדרוש ממנו התחייבות להקים ממשלת ימין", הציעו כמה מאנשי הליכוד, וכמה בכירים חרדיים הצטרפו ותמכו בהצעה. זוהר, שבתקופה האחרונה נמנה עם המעגל הקרוב, התנגד נחרצות. "אם נתמוך בו", קבע, "נצא אידיוטים שימושיים. הוא מזמן סגור עם לפיד, כל השיחות שלו איתנו נועדו להרדים אותנו. אם נעניק לו מנדט על מגש של כסף, סתם נחזק אותו במו"מ שלו מול לפיד, ונישאר בלא כלום".

אף שהיו כמה וכמה שחלקו על דעתו של זוהר, אחרי הדיון ואחרי הלבטים קיבל נתניהו את דעתו. לא את המנדט קיבל בנט מנתניהו, אלא נאום ארוך ונזעם של ראש הממשלה יממה לאחר מכן, שבו קבע כי בנט הוא שקרן שמוליך שולל את ציבור בוחריו היישר לזרועות השמאל. ברביעי אחר הצהריים המנדט כבר היה בידיו של יאיר לפיד. שם, בצד השני של המתרס, עקבו אחר המתרחש "אנשי נתניהו לשעבר", אותם וזירים חכמים שהשתחררו ועברו צד. כעת תבונתם ותחכומם של ליברמן, סער ואלקין משרתים את המחנה הנגדי ומופנים נגד מי שפעם היה הבוס הכל יכול. השינוי הזה, בריחת המוחות ואיתם הכוחות, ניכר מאוד בשטח ובמהלכים שנעשו בסבב הפוליטי הנוכחי.

כאשר חודש קודם לכן, ביום ההתייעצויות במשכן הנשיא, הכריזו אנשי תקווה חדשה כי אינם ממליצים על איש ואף ביקשו פרק זמן נוסף כדי "לסדר עניינים בין לפיד ובנט", לא מעטים בגוש השינוי האשימו את סער וחבריו בתחכום יתר שהעניק לנתניהו את המנדט, ולך תדע, אולי גם את הממשלה. מה שאותם מבקרים לא הביאו בחשבון הוא את העובדה שאלקין היה אחד מבכירי הליכוד שניהלו בשביל נתניהו את המו"מ הקואליציוני ברוב סבבי הבחירות האחרונים. שלא לדבר על סער, שבמשך שנים היה השחקן הבכיר בכל המסעות המוצלחים של הליכוד.

בתנאי השטח הפוליטיים הנוכחיים, לא טוב להיות הראשון שמקבל את המנדט. מה ששכחו היועצים של נתניהו, זכרו היטב יועציו לשעבר. המהלך של תקווה חדשה הפתיע את נתניהו, שהיה בטוח כי "גדעון ממליץ על יאיר". אי־ההמלצה של תקווה חדשה תמרנה את הליכוד למחוזות פחות נוחים עבורו, העניקה לנתניהו את המנדט, ובמידה מסוימת פערה בפניו את הבור שאליו הוא בסופו של דבר גם נפל. כלל פוליטי חשוב שנשכח ברחוב בלפור אומר כי בהיעדר ממשלה ברורה, מי שקיבל מנדט וכשל - ממשיך את המרוץ מפוזיציה חלשה מאוד. הוא כבר הוציא מכובעו את רוב שפניו, חשף את רוב התרגילים ועדיין לא הצליח.

המשחק עדיין לא נגמר, נתניהו עוד יכול להתאושש כמו עוף החול ולהחזיר את המנדט לידיו, אם גם יריבו לפיד ייכשל. אך גם אז, ב־21 ימי הכנסת, יתחיל נתניהו את המשא ומתן המחודש בעמדת נחיתות, כשאין לו הרבה קלפים לשלוף מהשרוול. בשבוע האחרון של המנדט היה נתניהו סחיט במיוחד – כמו כל מרכיב ממשלה שמגיע לישורת האחרונה וכבר מרגיש שראשות הממשלה בורחת לו מבין האצבעות. בדיוק במצב הזה, בשנת 2015, הסכים נתניהו לוויתור בלתי נתפס – לתיק המשפטים עבור איילת שקד.

גם בימיו האחרונים של המנדט נתן נתניהו לבנט הצעה נדיבה להפליא, כזאת שכל הסיכומים עם גנץ מלפני שנה לא מתקרבים אליה: הוא הסכים שבנט יהיה הראשון ברוטציה במשך שנה או אפילו שנה וחצי. אם משאלת לבו של נתניהו תתממש ובעוד חודש גם לפיד ייאלץ להחזיר את המנדט לנשיא, המחיר המטורף שראש הממשלה הסכים לשלם לבנט בדקה ה־90 יהיה רק נקודת ההתחלה במשא ומתן החדש.
כרגע, עם הכלים המועטים שנותרו בידיו, הוא מתמקד בניסיונות לטרפד את המשא ומתן להקמת ממשלת בנט־לפיד, כשגם במחנה הנגדי רחוקים מלהיות בטוחים כי יצליחו להתגבר על הדרישות הסותרות והרבות בנושא חלוקת התיקים, בדרך להקמת ממשלה.

[email protected]