1. ישראל במלחמה לא קלה. המדינה בוערת, כהגדרת הכותרת הראשית של “מעריב” אתמול. המלחמה ברצועת עזה ועוטפיה נפלה עלינו די בפתע וגלשה מהרצועה צפונה, הרחק לתוך ישראל. אזעקות נשמעות במרכז ובשרון, ואיתן קולות נפץ עמומים. לצדן נרשמות גם התכתשויות וחבלות בערים שחיים בהן יהודים וערבים. המלחמה מול חמאס הפכה גם למלחמה יהודית-ערבית פנים-ישראלית. ישראל למודת מלחמות, אך דומה שלא היה כאן כדבר הזה, בוודאי לא בקנה מידה כזה.

ובאמצע המלחמה, תחת המטרייה המסוכנת והרועמת הזאת, צריך בחור נחמד אחד, יאיר לפיד שמו, להקים ממשלה בישראל, ממשלה תחת אש. הנשיא רובי ריבלין הטיל על כתפיו את התיק הכבד הזה, ואין לקנא בו. איך מקימים ממשלה בעיצומה של מלחמה כזו שאין יודע מתי ואיך תסתיים?

לפיד עשה את זה בעצם לעצמו. הילד השובב למדי שהיה מסתובב לנו בין הרגליים בבית “מעריב”, בחסות אביו טומי שהיה איש מרכזי בעיתון, בגר ובנה את עצמו בהדרגה כמועמד ריאלי לראשות הממשלה, ואיש אינו מתפוצץ מצחוק לשמע האפשרות הזאת. להפך, הוא נראה מועמד טבעי למדי. הנשיא ריבלין בהחלטתו להטיל עליו את המשימה הלא קלה - פעל נכון.

לפיד מתכוון להקים קואליציה מקיר אל קיר, ויש להניח שאירועי הימים האחרונים מחזקים כוונה זו, וגם על זה יש לברך. הגיע הזמן לכך, וכבר היו דברים מעולם. שולמית אלוני, מנהיגת מרצ, ישבה בממשלת רבין עם המפד”ל, וגם מפ”ם, השמאלנית החילונית המובהקת, הייתה שותפה בעבר בקואליציה עם הדתיים. נכון, היום המצב שונה משהו. המטרה העיקרית היא לשלוח הביתה את ראש הממשלה בנימין נתניהו.

מפי לפיד, לאחר קבלת המנדט מהנשיא, זה נשמע כך: “אנחנו לא מחפשים מריבות, אנחנו מחפשים לעבוד. כולנו מבינים שזו אינה ממשלה שנקבל בה את כל חלומותינו. המטרה העיקרית של ממשלת האחדות תהיה להתחיל פה משהו אחר – נקי, הגון, מתפקד... זו תהיה ממשלה מורכבת שתהיה לה מטרה פשוטה: להוציא אותנו מהמשבר”. בתרגום לעברית פשוטה: להעיף את ביבי.

אני תומך בשילוח נתניהו הביתה. איני תומך ולא מקבל את הסכמתו של לפיד, “ילד טוב תל אביב”, שדווקא נפתלי בנט יעמוד בראש הממשלה שתוקם על ידם בשותפות. זו ממש בדיחה: חבר כנסת שעומד בראש סיעה של שבעה מנדטים בסך הכל יכהן כראש הממשלה. לצחוק או לבכות, לבחירתכם.

יש תקדים מדור מקימי המדינה שסותר על פניו את המהלך של לפיד-בנט. וזה הסיפור: ב־1951 נפלה ממשלתו הראשונה של דוד בן-גוריון והוא כשל בניסיונותיו להקים ממשלה חדשה.

המנדט חזר אל הנשיא דאז חיים ויצמן, שהטיל את הקמת הממשלה על שר המשפטים פנחס רוזן (אז רוזנבליט), שלמפלגה הפרוגרסיבית שבראשה עמד היו חמישה מנדטים בלבד. רוזן הצליח במקום שבן-גוריון כשל בו. אלא שבראש הממשלה החדשה העמיד רוזן את בן-גוריון; את עצמו השאיר בראשות משרד המשפטים. ועל שכמותו כבר הושר: “איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא”.

רה''מ נתניהו ושר הביטחון גנץ (צילום: עמוס בן גרשום/ לע''מ) (צילום: עמוס בן גרשום לע''מ)רה''מ נתניהו ושר הביטחון גנץ (צילום: עמוס בן גרשום/ לע''מ) (צילום: עמוס בן גרשום לע''מ)

2. ליל חג השבועות הקרב ובא, הקרוי גם בשם המחייב חג מתן תורה, נהפך בשנים האחרונות ללילה של לימוד ועיון לכל, לא רק לדתיים, בנושאים יהודיים נרחבים הנקשרים לחג, אך גם בנושאים אחרים. השנה, עקב המצב, זה מצומצם יותר. בכל מקרה, זה לא היה כך בעבר.

פעם היה הלימוד בליל שבועות עד הבוקר נחלת הדתיים בלבד - לימוד תורה נטו בבתי הכנסת ובישיבות. בשנים האחרונות הוא פרץ כאמור אל קהל רחב יותר ומתקיים באכסניות שונות, גם חילוניות, בנושאים יהודיים-ישראליים, ואפילו בליווי אמנים ומוזיקה. יש לברך על כך. לימוד עדיין לא הזיק לאיש.

כדאי לדעת שבתורה אין חג השבועות נזכר כלל כחג מתן תורה. הוא נקרא שם חג הקציר ויום הביכורים וחג השבועות. יתר על כן, בתלמוד יש מחלוקת אם התורה אכן ניתנה בסיני ביום ו’ בסיוון, שבו חל חג השבועות, או למחרת, ביום ז’ בסיוון. אבל בתפילות החג שהתגבשו עם השנים הוא מוזכר כבר כ”זמן מתן תורתנו”, וכך הצטרף לשמות החג. חג שמח ולימוד מהנה.