נפתלי בנט קרס. הוא יכול היה לזכות במלוכה, אבל העדיף להישאר עם האתונות. ההיסטוריה תשפוט אותו מאוחר יותר. אותו ואת איילת שקד. עד משפט ההיסטוריה, יש כאן מדינה. כרגע, לנתניהו אין עוד ממשלה. הידיעה על סגירה של בנט עם נתניהו הגיעה אליי כבר ביום שלישי, אך הוכחשה. על פי הידיעה, הקטר המוביל את בנט לזרועותיו של נתניהו הוא יועצו ואיש אמונו, טל גן־צבי. הוא סיכם עם יעקב אטרקצ'י: בנט ראשון ברוטציה שנה וחצי. כל ימינה משוריינת בליכוד. כנ"ל לגבי ייצוג הולם בכל מוסדות הליכוד. הסיכום הזה שריר וקיים גם עכשיו. הבעיה היא שהוא לא כתוב ולא חתום. למרות האופוריה הרגעית במחנה בנט, נדרשת כאן כוכבית אזהרה: בכל רגע נתון הוא עלול למצוא את עצמו במצב שבו מצאו את עצמם כל הפתאים הקודמים שסיכמו דברים עם נתניהו: מחוסרי כל, עירומים לגמרי.

את הידיעה פרסמתי בסופו של דבר רק אתמול בבוקר ב"מעריב". הסיבה שבנט הודיע אתמול בערב על מותה החטוף של ממשלת השינוי הייתה הפרסום הזה בבוקר, ומעט אחר כך גם באתר הג'רוזלם פוסט. על פי הפרסום, בנט סגור עם נתניהו אבל ממשיך לרקוד, בעת ובעונה אחת, גם עם יאיר לפיד.

לפיד מצא את עצמו אתמול בערב רוקד לבד. בנט לא עמד בלחץ. הוא הבין שממשלת השינוי מבוששת להגיע והעדיף להפסיק את הדימום הכבד שדימם מרגע שהחלה ההתדרדרות הביטחונית. כרגע אי אפשר להוכיח את זה, אבל לא אתפלא אם בעתיד יתברר שנתניהו דחף להתלקחות הביטחונית הזו באופן יזום. נתניהו יודע שהנפץ הדליק ביותר בעולם הוא הר הבית. בסיועם האדיב של אמיר אוחנה ומפכ"לו הלא מנוסה, יחד עם איתמר בן גביר, הפירומן הידוע, הכל נדלק. הפלסטינים תמיד היו פרטנרים למדורה. מרגע שנדלק, מתה ממשלת השינוי, ונתניהו קם לתחיה מחדש.

מה זה אומר? כרגע, לא הרבה. זה מעמיק את הכאוס, זה מעצים את המערבולת. לנתניהו אין ממשלה עם בנט. שום דבר לא השתנה במתמטיקה. כל עוד סמוטריץ' ובן גביר לא יושבים עם עבאס, זה תקוע. גדעון סער, אדם עם עמוד שדרה מוצק, לא זורם לדיל ביבי־בנט. לא בתנאים הנוכחיים. אם יציעו לו ראשון ברוטציה ופרידה של נתניהו מהפוליטיקה אחרי הקדנציה הנוכחית, אולי ישקול מחדש. אבל לא מציעים לו דבר כזה. פרידה של נתניהו מהפוליטיקה נראית היום דמיונית יותר משקט בלוד.

היו כאלה שהזהירו את יאיר לפיד שזה הולך לקרות. האנשים שלו, ובעיקר הלל קוברינסקי, לא רצו לשמוע. מבחינתם, בנט היה בפנים מלא־מלא עד אתמול בערב. גם מנסור עבאס. כשהם גילו שהאורווה ריקה, זה היה מאוחר מדי. הנאום של לפיד אתמול היה מצוין. ניהול המו"מ, פחות. הבעיה של לפיד היא שהוא מתנהל במשרצה הפוליטית שלנו בג'נטלמניות כשנתניהו מסתובב עם מצ'טה.

בנימין נתניהו, אמיר אוחנה והמפכ''ל קובי שבתאי בלוד (צילום: אלי דסה)בנימין נתניהו, אמיר אוחנה והמפכ''ל קובי שבתאי בלוד (צילום: אלי דסה)


שום דבר לא אבוד. אסור להיקלע למרה שחורה ואסור לשקוע בייאוש. בבחירות רגילות הסיכוי שנתניהו יוכרע קיים. הפיאסקו במירון, הכאוס הפוליטי, המהומות בתוך הערים המעורבות, ההתדרדרות הביטחונית, כל אלה קרו במשמרת שלו ומרוחים על המצח שלו. יהיה לו קשה להאשים את "השמאל" הדמיוני במה שקורה מול ערביי ישראל, בעוד הוא חותר לדיל עם מנסור עבאס. נכון, הביביסטים יאמינו גם לזה, השופרות יהדהדו גם את זה, אבל הציבור לא מטומטם ולא יקנה את זה.

השאלה היא אם יצליח נתניהו להעביר חוק לפיזור הכנסת בתמיכת מנסור עבאס ולשנות את השיטה לבחירות ישירות. זו צריכה להיות המטרה שלו, סיכולה צריך להיות המטרה של גוש השינוי ז"ל. כשהוועדה המסדרת בידי יש עתיד, הסיכוי להצלחה קיים. אופציה נוספת של נתניהו היא לחזור לבני גנץ. להבטיח לו את הרוטציה מיד. להסתפק בתואר "ראש הממשלה החליפי". אני לא בטוח שגנץ יסרב לדיל כזה. אתמול הוא היה היחיד שלא הודיע שאין לו עסקים עם נתניהו (סער ולפיד הודיעו).

כוכבית אזהרה נוספת: נתניהו ינסה עכשיו לתזמר מרוץ דמיוני בין סער לגנץ, מי ימהר ראשון לממשלה. זה מרוץ מזויף. סער מנוסה מספיק כדי לדעת את זה. גנץ, עוד לא. אם הם יעמדו איתן, נתניהו יישאר תקוע, כפי שהיה עד עכשיו. כל מה שהם יצטרכו לעשות זה לבלום בחירות אישיות.
מתישהו נחזור גם לבליץ האלים, הברוטלי, חסר העכבות, שהפעיל נתניהו באמצעות המוני הביביסטים על אנשי ימינה האומללים. הם בסך הכל ניסו לעשות מה שהוא ניסה לעשות במקביל: להקים ממשלה בשת"פ של מנסור עבאס. לו מותר. להם אסור. גם הטיעון ש"אין מצב שראש מפלגה עם 6 מנדטים יהיה ראש ממשלה" לא מחזיק מים, כי נתניהו עצמו הציע, בקולו, לאותו ראש מפלגה להיות "ראשון ברוטציה". יש לנו כאן עסק עם אדם חסר עכבות, נטול איזונים ובלמים, שלא בוחל באמצעים ומבחינתו הכל מותר. ככל שהכאוס מחריף, כך הוא פורח יותר. ככל שהמדינה מתדרדרת מדחי אל דחי, כך הוא ממשיך ללפות אותה באחיזת החנק שלו, אל התהום.