קל להוכיח אובדן יכולת תפקוד כתוצאה מהלם חניה

משהו: למדנו שכאשר ממשלת ישראל אומרת “חמאס לא רוצים בהסלמה״, בעברית זה: “באמא שלכם, מה זה לא בא לנו טוב עכשיו לראות את האמת״.

אסור לאהוב

בדרום אפריקה קראו לפיטוריו, זימנו אותו ל"שיחות בדרג גבוה", דרשו שהוא יתנצל. הוא אמר: "לא אתנצל על כך שאני אוהב. מותר לי לומר שאני אוהב את ישראל, שאני אוהב את היהודים". קֶנֶת מֶשוּ, חבר פרלמנט שחור אוהד ישראל מדרום אפריקה, שהיה בארץ למעלה מ־13 פעמים ומכיר היטב את ישראל, השתתף בהפגנת תמיכה בשופט המותקף.

מחמם לי את הלב לראות דגלי ישראל בהפגנה הזו מאחורי חבר הפרלמנט משו, כשהוא אומר: "הממשלה והחוקה בדרום אפריקה מעולם לא אמרו שחייבים לשנוא את ישראל. אהבת ישראל איננה קונטרוברסליות פוליטית". יש לכך גם פן דתי. שופט בית המשפט העליון, וגם חבר הפרלמנט, הם נוצרים אוהבי ישראל.הסיום קצת מדכא ומקומם. השופט יצא לחופשה ארוכה, מה שהתפרש כהדחה שלו. האהבה בכל זאת אסורה. אשלח להם לפחות את האהבה שלי. לא ידיחו אותי על קצת אהבה.

מהיידיש לישראל

על הפוליטיקה של ישראל בשנה הזאת כבר למדתי מתרבות היידיש של המאה ה־20. אותו דבר.בניו יורק היו המון סופרי יידיש בשנות ה־50 של המאה ה־20. היו להם מעט קוראים אבל המון סכסוכים. לֵיוִויק, שנחשב מצפונו של עולם ספרות היידיש, ניסה לארגן את כולם יחד.ענה לו אחד הסופרים: "טוב. נתאחד כולנו. אבל רק בתנאי שכל אחד מאיתנו יהיה חופשי לומר לכל אחד בעיניים מה שאנו אומרים זה על זה מאחורי הגב".

פסיכולוגיית נפגעי החניה

בַּעַת חניה, או פרקינג פוביה בשפה הבינלאומית, הוא ענף בפסיכולוגיה שלא נחקר מספיק. אני מכיר את המצוקה הנפשית הזו בעיקר מאז שאין לי קטנוע. המועקה הזו גובה מחירים נפשיים מהאוכלוסייה, וצריך לערוך מחקר לפני שיהיה מאוחר והאנושות תצא מדעתה בבת אחת כאשר הסטרס יתפרץ.

נתאר מקרה אופייני של פגוע רגשית כתוצאה ממתחי חניה.אדם נוסע לאיזה מקום בעיר תל אביב, וכבר לפני שהוא יוצא מהבית עולה בו רמת הורמוני הלחץ לגבהים, כי הוא שואל את עצמו האם תהיה חניה. ככל השאלות שאין עליהן תשובה, זה מפעיל את מנגנוני הלחץ בגוף לרמה גבוהה. אדם לא מסתגל בקלות לכישלון חוזר ונשנה, ורק המחשבה על מה שצפוי לו בניסיון נוסף שייגמר בתבוסה - פוגעת בבריאות.

שנות חיים נושרות מהאדם ברגעים כאלו, שיער מלבין. מה שנכנס לפעולה במוח מקביל למצב הנפשי של אדם בעת קרב אבוד. אתה נשטף בשנאה ליריב אפשרי שיסתער על החניה בזמן שרמזור או רכב אחר או כל סיבה אחרת במלחמה הזו מעכבים אותך להגיע לחניה. חרדה מרסקת את הנפש בגלל החשש שמישהו ראה או יראה לפניך את החניה. אתה פועל נחוש, מהר, לחוץ. בכי היסטרי הוא טבעי במצב כזה, שבו כל שנייה היא מתח בלתי אנושי.

וכך בכל אות.שנים ארוכות זה כבר מוטמע במקלדות שלהם.

פינת השלולית

"ייבלעו הרבה צפרדעים לפני שאני אנשק את הצפרדע שלא מתאים לרשימת הצ'ק ליסט שלי", אמרה הנסיכה.היא צודקת, אולי מחשב של טינדר יתאים לה פרפקט מץ', אולי ההתאמה תצליח. אולי זה יתאים יותר מדי ולא יצליח. בכל מקרה, אין טעם שהיא תלך אל השלולית.

בשלולית מתרחש הקסם רק בלי צ'ק ליסט של הנסיכה, ולא פחות חשוב מזה: של הצפרדע.