השב"כ פרסם ביום שישי האחרון הודעה שלפיה הוא פועל לסיכול העימותים האלימים בין יהודים לערבים, שפרצו לאחרונה ברחובות ערים רבות ברחבי הארץ. בנוסף, הבהיר ראש השב"כ נדב ארגמן כי "לא נאפשר לפורעי חוק אלימים להשליט טרור ברחובות ישראל, לא מצד ערבים ולא מצד יהודים". הוא הדגיש כי בשיתוף פעולה מלא עם משטרת ישראל, יפעיל השב"כ את כלל יכולות האיסוף והסיכול שלו.
שירות הביטחון הכללי מפעיל יכולות איסוף מודיעין על כוונות פיגועים ועימותים אלימים וזהות המעורבים בהם, על מנת לסכל אירועים אלה וכן לשם איתור, מעצר, חקירה והעמדה לדין של מבצעיהם. אנשי שב"כ נמצאים, בפועל, בערים ובאזורים שבהם מתרחשת ההסלמה, לצד כוחות משטרה ומג"ב, ופועלים על מנת לסכל, מבעוד מועד, כוונות פיגוע ולאתר מעורבים במעשי טרור ואלימות, כך שימוצה עמם הדין.
עד למלחמת ששת הימים היה כל עיסוקו של השב"כ (באגפיו הערביים) במגזר הערבי־ישראלי. הארגון פרס רשת מודיעין מקיפה וחשף חוליות טרור וחבלה מקרב ערביי ישראל, כאשר ב־1967 הוסט מרכז הכובד לשטחי יהודה, שומרון ורצועת עזה. עם זאת, נשאר האיסוף המודיעיני בנושאי טרור וחתרנות באחריות השירות.
היכולות המודיעיניות של השירות בקרב ערביי ישראל נותרו טובות, אם כי בשל הבולטוּת של הנושא הפלסטיני, הן זכו במהלך השנים לפחות חשיפה. בנוסף, לא רבו המקרים שבהם הייתה מעורבות אקטיבית של ערביי ישראל בפעולות טרור, והמקרים כולם טופלו והמעורבים בהם נעצרו ונשפטו.
משטרת ישראל הייתה, ונשארה, אחראית לסדר הציבורי, לאיסוף בנושאים הפליליים ולסיכולם. שיתוף הפעולה בין הגופים היה, ונותר, צמוד ורב־שנים. המשטרה אחראית לגביית ההודאות מחשודים בטרור ובפגיעה בביטחון המדינה, והעבודה בין הגופים שגרתית וטובה. לכן ההודעה שפרסם השב"כ נחשבת חריגה והיא נובעת מהמצב הקשה שבו אנו מצויים.
ניתן, כמובן, לשאול האם השב"כ יכול היה לצפות את ההתפרצות מצד גורמים קיצוניים ובריוני רחוב, והאם העובדה שהופתענו היא כישלון מודיעיני? התשובה לכך שלילית. מדובר בהתפרצות ספונטנית שאת עיתויה לא ניתן היה לצפות מראש. משך עשרות שנים התריע השירות על הטיפול הלקוי וחוסר המדיניות בכל הקשור לערביי ישראל. אזהרות והמלצות השירות נפלו על אוזניים ערלות. גם המתח בין יהודים לערבים והקרעים בין החברות לא זכו לכיסוי ולפיקוח מודיעיני הולם.
בשנים האחרונות המשטרה לא הצליחה לתת מענה הולם לגלי הפשע והאלימות שגאו במגזר הערבי, ורבו הקולות שקראו להעביר את האחריות בנושא לשב"כ. גם הצעה זו לא זכתה לטיפול או להתייחסות כלשהי. ירידת היקף האירועים נובעת ממאמצי ההתארגנות המשטרתית, מהמודיעין שאסף השב"כ ומגלי המעצרים רחבי ההיקף שבוצעו בימים האחרונים.
ערביי ישראל חשים עצמם, ובצדק, אזרחים ישראלים, שחוקי המדינה מחייבים אותם. מסיבה זו איסוף מודיעיני עליהם ובתוכם קשה ומסובך יותר. הדברים נכונים גם לגבי החקירות שלהם. הם מוּדעים לזכויותיהם החוקיות והמשפטיות, ויודעים להדגישן כאשר הם נעצרים ונחקרים. חובה עלינו לציין כי אין להטיל אשמה על כל המגזר הערבי. מדובר בקבוצות קיצוניות ובבודדים שנטלו את החוק לידיים פרועות ואלימות. רוב ערביי ישראל מגנים את מעשיהם של פורעים קיצוניים. הם רוצים בהמשך חיים משותפים ושקטים.
רעשים מוגזמים
באותו הקשר, רק מזווית שונה, זה הפך למעין ריטואל קבוע. ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה פעם נוספת את המשך השימוש בכלי הסיכול של השב"כ, לצורך איתור חולי קורונה פוטנציאליים. זאת חרף הנתונים שמראים כי האיכונים יעילים בפחות מחמישית המקרים. ישראל תמשיך להיות הדמוקרטיה היחידה שמשתמשת בשירותי הביטחון במאבקה בקורונה, ולטעמם של רבים תמשיך לאפשר פגיעה בפרטיות אזרחיה.
מאז החל השימוש באיכונים, מראים הנתונים כי רק 14% מהנדבקים אותרו על ידי השב"כ. מעניינת אמירתה של ח"כ אורנה ברביבאי, שהכריזה כי "אני מתנגדת בתוקף לשימוש בכלי לסיכול טרור כלפי אזרחים". לטענתה, הרוב של הקואליציה בוועדת החוץ והביטחון מאפשר את המשך השימוש בכלי. במהלך הדיון התברר כי מחוסנים או מחלימים שבאו במגע עם חולה מאומת, לא מקבלים על כך הודעה, גם אם אוכנו על ידי השב"כ. ההחלטה של המדינה לא להעביר לאזרחים את המידע שברשותה היא פטרונית ופוגעת ביכולתו של האזרח להיכנס לבידוד ולמנוע הדבקת אחרים.
יו"ר הוועדה ח"כ צבי האוזר אמר כי "יש חשש שאנשים מחוסנים יחלו בקורונה וידביקו אנשים אחרים שאינם מחוסנים עדיין. יש לנו אפשרות להציל חיים על ידי שליחת מסרון. המדיניות הנוכחית היא פגיעה במי שהתחסן, על סף רשלנות פושעת. אני קורא למשרד הבריאות לקיים דיון דחוף בנושא". לא ידוע לי אם קריאתו נענתה. נראה כי המצב לא השתנה והאיכונים תורמים למאבק בנגיף הרבה פחות משיכלו לתרום.
בדיון שהתקיים בצוות השרים לנושא, הבהיר היועמ"ש כי בעיניו זהו תפקידה של הממשלה לגבש מדיניות, ולא של הכנסת. לדבריו, "הדגש הוא שהממשלה והמשרדים הרלוונטיים לעניין יגבשו עמדה עדכנית, לפי הנסיבות הקיימות, ויציגו אותה לכנסת בצורה של הצעת חוק".
תמכתי בעבר בשימוש באיכוני השב"כ במאבק בקורונה, ואסור לזלזל גם באחוזים הקטנים יחסית של תרומתם. אני סבור כי אין כמעט כלל פגיעה בפרטיות האזרחים, וה"רעשים" של מתנגדי האיכונים מוגזמים. עם זאת, היה כמובן ראוי יותר ששימוש בכלי שייעודו סיכול טרור ייעשה ביתר קפדנות, זהירות ורגישות.
לסיום, נראה כי אנו לקראת רגיעה יחסית במצב הביטחוני, ברחובות הערים המעורבות וגם במקרי ההדבקות בנגיף הקורונה. נקווה שבעתיד הנראה לעין אולי נזכה גם לממשלה יציבה. על כל ממשלה שתקום מוטלות משימות כבדות משקל: לגבש מדיניות מול רצועת עזה ומול הרשות הפלסטינית, וגם לפעול לאיחוי הקרע העמוק שנפער בין יהודים לערבים. כמעט כולנו בארץ הזו תאבי חיים שקטים, והגיעה העת לטפל בנושאים המכאיבים באומץ ובנחישות.
הכותב הינו ראש השב"כ לשעבר ונשיא חברת C.G.i למודיעין עסקי