1. שומר חומות כלכלי
בתחילת השבוע, בעיצומה של הלחימה וכשהטילים מתעופפים אל תל אביב, פרסמה חברת הדירוג המובילה בעולם S&P (סטנדרד אנד פורס) את דירוג האשראי של ישראל, והותירה אותה ברמה המחמיאה של AA מינוס עם תחזית דירוג יציבה.
הדירוג הוא הפתעה יוצאת דופן רק למי שאינו מכיר את עוצמת המשק, שגם בעיצומה של מלחמה, כשהאזרחים במקלטים ואורח החיים משובש – שומר על כוחו.
כלכלני החברה הבינלאומית מאמינים בישראל, ולהלן ההסברים: למרות ההסלמה הביטחונית יש דגש על עוצמות הליבה של ישראל, ובהן כלכלה עשירה ומגוונת (בעיקר כלכלת הייטק וטכנולוגיה), חשבונות חיצוניים חזקים (יתרות מטבע המתקרבות ל־200 מיליארד דולר), מדיניות מוניטרית גמישה ויכולות מימון גבוהות של הממשלה.
מבצע החיסונים המוצלח ותרומתו להתאוששות המשק מהווים נדבך עוצמתי נוסף. עוד מציינים ב־S&P את הסכמי אברהם שנחתמו לאחרונה בין ישראל, איחוד האמירויות, בחריין, סודן ומרוקו, בהנחה שיסייעו להעמקת שיתוף פעולה כלכלי, מסחרי וביטחוני.
בחברה מרחיקים לכת ומציינים שבמקרה שהתוצאות הפיסקליות תהיינה טובות יותר מהתחזיות, או במקרה של שיפור משמעותי בסביבה הביטחונית, ייתכן שיפור הדירוג. עוד נכתב שעומק הגירעון הממשלתי (כ־160 מיליארד שקל) והיקף החובות (כטריליון שקל), המהווים 76% מהתוצר, מחייבים טיפול. עם זאת, בהשוואה למדינות אירופיות, לישראל חשבונות חיצוניים חזקים, עודף מתמשך בחשבון השוטף וגישה לשוקי ההון המקומיים והגלובליים.
שפע מחמאות קיימות בדירוג, אבל הוא כמו בושם: נעים להריח אבל מסוכן לשתות, וכאן נמצאת מחצית הכוס הריקה. המשק נהנה בעיקר מעוצמת הסקטור הפרטי, ואף שהניהול הממשלתי הגרוע נראה יותר כמו חלטורה. תקבולי המסים זורמים בעיקר מהפירמות הגדולות כמו הבנקים, חברות הביטוח וענף ההייטק.
העסקים הקטנים, בעיקר בענפי התיירות האומללים, כמעט לא משלמים מס, וכמחצית מהשכירים נמצאים מתחת לסף המס. הכלכלה לא התאוששה מהקורונה ואינה פועלת במלוא העוצמה. נתוני הלמ"ס השבוע הפתיעו לרעה כשהתוצר ירד ברבעון הראשון ב־1.7%, שהם 6.5% במונחים שנתיים.
עם זאת, לא צריך להתרגש, כי ירידת התוצר נובעת בעיקר מצניחה בקניית מכוניות, עקב הקדמת רכישות בסוף 2020 בגלל העלאת המס. וחוץ מזה, אסור להשליך על נתוני הרבעון הראשון לגבי המשך השנה, כי ברבעון השני התוצר יעלה, והמגמה תתהפך.
התוצר השלילי הוא הבעיה הקטנה, ובדרך מהמורות לא פשוטות. האתגרים האמיתיים הם היעדר תקציב מדינה שבאמצעותו קובעים את סדרי העדיפויות והיעדר תוכנית מסודרת ליציאה ממשבר הקורונה (בעיקר בגלל בעיית המובטלים).
ההוצאות הביטחוניות של האירועים בדרום נאמדות ב־4 מיליארד שקל. גורמים באוצר מעריכים שתוספת תקציבית למערכת הביטחון שתשולם בפועל תסתכם ב־2 מיליארד שקל. מהיכן יבוא הכסף? שאלה מצוינת! ככל הנראה תופעל "קופסה" ביטחונית, בדומה ל"קופסאות הקורונה".
התושבים שרכושם נפגע בגלל נזקי המלחמה יפוצו בזכות קרן מס רכוש, המלאה במיליארדים. אבל זה לא יעבוד לאורך זמן וללא תקציב. משבר המובטלים מידפק על הדלת, וחיסול הגירעון עדיין לא עומד על סדר היום. ללא ממשלה יציבה, ובטח אם חלילה יהיו בחירות חמישיות, הבעיה תידחה וכולנו נמשיך לסבול מכך.
2. הטעות של סלקום
ההודעה של סלקום מהשבוע על שביתת הזדהות בת שעה תוך קריאה ל"שלום, אחווה, דו־קיום וכבוד", הייתה כולה כוונות טובות. אלא שמדובר בהודעה המזכירה את אותה מלכת יופי שרגע לפני בחירתה פורסת את השקפת עולמה ובמרכזה קריאה לשלום עולמי.
סלקום אינה מלכת יופי, ושלום ואחווה לא נמנים עם מטרותיה. חברת הסלולר פועלת בסביבה עסקית אכזרית ותחרותית, וכל מה שנתפס כהזדהות עם אחד הצדדים של המפה הפוליטית עלול לפגוע בה. וכן: בישראל של מאי 2021 ציד צבאים אסור, אבל ציד מכשפות יש בשפע (כמו ההתנפלות על המפכ"ל), וגם קריאה נאיבית לדו־קיום נתפסת על ידי אנשי ימין כמו בצלאל סמוטריץ' ככפירה בעיקר, או כפי שהוא כתב: "סלקום מתנתקת מעם ישראל, עם ישראל מתנתק מסלקום".
סמוטריץ', שממליץ בפועל להחרים את סלקום, נותן במו ידיו את הנשק הנחוץ לארגונים האירופיים המחרימים תוצרת ישראלית בטענה שיוצרו "בשטחים הכבושים". כשנושא החרם יחזור לאנשי הימין כבומרנג, שלא יבואו בטענות על "אנטישמיות" לכאורה.
פרשת סלקום מזכירה לי אירוע הזוי משנת 2010, שגיבורו היה השחקן הנהדר והפרזנטור של בנק מזרחי טפחות, דביר בנדק. בנדק הנאיבי תקף אומנים המופיעים באריאל וחטף מיד על הראש. הבעיה הייתה שבנדק אינו אדם פרטי אלא פרזנטור של בנק, שקיבל איומים מארגוני ימין לסגירת חשבונות. בעקבות כך הוא אולץ לחזור בו מאמירותיו, שאלמלא כן היה נזרק על ידי הבנק אל מתחת לגלגלי האוטובוס.
בחזרה לסלקום, שבניגוד לבנדק אינה אדם פרטי. היא נכנסה אולי שלא ביודעין לשדה מוקשים פוליטי שגופים עסקיים חפצי חיים, ובעיקר בנקים, נמנעו מהתקרבות אליו. אגב, מסרים של אחווה ודו־קיום הושמעו במהלך הימים האחרונים בקמפיינים פרסומיים על ידי גופי משק מובילים כמו בנק לאומי, הראל, שופרסל ועוד, ואולם אף אחד מאלה לא העז להתייצב חזיתית לבד ולהעביר את מסרי השלום והאחווה בשביתת הזדהות של שעה.
ואולי סלקום כשלה כי מנכ"ל החברה אבי גבאי שימש עד לפני שנתיים כיו"ר מפלגת העבודה. הוא מאמין כמובן בערכי השוויון והאחווה, אבל הוא מוזמן להשמיעם בצורה חופשית כפוליטיקאי ולא כמנכ"ל חברת עסקית.
3. לרענן את התמ"א
נפילת אלפי הרקטות ופצצות המרגמה ביישובים ובערים מחייבת התייחסות מחודשת לסוגיית המיגון, ובראשה ממ"דים וחדרי מקלט. מצב המיגון השתפר לאין ערוך בהשוואה למצב בזמן אירועי צוק איתן, אבל יש מקום לשיפור נוסף.
המלחמה מול חמאס היא מבחינת ישראל הזדמנות לניסוי כלים. האירוע הנוכחי מבחינת חומרתו הוא כאין וכאפס לעומת הצפוי בעימות עם חיזבאללה, הן מבחינת מספר הטילים, הן מבחינת דיוקם, והן מבחינת טווחי השיגור ופוטנציאל הנזק.
תוכנית המתאר לחיזוק מבנים, המכונה תמ"א 38, אמורה להסתיים באוקטובר 2022, אך למרבה הפלא אין עדיין במקומה שום תוכנית. תוכנית חדשה מחייבת חקיקה שספק רב אם תקודם. חלק מראשי הערים מדגישים את מגרעותיה, הכוללות היעדר תשתיות חינוך ותחבורה. הם שואפים שהבנייה הנקודתית תוחלף בהתחדשות עירונית על בסיס פינוי־בינוי במתחמים גדולים ולא בבניינים בודדים. אלא שאחרי ירי הרקטות והטענות על היעדר מיגון סביר, ספק אם מישהו יעז לבטל את התמ"א, וטוב שכך. הצורך המיידי הוא בהמשך התוכנית, עם התאמות מסוימות.
ראשי עיריות כמו אשקלון, אשדוד וראשון לציון מעודדים את הקבלנים לבצע תמ"א 38. מאידך, בגבעתיים וברמת גן גוררים רגליים וטוענים שאין מספיק תשתיות כדי להכיל את התושבים הנוספים.
הקבלנים מתקוממים. ראול סטרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים, סבור שאין שום חלופה לתמ"א 38, ושהדבר הטוב ביותר שיכול להיעשות במצב הנוכחי הוא הוספת חדרי ממ"ד בערים שספגו פגיעות ישירות, כמו קריית גת, ראשל"צ, רמת גן, וכמובן אשקלון, אשדוד ושדרות.
"יש משהו שעובד והוא כלכלי לכל הצדדים, אז למה להפסיק? המדינה אמרה שהיא לא מסוגלת למגן דרך התקציב, ולכן מגדילה זכויות בנייה כדי שהקבלנים ירוויחו ויהיה כדאי לבנות. לטענת מנהל התכנון, תמ"א 38 תפסה בעיקר במרכז, אלא שבעקבות ירי הטילים אין הבדל בין המרכז לפריפריה", אמר.
סטרוגו פנה במכתב למנהל התכנון והתריע מפני המצב ודרש להמשיך בתמ"א ללא מגבלת זמן. בתגובה הוא קיבל "מנה על הראש", והואשם בכך שהקבלנים מנצלים את המצב בצורה צינית, ושעמדתם נקבעת על סמך אינטרסים זרים.
הטילים מעזה הם צרה אחת בלבד. אם חלילה תתרחש רעידת אדמה עוצמתית, חלק מהבניינים הרעועים יקרסו על יושביהם כמגדלי קלפים. נכון שדייר שדירתו עוברת תמ"א 38 גם יקבל דירה משודרגת ושוויה יעלה בכמה מאות אלפי שקלים, אבל האירועים הביטחוניים מוכיחים כי תמ"א 38 אינה לוקסוס אלא צורך ביטחוני. זה לא צריך להוות מושא של קנאה, בטח לא מצד מקבלי ההחלטות וראשי הערים. לצד שיקולי הביטחון, נקודה נוספת: בניינים שעברו תמ"א משפרים את חזות העיר.
4. עושה את המיטב
לנוכח היותו שחקן מרכזי, לעמדתו יש משקל כבד. מנכ"ל מיטב דש טוען ש"גם עם חשיפה של 40% מניות בחיסכון פנסיוני אנחנו נמוכים מאוד בהשוואה למדינות מפותחות אחרות, ובעיקר ארה"ב". על טענתי לחשיפה מוגדלת למניות, עונה רביב: "אני מתעלם מהעובדה שתשואות איגרות החוב צנחו בעקביות על פני השנים ומשקלן ירד בצדק. תן לנו תשואות של 6%־10% באיגרות חוב ממשלתיות או קונצרניות עם דירוג השקעה, ונרד מהר מאוד בהחזקת המניות בחזרה ל־20%". לדבריו, הסיכון באיגרות חוב עם תשואות אפסיות לא נופל ולעתים גדול מהסיכון במניות.
בעניין טענתי על נושא ההשקעות וגיל המשקיע שמשפיע על רמת הסיכון, הוא מוסיף: "הגיל משול לאופק ההשקעה, והאמירה שלך פשוט לא נכונה".
על העובדה שבניהול תיקים הלקוח יודע בדיוק את שיעור ההשקעות, עונה רביב כי "ניהול התיקים הוא מוצר פרטני. יש לקוחות סולידיים שמבקשים גם 0% מניות וגם 0% איגרות חוב קונצרניות. זה לא דומה לניהול השקעות של קופת גמל". לדבריו "שקיפות ממש לא חסרה, והיא אף נוטה להיות מוגזמת. יש באתר האינטרנט את כל החתכים עד לרמת דוחות נכס בודד (באיחור קל מטעמי תחרות, כמובן). שוק הגמל מונע על ידי יועצים וסוכנים שבהחלט מבינים ושואלים אותנו על כל השקעה".
לדבריו, "ההשקעות הלא סחירות הן כ־20%, ואני לא רואה בכך סוגיית נזילות בחיסכון פנסיוני. ומאידך תרומתם לפיזור ואיזון תיק ההשקעות מבורכת". כדי להדגים מדוע פיזור ההשקעות בגמל בישראל סביר ורמת הסיכון אינה גבוהה, מביא רביב דוגמה מארה"ב שפורסמה באתר ביזפורטל בנובמבר 2020 על קרן הפנסיה הגדולה בארה"ב, calpers.
לפי נתוני הקרן, כ־48.8% מהתיק מושקע בשוק המניות. כ־22.5% מהתיק בשוקי איגרות החוב, כ־10.8% בנכסי נדל"ן, כ־7.7% בקרנות הון פרטיות. כ־5.9% מהנכסים מושקעים בנכסים המגינים מפני אינפלציה, וכ־3.3% בלבד הם נכסים נזילים.
5. הדו־קיום בשופרסל
רשת הקמעונאות שופרסל פרסמה שלשום דוחות רבעוניים מחמיאים, שכללו רווח של 114 מיליון שקל והכנסות בהיקף 3.8 מיליארד שקל. רשת הפארם Be של הקבוצה עברה מהפסד לרווח תפעולי ראשון של מיליון שקל. כיו"ר הדירקטוריון מכהן זה חצי שנה יקי ודמני. המנכ"ל הוא איציק אברכהן.
"שופרסל הפכה מרשת סופרמרקטים לקבוצה קמעונאית מגוונת. היא ממשיכה לצמוח ולהרחיב את קווי העסקים לצד חיזוק הפעילות הקמעונאית בתחומי הצריכה השונים", אומר אברכהן. "אנו מתאימים ללקוחות את הפתרונות העסקיים הנכונים. ייחודה של שופרסל ביכולת היישום וההוצאה לפועל שלה, תוך שימוש בתשתיות הטכנולוגיות, הלוגיסטיות והאנושיות שלה. החיבור של כולם יחד יוצר את התוצאה שאנו מציגים כיום", מוסיף המנכ"ל.
התרעות פיקוד העורף