1. בעת האחרונה נהיה להיט לאיים על חייהם של אנשי תקשורת ולפגוע בהם פיזית בזמן שהם מסקרים בשטח.
התמונות של אילה חסון, עומרי מניב, יואב זהבי והצלם רוליק נוביצקי מותקפים ומוכים בזמן שהם מדווחים מהשטח לא גרמו לזעזוע ולטלטלה כפי שהיה אמור להיות.
בעיני רבים מאזרחי מדינת ישראל, אנשי התקשורת הם "פסולת אנושית", "שונאי ביבי", "שמאלנים בוגדים", "אוהבי ערבים", "שונאי יהודים", ועוד כינויים והגדרות שלא ניתן להעלותם על גבי העיתון. ההסתה נגד אנשי התקשורת מתחילה מבית ראש הממשלה ברחוב בלפור, עוברת דרך חלק משרי ממשלתו, חברי כנסת ודמויות ציבוריות הניזונות מהכפשה ומהסתה.
האיומים על חייהם וחיי בני משפחתם של "כוכבי" ערוץ 13 וערוץ 12 גרמו למנהלים שלהם להצמיד להם אבטחה או לתגבר את האבטחה באולפנים.
גיבור ישראל, אמנון אברמוביץ', שנכווה באורח קשה משריפה שפרצה בטנק שבו נהג במלחמת יום הכיפורים - הוברח מזירת אירוע בחסות שוטרים בשל חבורת בריונים מטונפים שרדפו אחריו תוך שהם מאחלים לו שבפעם הבאה יישרף חיים עד הסוף.
הקריאות האלו כלפי אנשי תקשורת מלוות לעתים באמירות על כך שאמותיהם שוכבות עם ערבים ואבא שלהם היה נאצי, ואלו רק כמה מפניני הלשון של ההמון המוסת.
כמי שספג לאורך שנים ארוכות איומים, אני יכול להעיד שזה דבר לא נעים בלשון המעטה, ולעתים מפחיד פחד מוות. להמחשה: יום אחד אני רואה כמה אנשים בלבוש אזרחי עם מכשירי קשר ואקדחים מבצבצים מתחת לחולצתם מסתובבים בחצר ביתי, עולים ויורדים במדרגות וסוקרים את השטח.
כשקלטו שאני קולט אותם, התקרבו לעברי. שאלתי מה קרה, והם נכנסו לדירתי ואמרו שיש איום ממשי על חיי, שאני צריך להיזהר כאשר אני יוצא ובא אל הבית ושהקצין האחראי עליהם יבוא מאוחר יותר ויסביר לי בדיוק במה העניין.
הקצין אכן הגיע. קצין בכיר ומוכר שעסק בענייני ארגוני פשיעה. הוא סיפר לי, לא לציטוט ולא לפרסום נכון לאותם ימים, כי בעת האזנה לשיחות טלפון של חשודים בסחיטה ואיומים, שאלה "כוכבת", דמות ציבורית ידועה, את העבריין הבכיר שאיתו דיברה מתי יגמרו את החשבון עם "העצבני".
הוא השיב לה שיפגשו אותו (כלומר אותי) בחדר המדרגות ושלא תדאג. פרטי השיחה הקפיצו את האחראי על החקירה של "הכוכבת" והעבריין הבכיר, והוחלט לשלוח את הבלשים לביתי על מנת לבדוק את השטח ואת חדר המדרגות. במשך כמה ימים ארבו שוטרים סמויים למתנקש אלמוני, שלשמחתי לא הגיע לחדר המדרגות שלי.
הכוכבת רצתה שיסגרו איתי חשבון כי כיסחתי לה את הצורה ברדיו אחרי שהשתלחה באנשי מחאת האוהלים ב־2011. אגב, אותה כוכבת נשפטה והורשעה בגין ענייניה האפלים, אלמוני פוצץ את מכוניתה, אבל היא ממשיכה לככב ולהופיע בטקסים ממלכתיים כאילו כלום לא קרה, וכמובן הס מלהזכיר את העבר, משום ש"היא שילמה את חובה לחברה".
עוד קטע איום שהגיע אליי ישירות היה מרוצח מתועב בשם יגאל עמיר. ב־1 במאי 1996, באולם בית המשפט המחוזי בתל אביב, באוזני קציני משטרה הבטיח הרוצח ש"יגמור איתי חשבון". על האיום המפורש הזה לא ננקטו נגדו שום הליכים.
כמויות הפקסים עם איומים על חיי וציוצים ברשתות החברתיות שבהם הבטיחו לי דקירות, הצתות ועוד מרעין בישין, לא זכו לטיפול משטרתי נאות. אני מניח שאלו שאיימו עליי הם אלו שמאיימים כיום על דנה ויס, גיא פלג, יונית לוי ורינה מצליח.
מאיימי המקלדת הם בדרך כלל יצורים פחדניים שאין חשש מהם, אבל אסור לקחת סיכון. היד הרכה של המשטרה נגד המאיימים מאפשרת להם להמשיך באיומיהם. בשני מקרים שבהם הגשתי תלונה על איומים, התיקים נסגרו בצורה תמוהה.
2. כמו רבים אחרים ישבתי בימי המלחמה מול מסך הטלוויזיה ולפעמים מול מסך המחשב, קולט כל פיסת דיווח מהשטח, מאזין לדיונים המייגעים באולפנים, ומשתתף בסבל הבלתי נתפס של האזורים המופגזים ברקטות ששוגרו מעזה.
בימים האלו, כדי לשחרר את הלחץ, אנשים כותבים פוסטים ומגיבים על פוסטים, וברשתות החברתיות יש "חגיגה גדולה". לקחתי חלק בחגיגה הזו עם סדרת פוסטים קצרים שכתבתי מדי יום, חלק מהם אני מביא בפניכם, חלק אחר צנזרתי, כי בדיעבד הבנתי שהגזמתי.
“כשערך חיי אדם יורד, ערך המניות בבורסה עולה", כתב המשורר ייבי ז"ל
החמאס מודה לממשלת ישראל על סגירת מרחב הדיג. דייגי עזה המובטלים הקימו גדוד משגרי רקטות לישראל. שם הגדוד "כרישי אל־אקצא".
שנים אני טוען שצריך לאסור על פי חוק לראיין בזמן אמת בני משפחות של נרצחים, נפגעי תאונות, נפגעי טרור. לראיין אנשים בשוק, בהלם, זה לא עיתונות. לצלם קלוז־אפים של פצועים בזמן אמת, כשהם חסרי אונים, זה לא עיתונות.
ציוץ הציפורים העיר אותי ב־5:30, איזה כיף. קפה ראשון, כמה סיגריות, העיתונים הטריים שחיכו ליד הדלת. פתחתי רדיו, אלו ששמעתי אתמול ושלשום ולפני שלשום עדיין באולפנים, טוחנים את המוח, מזיינים את השכל. פרשנים, תתי אלופים, תתי ניצבים, תתי אדם, תתי מנת משכל, פקה פקה. סוגר רדיו, סוגר עוד סיגריה, סוגר עיתונים. חוזר למיטה, סוגר ת'עיניים, גונב עוד שעת שינה. אולי הפיה הטובה תבוא אליי בחלום ותעשה לי קיצי קיצי בגב.
שיירות של סחורות ומזון נכנסות לעזה, מיליוני הדולרים גם.
החמאס בטירוף לבנות רבי קומות ומנהרות ולהגדיל את מלאי הרקטות לקראת הסיבוב הבא.
החקלאים בחוטף עזה עובדים בטירוף על השטחים החקלאיים כדי שיהיה מה לשרוף ב"מלחמה הבאה".
גיבורי אולפני הטלוויזיה: אלופי מיל', תתי מיל', מפכ"לי מיל', ראשי שב"כ מיל', ראשי אגפים במוסד מיל', פלצני אקדמיה, פרשנים לכל דבר, כל הגיבורים העייפים שבילו 10 ימים במרוץ מטורף מאולפן לאולפן, מראיון לראיון, כולם ממלאים מצברים לקראת הסיבוב הבא.
המלחמה הבאה תפרוץ חודש לפני שיפוג התוקף של מלאי הטילים האדיר. מלחמת "החזית בתזזית" תהיה מכרעת לא פחות ממלחמות "שומר החומות", "צוק איתן", "נהרות של דם", "נשמות השטן" ושאר המלחמות ההרואיות שבהן הכנו, ניתצנו, חיסלנו, הבערנו, השמדנו את האויב הערבי.
בעזרת השם נילחם ונצליח עד שנמגר את אחרון אויבינו.
התרעות פיקוד העורף