האזינו לטור המלא של יהודה שרוני

1. האוצר שלו


עוד כשהחלו המגעים הראשונים להקמת ממשלת השינוי, הקונצנזוס שהסתמן הוא שאביגדור ליברמן ישמש כשר האוצר. כל השאר, כולל המינוי של יו"ר ועדת הכספים וקבלה חוזרת של האחריות על רשות החברות הממשלתיות, הם בונוס.

ליברמן ייצא לדרך בעוצמה פוליטית השווה רק לזו שהייתה למשה כחלון עם כניסתו לאוצר. הוא יכול להגשים את השקפת עולמו, אף שבכנס עורכי הדין באילת הודה כי "אין תפקיד יותר כפוי טובה משר אוצר. מאז 1996 לא היה תקציב מדינה שלא ליוויתי אותו, ויש לנו פה אתגר ענק". אז ראשית, טוב לדעת שכל כך הרבה מועמדים חושקים בתפקיד "כפוי טובה". כנראה בכל זאת יש בו משהו.

השיחות המוקדמות שכבר ניהלתי איתו מוכיחות שיש לו השקפת עולם סדורה שהינה, אגב, הפוכה לחלוטין מזו של כחלון. בעוד כחלון ריכז את כל כוחו בתוכניות מופרכות כמו מחיר למשתכן ובזבז את הקרדיט במאבק ביוקר המחיה, ליברמן מתכוון לשמור על משמעת תקציב כאילו מדובר בתקציב משפחתו. הוא לא ייתן לגירעון לברוח ויפעיל בהקדם תוכנית לצמצמו (בעיקר באמצעות ביטול פטורים ממס וביטול הטבות סקטוריאליות).

רוצים הוכחה? ח"כ עודד פורר, המיועד לתפקיד יו"ר ועדת הכספים, החל השבוע במגעים קדחתניים עם הפקידות הבכירה באוצר, ונפגש עם יוגב גרדוס, ממלא מקום ראש אגף התקציבים, ואנשי צוותו. פורר ביקש להבין את גובה ההוצאה התקציבית הנוספת הנדרשת להגשמת ההסכמים הקואליציוניים שנחתמו בימים האחרונים. אלה כוללים, בין השאר, את הגדלת תקציבי החינוך, הבריאות, הרווחה, התרבות, העלייה והשיכון. הטיפול במגזר הערבי בלבד נאמד ב־30 מיליארד שקל בעשור הקרוב.

פורר נבהל לשמוע את אנשי אגף התקציבים האומרים כי מדובר בהוצאה נוספת של עשרות מיליארדי שקלים. פורר, המרכז את המו"מ הקואליציוני, הבהיר שתם עידן ממטרת הכספים, ושבכוונתו להמליץ על משמעת תקציב.

חזרה לליברמן: שם המשחק מבחינתו להבטחת הצמיחה הוא השקעות בתשתית - כבישים, גשרים, רכבות, נתיבים מהירים. הוא ריכז לא פחות מ־50 פרויקטים בתחומי התשתיות, שאמורים לצאת לדרך. כל זה ייעשה תוך הפחתה אמיתית של הרגולציה. השר המיועד פרסם קול קורא לחברות הענק בתחום התשתית לפנות אליו עם הצעות: "חברה שיכולה להוסיף מאה מקומות עבודה במפעל ונתקלת בבעיה - בואו אליי ונפתור אותה", הוא אומר.

כששואלים כיצד תצליח ממשלת הניגודים לשרוד ואיך יצלחו את המחלוקות הפוליטיות של ימין ושמאל, זה נשמע מטריד. אבל הסיפור של ליברמן והאוצר הוא דוגמה לשפע הדברים שניתן להגשים עוד לפני שמדברים על גורלה של התנחלות בהר טרשים קירח. גדעון סער למשל יעשה בתחום המשפט את מה שבנימין נתניהו הרבה לדבר עליו בשנים האחרונות, כמו הצורך בפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה והוצאת התביעה הכללית ממנו.

ליברמן, שיחזור להיות השר האחראי על החברות הממשלתיות, חייב לשקם את האדמה החרוכה שנותרה במגזר הציבורי עוד לפני שהקואליציה תגבש את עמדתה על הסכם הגרעין האיראני. שר העבודה והרווחה המיועד יצטרך להתאמץ במיוחד כדי לצמצם משמעותית את האבטלה שזינקה בעקבות משבר הקורונה. הוא יהיה עסוק בכך במשרה מלאה, ולא יהיה לו אפילו זמן לחשוב על גורל ועדי העובדים הגדולים או ההסתדרות.

לקואליציית השינוי/איחוי יהיו מספיק נושאים לטפל בהם עוד לפני שייגעו בעניינים כמו דת ומדינה, הגרעין האיראני, יחסים עם ארה"ב ולהט"ב. יאיר לפיד, דבק האפוקסי של קואליציית השינוי, יצטרך להיות יצירתי במיוחד כדי להבטיח שבבוא העת גם הוא יגיע לכס ראש הממשלה. שרי הממשלה החדשה צריכים לזכור: אם לא תהיו תלויים האחד בשני, תהיו תלויים (מטאפורית) האחד ליד השני. אף אחד לא יספיד אתכם.


2. בלוף שכר הבכירים


סוגיית תשלומי השכר, הבונוסים והאופציות למנהלי החברות הבורסאיות צפה מחדש בימים האחרונים, בין השאר לאחר פרסום תנאי ההעסקה של שר האוצר לשעבר משה כחלון ומנכ"ל משרדו לשעבר שי באב"ד.

עלות העסקתו של כחלון בחברת האשראי החוץ־בנקאית יונט קרדיט, שבה יועסק במשרה חלקית כיו"ר, תגיע ל־8.3 מיליון שקל בשנה. באב"ד יקבל בתפקידו כמנכ"ל קבוצת הריבוע הכחול של מוטי בן משה 4 מיליון שקל "בלבד". זה כולל שכר שוטף, מענק בגובה 12 משכורות ו"מצנח זהב" בדמות הודעה מוקדמת על הפסקת העסקתו. בשני המקרים השכר המשולם גבוה ממה שמקובל לשלם גם לכישרונות נדירים של מנהלים בענף ההייטק או למנהלי בנקים גדולים.

כחלון (צילום: פלאש 90)כחלון (צילום: פלאש 90)

כחלון ובאב"ד אינם מקרים בודדים אלא דוגמה בלבד. שלא במקרה, בעקבות פרסום נתוני ההעסקה הוטחה ביקורת חריפה בתקשורת, אבל האם היא מוצדקת? בואו נבחן את שני המקרים.

הן כחלון והן באב"ד יועסקו ב־80% משרה. שניהם לא מתכוונים לדפוק שעון, אז האם מישהו יודע באמת להגיד מתי הם מגיעים בדיוק ל־80%. קביעת אחוז משרה חלקי היא שם מכובס שנועד לאפשר להם לבצע חלטורות נוספות. כחלון לדוגמה שותף בחברת השקעות בינלאומית, שתקיים קשרים בין השאר עם נסיכויות כמו אבו דאבי. הוא יהיה שותף גם במיזמי נדל"ן.

להערכתי, 80% מזמנו החופשי יוקדש דווקא למיזמיו הפרטיים ולא לתפקידו בחברת האשראי החוץ־בנקאית. סביר שגם באב"ד יבצע חלטורות נוספות, וייתכן שבזכות ה־20% הפנויים מזמנו ישמש כדירקטור בחברות ציבוריות אחרות או כמשקיע.

שלא במקרה, דווקא הפיקוח על הבנקים חסם אפשרויות לתרגיל המשרה החלקית. יושבי הראש בבנקים מחויבים למלא את תפקידם מלא מלא, ב־100% משרה. לכן הגיע הזמן לבטל את הבלוף של משרה חלקית, לחייב כל נושא משרה בחברה בורסאית לכהן במשרה מלאה, ולהקדיש את מלוא זמנו לצורך העניין - בטח כשמדובר בתנאי העסקה מפנקים. מי שרוצה עיסוקים נוספים, שיואיל לפנות את מקומו לטובת מישהו אחר.

הלאה: השכר המפנק לשניים מוענק בעיקר בזכות קשרי העבר שלהם במגזר הציבורי. "מאכערים" בהקשר זה היא מילה חריפה, אבל בהחלט ניתן להדביק להם את התואר "פותחי דלתות" או "חולצי פקקים". בהקשר זה, לשניהם בהחלט יש מה למכור. כחלון הוא איש של אנשים, ובאב"ד הוא איש של קשרים. האם זה מצדיק לשלם להם שכר של מיליוני שקלים לשנה? ספק רב. לו שתי החברות היו מעסיקות אותם שלא על בסיס קבוע אלא כ"יועצים חיצוניים", השכר היה צונח משמעותית.

מהי משמעות המילה "שכר"? השכר הבסיסי של באב"ד יהיה 165 אלף שקל לחודש, ובשכר בסיס דומה יועסק גם כחלון. מדובר בשכר גבוה, הנמצא ברף העליון של מנהלי החברות הבורסאיות. תנאי ההעסקה יובאו לאישור האסיפה הכללית של בעלי המניות שחויבו לתת את דעתם.
חברת לייטקום, אחת מבעלי המניות ביונט קרדיט, שיגרה השבוע מכתב נזעם להנהלת החברה לקראת כינוס האסיפה, שבו נטען שההטבות לכחלון מוגזמות. במכתב התשובה כותבת החברה כי "כחלון הוא אדם עתיר כישורים, ניסיון ציבורי, ניהולי ומקצועי, שרלוונטיים לפעילות. תנאי העסקתו סבירים והוגנים".

ראוי להזכיר כי בדירקטוריון חברת יונט קרדיט מכהן גם מנהל רשות המסים לשעבר דורון ארבלי, המקורב לכחלון, ושהמליץ לאשר את תנאי העסקתו.

אם בעלי מניות נוספים סבורים שכחלון אינו שווה 8.3 מיליון שקל לשנה, הם מוזמנים לומר את דברם באסיפת בעלי המניות ולהצביע נגד.
אגב, כחלון, שיזם את המגבלה על שכר הבכירים במערכת הפיננסית, היה שמח להמשיך לכהן כשר האוצר. אבל עם 4 המנדטים שקיבל עדיף היה לו לפרוש מהפוליטיקה ולעשות "לביתו", והוא מיישם יפה את משנתו בשוק הפרטי.

באב"ד עשה תרגיל לא רע כשעקף את הצורך באישור האסיפה הכללית של תנאי העסקתו. שכרו ישולם במישרין על ידי החברה הפרטית אקסטרה הולדינגס בעלת הריבוע הכחול. תרגיל דומה עשה בזמנו עידן עופר לגבי מנכ"ל החברה לישראל. אקסטרה הולדינגס תקבל מצדה את התשלום מהריבוע הכחול הציבורית כדמי ניהול, וכך יימנע הצורך באסיפה.

לסיכום, כחלון הפך למושא ביקורת מכיוון שיישם את האמרה "דברים שרואים מכאן לא רואים משם": מה שנכון לגבי פוליטיקאי פופוליסטי אינו נכון בהכרח בשוק הפרטי. אגב, מקורבו יצחק תשובה היה שמח להעסיקו בתנאים לא פחות מפנקים.


3. נדל"ן בלי בעל בית


נתוני הימים האחרונים בשוק הנדל"ן מעידים על אובדן מוחלט של מדיניות ממשלתית. השוק איבד את השפיות, ולממשלה כבר לא אכפת מהדיור הציבורי, מהטיפול בממ"דים בעקבות מבצע שומר החומות, מהזוגות הצעירים או מהירידה החדה בהתחלות הבנייה.

המחירים עולים (4.5% בשנה האחרונה), ולא יפסיקו לעלות אלא כן מישהו יתעורר ויגבש מחדש את מדיניות הנדל"ן. המצב הנוכחי הוא מכה בעיקר לזוגות הצעירים. כל עוד המחיר הממוצע של דירה בת ארבעה חדרים עומד על 1.55 מיליון שקל, הסיכוי של זוג צעיר להשגת כסף לרכישתה הוא אפסי.

למי ששכח, שר השיכון הנוכחי הוא יעקב ליצמן, שהצלחתו בתפקיד מזכירה פחות או יותר את "הצלחתו" כשר הבריאות. מה שמעניין אותו הוא בעיקר קהל היעד ומענקים לפריפריה. מספר הדירות שאושרו במינהל התכנון צנח ב־2020 ב־32%, והוא נמוך ב־9,500 דירות מהיעד.
הפרקליטות הגישה נגד ליצמן המלצה להעמדה לדין, ויש להניח שהדבר מעסיק אותו הרבה יותר מהיקף התחלות הבנייה.

ליצמן (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)ליצמן (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)


אבל לא רק משרד השיכון אשם בחידלון. מי שהחזיר את "אספני הדיור" (המשקיעים) לשוק הוא משרד האוצר. השר ישראל כ"ץ הורה באמצע 2020 להפחית את מס הרכישה לרוכשי דירה נוספת ל־5%, מה שנתן את האות להסתערות המשקיעים על הדיור. המשקיעים, שחלקם בקניית הדירות כבר מגיע ל־19%, דוחקים את רגלי הזוגות הצעירים מהשוק הצפוף ממילא. הם מתייחסים לרכישת דירה כאל השלמה לפנסיה ורואים בהשקעה בדיור תחליף להשקעה בבורסה, מה גם שדמי השכירות (בניגוד להשקעה בני"ע) פטורים ממס.

וישנו גם בנק ישראל, שדחף להוזלת ריבית הפריים במשכנתאות ולביטול המגבלות עליה. בנק ישראל אינו יכול לרחוץ בניקיון כפיו. אם וכאשר יצטרך הנגיד אמיר ירון להחליט אם להעלות את הריבית, הוא יהיה חייב להביא בחשבון את רוכשי הדירות שהמשכנתה שלהם צמודה לפריים, שישלמו הרבה יותר אם הריבית תעלה.

למרות כל אלה, השרים בממשלות הקודמות היו אדישים לנעשה. יאיר לפיד עוד ניסה בתפקידו כשר האוצר לעשות משהו כשיזם את תוכנית מע"מ אפס. כחלון נלחם למען הזוגות הצעירים ויזם את מחיר למשתכן. כ"ץ, שיכול היה לתפוס את מקומו של שר השיכון דרך יוזמות בשוק הנדל"ן, יושב באפס מעשה. סליחה, בעצם הוא הוריד כאמור את מס הרכישה למשקיעים, שחוגגים כל הדרך לקבלנים. ואת המחיר (תרתי משמע) משלמים כולנו.


4. חשבון נפש


הכנס השנתי של לשכת רואי החשבון, שייפתח ביום ראשון הקרוב באילת, מסמל את סוף עידן הקורונה והחזרה לשפיות. על פי נתוני הלשכה, בכנס ישתתפו 700 רואי חשבון, ואילו בכנס יולי ייקחו חלק 1,000 רואי חשבון. יחד עם בני המשפחות מדובר באלפי משתתפים הממלאים את בתי המלון באילת, שהפכה לעיר מקלט לנופשים על חשבון הטיסות לחו"ל.

"כנס אילת השנה עמוס מאוד, ולא נשאר חדר פנוי באף בית מלון. אין הרבה נסיעות לחו"ל, ואילת הפכה למבוקשת. ניצלנו את כל החדרים הפנויים, וכעת אנחנו מתכוננים להצלחת הצד המקצועי של הכנס", אומרת איריס שטרק, שתסיים את תפקידה כנשיאת לשכת רואי חשבון בישראל באוקטובר הקרוב.

רואי החשבון לקחו חלק מרכזי ביישום תוכניות הסיוע במשבר הקורונה. האם גורמי המקצוע קיבלו את המלצותיכם?
"רואי החשבון אכן ניצבו בחזית יישום כלי הסיוע וגם בהגדרת צורכי הלקוחות. קובעי המדיניות ביקשו לשמוע את חוות דעתנו המקצועית בנוגע להפעלת תוכניות הסיוע וקבלת נתונים ואישורים בכל הקשור לפעילות העסקית, מחזורי העסקים והיקף הפעילות. טיפלנו גם במלכ"רים וגם בעסקים שביקשו עזרה בנושא פחת על השקעות. בוועדות הכנסת כמו הכספים, כלכלה, חוקה ורווחה, וגם מול הרשויות האחרות, קיבלנו הרבה רוח גבית ביחס לעמדותינו המקצועיות. יצרנו אחידות ושקיפות כדי להקל על עסקים בקבלת הסיוע".

האם נתקלתם בבירוקרטיה או שהרגולטורים זרמו איתכם?
"אף שהליכי החקיקה היו מורכבים והיו הרבה סימני שאלה, הטיפול היה מהיר. בזכות זה פרסמנו חוזרים וחוות דעת לכל רואי החשבון כדי לסייע ללקוחות למצות זכויות. הרגולטורים זרמו איתנו בנושא ההמלצות, חל"ת ומענק מעסיקים. אבל בכל זאת יש עדיין דברים שחייבים לתקן: צריך לאשר רטרואקטיבית את הזכאות למענקים לכל העסקים שלא היו מסוגלים לטפל בזמן אמת בהגשת הבקשות. לוח הזמנים היה צפוף בגלל העומס. הקורונה היא אסון שקורה פעם במאה שנה, וצריך לעשות צעד נוסף לקראת העסקים".

מה עמדתך בנושא הפיצוי לעסקים שנפגעו במבצע בעזה?
"הירי פגע לא רק בטווח של 40 ק"מ אלא גם בערים במרכז כמו תל אביב, רעננה או רמת גן. המלחמה השליכה על עסקים כמו אולמות אירועים, ואני אומרת את זה מניסיון אישי. עמדתי היא שמעבר לפיצוי של מס רכוש, חייבים לכלול במתווה הפיצוי גם מענקי הקורונה לעסקים שנפגעו, כמו פיצוי על שכר עבודה או פיצוי על אובדן רווחים עתידיים".

ענף ראיית החשבון סובל ממחסור חמור בבעלי מקצוע. איך מטפלים במצב?
"הקורונה והסיטואציה סביבה הגדילו את הביקוש לרואי חשבון, והמקצוע עבר רפורמה שהציבה אותנו בקדמת הבמה. המל"ג ומועצת רואי החשבון אישרו תוכנית לקיצור הלימודים מארבע לשלוש שנים, ועלות שכר הלימוד הוזלה. תוכנית הלימודים השתנתה ועברה לממוקדת מסים, ביטוח לאומי ותקינה ישראלית. יש עלייה של 50%־100% ברמת הנרשמים למקצוע, ובשלוש השנים הקרובות נראה את התוצאות. כבר בשנה הזאת הייתה עלייה של 30% בבוגרי המקצוע, כולל בנות יעקב מהמגזר החרדי. הדור הצעיר רוצה היום את הכל מהר, תוך שמירה על האיכות. אחוז המעבר בבחינות עלה מאוד, אף שלא הורדנו את הרמה. עד שצורכי הביקוש יסופקו, השכר בענף עולה, וזה חלק מתהליך טבעי. רואי החשבון הם משאב מוגבל".

שטרק (צילום: שלומי יוסף)שטרק (צילום: שלומי יוסף)


כיצד התמודדו פירמות הענק בענף עם משבר הקורונה?
"הצעד המיידי שנעשה היה מעבר של עבודה מהבית. בשבוע שעבר אישרנו את המשך העבודה מהבית במשך יום או יומיים בשבוע. במקביל הענף עבר תהליכי התייעלות. למרות זאת, הביקורת המקצועית נעשית על ידי אנשים, ולא תמיד ניתן לעבור בשלט רחוק. היציאה לחל"ת בתחום הייתה נמוכה יחסית, כי היינו צריכים את כל בעלי המקצוע. אגב, ההמלצה שלנו כעת היא שלא להאריך את החל"ת אלא להחזיר את האנשים למעגל העבודה, וגם ליישם יותר ויותר הכשרות מקצועיות. אצלנו מדובר בעיקר במנהלי חשבונות".

מה בדבר שילוב רואי החשבון במקצועות או בתחומי עיסוק אחרים?
"בביקורת הפנימית ובתחומי החשבונאות קשה להחליף רואי חשבון. אבל היו מקרים שבעלי מקצוע ניצלו את הקורונה לקורסים כמו הערכות שווי, ומבחינתם היה מדובר בגיוון של המקצוע. יזמנו בשיתוף הכונס הרשמי והאפוטרופוס הכללי את שינוי תקנות השיקום כלכלי. 400 איש לומדים את הנושא וייכנסו לתחום. רואי החשבון ישתלבו גם ביישום מסלולי ההטבות של משרד הכלכלה, ושם יהיה הרבה כסף. רבים מהעסקים אינם מנצלים את ההטבות הניתנות להם. רואי החשבון גם הרחיבו את פעילותם בעולם המלכ"רים ופיתוח מקורות הכנסה לעמותות. המקצוע הפך למבוקש מאוד".

[email protected]