משהו: השנאה היא קודם, הנימוק הוא אחר כך.

למען קידום נשים

לפני כמה ימים, במטה הבחירות לנשיאות של מרים פרץ. תמליל שיחת טלפון שאני כמעט בטוח שהתקיימה:
“שלום, אתה חבר כנסת הידוע בתמיכתך במעמד האישה".
“נכון. ודאי. תמיד ולפני הכל".
“היינו רוצים שתבוא מחר לאולפן טלוויזיה ותכריז שתצביע עבור מרים פרץ לנשיאות המדינה".
“לצערי, מחר אני בכנס לקידום מעמד האישה, לא אוכל".
“מחרתיים?".
“יש לי פאנל בנושא: ‘מדוע יש כל כך מעט נשים בהנהגה?'. לא מסתייע בידי".
“ככה ענו לנו גם 20 חברות כנסת מן השדולה למעמד האישה".
“מה, גם הן בפאנל?".
“ככה הן ענו, והוסיפו: לצערי, מתוקה. חלק לא יכולות גם למחרת, כי הן נותנות הרצאה על העצמה נשית".
“אוי, גם אני".
“אבל יש לכם עכשיו אישה שתוכלו להצביע עבורה לנשיאות, למה אתם לא מצביעים?".
“תראי, אני מקדיש את כל זמני למאבק למען נשים, אני לא יכול במקביל גם למצוא זמן להצבעה שממש ובאמת תקדם אישה ראויה".
“אז גם אתה לא תצביע בעד אישה ותצביע בעד פוליטיקאי שחוק ורגיל?".
“חכי להצבעה ותראי שלא רק אני".
“לא יכול להיות. הרי רוב חברי הכנסת טוענים בכל רגע נתון שהם פמיניסטים נלהבים, וכי הם מקדישים את חייהם למען ביטול הפערים בין נשים וגברים".
“את חושבת שלא יכול להיות? חכי ותראי. סלחי לי, אני ממהר, באים לראיין אותי למגזין נשים בינלאומי על מאמר מבריק שפרסמתי במחאה על הדרת נשים בישראל החשוכה".

מרים פרץ (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)מרים פרץ (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

הקיץ המחוסן

בקבוצות הוואטסאפ מתחילים לראות את השינוי, כאשר בהודעה על אירוע שאליו מוזמנים חברי הקבוצה מתחילות להופיע התשובות: אני לא בארץ.

חמאס מול האמת

יש לי אצבע רגיזה על השלט ואני משוטט בין תחנות, וככה הגעתי בערב אחד בתחילת החודש הזה לתחנת חדשות גרמנית ששמה DW ואז עצרתי, כי שודרה תוכנית ששמה קונפליקט זוֹן, ובה טים סבסטיאן ראיין את דובר חמאס באסם נעים. השאלות היו מסוג שלא שמעתי מזמן. למשל:
איך אתם מגדירים מוות של כל כך הרבה ילדים פלסטינים ואזרחים פלסטינים כניצחון?
או: בלילה אחד יריתם אלף טילים על ישראל כשאתם יודעים שכמו כל מדינה אחרת בעולם ישראל חייבת להגיב, ומשמעות הדבר היא שאנשים שלכם ייהרגו?
או: אתם אחראים לחיי הפלסטינים ואתם מציבים אותם בקו האש ויוצרים בכך סכנה לחייהם.
או: אתם מאיימים שאם הקהילה הבינלאומית לא תגרום לישראל לקבל את הדרישות שלכם תסלימו את המצב. אתם חושבים שאתם יכולים לירות אלפי טילים והקהילה הבינלאומית פשוט תבוא ותאסוף את השברים עבורכם?
או: אתם טוענים שאתם פועלים על פי החוק הבינלאומי שמתיר שימוש בכוח כדי להתנגד לכיבוש. תראה לי חוק אחד שמרשה לירות אלפי טילים על אוכלוסייה אזרחית. אין חוק שמתיר לכם לעשות את זה, להפך, זה נגד החוק.
המראיין מעמת את דובר חמאס עם מאות מקרים של הפרות זכויות אדם, עינויים ועוד שחמאס מבצע נגד אוכלוסייה פלסטינית, מצטט מדוח שמתאר 61 מקרים של התקפות על עיתונאים בעזה לאחרונה ושואל: “האם אתה גאה בזה?".
הוא מעמת את דובר חמאס עם דיכוי הפגנות של פלסטינים נגד יוקר המחיה בעזה. כל שאלה מדהימה אותי, אבל אז הגיע השיא, שאם לא הייתי שם, לא הייתי רואה:
המנחה טען: “אתם מאשימים ישראלים בהרס בתים, אבל ב־18 ביוני בשנה שעברה הכוחות שלכם תקפו בני משפחה במחנה פליטים. בני המשפחה ניסו למנוע מכם להרוס מבנה ששייך להם, כי רציתם לבנות כביש חדש. הכוחות שלכם פצעו את עיישה בת ה־90 וכן את שתי בנותיה. כולן היו זקוקות לאשפוז בבית חולים, ואתם מדברים על ברוטליות של ישראל? אתם פצעתם אישה בת 90. האם אין לך בושה?".
התענוג הגיע עכשיו. דובר חמאס התרגז, טען שזה לא הוגן לשאול שאלות כאלה. בשפתיים מעוותות מזעם זעק דובר חמאס: “בחרת מקרה בודד כדי להגן על ישראל ולהשוות אותנו למעשים שלהם. זה לא הוגן ולא מקובל, ולצערי, אני חייב לסיים את השיחה".
והמסך השחיר, והשידור נפסק.

נפלתי בנט

באולפני הטלוויזיה פונות מפיקות בשאלה לבמאים, שמעבירים אותן לעורכים, שמחזירים להנהלה. השאלה קשה: כאשר נפתלי בנט יהיה ראש הממשלה, מה צריך להופיע בכתובית בטלוויזיה תחת תמונתו?
האם לכתוב:
ראש הממשלה בראשות יאיר לפיד נפתלי בנט?
ומה יקרה אם תיפול טעות הקלדה וייצא: נפלתי בנט?

נפתלי בנט (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)נפתלי בנט (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

פרוטוקול השיחות העתידיות

מתוך הכללים להתנהגות שנוסחו לממשלה החדשה:
יאיר לפיד יפנה אל נפתלי בנט בתואר ״אדוני ראש הממשלה״.
ונפתלי בנט יפנה אל יאיר לפיד: ״כן, בוס. מה אני עושה היום, בוס?״.

עד 150

מדענים ביררו וגילו שבן אדם יכול לחיות עד גיל 150. עברתי חצי בערך. מה אעשה בחצי השני?
לא לדאוג, יש לי תוכניות, אבל אני מתחיל לדאוג לדור שיבוא אחריי.
הכל יתאחר אצלם קצת. הם יעשו בחינות בגרות בגיל 30, יישארו אצל ההורים ויעשו תואר בגיל 50, אבל מה הלאה? יעברו לדירה שכורה ויתחילו לעבוד, יתחתנו ויעשו ילדים בגיל 60 (מביצית וזרע מוקפאים). ישלמו לקרן פנסיה כדי לצאת לפנסיה אחרי 50 שנות עבודה בגיל 110. ואז מה? מה הם יעשו עוד 40 שנה עד גיל 150?

פינת השלולית

השלולית ב־2021 מתרחשת במרחבים האלקטרוניים. זה עדיין לא פותר את השאלה אם הצפרדע יהפוך לנסיך.
ככה התוודתה סטודנטית לכלכלה באינסטגרם של קונפי סטודנטים: “אני הולכת להציע. לי ולחבר שלי יש זוגיות מדהימה, ולמרות הרמזים הוא עדיין לא הציע. בסופ"ש האחרון החלטתי שב־2021 גם לי מותר להציע, ומחר אני מארגנת לו הצעה בארוחת ערב שקבענו לנו. אחלו לי בהצלחה! אעדכן איך היה".
זה קרה לפני שבועיים.
היו מעל 7,000 לייקים וגם התגובות היו רבות. אחד כתב: “תעשי סרטון, אני חייב לדעת אם גם בנים קופצים כמו ברווז".
המון איחלו בהצלחה. אבל רבים יותר, וגם אני, ביקשו עדכון. עברו כמה ימים והחלו להופיע תגובות שתוהות: “איפה העדכון?", “מתי העדכון?", “למה אין עדכון?".
לא היה עדכון.