מה קל יותר מאשר לשנוא את החרדים שנזרקו השבוע מהשלטון, עם הקמת ממשלת בנט־לפיד, ונותקו "מעטיני השלטון שאליהם חברו במשך עשרות שנים (עם הפסקות)?

השימוש בצמד המילים "עטיני השלטון", יש בו משום הסתה נגד הציבור החרדי, כאילו ששאר הקבוצות באוכלוסייה הישראלית אינן נהנות מעטיניו. האמת היא שדווקא המסיתים החילונים שמשתמשים באמצעי התקשורת באובססיביות נגד הציבור החרדי, שרובו עני, ולעתים עני מרוד, גם מתוך בחירה ודרך חיים, הם דווקא חולבי הפרה הציבורית, יונקים מחלבה ואף אוכלים את בשרה.

הציבור החרדי מושך אש מצידם של חילוניים שחוללו וענטזו בכיכר רבין בתל אביב ביום ראשון השבוע, עם היוודע הבשורה המרה עבור החרדים - שהם מחוץ לממשלה החדשה.

לחלק מהטענות יש בסיס הגיוני: החרדים לא יוצאים לעבודה בשיעורים גבוהים כמו החילונים, רובם עדיין מסרבים ללימודי ליבה, הכוללים חשבון, אנגלית ואוריינות דיגיטלית מינימלית. נכון גם שכל הנסיונות לגייס חלקים ניכרים מקרבם לצבא נכשלו, וחוק טל נשכח והתאדה. אבל היו בשנים האחרונות שינויים, לא רבים, של כניסה קלה מאוד למערכת החינוך המודרנית, ואפילו לאוניברסיטאות. שיעור ההשתתפות של החרדים בכוח העבודה עלה, אם כי עדיין לא מספיק, ויותר חרדים מדברים עברית ולא יידיש.

תקציב הישיבות בשנים האחרונות היה בערך כ־1.2 מיליארד שקל. שומו שמיים, ממש עוול על התקציב הציבורי שמבוזבז על בני תורה שאינם אוחזים בכלי עבודה, במשרה או בתעסוקה ראויה המכבדת את עצמה, בבחינת: "בזיעת אפך תאכל לחם".

אולם האמת הסמויה, שגם החרדים וגם שונאיהם לא מודעים לה, היא כי החילונים נהנים ממנעמי שלטון שהחרדים אפילו לא היו חולמים עליהם. כך למשל הממשלה מנפיקה "אג"ח מיועדות" עבור קופות פנסיה בריבית צמודה למדד של 4.86%, כאשר היא יכולה לגייס בשוק ההון באמצעות אג"ח צמוד ל־20 שנה בריבית הקרובה לאפס ולעשר שנים בריבית שלילית של שני שלישי האחוז.

הממשלה מסבסדת את הפנסיה בהיקף שנתי של 8־9 מיליארד שקל, בשקט, בצנעה, ובעיקר לעשירונים הגבוהים, היות שהסובסידיה הולכת וגדלה ככל שגיל בעל השכר גבוה יותר וככל ששכרו גבוה יותר.

כמה חרדים אתם מכירים עם שכר של 45,000 שקל בחודש, שיאפשר להם ליהנות מהסבסוד הנדיב של ממשלת ישראל לפנסיה שלהם? בשנים האחרונות נהיה אצל אנשים אמידים המנהג לאסוף דירות. כבר היום יש ליותר מ־10% ממשקי הבית שתי דירות ויותר, לעומת כ־3% בלבד לפני עשור. לכ־2% מהציבור יש שלוש דירות ויותר.

אותם הממשלה כן אוהבת, עובדה: עדיין יש פטור בגין הכנסה של כ־5,100 שקל לחודש בגין השכרת דירה. מי מחזיק בדירות להשכרה? העניים, הדלפונים או בעלי האמצעים, שהם בעיקר בעלי הממון ממרכז הארץ, רובם - כמובן לא כולם - חילונים? נכון שאין אפשרות לנכות הוצאות בגין ההשכרה, והיה מקום לקבוע שמי שמשכיר דירה יגיש דוח מס הכנסה שנתי מלא ומסודר, הכנסה מדירה היא כמו הכנסה מכל עסק. ועדיין, עלות סבסוד הפטור היא כ־7 מיליארד שקל בשנה, כסף טוב שהולך ברובו להורי העולזים בכיכר רבין השבוע.

חגיגות הניצחון לממשלת השינוי (צילום: אבשלום ששוני)חגיגות הניצחון לממשלת השינוי (צילום: אבשלום ששוני)

הפריץ חפץ ביקרם

קרוב ל־377,000 איש עובדים בתעשיית ההייטק בישראל. מספרם הולך וגדל. הם מחזיקים את המדינה, שפורחת עתה מחדש לאחר מתקפת נגיף הקורונה. שכרם הולך ועולה, וטוב שכך, שכן מדובר בעובדים מוכשרים, שמביאים לכך שכל חברה המכבדת עצמה בעולם בתחום הטכנולוגיה, המחשוב, רשתות המחשב, הבינה המלאכותית, המציאות המדומה, וכמובן הרכב האוטונומי, פותחת סניף מחקר ופיתוח בישראל.

חברות נהנות לתת אופציות לעובדים, וטוב שכך, כדי להגביר את ההנעה, מוטיבציה בלעז, שלהם. מספר החרדים בתעשיית ההייטק זעום, וגם השכר של קבוצות נשים שנכנסו לתחום בשולי התעשייה, בקרה וניטור, נמוך יחסית בהשוואה לשכר החילונים. הידעתם כי לפי סעיף 102 לפקודת מס הכנסה, מי מהבחורות והבחורים המשובחים שבוחר במסלול "רווח הון" בגין האופציות שהוא מקבל, ישלם מס על רווח הון בגובה 25%, לעומת 47% מס שולי על הכנסה רגילה מעבודה, לפי מדרגות מס הכנסה הרגילות?

שני השיעורים האלה לפני מס ייסף. כך ייעשה לעובדים המצטיינים, שהפריץ, הוא הממשלה, חפץ ביקרם: דרך מנגנון האופציות הם ישלמו "כאילו" הם בשכר נמוך בהרבה. ההטבה בישראל למקבלי האופציות גבוהה מאשר בניכר, אך אין לכך שום הצדקה כלכלית ועניינית. במקור הייתה הכוונה לעודד את תעשיית ההייטק, שבינתיים פרחה היטב. אבל מה הטעם להמשיך היום, כשכבר הפכנו למכה של ההייטק העולמי? האופציות הפכו לדרך לשלם פחות מס, ליותר מתשעה מתוך עשרה בתעשיית ההייטק יש אופציות מיטיבות.

השתלמות שמשתלמת לחזקים

שר האוצר החדש אביגדור ליברמן יחפש דרכים להפחית הגירעון הממשלתי, כך יש להניח. במשך שנים זכתה השכבה החזקה בישראל - מטבע הדברים לא מדובר בחרדים המתקשים לקרוא את ספרי התקציב ואת פקודת מס הכנסה - לבוננזה מהמדינה באמצעות תרמית בדין, כחוק: הישראבלוף שנקרא "קרן השתלמות".

ההפרשה לקרן ההשתלמות, שמקורה בימים שבהם להסתדרות היה כוח מניע באמצעות "הוועדים הגדולים במשק", הייתה במקורה עבור השתלמות בחו"ל של אקדמאים, בייחוד בעלי תואר שלישי, כדי שיוכלו לצבור הון לטיסה וללימודים בחו"ל בזמן שבישראל היה מעט מאוד מטבע חוץ.

הזכאות לקרן השתלמות התפשטה כאש בשדה קוצים. עכשיו למרבית השכירים, וגם לעצמאים בשכבות השכר הגבוהות, לפקידים ולשכירים עשירים, יש זכאות לקרן השתלמות הנותנת פטור ממס לאחר הפקדה של שש שנים - הן על ההפקדות והן על הפירות שהיא הצמיחה. עיקר הנהנים הם שני החמישונים העליונים בהכנסות שכר.

מעט מאוד חרדים זכאים לקרן השתלמות. או שהם לא במעגל העבודה או שהם עובדים, אבל המעסיקים אינם מעניקים להם קרן השתלמות, או שהם זקוקים לכסף, לאותם 2.5% מהשכר (עד לתקרה נתונה, זה חלקו של העובד בהפקדה, המעביד מפריש עוד 7.5% מהשכר), כדי לקיים חיים שוטפים. או שהם בעלי שכר נמוך, ואז סבסוד המדינה נמוך. אתם שואלים כמה זה עולה לקופת המדינה? כ־8 מיליארד שקל בשנה. כן, עבור החזקים באוכלוסייה.

בשירות הציבורי הרחב עובדים יותר משלושת רבעי מיליון עובדים, מאות אלפי עובדים שהצטרפו לשירות הציבורי עד שנת 2002 עדיין זכאים להטבות לעומת העובדים בסקטור העסקי הפרטי. הם משלמים עבור הפנסיה רק 2% משכרם וזכאים לפנסיה עד 70% משכרם בתום 35 שנות עבודה. בסקטור העסקי ההפרשה היא לפחות פי שלושה, 6%.

כלומר, המדינה, באמצעות גופים ציבוריים ועם מלכ"רים בשירות הציבורי, מסבסדת את העובדים הוותיקים. הערכה בלבד היא כי סבסוד זה עולה למדינה בין 22־25 מיליארד שקל בשנה. כמה חרדים ישנם בקרב עובדים בסקטור הציבורי? בדרגות בכירות בשירות הציבורי חלקם של החרדים הוא 1.5% בלבד, חלקם אמור לעלות, אבל הסבסוד העיקרי הולך היום דווקא למי שמלבים את השנאה נגדם.

רשויות מקומיות חייבות שתהיה להן הכנסה מעסקים ומאזורי תעשייה, אחרת יישארו בחדלונן ובעליבותן עם מדד סוציו־אקונומי נמוך. לעיר החרדית אלעד, שהתפשטה עד לקצה יכולתה, אין למעשה אזור תעשייה של ממש, והיא נזקקה לפשרה עם המועצה האזורית דרום השרון, באמצעות ועדת הגבולות של משרד הפנים, כדי לקבל ארנונה עסקית של ממש.

לא הרחק משם, למועצה האזורית מודיעין העשירה, עם 24,000 תושבים, יש אזור תעשייה ותעסוקה סמוך וצמוד לשוהם, שגם צמוד אליה יש אזור תעשייה ותעסוקה. אם דאגו למודיעין ולשוהם לאזורי תעסוקה מכניסי ארנונה נאה, מדוע מקבלי החלטות התכנון לא דאגו לאלעד, שמתפלשת בעונייה? למועצה האזורית מודיעין, המאגדת 24 יישובים, יש גם אזור תעסוקה מכניס באיירפורט סיטי, עוד אזור שלה מוקם בשותפות עם המועצה האזורית גזר־רמלה, והוא עתיד לכלול 2 מיליון מ"ר לתעשייה ומסחר.

ומה יש למודיעין עילית, שהמצב הסוציו־אקונומי בה הוא הנמוך ביותר? ללא אזור תעשייה ותעסוקה, מה יעשו יותר מ־100,000 תושבים בעיר הנמצאת דקות ספורות מהקו הירוק? ומכיוון שאלו קרקעות פרטיות, אין לה אפשרות להקים אזור תעסוקה? המצב הסוציו־אקונומי של היישובים החרדיים - אלעד, מודיעין עילית, עמנואל, קריית יערים ורכסים - ממקם אותם בתחתית הסולם, באשכולות 1־2.

נכון שהמדינה מספקת לחרדים ברוחב לב שירותי רווחה דרך הרשויות המקומיות: נותנת להם הנחה אדירה בתשלומי ארנונה, מענק לימודים למשפחות חלשות בסכום שנתי של 1,021 שקל, הסעות לבתי ספר ותלמודים וטיפול צמוד לילדים עם מוגבלויות. נכון שהמדינה נותנת תקציבי איזון של משרד הפנים לרשויות החלשות, שכולן זכאיות לו בשל הגירעון התקציבי הכרוני שלהן, לפי המדד הסוציו־אקונומי. אפילו היה ניתוב של 700 מיליון שקל, באמצעות תלושי מזון בשנת הקורונה, בעקבות יוזמתו של אריה דרעי. החרדים יכלו לקבל הרבה יותר אם היו מוכנית להכניס את מערכת החינוך שלהם לפיקוח המדינה. משום שאינם עושים זאת, הם מקבלים רק בין 55%־75% לעומת החינוך החילוני.

עכשיו מביטים החרדים בעיניים כלות על עוד מגזר, הערבי, שהשיג במסגרת ההסכמים הקואליציוניים שיפור: השקעה של מיליארד שקל בשנה בכבישים באזורי החברה הערבית, עוד 500 מיליון שקל בשנה למיגור הפשיעה בחברה הערבית, 100 מיליון שקל לשנה לתיקון עיוותים בקידום פרויקטים ביישובים הערביים ועוד נושאים כמו הגדלת מספר העובדים הערבים בסקטור הציבורי, הגדלת יעד שיווק הקרקעות בעוד 10,000 יחידות דיור בשנה במגזר הערבי, חתימה של עוד חמישה הסכמי גג עם רשויות מקומיות ערביות, פתרון הולם לבעיות תכנון למצוקת הדיור ביישובים הערביים, והדובדבן בחבילה של יאיר לפיד, ראש הממשלה החליפי: הקפאה של האכיפה על בנייה לא חוקית, "בלתי מורשית" בשפת ההסכם, עד 2024. עוד תכיר הממשלה בשלושה יישובים לא מוכרים: עבדה, ח'שם־זנה ורח'מה. כן הוסכם להקפיא הריסת בתים שאוכלסו או שבנייתם הסתיימה עד תחילת ינואר 2021.

בדואים (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)בדואים (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)

כך, הקמת הממשלה החדשה, ממשלת אנטי־נתניהו, הביאה עדנה לרחובות תל אביב השבעים, לאחר ש"המן הרשע" - הוא בנימין נתניהו (לפי אחינועם ניני) - סולק מראשות הממשלה. כך חוגגים הבדואים בנגב, שהשתלטו על חלק גדול מהנגב ועתה מלבינים את בתיהם, בעוד החרדים, שלא השכילו להצטרף לחברה התעשייתית המודרנית, פניהם מולבנות, כן, גם באשמתם.

רק הכעס ניבט היום מעיניהם. לאן יוליכו אותו? ימים יגידו.