יש שאלות שמוטב שיישארו בערפל. ואם כבר הן נשאלות, שיישאלו בזמנן. הרבה מאוד כאלה ריחפו ביני לבין ג': למה המקרר שלהם בבית תמיד ריק, למה היא זו שלוקחת ומחזירה את האחיות שלה ואין עזרה מאף אחד אחר, ואיך זה שלא רק אבא שלה כל הזמן נמצא בחו"ל במסגרת עבודתו, גם אמא שלה נעלמת מעת לעת למשך שבועות ארוכים.

לג' הייתה אחות קטנה שהיא טיפלה בה במסירות. היא הייתה ילדה הורית כזאת, שאפשר תמיד לסמוך עליה שתעשה את הדבר הנכון. בת מהחלומות, אבל רק ילדה בת 11 שהכל רבץ על כתפיה. ג' אף פעם לא התלוננה. תמיד היה משוך חיוך על פניה וידענו שהיא ממהרת, כמו דמות מ"הגמד סיפורון": לנקות את הבית, לערוך קניות בסופר, לעשות שיעורי בית עם אחותה. לא שאלנו כי לא ידענו איך. פשוט היינו שם.

אחרי שנים יצא המרצע מהשק: אמא שלה הייתה נעלמת לטובת אשפוזים ממושכים. מסכת השתיקה הייתה מתוכננת. זה לא שלא היה לה עם מי לדבר. היה, אבל לא היה לה איך. הדאגה שמא הבית, כפי שהיא הכירה אותו, יתפורר, כפתה עליה עשייה - ושתיקה.

אני לא מצליחה לדמיין כמה סיפורים כאלה של ילדות וילדים שחיים בצל מחלות נפש מתקיימים סביבנו. נכון, המודעות לכך גבוהה יותר מאשר בעבר, אבל האם מישהו באמת יודע מה קורה בתוך הבתים? האם האבולוציה שעבר היחס אל מי שבעבר כונו משוגעים והיום ברור שהם מתמודדים עם מחלות נפש, הועילה לילדיהם?

שמעתי אותן בשיחה עם בנות לאמהות מתמודדות נפש, שמגיעות למפגשים במרכז יה"ל. העמותה פועלת לשינוי מערכתי וחברתי בנוגע לבני המשפחה ולסטיגמה החברתית המוטלת על מתמודדים עם הפרעה ומחלה נפשית ועל בני משפחותיהם. שמעתי איך ממפגש למפגש הן מגלות שהאופן שבו הן גדלו משפיע על אורח חייהן.

כולן מספרות שהן מרצות אחרים, דואגות לכל העולם ושוכחות את עצמן. הן מתמודדות עם תסכול וכאב על ההרגשה שהן מגדלות את אמן ולא להפך. חלקן מרגישות שהן צריכות להיות כל הזמן בשליטה. קשה להן לעצור ולהקשיב לעצמן. זו גם הסיבה לכך שהן לא ממהרות לפנות לבקש עזרה. 

אחת מהמשתתפות חלקה שגם כיום, כבוגרת שהקימה תא משפחתי משלה, היא ממשיכה לפנטז שאמא שלה תהיה כמו כל האמהות. "אני עדיין סופגת ממנה השפלות, ובכל פעם מחדש זה כמו אגרוף לבטן. אני עדיין חולמת שיום אחד אמא תהיה כמו כל האמהות, תראה אותי ותאהב אותי כמו שאני", אמרה.

אחרת סיפרה שכילדה התביישה באמה ולכן לא הביאה חברים הביתה. "אף פעם לא קיבלתי ממנה מחמאה או מילות אהבה. לא מכירה את המבט של הפליאה וההתרגשות של אמא ממני. אף פעם היא לא קנתה לי כלום, ואני לא יודעת מה ההרגשה לקבל משהו מאמא. תמיד אני זאת שהייתי צריכה לדאוג לה ולא להפך, לכן תמיד הייתי בשליטה על הדברים לוודא ששום דבר נורא לא יקרה". כך זה נמשך, עם עוד ועוד סיפורים מכווצי לב.

שאלתי את רותם בר שלום, המנהלת המקצועית הארצית של יה"ל, מה אפשר לעשות. היא מציעה לחפש אדם קרוב למשפחה ולדבר איתו, או לפנות בעדינות אל ההורה בעצמו ולשאול אם הוא צריך עזרה. לפעמים, היא מסבירה, אנשים מחכים שמישהו יתעניין בשלומם. ואם נראה שיש מצוקה של ילדים, יש לפנות לרווחה. בכל עיר פועלים לשכה לשירותים חברתיים של הרשות, מוקד 106 וכמובן - מוקד משרד הרווחה 118.

הלוואי שיכולתי לכתוב שהנה, סוף־סוף אחרי שנים אזרתי אומץ ואמרתי לג' שאני יודעת עד כמה היא גיבורה. אני אפילו מדמיינת אותה אומרת לי שהיא יודעת שקשה לשאול את השאלות המתאימות, אבל שהיינו רק ילדות. שאנו, חברותיה, לא ידענו עם מה היא מתמודדת והיא, שנולדה לתוך מציאות של אמא שמתפקדת רק בתקופות מסוימות, לא ידעה שיש גם חיים אחרים. כשזה הלך והחריף, היא פשוט עשתה את מה שצריך. אבל אין לי אומץ. מה שיש לי זה יכולת להקשיב לסיפורים אחרים להעביר אותם הלאה. אז הנה. אני כבר לא בת 11 חסרת אונים שרוצה לעזור ולא יודעת איך. תודה לכן ולכם. 

קריאה ראשונה
פעם קבוצת מורות ותיקות קבלה בפניי על הצירוף "חינוך לערכים". הן טענו שאי אפשר לחנך לערכים, אלא רק לנהוג על פיהם ולשמש דוגמה. על המשקל הזה, הספר "פלא החילזון" עושה עבודה נהדרת עם קטנטנים. הוא לא מדבר על שונות או על דו־מיניות, אלא מספר סיפור מעורר הזדהות על חילזון שמחפש את חלזונית חייו, אבל גם מסע מפרך לא מביא אותו אליה.

והנה, אלוהים, הוא ולא אחר, מחליט לחולל לו נס. "ומאז כל החלזונות הם גם זכרים וגם נקבות/ וכל חילזון הוא גם חלזונית". ואחר כך מילות המפתח: "ותמיד יכולים לעשות אהבה, לבנות קן באדמה ולהקים משפחה". נכון, החריזה אינה מושלמת, אבל היכולת להעביר מסר חשוב על הבריאה, על הגיוון שבטבע ועל אהבה - כל אלה עולים על הכל.

פלא החילזון  (צילום: עיצוב גרפי נגה טריבלסקי - Green Orb Studio)
פלא החילזון (צילום: עיצוב גרפי נגה טריבלסקי - Green Orb Studio)

"פלא החילזון" מאת ליאת ביטון־פז. איורים: בני ביטון, אריאלה ביטון, הוצאת אוריון וספרי פז. 58 שקלים

המלצתרבות

"נסיעת מבחן" היא פעילות משפחתית חדשה, שמעלה את המשתתפים לרכבי גולף חשמליים ברחבי פארק גני יהושע. בעזרת מפה ואפליקציה הם מנווטים לפינות נסתרות, מבצעים משימות צילום משעשעות ופותרים חידות: מהו זן התפוזים הגדל בפארק, אילו גשרים עוברים מעל הירקון ועוד (אפשר לבצע התאמה אישית של תוכן ולהוסיף משימות וחידות הנוגעות למשתתפים). בסוף כל משחק המשתתפים מקבלים וידיאו קליפ ערוך למזכרת.

נסיעת מבחן גני יהושע  (צילום: טריפי)
נסיעת מבחן גני יהושע (צילום: טריפי)

"נסיעת מבחן" מבית trippy. מחירים: 360 שקלים לרכב של ארבעה נוסעים; 540 שקלים לשישה נוסעים. [email protected], 050-8855618