הרשות עשויה להיות הצינור הנכון להעברת הכסף הקטארי, בהיותה הריבון הרשמי על הרצועה, אבל עד שייתנו לה את הזכות הזאת, אין בכוחה להפעיל כל אמצעי או קלף, וגם מוטיבציה אין לה. הבית הלבן טרוד בבעיות אחרות, ועזה מצויה בתחתית רשימותיו. השליח המיוחד של מזכ"ל האו"ם לאזור, תור וונסלנד הנורווגי, הוא הגורם היחידי בימים אלה שיכול לקדם מכניזם להעברת הכסף לעזה.
עם פרוץ הלחימה בלמה ישראל את מכליות הסולר היוצאות מדי יום משטחה לתוך עזה ומזינות את תחנת הכוח. מיד לאחר שהוכרזה הפסקת האש, הוסיפה והטילה וטו על שני המרכיבים האחרים. קטאר השמיעה קצת קולות מחאה, ולא יספה. עתה סנוואר משתולל, כי החריבו לו את התוכניות. הוא הרי יצא לציבור וסיפר על ניצחון. אמר שאותה מערכה, חרב ירושלים, הייתה מפגן של אחדות פלסטינית מעזה, דרך לוד וירושלים, ועד לבנון. הכריז כי אל־אקצא לא לבד, ויש מי שמגן עליו. קרא לגנץ ולכוכבי להרוג אותו, אם הם באמת רוצים. עכשיו הוא יושב בלשכתו וסופר כל דולר, שמא יאזלו.
הבעיה היא ששכבת הפקידים הזו היא עמוד השדרה של תנועת חמאס. והם הבייס של סנוואר. אם יגרור אותם לאבדון, ייאבד את אהדתם ואת נאמנותם. עם כל הכבוד לאל־אקצא, כסף ביד ומיד - זה מה שסנוואר זקוק לו עכשיו. מה יעשה אם ישראל תעמוד בסירובה? שוב ייצא למלחמה? יחידות הטילים של הפלגים השונים מסוגלות לחדש את הירי לישראל, אבל אין ביכולתן להגן על הרצועה, ולא על הציבור המסכן.
הכותב הוא הפרשן לענייני ערבים של גלי צה"ל
התרעות פיקוד העורף