ידוע, קשה להגדיר פורנו, אבל כשרואים, יודעים. ושמתי לב למשהו קטן, ממש מינורי, שהכל בכל מקום נהיה פורנוגרפי. בסדר, לא הכל אבל הרוב. פורנו אוכל, פורנו מוזיקה, פורנו אלימות, ועכשיו חדש: פורנו אמבולנסים.

שיחות של אנשים במצוקה שמתקשרים להזעיק מד"א ברגע המלחיץ של חייהם מתפרסמות ומתומללות במהדורות החדשות. בעל שמיילד את אשתו באמצע כביש 4: "הלו? דחוף, דחוף, דחוף, אשתי יולדת!" "אדוני, תירגע, תקשיב טוב, תשכיב אותה על המושב האחורי, ותתחיל ללחוץ". בחורה בחניון: "הלו? תשלחי לי עזרה, דחוף. מישהו עוקב אחריי עם פטיש, בבקשה!!!", או נהג שמתנהל אחריו מרדף: "יש שלוש מכוניות אחריי, אני לא יודע מה לע... בבקשה... מישהו יורה..." השיחה נקטעה. הלווייתו תצא מחר בשעה אחת.

אין בשיחות המבוהלות והאינטימיות האלה שום תועלת חדשותית אלא רצון לעורר גירוי אצל הצופים, ועל הדרך לעשות יחסי ציבור לשימוש באמבולנסים, כאילו יש אופציה נוספת.

גם "הכוכב הבא" הפך לפורנו של רגשות. בלי שום משחק מקדים וללא עידון או פילטרים. שורה ארוכה מאוד של שופטים מתנפלים בסופרלטיבים מופרזים ובלתי פרופורציונליים על נערה צעירה או על בחור עם קול סביר לגמרי. "יא, זה מרגש, איזו מדהימה את". "וואי, את הדבר הכי מקסים בעולם. אני בהלם". "מה זו השירה הזאת? את הפכת לי את הלב! אני כולי רועד". "בחיים אף אחד לא העיף אותנו ככה! איזה ביצוע מטורף". "אתה מלך! ואתה גם יפיוף". "אתה כוכב. הלב שלך בחוץ". "הטחול שלי נמעך. הקורקבן שלי התפוצץ. מה עשית לנו?! זה הביצוע הכי טוב ששמעתי בכל העונות, כל השנים!".

תשתלטו על עצמכם, אתם אנשים בוגרים, זה לא ששארל אזנבור סיים שאנסון, זאת רק בת־אל מתל אביב או אורן מנס ציונה שביצעו שיר של חן אהרוני. ואני לא מזלזל בכישרונות חדשים. בעצם, אני כן. הרי זמר אמיתי הוא לא רק קול יפה שעושה קאבר מוצלח, הוא דרך מוזיקלית. הוא בחירה של סגנון, הוא ליקוט חכם ומדויק של רפרטואר. ואם זה מה שיש לכם להגיד על כישרון בלתי מוכח, מה הייתם אומרים על זהר ארגוב? אילו מחמאות הייתם שומרים לפרדי מרקורי? כשהכל כל כך מרגש ובעוצמות כל כך גבוהות, זה לא משאיר מקום לרגש אמיתי.

הפורנו הוא מגבר מטורף שמעוות את הקול, מנרמל את הקיצוני והופך את כולנו לחברה בוטה ומוגזמת.

לאחרונה עלתה בנטפליקס העונה הרביעית של "אליטה", דרמת אקשן ספרדית על צעירים עשירים במדריד, הלומדים בבית ספר פרטי. בתחילת כל עונה אחד מהם נרצח. בעונה הנוכחית היה צריך כבר להחליף חצי קאסט אחרי כל הרוצחים והנרצחים של העונות הקודמות, ולכן הצטרפו לדמויות שלושת ילדיו של מנהל בית הספר החדש וגם יורש לכס המלוכה של נסיכות צרפתית - שמעורר בשכבתו עניין רב, מבוכה וכמובן קנאה.

כבר בפרק השני הגענו לסצינה של שלישיית גברים שמענגים זה את זה במקלחות של בית הספר, צפינו בבת המנהל מוכרת את גופה לחובב סאדו, ובשני צעירים שוכבים עם אותה בחורה בהפרש של חצי יממה. הסדרה הזאת גורמת לתהייה - זה מה שכולם עשו כשאני למדתי גיאוגרפיה? אני זוכר את התנאים בתיכון מקיף יהוד. תאמינו לי, באולם הספורט לא היו מקלחות דוש שמתרחצים בהן נסיכים צרפתים בשם פיליפ פלוריאן פון טריזנברג.

הסדרה הזאת מואשמת בפורנוגרפיה של בני נוער, והתלונה העיקרית עליה שהיא כוללת 20% רציחות ו־80% סקס, כאילו שהיה עדיף מינונים הפוכים. גם הסדרה הזאת, כמו התכנים האחרונים שעלו בנטפליקס ("סקס אנד לייף", "חם, לוהט, רותח"), מעוטרת במילות האזהרה הכל כך מושכות: שפה בוטה, מין, עירום, אלימות, לא מומלץ לילדים מתחת לגיל 18. הראו לי אדם שהמילים האלה אכן מרתיעות אותו ולכן הוא אומר, עזבו, זה לא בשבילי, מה אני צריך עכשיו מין? תנו לי סדרה שהתכנים שלה כוללים את הערכים: חינוכי, מעודן, מרחיב אופקים, מדעי.

העולם הפך להיות פורנוגרפי ומעוות. במקום להילחם בתהליך הזה אולי צריך להכיר בו ואף להוסיף אזהרות צפייה גם לתכנים בפריים־טיים: מכיל אלימות, שפה קשה, דרמטיזציית יתר של המגישים, הגזמות מלאכותיות, פלישה דוחה לפרטיות וקידומי מכירות בוטים על חשבונכם. רק שתדעו. צפייה מהנה.