1. הרפורמות שבדרך
גורמי המקצוע במשרד האוצר, ובראשם מנהל רשות המסים, מנהלת רשות התחרות ואפילו נגיד בנק ישראל, הינם תומכים סדרתיים בביטול עיוותים במערכת המס. המלצותיהם הונחו על שולחנם של שרי האוצר לדורותיהם, אבל עד כה לא נמצא השר האמיץ שיפעל ליישומן.
ארבעה שרי אוצר כיהנו בעשור האחרון: יובל שטייניץ, יאיר לפיד (ששימש בתפקיד זמן קצר יחסית), משה כחלון וישראל כ"ץ. המוטו מבחינתם היה המלחמה ביוקר המחיה, ולצורך העניין הם גייסו את מדיניות המיסוי.
שטייניץ העלה ל־75 דולר את סכום הרכישה באינטרנט הפטור ממע"מ. לפיד המליץ לפטור מתשלום מע"מ זוגות הקונים דירה ראשונה. כחלון שבר שיאים עם מיסוי משקיעי הדיור, מס על הגרלות ועוד. כ"ץ, שלא הספיק לעשות הרבה, הסתפק בהנצחת המצב הקיים.
אלא שלא רק שעיוותי המס לא הורידו את יוקר המחיה - הם גררו אובדן הכנסות של מיליארדים, ובמקרים מסוימים אף העמיקו את הפערים. בנוסף התעוררו ויכוחים בשאלה מדוע להעניק פטור ממע"מ על קניות באינטרנט ולא ליישם פטור ממע"מ על תרופות מצילות חיים.
עיוותי המיסוי רבים מספור, כמו הפטור מתשלום מס על הכנסה משכר דירה, אבל אתמקד באלה הנוגעים למע"מ. השבוע חשפתי את כוונת שר האוצר לבטל את הפטור על רכישות באינטרנט בחו"ל בסכום של עד 75 דולר.
אובדן ההכנסות בגין פטור זה נאמד ב־1.5־2 מיליארד שקל, והוא ילך ויגדל ככל שהיקף הקניות בחו"ל יעלה. ישראל היא אחת המדינות ההזויות בעולם שעדיין מעודדת יצרנים בחו"ל על חשבון יצרנים מקומיים. זה לא קיים אפילו באמריקה הקפיטליסטית.
דווקא בעידן הפוסט־קורונה חייבים למצוא כל דרך לעידוד התעשייה והקמעונאות המקומיות כדי להגדיל את התעסוקה ואת ההכנסות ממסים. עם כל הכבוד לאתרי הקניות הסיניים, ביטול הפטור מוצדק גם כלכלית וגם מוסרית.
מומלץ שלא לקבל את עצת נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, לפטור ממע"מ הוצאות על חשבון חשמל לדוגמה כתחליף למע"מ על קניות באינטרנט. רצוי שלא לתקן עיוות אחד וליצור עיוות אחר. מע"מ דיפרנציאלי אינו מומלץ על ידי ארגון ה־OECD.
פטור תמוה נוסף ממע"מ הוא על פירות וירקות, הגורע מקופת המדינה הכנסות של 3.5 מיליארד שקל לשנה. זה מרגיז ומדובר בהרבה כסף, אלא שאובדן ההכנסות העקיף משמעותי יותר. האם מישהו מסוגל לעקוב איך בעל מכולת המוכר גם ירקות רושם בקופה מלפפון פטור או ביצה שאינה פטורה?
המעקב הבלתי אפשרי הוא פרצה הקוראת למעלים הפוטנציאלי. וחוץ מזה, מישהו יכול להגיד במה הועיל הפטור ממע"מ להורדת יוקר המחיה? מחירי הפירות והירקות זינקו בעשור האחרון ב־20%. פערי המחירים בין מגדלי הפירות ובין הקמעונאים נאמדים במאות אחוזים.
יש דרכים רבות להילחם בפערי המחירים, והפטור ממע"מ אינו אחת מהן. שר החקלאות עודד פורר בוחן הקמת שוק סיטונאי, סבסוד ישיר של החקלאים ושינוי "מחיר המטרה" של החלב. כדי לנטרל תרגילי הון שחור ניתן להפחית את המע"מ על פירות וירקות ל־1% - מהלך שיחייב בכל מקרה רישום בקופה.
עיוות נוסף הוא הפטור ממע"מ באילת, שגורע מהאוצר הכנסות של כ־850 מיליון שקל לשנה. סוחרי העיר לא מגלגלים את מלוא הפטור ללקוחות, אך למרות זאת עד היום שום שר אוצר לא העז לגעת בפטור הזה, בזכות הלובי החזק של פרנסי העיר.
האם המצב ישתנה הפעם? ראש העיר מאיר יצחק הלוי פרש ומונה כח"כ מטעם תקווה חדשה. הלוי עשוי לבקש מיו"ר מפלגתו, שר המשפטים גדעון סער, לטרפד את המהלך באמצעות לחץ על ליברמן.
פטור נוסף ממע"מ הוא על תיירות נכנסת, העולה לאוצר כ־900 מיליון שקל. בימים שבהם שר התיירות יואל רזבוזוב מבטל תשדירי שירות לעידוד תיירות פנים בעלות 3 מיליון שקל, אין סיבה לעודד את התיירים הזרים, שממילא אינם באים בגלל הקורונה, דווקא באמצעות המע"מ. יש דרכים נוספות לעודד תיירות זרה, כמו סבסוד כרטיסי טיסה מאירופה לאילת, כפי שעשה שר התיירות הקודם יריב לוין.
לשר האוצר החדש יש אם כך הזדמנות פז לרפורמת מס מקיפה. למרות ההתקפות הצפויות על הפגיעה לכאורה במאבק ביוקר המחיה, אסור שיירתע. ליברמן כבר הוכיח יכולת עמידה בפני לחצים הרבה יותר גדולים.
ביטול עיוות הפטורים יעשיר את קופת האוצר במיליארדים, יסייע בצמצום הגירעון ויצמצם פערים. המהלך, לצד צעדים נוספים כמו הקצאה מחודשת של תקציבים ומאבק ביוקר המחיה בדיור, יהפכו אותו לשר האוצר המצליח ביותר מאז קדנציית נתניהו ב־2003.
לוח הזמנים שלו לביצוע המהפך מוגבל לארבעה חודשים בלבד. לאחר מכן לא תהיה לו הזדמנות נוספת. מה שלא יעשה עד אז כבר לא יקרה. ליברמן נוהג להחמיא לנתניהו על הקדנציה המוצלחת באוצר ב־2003. הגיע הזמן להעביר את כתר המבוגר האחראי בכלכלה לליברמן.
2. עצמאים בשטח
נשיא ארגון העצמאים, רועי כהן, נוהג מעת לעת להתעניין בהנהלת הביטוח הלאומי אם משהו מתקדם במיזם תשלום דמי האבטלה לעצמאים. זה בנפשו. התשובה האחרונה שהתקבלה ממנכ"ל המוסד מאיר שפיגלר הייתה שאף אחד לא פנה אליו בנושא.
כהן, שכבר שקל לפרוש מהתפקיד, החליט לאחרונה להתמודד מחדש בבחירות באוקטובר על נשיאות להב (לשכת ארגוני העצמאים בישראל), והוא נרתם למשימה בכל הכוח. בשישי האחרון הוביל מפגש של ראשי הארגונים בסינמה סיטי גלילות. בסוף יולי בכוונתו לקיים אירוע דומה.
פסגת ההצלחה מבחינתו תהיה המאבק הנוגע לתשלום דמי אבטלה לעצמאים. זה קשה, אף שהמהלך זוכה לתמיכת הקואליציה מקיר לקיר: נתניהו הבטיח אבל לא הבטיח לקיים, יאיר לפיד התחייב אך אינו מקדם, וגם ליברמן, שתומך, עדיין לא מחויב ללוח הזמנים.
הצעת החוק הראשונה לדמי אבטלה לעצמאים הוגשה בכנסת ב־1996, אלא ש־25 שנה מאוחר יותר הרבה לא השתנה. הרבה מאוד דיבורים אבל אפס מעשה. משבר הקורונה היווה הזדמנות להאצת הטיפול, אבל המגיפה כמעט עברה וכך גם ההבטחות.
גורמי המקצוע באוצר עדיין מהססים. לטענתם, מי שפתח עסק חייב להביא בחשבון את הסיכונים, כולל האפשרות שיום אחד העסק ייסגר והוא יישאר מובטל. עמדת האוצר נקבעה, אף על פי שתשלום דמי האבטלה נחשב מבחינה תקציבית ל"כסף קטן" הנאמד ב־300 מיליון שקל לשנה.
בקופת הביטוח הלאומי יש עודפי גבייה מעצמאים, שהתחייבו להפריש לקרן האבטלה 0.25% מהכנסותיהם, שהם כ־30 שקל לחודש.
בשלוש השנים הראשונות של החיסכון לא ישולמו דמי אבטלה, ולאחר מכן ניתן יהיה למשוך את הפנסיה שעלותה הכוללת כ־200 מיליון שקל לשנה. התנאי הוא שעצמאי שיקבל דמי אבטלה יתחייב שלא לפתוח את העסק מחדש, ולסגור את התיקים שלו במע"מ ובמס הכנסה. נשיא להב מתפלל שהמהלך יושלם עד סוף השנה אבל הוא לא אופטימי.
בפגישה בשבוע שעבר עם שר האוצר אמר עו"ד כהן: "אני מצפה שדמי האבטלה לעצמאים יוכנסו לחוק ההסדרים במתווה שהוכן עם הביטוח הלאומי, ולא כביטוח וולונטרי. כפי שלשכירים יש ביטוח, אין סיבה שעצמאים יהיו שוב אזרחים סוג ב'. מדובר ברשת ביטחון מינימלית לעצמאים".
אלא ששר האוצר כבר הבהיר שתקציב 2021 יאושר רק בנובמבר, ומבחינת היכולת להניע רפורמות חדשות, ובכלל זה תשלום דמי אבטלה, 2021 היא שנה אבודה. השינויים יבוצעו במהלך 2022, ועד אז ייאלצו העצמאים להתפלל שהעסקים שלהם יצליחו.
3. זעזועים בצמרת
השבוע הוזכרה מיכל קיסוס הרצוג, מנהלת מיזם האינטרנט פפר של בנק לאומי, כמועמדת לניהול חברת ישראכרט. הידיעות עשו להן כנפיים, ולאחר שהגיעו לשולחן מנכ"ל בנק לאומי חנן פרידמן, הוחלט שקיסוס הרצוג תזומן אליו לשימוע.
עובדתית היא עדיין אפילו לא זומנה להופיע בפני ועדת האיתור בישראכרט, כך שלכאורה אין סיבה לתבהלה, אבל זה לא אומר דבר, כי כפי שכבר נאמר, אין עשן בלי אש. יו"ר ישראכרט תמר יסעור, בעצמה בכירה לשעבר בלאומי, מכירה ומוקירה את כישוריה של קיסוס הרצוג.
לפי הפרסום ב"כלכליסט", מנכ"ל לאומי דרש ממנה התחייבות לשנה נוספת בבנק. ההנחה הייתה שאם אכן היא מועמדת לניהול בישראכרט, בעוד שנה המשרה ממילא לא תהיה רלוונטית. מנכ"לית פפר סירבה, וייתכן שזה יביא לסיום העסקתה בבנק, גם אם בסופו של דבר לא תגיע לישראכרט, וחבל.
מנכ"ל לאומי לא צריך להיות מתוסכל מעזיבתה האפשרית, או מעזיבתו של כל בכיר בבנק. הוא גם אינו רשאי לדרוש התחייבות ממנה לעבוד בבנק אפילו לא יום נוסף. חופש העיסוק גובר על הכל, ומי שאמור להבין את זה יותר מכל מנהל אחר הוא פרידמן עצמו. הוא הגיע ללאומי מחברת הראל השקעות ללא תקופת צינון, והשמיים לא נפלו. אגב, להראל הוא הגיע מקופת חולים כללית, המחזיקה בקשרי עבודה עם הראל.
פרידמן אינו הראשון ובוודאי שאינו האחרון שחוצה את הקווים.
מעברים ניהוליים בענף הבנקאות והפיננסיים הינם אחת מאבני היסוד של התחרות. אני מספיק מנוסה כדי להיזכר שלפני כשנה בלבד סערה המערכת לאחר שאורי יוניסי, בכיר בהנהלת בנק מזרחי טפחות, חצה את הקווים ועבר לתפקיד האחראי על מערך המשכנתאות בבנק לאומי. בלאומי לא ראו אז טעם לפגם במעבר. להפך: הם לא הבינו את התסכול במזרחי טפחות, שמבחינתו פנה לבית המשפט כדי למצות את ההליכים.
ממש בימים אלה מנסה לאומי לגייס עוברים לשדרה הניהולית שלו מבנק הפועלים. רק לפני שנה עבר אורי קילשטיין, המשנה למנכ"ל שופרסל, לניהול קניוני עזריאלי, לאחר שהגיע לתקרת הזכוכית והבין שלא ימונה כמנכ"ל. כדי להשאיר מנהל טוב בארגון עסקי כלשהו חייבים לדעת לשלם טוב, אבל לא רק זאת.
חוץ מהשכר המפנק חייבת להיות מוטיבציה נוספת, שאולי ניתן לכנותה בשם המכובס "רוח יחידה". מדובר באותו חיידק שעושה את החשק לקום כל בוקר מחדש עם חדוות עבודה ושיר חדש בלב. ככל הידוע, המצב בלאומי מבחינת מערכת היחסים הפנימית בצמרת אינו בדיוק משביע רצון וטעון שיפור. ההיטפלות למנכ"לית פפר עלולה להוציא לבנק שם של בנק נקמן, ולנטרל את החשק של מנהלים להצטרף אליו.
4. בורסת ההימורים
אייל שני (לא ההוא מעולם הקולינריה) משמש כמנהל ההשקעות הראשי בבית ההשקעות המצליח אפסילון. הוא אחראי לניהול נכסים בהיקף 10 מיליארד שקל: 2.8 מיליארד שקל בשלוש קרנות נאמנות, והיתרה בניהול תיקים. מתחילת השנה גייסה הקבוצה כמיליארד שקלים.
השליטה בבית ההשקעות מוחזקת במשותף על ידי דיסקונט השקעות (68%) ושמואל פרנקל (32%), המייסד ומנהל העסקים הראשי. ביקשתי לשמוע ממנו את תובנותיו על הבורסה במחצית 2021, שהייתה יוצאת דופן.
האם יש הסבר כלכלי לעובדה ששוק המניות עולה תוך חצי שנה ביותר מ־13% ומושך אחריו את תשואות הגמל ליותר מ־7.5%?
"העליות בבורסה מוסברות בעובדה שיש חיסונים והכלכלות נפתחות אחרי תקופה ארוכה של סגרים. לכך יש להוסיף סיוע ממשלתי רוחבי וחלוקת כסף לאזרחים ולחברות כדי לצלוח את התקופה הקשה. זה גרר עלייה בחיסכון הפרטי ובהכנסה הפנויה".
"לכך יש להוסיף את העובדה שההתערבות של הבנקים המרכזיים והיכולת לקבע את הריבית לטווח הארוך אפשרה לחברות לגלגל חובות בזול ובריבית נמוכה יותר ממה שהיה לפני הקורונה. הרווחיות גדלה גם בזכות השיפור בשוק הקמעונאות. העובדה שאזרחים לא טסו לחו"ל עודדה אותם לבזבז כסף על מחשבים, ריהוט, שיפוץ הבית והוצאה בסופרמרקטים".
"צר לי להגיד, אבל בעיניים שלי כמנהל השקעות משבר הקורונה פגע בעיקר בשכבות החלשות, שגם כך תרומתן לתוצר נמוכה. מאידך, השכבות המבוססות והחברות התחזקו בדרך כלל, למעט בתי המלון וחברות התעופה".
הבנתי את ההסברים, אבל האם בבורסה לא התפתחה בועת מחירים? האם המניות אינן נסחרות במחירים מנופחים?
"המחירים בבורסה גבוהים אבל לא מנופחים. יש אומנם 'בועיות' נקודתיות, אבל בגלל היעדר חלופות השקעה, חברות עם תזרים חיובי נסחרות במכפילים גבוהים. העולם הפיננסי הופך להיות הרבה יותר סקטוריאלי, וכבר אי אפשר לדבר על מדדים כלליים. לדוגמה, קשה להגיד שהבנקים הנסחרים מתחת להון העצמי הם בועה".
"ביחס לריבית בנק ישראל הם עדיין חלופת השקעה ראויה. כנ"ל בחברות נדל"ן שבהן שיעורי ההיוון הם 7%, והן מגייסות כסף ב־1%־3% ריבית. תזרים המזומנים עם תשואת דיווידנד הופכות את חברת הנדל"ן לחלופת השקעה טובה לאיגרות החוב הממשלתיות. דירות להשקעה הן חלופה לא ממש אופטימלית. אומנם על דירות להשקעה ניתן לקבל מינוף, אבל בשוק ההון ניתן לעשות תשואות הרבה יותר גבוהות".
תשואה של יותר מ־7.5% בחצי שנה בשוק קופות הגמל וההשתלמות הסולידיות זה נורמלי?
"מדובר בתשואות לא נורמליות, ואני מסכים לזה, אבל מה לעשות, אין חלופת השקעה. אם תשקיע בבנק הפועלים או במניות בנק לאומי, תקבל תשואה של 10% לשנה. בנוסף, שני הבנקים נסחרים מתחת להון העצמי, וברבעון השלישי הם יתחילו לחלק דיווידנד. אז מה עדיף? בנקים או איגרות חוב ממשלתיות? אין התלבטות. ברור שמניות הבנקים עדיפות".
אתה מציין את הסקטורים המומלצים להשקעה, אבל מתעלם מתופעות של בועה בתחום ההייטק, גידול בתופעת היוניקורן (חברות המנפיקות לפי שווי של למעלה ממיליארד דולר) וריבוי תופעות ספאק (מיזוג עם שלדים בורסאיים במחירים מנופחים).
"אני מסכים עם מה שאתה אומר ומוכן להוסיף לכך. מרבית חברות האנרגיה החלופית או החברות לניקוי פאנלים רובוטיים הנפיקו בשווי מטורף, והיום יש התכווצות של 50% במחירי מניותיהן. בתוך הבורסה יש בועות נוספות שצריך להיזהר מהן. חברת הביטוח הווירטואלית לימונייד זינקה ב־50% וירדה חזרה, חלק ממניות חברות הקריפטו והמטבעות הדיגיטליים מנופחים וגם הספאקים. מדד חברות הספאק כבר ירד ב־30%. אבל חשוב גם להביא בחשבון את התשואות החלופיות".
"רווחי ההון הגדולים בשוק איגרות החוב מאחורינו, והיום מתרכזים בתשואה שוטפת. המטרה של החברות תהיה להגדיל את איכות האשראי באמצעות הארכת המח"מ (הטווח הממוצע לפדיון - י"ש). המטרה היא להתרכז בחברות טובות ובאיגרות החוב הקונצרניות. אני שב ואומר כי ההשקעה במניות נותרת החלופה היחידה הראויה לבחינה. התשואות במניות עומדות על 7%־10% בממוצע לעומת 1%־2% באיגרות החוב הקונצרניות. כל זמן שהבנקים המרכזיים ימשיכו להציף את השוק, אני לא רואה תיקונים משמעותיים בבורסה, ובוודאי לא אפשרות למפולת".
יש כמעט קונצנזוס שבנק ישראל יעלה את הריבית לקראת סוף השנה ושהוא נגרר במדיניותו אחרי הפד האמריקאי.
"אצלנו מעריכים שהריבית לא תעלה בזמן הקרוב אלא רק לקראת סוף 2022. אם בארה"ב לא מעלים את הריבית, עם אינפלציה של 5% לשנה, אין סיכוי שזה יקרה אצלנו עם הנגיד הנוכחי. המדינות שהעלו ריבית היו ברזיל, הונגריה וצ'כיה. השקל החזק בישראל מעקר את האינפלציה. מחירי השכירות עדיין סבירים, ואין עלייה חריגה בביקוש. מדיניות בנק ישראל בנושא הריבית לא נגררת אלא עוקבת אחרי האמריקאים. הבנקים המרכזיים שינו מדיניות בעשור האחרון והפכו לגורם שעוזר למדיניות הפיסקלית ולא מאזן אותה".
איך אתה רואה את הבורסה במחצית השנייה של 2021?
"ככל שנתקדם עם הרבעונים נראה שיפור נוסף ברווחיות ובהכנסות. אבל כשהשמיים ייפתחו לטיסות, התחרות על הצריכה תגבר, וב־2022 הרווחיות תחזור לשיעורים סבירים. ב־2019 יצאו מישראל כארבעה מיליון תיירים, ועד שחו"ל לא ייפתח, כל הכסף יישאר לקניות בישראל. בשורה התחתונה, אני מעריך שהעליות תימשכנה גם במחצית השנייה של השנה ואפשר להיות אופטימיים. אנחנו רואים גם גידול בביקוש, וזה אומר שהמשק בריא ומביא לרווחיות גבוהה יותר".
פעם נהוג היה לומר שאם נהג המונית או הספר היו שואלים אותך על הבורסה זה היה סימן שהגיע הזמן לצאת. האם אתה רואה נהירה של הציבור לבורסה?
"אני לא רואה נהירה, אבל בהחלט רואה חזרה של הציבור לשוק המניות. במרץ 2020 היו פדיונות בקרנות הנאמנות של 40 מיליארד שקל, ובחודשיים האחרונים מרבית הכסף חזר לשוק. בניהול התיקים לא חווינו פדיונות, ומרבית הלקוחות קיבלו בשיא הקורונה את המלצתנו להישאר".
"יש גם תופעת 'רובין הוד' המתרחבת לישראל. מדובר בתופעה שהתחילה ברשת החברתית 'רדיט', שם משקיעים פרטיים מזרימים מאות עד אלפי דולרים. קוראים לזה רובין הוד, כי זה כמו כסף של עניים שנועדו להתמודד עם בעלי ההון הגדולים. אנשים נכנסים לאפליקציות חינמיות ומשלמים רק את המס על הרווחים. התופעה מתרחבת גם לישראל ורואים עלייה חדה בפעילות המשקיעים דרך בתי השקעות כמו מיטב דש טרייד, איי.בי.איי ברוקראז' ואקלסנס בית השקעות שנכנסה לתחום. הציבור משקיע לפי טיפים שהוא מקבל".