בהתחלה היה נדמה שהם עושים את עצמם, אבל זה כנראה אמיתי: חלק ניכר מתומכי הליכוד עדיין מאוכזבים שלא המשכנו לבחירות חמישיות. במשך תקופה ארוכה מכרו להם שאין דבר כזה - להפסיד בבחירות - וכשאדם מסרב לקבל את המציאות החצויה ומתרגל "לנצח" בתחמונים, גם ברור למה ממשלת השינוי נראית "לא לגיטימית". אז זהו, שדווקא כן.
בליכוד האופוזיציונרית מנסים לשכנע שהממשלה שקיבלה את אמון הכנסת לא לגיטימית, ולכן כל מהלך שנועד להכשלתה אמור להיות לגיטימי. כן, גם אם צריך להצביע נגד הוראת שעה שהליכוד עצמה הביאה להצבעה פעם אחר פעם למען ביטחון המדינה, כולל לפני חודש בלבד.
הח"כים נשלחו בזה אחר זה כדי להדהד את ההיגיון העקום הזה בתוכניות האקטואליה השבוע, ונשמעו לא פחות גרועים מקברניטי האיבה העמוקה בין חמאס לפת"ח. עם תפיסה שמעדיפה להוציא עין למדינה רק כדי להוציא שתי עיניים ליריב פוליטי, כבר עדיף להיות פלסטיני ולפחות לקוות לאיחוד משפחות בישראל.
ההתנהלות הזו הרסנית פעמיים: גם כי היא מרעילה וגם כי הסיכוי שלה להביא לתוצאות הוא קטן. לקואליציה ההטרוגנית אומנם קשה להתנהל, אבל האלטרנטיבות שלה גרועות יותר, ולכן היא לא תתפרק כל כך מהר. מה שכן, מן הראוי שהיא תתארגן על עצמה, כי אחרת היא תהיה ממשלה מותשת ושיתוקית לא פחות מקודמתה.
הרי עם כל הכבוד לסטנדרטים הקלוקלים של חברי הליכוד, מהרגע שהלכו לאופוזיציה, הם כבר לא הצרה העיקרית. הם כבר לא קובעים את סדר היום, הם כבר לא המנהיגים שאמורים לשמש דוגמה, ואם ימשיכו לפמפם החלטות חסרות היגיון, הם רק יוכיחו שוב ושוב עד כמה הם הפסיקו להיות ראויים לשלטון.
התחילו לעבוד
הצרה העיקרית כרגע היא שסיעות הקואליציה לא מספיק מיושרות זו עם זו על כללי המשחק. בנט, לפיד, סער, ליברמן, גנץ ואפילו מרב מיכאלי - דווקא מיושרים ומיושרות יפה.
כולם התחילו לעבוד, להניע את משרדיהם ולפעול בממלכתיות למען כלל אזרחי המדינה. אבל נראה שמרצ ורע"מ צריכות מאוד להיזהר שלא להפוך לגרסה חדשה של החרדים הסחטנים של הממשלה. התיאבון של שתי הסיעות האלה גדול מדי, ובניגוד לסחטנות החרדית שהצליחה - עבורן זה לא יעבוד.
חידוש הוראת השעה להגבלת איחוד המשפחות יצר סערה בממשלה הטרייה, אבל הוא לא היה אמור להכות מישהו בתדהמה. הרי הקווים המנחים של הממשלה היו שמירה על סטטוס־קוו בסוגיות ביטחוניות ומדיניות, למען אפשרות להשפעה חלקית של כל מפלגה, בתחומים שהכי חשובים לה.
אבל כפי שבליכוד עוד לא ממש מעכלים את הישיבה באופוזיציה, כך גם במרצ וברע"מ עוד לא עיכלו השבוע את משמעות השלטון. ח"כ מוסי רז ממרצ שיגר מכתב כעוס ליועמ"ש נגד הסכם הפשרה העדין שנרקם על ידי ראש הממשלה ושר הביטחון מול מתיישבי מאחז אביתר, כאילו הוא לא קשור לאירוע - מה לו ולממשלה?
גם חברי הכנסת מרע"מ התעלמו באלגנטיות ממקרי הרצח שמתרחשים כמעט מדי יום במגזר, והתמקדו באיומים רמים להצביע נגד חוק איחוד המשפחות. אבל מה הם ישיגו בכך?
רע"מ נכנסה לממשלה כדי להיטיב עם חייהם של האזרחים הערביים הנוכחיים, לא כדי לייבא הנה אזרחים נוספים. 82% ממקרי הרצח בישראל מתרחשים בחברה הערבית, האזרחים שומרי החוק אובדי עצות, ודי ברור שצריך להשקיע את מרב האנרגיה בתוכנית מיגור פשע מקיפה.
לכן ההתעקשות המוגזמת נגד הוראת השעה לא תניב פירות עבור רע"מ. במקרה הגרוע ההוראה לא תעבור, ובמשרד הפנים תוקם מחלקה שתטפל ביישומה בשטח באופן פרטני, ללא חוק.
האם זו הייתה מטרתו של מנסור עבאס כשהתפצל מהרשימה המשותפת ואמר שהוא משנה גישה, ומוכן להתפשר ולבחור רק את המלחמות הכי חשובות כדי להשפיע ולהיות סוף־סוף חלק מהממשלה?
שרת הפנים איילת שקד מן הסתם כבר הבינה שעל שיתוף פעולה ערכי של חברי הליכוד אין מה לסמוך בשלב זה. נכון לה פשוט לא להעלות את הוראת השעה להצבעה, כפי שהציע השבוע יו"ר הכנסת מיקי לוי.
ראשית, משום שהאתגר שלה עכשיו הוא לא להסתדר עם הליכוד אלא עם הקואליציה, והיא צריכה לטהר את האווירה. שנית, משום שיש פתרון שיאפשר את ההתנהלות של משרד הפנים גם ללא הוראת השעה, ומתישהו בעתיד הרי ההוראה תעבור. לא אידיאלי, אבל גם היא תצטרך לבחור את המלחמות שלה.
בינתיים, אם מרצ ורע"מ מתעקשות על פרובוקציות לא ישימות ומתעלמות מהצורך למגר את הפשיעה בחברה הערבית - שיתמודדו עם התוצאות בקרב האלקטורט שלהן.
וכן, גם הליכוד תקבל את מה שהיא רוצה: פגיעה בהוראת השעה - ובאינטרס של המדינה כפי שהיא ראתה אותו במשך שנים. שתחגוג את "ההישג" יחד עם איימן עודה ואחמד טיבי, ותתמודד עם התוצאות התדמיתיות.
פרובוקציות שחוקות
סביב הקואליציה רוחשת תחושה של סחטנות מתמדת, אף שהמשא ומתן הקואליציוני מוצה ונגמר. ראוי אולי לומר שמי שהתחילה בסחטנות המוגזמת הייתה דווקא שקד, כשרגע לפני החתימות פתאום הוסיפה את העז של הוועדה למינוי שופטים. היא אומנם השיגה שם מושב, אבל במקביל יצרה אווירה שעכשיו חוזרת אליה כבומרנג.
האווירה הזו לא תפעל לטובת אף אחד. היא תחליש את יכולת הממשלה לתפקד, ותמאיס את המפלגות הסחטניות על המיינסטרים. תזכורת למי ששכח: מרצ הייתה בדרכה להימחק, ובסוף חלק ניכר ממצביעיה השתכנעו לבחור בה רק למען הגוש, לא למען הפרובוקציות השחוקות של מוסי רז.
באותו אופן, מצביעי רע"מ בחרו בהבטחה שתדע לפעול בשיקול דעת ותיגמל מבדלנותה. מי שרצה את המשך הבדלנות הערבית חסרת התכלית הצביע עבור המשותפת וקיבל אותה שוב באופוזיציה, במתכונתה הרגילה.
אחת המשימות החשובות ביותר של הממשלה החדשה היא להחזיר לישראל את השפיות. להטמיע התנהלות אחרת, לתת דוגמה שונה.
במסגרת תרבות התחמנות שדוגמנה על ידי ההנהגה הקודמת, למשל, יותר ישראלים מאי־פעם הרשו לעצמם לתחמן, כי הרגישו שזה מותר. גם עכשיו, הפרות הבידוד מראות בבירור שרוב הציבור לא ממש מתרשם מהנחיות הקורונה החדשות.
שקד העלתה כמה רעיונות חריפים כדי להתמודד עם התופעה, כמו קנסות משמעותיים ואפילו עיכוב יציאה מהארץ למשך שנה. זה כנראה מה שדרוש כדי להזכיר לישראלי המצוי מה זה חוק ואיך לפעול בתוך הקווים. מה שכן, מול חברי הקואליציה לא בטוח ששיטות אולטימטום ומאבקי כוח הם הפתרון שיעבוד.