האזינו לטור המלא

 1. מחכים לחוק ההסדרים

עשרות חוקים ורפורמות חדשות שיאושרו במסגרת חוק ההסדרים יובאו בתחילת אוגוסט לאישור הממשלה יחד עם התקציב. הציפייה הייתה שחוק ההסדרים יהיה הפעם מורחב ויכלול שינויים בסדרי העדיפויות ורפורמות מרחיקות לכת. אחרי הכל, מאז 2018 לא בוצעו מהלכי רפורמה דרמטיים, וזאת התקווה שהייתה מממשלת השינוי. אלא שהשבוע התברר עד כמה מורכבת וכמעט בלתי אפשרית מלאכת ה

תחזוקה בין שלל מרכיבי הקואליציה. הכישלון באי־אישור חוק האזרחות היווה נורת אזהרה שתמנע בעתיד אישור מהלכים שנויים במחלוקת. לכן יבוצעו בעיקר צעדים מוסכמים על כלל מרכיבי הקואליציה.

שר האוצר אביגדור ליברמן, שאינו ידוע בחיבתו למגזר החרדי, היה מעוניין להוביל טיפול ממוקד בסקטור זה. מרבית אנשי המגזר משרתים בישיבות אך לא בצה"ל, לא משלמים מסים וזוכים לתקציבים מועדפים. ליברמן היה מעדיף שייצאו לעבודה ולא "לעבודה בעיניים" עלינו. המהלך לקביעת כושר ההשתכרות כתנאי לסבסוד מעונות יום לפעוטות בגילאי 0־3 היה בהחלט במקומו. משפחות שבהן שני ההורים עובדים יזכו להטבה המרבית, בזמן ש־18 אלף נשות אברכים שבן הזוג שלהן לומד בישיבות יישארו ללא סבסוד. מדובר במהלך יוצא דופן שיחסוך כ־400 מיליון שקל בשנה, אבל זה לא העיקר. שר האוצר גם היה משתוקק לקצץ את הקצבאות במשפחות מרובות ילדים כפי שעשה נתניהו ב־2003, אלא שהשבוע הוא הודה שאילוצים קואליציוניים מונעים ממנו את המהלך שלו הוא כל כך משתוקק. לדבריו, בקואליציה יש התנגדות הן מהאגף הימני (ימינה של בנט ותקווה חדשה של סער, שקורצים עדיין לחרדים) והן מהאגף השמאלי מצד רע"ם, המייצגת את מגזר הבדואים, כך שהתוכנית תיגנז.

ליברמן תומך גם בהעלאת גיל הפרישה לפנסיה לנשים, בהצמדתו (לגברים ולנשים) לעלייה בתוחלת החיים ובהכנסת השינויים לחוק ההסדרים. אלא שהמין הנשי בקואליציה דומיננטי. מדובר, בין השאר, בשרת התחבורה מרב מיכאלי, בשרת הכלכלה אורנה ברביבאי, בשרת האנרגיה קארין אלהרר, בשרת החינוך יפעת שאשא ביטון ובשרה לאיכות הסביבה תמר זנדברג. הן יקשו על המהלך וימנעו את אישורו ללא בחינה יסודית וללא פיצוי לנשים.

מהלכים לא פופולריים נוספים, אך חיוניים כלכלית, יידחו גם הם לאחר אישור התקציב. מדובר בביטול עיוותי המס הכוללים פטורים מיותרים ממע"מ בסקטורים מסוימים. בקואליציה הנוכחית קשה יהיה לריב עם תושבי אילת (ביטול הפטור ממע"מ) או עם הלובי החקלאי (ביטול הפטור ממע"מ על פירות וירקות). שר האוצר הבהיר שרפורמת המס תידחה רק לאחר אישור התקציב. זה יקרה בניגוד להמלצות אנשי המקצוע ובראשם מנהל רשות המסים.

בשל אילוצי לו"ז לא יקודם גם החוק לתשלום דמי אבטלה לעצמאים, אף על פי שהוא אינו כרוך בהוצאה תקציבית גבוהה. ארגוני העצמאים, שהחוק הוא בבת עינם, ייאלצו שוב להתאזר בסבלנות.

רפורמות בקונצנזוס שאינן כרוכות בסיכונים או בחיכוכים עם מוקדי לחץ אפקטיביים - יקודמו, וטוב שכך. נתחיל בהחלטה להעלות את שכר חיילי הסדיר, שלדברי ליברמן אינם פראיירים אלא חלוצים אמיתיים. מי יתנגד למהלך כזה? אף אחד. אבל רק רגע - גם חשבנו שלא ייתכן שנתניהו יתנגד לחוק האזרחות שאותו יזם והאריך את תוקפו, אבל כולם טעו. האופוזיציה בהובלתו תתנגד לכל מהלך קואליציוני, גם אם מדובר בהעלאת שכר החיילים. בעניין זה יש לה שותפות גורל עם הרשימה המשותפת.

הרפורמה לקיצור הבירוקרטיה והרגולציה שהוכרזה השבוע זוכה אף היא לקונצנזוס מקיר לקיר, כי היא אינה מזיקה לאף אחד (למעט אולי לאופוזיציה). את המהלך, הכולל הקמת רשות רגולטורית שתחלץ מהלכים תקועים, ניתן לזקוף לרה"מ נפתלי בנט, לשר המשפטים גדעון סער ולשר האוצר ליברמן. מהלך נוסף בחוק ההסדרים הוא הרפורמה המתוכננת במכון התקנים. ביטול הכפילות בתקינה והקלות ביבוא יסייעו בהורדת יוקר המחיה. יצרן צעצועים למשל לא ייאלץ לעבור שבעה מדורי גיהינום, ויוכל לשווק את מוצריו אם יחתום על הצהרה שהאישור ניתן בחו"ל.

עוד מדובר על "מס פחמן" שיגדיל את הכנסות המדינה וישווה את מצבה של ישראל למקובל במדינות ה־OECD. בתחום הפיננסים תקודם תוכנית לייעוץ פנסיוני וירטואלי במערכת הבנקאית. רפורמה חשובה נוספת היא "הבנקאות הפתוחה", שבמסגרתה יחויבו הבנקים בהסכמת הלקוחות להעביר פרטי מידע אישיים למיזמים טכנולוגיים, במטרה להגביר את התחרות בבנקאות. חוק ההסדרים יכלול גם הצעות לשינויים מרחיקי לכת בתחום התשתיות כמו פרויקט המטרו, ורפורמות שנועדו להאצת הליכי אישור הבנייה (כמו חוק רישוי עצמי לקבלנים או הסבת בנייני משרדים למגורים) במטרה לקצר את לוח הזמנים להקמת דירות.

אלא שגם במהלכי הרפורמות החיוניים למשק, האופוזיציה תנסה להקשות כמיטב יכולתה. היא תנסה לטרפד אפילו את הקלת נטל הרגולציה, שהיה אחד הדגלים בממשלת נתניהו. אם האופוזיציה טרפדה את חוק האזרחות, שום דבר אינו קדוש בעיניה למעט הפלת הממשלה.

2. המחאה הצליחה

ביום רביעי הבא (14 ביולי) ימלא עשור למחאה החברתית, שפרצה ב־2011 - כשדפני ליף הקימה את אוהל המחאה שלה בשדרות רוטשילד בתל אביב.

הייתי שם וראיתי את ההתלהבות ואת מופעי הרחוב של שלום חנוך. התקוות לשינוי סדרי העדיפויות בתחום יוקר המחיה היו עצומות. נתניהו, בתבונה פוליטית אופיינית, גייס את פרופ' מנואל טרכטנברג, שעמד בראש ועדת טרכטנברג. הוועדה הגישה המלצות "חלביות", שהלבינו את טענות המוחים. מרבית ההמלצות לא יושמו. במקביל שחרר נתניהו את החייל החטוף גלעד שליט, והסכנה לקריסתו הפוליטית חלפה מהעולם. רבים טוענים כי המחאה החברתית מתה ונכשלה בהשגת מטרותיה. האומנם? הנתונים בשטח סותרים.

מצד אחד מחירי הדיור המנופחים, שעמדו בלבה של המחאה, לא רק שלא ירדו אלא המשיכו בדהירה (במיוחד בשנה האחרונה). מצד שני מחירי המזון נבלמו. התייקרות מחירי המזון בישראל בעשור האחרון נמוכה בהשוואה למדינות ה־OECD. מחיר הקוטג', שהיה אחד מסמלי המחאה, ניצב בעשור האחרון ללא שינוי על 6 שקלים, ושום מחלבה, כולל תנובה הגדולה, לא תעז לייקר אותו.

אבל ההצלחה העיקרית של המחאה מתמקדת בעיקר בהצפת סוגיית יוקר המחיה על המפה ובשינוי השיח הציבורי. הציבור הפסיק להיות פראייר. כל יצרן מזון, כל ספק ציוד, כל רשת שיווק - יחשבו הרבה לפני ההחלטה להעלות מחירים. הטייקונים, שעד למחאה נחשבו לגיבורי תרבות מקומיים ומושא הערצה לסטודנטים לכלכלה שנה א', נעלמו כמו הדינוזאורים. השם "טייקון" הפך מילה נרדפת לחזירות ולבצע כסף. אלא שבשנתיים האחרונות צמחה בישראל מוטציה חדשה של טייקונים, עם פחות בצע כסף ויותר חמלה.

המודעות לנושאים מקרו־כלכליים שעל הפרק, שעד אז היו רחוקים מהתודעה הציבורית, גדלה משמעותית. מתווה הגז נטחן בתקשורת עד דק, והטענות נגד יצחק תשובה הרקיעו שחקים. תשלומי המס של זכייניות האנרגיה וקרן העושר עמדו כל פעם מחדש על סדר היום, כי הציבור הפסיק להיות פראייר. לא במקרה הנהלת חברת החשמל טרחה השבוע להביא לידיעת הציבור את תנאי החוזה המשודרג שנחתם עם בעלי מאגר הגז "תמר", והעריכה שהתנאים המשופרים יביאו לירידת מחיר הגז.

אף שמחירי הדיור כאמור לא ירדו, בעיית יוקר המחיה עדיין ניצבת על סדר היום. כל שרי האוצר בעשור שמאז פרוץ המחאה הוטרדו מהבעיה, וכל אחד בתורו, ובראשם משה כחלון, ניסה לפתור אותה (ללא הצלחה).

מעניין לבדוק לאן התגלגלו מאז ראשי המחאה. מרביתם, למעט דפני ליף, פצחו בקריירה פוליטית (לא מוצלחת בתוצאתה). פרופ' יוסי יונה, שייעץ לראשי המחאה, שימש כחבר כנסת מטעם מפלגת העבודה ומאז פרש. סתיו שפיר כיהנה גם היא כחברת כנסת מטעם העבודה, אבל מהלכים פוליטיים לא מוצלחים הותירו אותה בשלב זה מחוץ לזירה הפוליטית. איציק שמולי נחשב לכוכב עולה במפלגת העבודה, אך הצטרפותו לממשלת נתניהו כשר העבודה והרווחה הפילה אותו. עם נפילת ממשלת נתניהו נותר שמולי מחוץ למערכת הפוליטית, וחבל. היחידה שהתרחקה מפוליטיקה הייתה כאמור ליף, ויש להניח שהיא אינה מצטערת על כך.

סתיו שפיר (צילום: תומר נויברג, פלאש 90)
סתיו שפיר (צילום: תומר נויברג, פלאש 90)

3. דירות במקום משרדים

השבוע זכתה קבוצת הנדל"ן ישראל קנדה במכרז רשות מקרקעי ישראל לרכישת קרקע ברמת השרון בסכום דמיוני של 1.9 מיליארד שקל. בכוונת החברה לבנות 830 דירות. המחיר משקף עלות עבור קרקע בלבד של 2.3 מיליון שקל לדירה. סביר שדירה במקום תימכר ב־5 מיליון שקל לפחות.

ישראל קנדה הפכה בשלוש השנים האחרונות לאספנית מקרקעין. העסקה מצטרפת למכרז מקרקעין נוסף של רמ"י באותו אזור שבו זכתה, להקמת 380 דירות תמורת 715 מיליון שקל. לפני שנתיים רכשה מגרש בסמוך לרחוב הרכבת בתל אביב תמורת 217 מיליון שקל.

חברות נדל"ן נוספות מתמודדות כמובן במכרזים, אך ישראל קנדה, שבשליטת אסי טוכמאייר וברק רוזן, היא האגרסיבית מכולן, והיא מתוגמלת על כך היטב במחיר מניותיה. רמ"י מוכרת את הקרקעות למרבה במחיר, ובגלל המחסור בקרקעות התחרות קשה. ישראל קנדה משלמת מחירים גבוהים בגלל זמינות מקרקעין נמוכה, ובהנחה שתצליח להרוויח יפה על אותן דירות.

בעיית היצע הקרקעות הנמוך באזור המרכז מקשה מאוד על התחלות בנייה. שרת הפנים איילת שקד ושר האוצר ליברמן, המודעים לבעיה, מוכנים לעשות הרבה כדי להגדיל את היצע הדירות בעזרת קיצור הליכים, אבל לא להתערב ישירות במחיר המכרזים. אחד המהלכים הנבחנים הוא חוק (שיוכנס לחוק ההסדרים) שיאפשר הסבת משרדי רפאים לדירות.

שרת הפנים איילת שקד (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
שרת הפנים איילת שקד (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

הצעה ברוח זאת הועלתה השבוע גם על ידי מנכ"ל בנק לאומי חנן פרידמן, שסבור שיישומה יוכל להקל על מצוקת הדיור, לפחות בטווח הקצר. בישראל יש עשרות מיליוני מ"ר של שטחי משרדים מיושנים ופנויים, הניתנים לשימוש לייעוד אחר. מדובר במשרדים באזורים שבהם הביקוש גבוה במיוחד: ברחוב בן יהודה בתל אביב, ברחוב קויפמן שבאזור בית התעשיינים ועוד. חלק מהמשרדים התפנו בין השאר בשל המעבר לעבודה מהבית בגלל הקורונה. פרידמן סבור כי יש לאשר את הסבת בנייני המשרדים לדירות בהליכי אישור מקוצרים של רשויות התכנון. להערכתו, פרויקט ההסבה לדירות יארך כשנתיים ויהווה פתרון לפחות בטווח הקצר.

המהלך משתלב יפה גם בנושא ההתחדשות העירונית, אך בדומה להתנגדות הרשויות להארכת פרויקט תמ"א 38, סביר שהם יתמידו בהתנגדותם גם לפרויקט זה. מבחינתן עדיף להמשיך לגבות ארנונה מוגדלת גם עבור משרדי הרפאים מאשר ארנונה נמוכה משמעותית בפרויקטים למגורים. ברשויות מוטרדים במיוחד מההשקעות הנוספות הנדרשות מהן בתחומי תשתיות התחבורה, החינוך, התברואה ועוד, שאינן מתוקצבות. שקד כשרת הפנים מוזמנת לפתור את הבעיה בהידברות ישירה עם ראשי הרשויות.

בעיית מחירי הדיור היא נושא מספיק חשוב. פתרון הסבת בנייני המשרדים פשוט יחסית וניתן לביצוע בלוח זמנים קצר.

4. יודע חקלאי פיקח

שר החקלאות עודד פורר נכנס לתפקידו לפני כחודש, ודומה שהוא בתחום כבר שנים ארוכות. קודם לכן שימש כיו"ר ועדת הכספים (הזמני), אבל הוא מודה שחשק בתפקיד שר החקלאות והשר לפיתוח הנגב והגליל. "רציתי מאוד את התפקיד. סבא שלי היה חקלאי, ושר החקלאות הוא תפקיד כלכלי מאוד. בכוונתי לשנות מן היסוד את מה שהיה עד היום במשרד", אומר לי פורר.

שר החקלאות עודד פורר (צילום: שריה דיאמנט, פלאש 90)
שר החקלאות עודד פורר (צילום: שריה דיאמנט, פלאש 90)

ראיינתי את פורר בכנס לשכת רואי החשבון באילת, וקיבלתי את הסכמתו לפרסום הדבר. עד כה הוא לא התראיין בתקשורת, וזאת הזדמנות ראשונה לשוחח איתו על נושאי חקלאות, אבל גם על ענייני פוליטיקה.

‏"מביך לראות את כל צמרת הליכוד צוהלת אחרי ההצבעה על חוק האזרחות. זאת בושה לביבי, שעשה יד אחת עם טיבי וטרפד את חוק האזרחות תוך סיכון מעמדה היהודי של ישראל. לא מקובל שבנושאים הנוגעים לביטחון המדינה עושים פוליטיקה. מסתבר שכמו בממשלה הקודמת, הפוליטיקה והכיסאולוגיה עומדות לפני האידיאולוגיה. אבל אני יכול להרגיע את חברי האופוזיציה. הממשלה הזאת לא תיפול. בטח לא יפילו אותה באמצעות קומבינות של ביבי וטיבי", אומר פורר.

האם אחרי נפילת חוק האזרחות אתה בטוח שתצליחו להעביר את תקציב המדינה?
"אנו מתכננים להעביר תקציב אחרי החגים, והתקציב יעבור ללא שום ספק. מדובר בתקציב שייתן מענה להרבה מאוד בעיות. למרות שממשלה מורכבת, היא יודעת להתכנס ולאשר אותו במועד. לאחר אישור התקציב הממשלה תוציא את ימיה ותכהן בכל ארבע וחצי השנים. במקביל לאישור התקציב יאושר גם חוק ההסדרים, הכולל בין השאר התייחסות לנושאי חקלאות, כמו מתן מענקים לענף לצורך השקעה בטכנולוגיות. אין סיבה שהחקלאות תקופח בעניין זה לרעה לעומת התעשייה".

בוא נדבר קצת על שוק הירקות והפירות. האם לא כואב לך הלב כשקונים עגבנייה בטורקיה?
"בהחלט זה מפריע לי, מה גם שאני מאמין שהעגבנייה הישראלית טובה יותר מכל עגבנייה אחרת בעולם. אני חושב שלצרכן הישראלי שקונה עגבנייה מגיע לדעת מאין היא מגיעה. אבל לא צריך להתרגש מכל עליית מחירים. מדברים על הזינוק במחירי האננס וחלק מהפירות האחרים. מי שחושב שלא משתלם לשלם 50 שקלים עבור פרי אחד, לא חייב לקנות אננס. מבחינתי חשוב מאוד לשמור על מחיר סביר של מוצרי המזון הבסיסיים כמו החלב, שם אנחנו מובילים בימים אלה רפורמת מחירים".

"אני מגבש הצעה שתאפשר לדעת מה מקור הפירות והירקות. בנוסף, אני מקדם עסקת חבילה לענף החקלאות בשיתוף משרד האוצר. העקרונות הם מחיר זול לצרכן, שכלול המשק ופתיחתו לתחרות, וגם שמירה על החקלאות ותוצרת הארץ. אני סבור שיש לשמור על ביטחון תזונתי תוך התמודדות עם אתגרי אקלים ומתיחויות ביטחוניות. החקלאות קובעת את גבולות המדינה, ומבחינתי חשוב שימשיכו לעבד את השדות בדיוק עד קו הגבול".

תסביר בבקשה את הפטור ממע"מ על פירות וירקות, שגורר אובדן הכנסות של 3.5 מיליארד שקל לשנה. האם לא עדיף להשתמש בכסף לסבסוד ישיר של החקלאים?
"אני מסכים שהפטור גורר בעיות בגביית מסים והון שחור. על רקע זה יש לשקול הטלת מע"מ של אחוז בלבד על מוצרי חקלאות, לא במטרה להעלות את המחירים, אלא במטרה לפקח על השוק, שידוע שיש בו הרבה הון שחור. לחלופין ניתן להדק את הפיקוח על הפירות והירקות באמצעות דיווח והצהרה של העוסקים בתחום. אני תומך בהצהרת דיווח כללי למס הכנסה כמקובל בארה"ב".

מה אתה חושב שצריך לעשות כדי לצמצם מיידית את פערי המחירים הבלתי נסבלים בתחום?
"אי אפשר להצביע על צעד אחד בלבד, כי אי אפשר לדעת בדיוק את הסיבות לפערים. יש לשקול הקמת שוק סיטונאי שיאפשר לצמצם את פערי התיווך. ניתן גם לקיים ירידי מכירות של פירות וירקות ישירות מהחקלאי. אני מניח כי רשתות השיווק יתנגדו לכך. בנוסף, אני ממליץ להגדיל את יבוא כוח האדם מחו"ל. הישראלים לא מוכנים לעבוד בתחום גם אם ישלמו להם 100 שקלים לשעה. זה פשוט לא עובד. אגב, אני בהחלט תומך בהצלחת שר האוצר לבטל את החל"ת, כי בענפים רבים קיים מחסור בכוח אדם, והחקלאות היא רק דוגמה אחת".  

האם אתם מתכוונים לשתף פעולה עם האמירויות במכירת ידע ומו"פ בתחום החקלאות?
"בהחלט כן. יש לנו הרבה מאוד מה לעשות בתחום, ועבור מכירת הידע נקבל כסף גדול. משלחות מכל העולם מגיעות אלינו כדי לראות את הפלא החקלאי הישראלי. אני מוזמן לביקורים במדינות רבות, כולל האמירויות, אבל בשלב זה אני מעדיף להישאר בישראל. יש עדיין הרבה מאוד מה לעשות כאן, לפחות עד אישור התקציב".

[email protected]