15 שנים חלפו ממלחמת לבנון השנייה, והמדינה שבירתה ביירות כונתה בעבר פריז של המזרח התיכון, נמצאת בקריסת מערכות מוחלטת. במערכת הביטחון לא רואים במצב הנוכחי גורם שמגביר בשלב הזה את הפוטנציאל למלחמה מול חיזבאללה, אבל מוטרדים מאוד מהתפרקות אפשרית של צבא לבנון ומהשתלטות של איראן וחיזבאללה על מוקדי כוח נוספים בביירות ובשלטון הלבנוני. המשבר הרב־מערכתי הנוגע לכל תחומי החיים בכלכלה, בפוליטיקה ובחברה הלבנונית, במרקם היחסים העדין שבין העדות השונות ובצבא, עלול להוביל להתפוררות של השכנה מצפון, ובישראל מוטרדים מההשלכות.

הקהילה הבינלאומית מפגינה בשלב זה אדישות לקריסתה של לבנון, ואיראן צפויה לנצל את המצב לטובתה. ישראל פועלת בערוצים המדיניים לשכנע את ארה"ב ומדינות נוספות במערב לפעול ולסייע לייצוב המצב הכלכלי בלבנון, לנוכח ההשלכות ארוכות הטווח שעלולות להיות לקריסתה של המדינה על יציבות האזור, והעלייה הצפויה בכוחו של הציר השיעי שבין איראן לחיזבאללה. מבחינת ישראל, מגמות הכאוס השלטוני והתפקודי המסתמנות בלבנון עלולות להשפיע לרעה על היציבות הביטחונית לאורך הגבול כבר בתקופה הקרובה, אך חמור מכך, בישראל מוטרדים מהמגמות ארוכות הטווח.

במערכת הביטחון אומנם סבורים כי האינטרס של חיזבאללה הוא שהממשל בלבנון לא יתפרק לחלוטין ונוח לו המצב שבו הוא מקבל כספים מהממשלה, שולט לחלוטין בדרום לבנון, אך לא מוטלת עליו אחריות שלטונית לדאוג לרווחת התושבים. חיזבאללה, בסיוע איראן, מממן כבר עכשיו רשת מרכולים למוצרי מזון בסיסיים לאוכלוסייה השיעית בלבד, ואצל איראן כמו אצל איראן אין מתנות חינם. גם חיזבאללה נכנס לוואקום האדיר בעקבות השפל הכלכלי חסר התקדים ומעוניין לגזור קופון פוליטי באמצעות סיוע לכלל העדות בלבנון, מה שעלול לחזק עוד יותר את מעמדו. מדובר במגמה שמטרידה מאוד את מערכת הביטחון אצלנו.

עד כמה חמור מצבו של צבא לבנון ניתן ללמוד מהנתון המדהים הבא. מפקד הצבא הלבנוני, ג'וזף עאון, משתכר 677 דולר בחודש בלבד, בעוד המשכורת של פעיל זוטר בחיזבאללה היא מעל 500 דולרים. לפני המשבר הכלכלי, הגנרלים הבכירים בצבא לבנון, בדרגות המקבילות לתת אלוף ואלוף, הביאו הביתה מדי חודש משכורות שבין 4,000 ל־6,000 דולר, לעומת עשירית מכך היום.

המצב בקרב החיילים חמור הרבה יותר. הצבא הלבנוני רעב ללחם, והמשך תפקודו בשלב הזה הוא כמעט בגדר נס. בין צה"ל לצבא לבנון אין כמובן יחסי שלום, ובישראל אין כל ציפייה מהצבא הלבנוני כי יפעל נגד אינטרסים של חיזבאללה שעל פיו יישק דבר בדרום המדינה, ועדיין מתקיימים תיאומים הכרחיים לאורך הגבול. התפרקות הצבא הלבנוני על כל נקודות התורפה שלו אינה מבשרת טובות לישראל. בכל מקום שבו ייווצר ואקום, תגבר הנוכחות של חיזבאללה ולוחמיו ותרסק לחלוטין את מה שעוד נותר מהחלטת 1701 של האו"ם לאחר מלחמת לבנון השנייה, שנוגעת לפריסת צבא לבנון בדרום המדינה ולאורך הגבול עם ישראל.

חסן נסראללה (צילום: חדשות הערב, כאן 11)חסן נסראללה (צילום: חדשות הערב, כאן 11)

שינוי לאורך הגבול

התעמקות בנתוני הכלכלה של לבנון ממחישה את עומק השפל שאליו הידרדרה המדינה. בשנה וחצי האחרונות נשחק ערך הלירה הלבנונית בכ־92%, האינפלציה השנתית עומדת על 119%, שיעור התושבים שנמצאים מתחת לקו העוני זינק לכ־55% מ־28% בשנת 2019, והתמ"ג נחתך תוך שנה בלא פחות מ־25%. המצב הכלכלי החמור משפיע גם על הכאוס ברחובות. בשנים 2020־2021 נרשמה עלייה של 93% באירועי הרצח במדינה, ובחודשים הראשונים של 2021 נרשם זינוק של 162%.

במערכת הביטחון נערכים לכך שגלי ההדף של הכאוס בלבנון יגיעו גם לאזור הגבול, ובפיקוד הצפון אישרו לאחרונה תוכניות לתרחיש שבמסגרתו יגיעו אל גדר הגבול אלפי פליטים לבנונים. בחודשים האחרונים כבר מורגש שינוי לאורך הגבול, אך עד עכשיו הוא יחסית שולי ומתבטא בעיקר בעלייה בהברחות פליליות של סמים ואמצעי לחימה, ובחלק מהאירועים מזהים בצה"ל מעורבות של גורמים בחיזבאללה ובכיר הארגון לשעבר חאג' ח'ליל חרב.

בצה"ל לא שוללים גם את הקשר שבין ניסיון של חיזבאללה לקדם תשתיות פח"ע בשטח ישראל, כפי שבא לידי ביטוי בהברחת האקדחים הגדולה לשטח ישראל שסוכלה לאחרונה. עם זאת, בצבא רואים בכך ביטוי נוסף למאמצי ארגון הטרור להשיג מקורות מימון נוספים ולפעולות מתוך אינטרסים כלכליים אישיים של פעילי חיזבאללה.

במערכת הביטחון, כאמור, סבורים כי המצב הקשה בלבנון אינו מגביר בטווח הזמן המיידי את הסיכוי למלחמה מול חיזבאללה. עם זאת, בהסתכלות ארוכת טווח, המתיחות הביטחונית והסיכויים למלחמה מול חיזבאללה בשנים הקרובות צפויים לעלות, והם תלויים לא מעט גם בפעולות של ישראל אל מול פרויקט הטילים המדויקים של חיזבאללה. הנחת המוצא בצה"ל היא כי המלחמה הבאה מול חיזבאללה תתנהל בזירת הצפון כולה, גם בגבול עם סוריה, עם סיכוי גבוה שגם חמאס בעזה יצטרף.

הפגנות בלבנון (צילום: רויטרס)הפגנות בלבנון (צילום: רויטרס)

כשירות מערך המילואים

במאמר משותף של מפקד פיקוד הצפון האלוף אמיר ברעם וגל פרל פינקל ממרכז דדו, נכתב כי האיום החמור על העורף בזירה הצפונית, היקפו ופוטנציאל הנזק ליישובים הרבים הסמוכים לגדר מחייבים לצד אש עוצמתית, ביצוע תמרון אגרסיבי לשטח לבנון על מנת להסיר את האיום.
בשונה ממבצע שומר החומות, שבו צה"ל לא תמרן לשטח האויב, בצמרת צה"ל סבורים כי בצפון התמונה שונה לחלוטין, ובהסלמה חמורה, על מנת למנוע חדירות לשטח ישראל של כוחות רדואן של חיזבאללה ולצמצם את הנזק בעורף, יצטרך צה"ל לבצע תמרון מהיר לשטח לבנון.

על הרקע הזה תוכננו ובוצעו בשנתיים האחרונות בוחן רף פצ"ן (פיקוד צפון) לגדודים הסדירים של צה"ל, על מנת לאמן אותם בצורה הקרובה ביותר למלחמה מול חיזבאללה. הבוחן הזה - מעבר לאימון עצמו ומטרתו לחזק ולשפר את מוכנות כוחות היבשה לתמרון ולנטוע בהם ובדרגים שמעליהם את הביטחון בכוחם לבצע אותו בהצלחה - מהווה למעשה תו תקן בדבר מידת הכשירות של הכוחות למלחמה.

עם זאת, כשירות הצבא למלחמה רחבת היקף, שבה יידרשו כוחות רבים במלחמה רב־זירתית עם אתגרים גדולים גם בביטחון הפנים בשטח מדינת ישראל, תהיה תלויה בראש ובראשונה בכשירות מערך המילואים, שנשחק מאוד בשנים האחרונות. למערכה גדולה בלבנון ובמקביל מלחמה גם בזירות נוספות זקוק צה"ל לצבא מילואים חזק ומספיק גדול בהיקפו - ובסוגיה הזו אנשי מילואים בכירים רבים מזהירים כי מצב הכשירות של מערך המילואים לוקה בחסר.

[email protected]