1. איזו חתיכת היסטוריה זו הייתה בזמנו! בסוף אוקטובר 2018 התפרסמה הכותרת הזו ב"דה מרקר" - "היסטוריה: חוק העישון אושר סופית - בריאות הציבור ניצחה את כספי הטבק". וואו! איזו דרמה! הכתבת שהכריזה על מהפכה בבריאות הציבור קיבלה פרס סוקולוב; איתן כבל, יוזם ודוחף החוק, קיבל סיקור אוהד מאוד בעיתון ובכלל; ועמוס שוקן, המו"ל של העיתון, קיבל את ההחרגה שרצה, לאחר שישב במרבית דיוני ועדת הכלכלה בראשות כבל שדנה בחוק. מדובר בהחרגה שאפשרה לחברות הטבק לפרסם אך ורק בעיתונות הכתובה ולא לפרסם בשום אמצעי תקשורת אחר - הטבה רגולטורית לעיתונות הכתובה ששווה עשרות מיליוני שקלים.

ניחא להטבות, בואו ניגש למהות: המהות של החוק הייתה בהחלט ראויה, לרסן את צריכת הטבק בציבור כדי לדאוג לבריאותו. מה הבעיה? ששוב ניצחה התפיסה המעוותת של "אנחנו יודעים יותר טוב מהציבור מה יותר טוב בשבילו" ונחוקק חוק די מטומטם - שקבע שצריך להסתיר את הסיגריות בקיוסקים, לצבוע את כל האריזות בצבע דוחה, להפסיק לפרסם בכל המדיות למעט עיתונות כתובה - והנה, בלי פרסום, עם וילונות בקיוסקים וצבעים דוחים - נוכל להתמודד עם מכת העישון ולהציל חיים אדם.

כבל, מסוחרר מהאהבה התקשורתית שעטפה אותו בכל העיתונים, הציג את עצמו כאילו הוא גיבור שהצליח לכופף את חברות הטבק ולהציל את בריאותם של האנשים, והפליג בתיאורים מתרברבים: "8,000 איש מתים מדי שנה מנזקי עישון, והחוק הזה הוא בשורה לבריאות הציבור ויציל חיי אדם. זה אחד החוקים הכי קשים שהעברתי בימי חיי. עמדנו מול כוחות אדירים בעלי השפעה עצומה, והצלחנו למרות הכל להוביל מהפכה של ממש שתסגור את שער העישון בפני צעירים".

איזה גיבור כבל! והתמונה שלו עם הח"כ לשעבר יהודה גליק, שהיה אחד מיוזמי החוק, מתחבקים בהתרגשות הציפה את הרשתות. קבלו אותם במחיאות כפיים סוערות, הריעו להם, למצילי החיים כבל את גליק! והנה לנו הנדסת תודעה כוזבת בתחום הבריאות.

יהודה גליק ואיתן כבל (צילום: מאור ציון, דוברו של יהודה גליק)יהודה גליק ואיתן כבל (צילום: מאור ציון, דוברו של יהודה גליק)


בזמנו חשבתי שהחוק אידיוטי ולא יצליח לרסן את מכת העישון (גילוי נאות: איני מעשן ולא עישנתי מעולם ועישון הוא מכה וסכנה בריאותית שצריך להילחם בה). הסיבה פשוטה: שום צבע דוחה ושום ניסיונות הסתרה של סיגריות בנקודות המכירה  לא יצליחו לעשות את מה שחינוך מגיל קטן יכול לעשות, כי סיגריות וטבק הם התמכרות - והתמכרות לא יכולה להיות מטופלת בצבעים של חפיסות סיגריות והסתרתן כביכול.

השבוע שלפתי כמה נתונים מהאתר של רשות המסים בנוגע ליבוא סיגריות וטבק. בואו נראה מה עשה החוק ה"היסטורי" ו"מציל החיים" של איתן כבל, חוק שנכנס בהדרגה ליישום מתחילת 2019.

היקף יבוא הטבק בשנת 2019:
מספר חפיסות הסיגריות המיובאות: 274,744,000.
היקף המס מיבוא הסיגריות שנכנס לקופת המדינה: כ־5.3 מיליארד שקל.
הכנסות המס על יבוא מוצרי טבק אחרים ב־2019 (הכוונה לטבק לעישון, טבק לנרגילה, סיגרים, יחידות טבק לחימום): כ־490 מיליון שקל.

עוברים ל־2020, שבה אמורה ההשפעה של החוק המופלא של כבל להתחיל לחלחל להתנהגות הצרכנים - כי זו הייתה מטרתו - להשפיע על היקף תופעת העישון:
מספר חפיסות הסיגריות המיובאות ב־2020: 316,925,000 (גידול של 15%!).
היקף המס מיבוא סיגריות: קצת יותר מ־6 מיליארד שקל (גידול של 13%).
הכנסות המס על יבוא מוצרי טבק אחרים: כ־743 מיליון שקל (הייתה עליית מס בעקבות החלטת בג"ץ, אבל לא כזו שהצליחה לרסן את הביקושים).

עכשיו נעבור ל־2021 - חשבנו אולי שלקח זמן לציבור לעכל את החוק הנפלא של איתן כבל למען בריאותנו - והנה הגענו לשנה שבה החוק השפיע במלואו על הציבור. בשלב הזה הוא נגעל מהחפיסות בצבע אחיד, לא הבחין בסיגריות המוסתרות בקיוסקים והתייאש מקניית סיגריות! אז הנה ההשוואה בין המחצית הראשונה של 2021 למחצית הראשונה של 2020.

מספר חפיסות הסיגריות המיובאות בינואר עד יוני 2020: 150,738,000.
מספר חפיסות הסיגריות המיובאות בינואר עד יוני 2021: 165,383,000 (גידול של כ־10%).
היקף המס מיבוא סיגריות, ינואר־יוני 2020: כ־2.9 מיליארד שקל.
היקף המס מיבוא סיגריות, ינואר־יוני 2021: קרוב ל־3.2 מיליארד שקל (גידול של כ־9%).
היקף המס מיבוא טבק אחר, ינואר־יוני 2020: כ־337 מיליון שקל.
היקף המס מיבוא טבק אחר, ינואר־יוני 2020: כ־401 מיליון שקל (גידול של כ־19%).

מה נגיד? איתן כבל שיחק אותה, באמת! גם נהנה מסיקור אוהד על "הצלת חיים", ולפי עליית צריכת הסיגריות (גם בנטרול גידול טבעי) נראה שהוא לא הציל אף לא אחד. אבל הבעיה היא שאף אחד לא טורח לבדוק מה קרה במציאות מול הרברבנות של כבל.

וזו הבעיה הגדולה שלי עם רגולציה ורגולטורים - הם חושבים שהם יותר חכמים מכוחות השוק. אם מישהו חושב שאפשר לגמול אנשים מעישון או לפחות לצמצם צריכת טבק באמצעות צבעים דוחים ותריסים על הסיגריות - הוא תמים במקרה הטוב או שרלטן במקרה הגרוע. מי שחושב שקוסמטיקה גרפית מרתיעה עם צבעים לא מפתים, שמצניעה את הלוגו של מותג הסיגריות - תפגע במכירות - לוקה בהבנת השוק החופשי. כל עוד יש מוצר על המדפים וכל עוד יש לו ביקוש - הם ייפגשו - לא חשוב באיזה צבע הוא ואיפה הוא מונח.

"אני מוביל מהפכה שתציל חיי אדם", התרברב בזמנו כבל, "וכל מי שינסה לעצור אותנו הוא אויב של אזרחי ישראל, כי העישון הוא האויב מספר אחת של האנושות". מהפכה שתציל חיי אדם? נו, כבל הגזים. וכרגיל במקומותינו, מי שהעז להוציא מילה אחת של ביקורת על החוק, מיד קוטלג כמי שמשרת את הטייקונים של חברות הטבק, משוחד על ידן ועוד ועוד. השיטה הידועה שתמיד עושה רצח אופי לאנשים שמעיזים לסטות מהקונצנזוס של "הנאורים".

ובכלל, לידיעת כבל וכל המצקצקים בלשונם: כבר כיום יש שוק שחור ענק למוצרי טבק ולפי הערכות הוא מגיע עד ל־20% מתעשיית הטבק. מדובר במגוון של הברחות: הברחת טבק וסיגריות מהרשות הפלסטינית לישראל; הברחת סיגריות מאורגנת בעיקר מאוקראינה, רוסיה וירדן, והכנסת פאקטים של סיגריות מעל המכסה המותרת לטובת מכירה אקראית בשווקים או באינטרנט.

אז עם מה נשארו בחוק של כבל? עם הטבה רגולטורית לעיתונות הכתובה - זה הכל. כל שנותר לי לקוות זה שאת המיליארדים שמקבלת המדינה ממיסוי סיגריות היא תחזיר, לפחות במקצת, לחינוך מסיבי בבתי ספר ואפילו לעודד אנשים לקחת, בשלב הראשון, תחליפים פחות מזיקים - כי חוק מביך לצביעת סיגריות והסתרתן לא יכול לשנות את המציאות. העישון הוא מכה וסכנה לבריאות, אבל אי אפשר להיאבק בו בחוקים עקומים של פוליטיקאים שמחפשים רק כותרות מלטפות בתקשורת.


חפיסת סיגריות בעיצוב החדש (צילום: דוד כהן, פלאש 90)חפיסת סיגריות בעיצוב החדש (צילום: דוד כהן, פלאש 90)

2. ומגחמה לגחמה: יסלחו לי אנשי המקצוע במשרד האוצר, אבל משהו רע מאוד עובר על פקידי המשרד. איני יודע עם זו עונת המלפפונים או עונת בלוני הניסוי בכל מה שקשור בחוק ההסדרים או הרצון להשיג מקורות הכנסה, אבל משהו רע מרחף מעל המשרד. כמו למשל ההצעה שעלתה בטיוטה לחוק ההסדרים שפורסמה ב"כלכליסט" השבוע, להטיל מס של 20%־40% על ביטוחי הבריאות. אני רוצה לקוות שהיא לא תעבור, כמו הרבה דברים בחוברת הפנטזיות של האוצר הנקראת "חוק ההסדרים", אבל עצם המחשבה היא מטרידה.

העובדה שפקידים במשרד האוצר חושבים לקנוס את הציבור (בסוף זה הרי תמיד מתגלגל על הציבור) על מה שהם רואים כהתנהגות לא נכונה שלו היא מגוחכת. האם באוצר חשבו על מושגים שנקראים "חופש הבחירה" או "שוק חופשי"? התפיסה המחנכת הזו מלווה זה שנות דור את הפקידים באוצר: הם משרטטים להם מפת דרכים להסדרי שוק בתחום כזה או אחר, ורוצים לקבוע בו את כללי המשחק באמצעות כלים בשליטתם, במקרה הזה מיסוי.


סליחה? מי שמכם? חושבים שביטוחי בריאות יקרים, חושבים שהם מיותרים בחלקם? צאו למסעי הסברה בנושא, אבל תנו לציבור להחליט - בלי לקנוס אותו על החלטתו. זה בעיני שלטון הפקידים: במקום לרסן את ההתערבות הממשלתית, הם פועלים להגביר את ההתערבות הממשלתית בשווקים באמצעות ידם המכבדת.

גם אני חושב שחלק מהביטוחים הפרטיים יקרים מדי ומיותרים מדי, אז? יש ממד פסיכולוגי בקניית ביטוחי בריאות, ממד שמעניק ביטחון לרוכשים. לפעמים הממד הזה חשוב יותר מכל רגולטור שמנסה לעקם את כללי המשחק בשוק הפרטי רק כדי לרצות את הגחמות המדומיינות שלו בשוק.

3. נגמרו הצרות העולמיות! לשר האוצר ליברמן ולשרה להגנת הסביבה תמר זנדברג דחוף מאוד להוריד את צריכת הכלים החד־פעמיים, ולכן הם מתכוונים להעלות את מסי הקנייה ולהכפיל את מחירם בשוק בממוצע. כמובן, ושוב, מחיאות כפיים סוערות מיציע התקשורת, שרואה במאבק בזיהום הסביבתי מטרה עליונה.

נניח לדיון על הזיהום, הוא כרגע לא הנקודה פה מבחינתי. מה שצורם זה הצביעות: חלק מהאנשים שמצקצקים בלשונם על כלים חד־פעמיים נוסעים ברכבי שטח מזהמים אבל חוברים לעמותות "ירוקות"; ובמי זה יפגע בדיוק? כמובן, בשכבות החלשות ובמיוחד בחרדים, שצריכת הכלים החד־פעמיים אצלם גבוהה מהממוצע בציבור.

תמר זנדברג ואביגדור ליברמן (צילום: ללא קרדיט)תמר זנדברג ואביגדור ליברמן (צילום: ללא קרדיט)


אני גם מתקשה מאוד לקנות את הדת־כת של הקיצוניים "הירוקים" (שאיכשהו מייצגים תמיד את השמאל) ואני תמיד חושד בחבורה הזו שמציגה את עצמה כעליונה מוסרית וערכית. בהרבה פעמים הפעילויות שלה גרמו הרבה יותר נזק לציבור מאשר תועלת - ובמיוחד לחלשים (המאבק במתווה הגז, למשל). יש לדת־כת הזו נטייה לקבע את העובדה שכל הפעילויות שלה משפרות את מצבם של האזרחים ובחלקה היא ממומנת על ידי בעלי הון - דרך להשקיט את מצפונם.

וחזרה לכלים החד־פעמיים: יש הרבה דרכים לפעול למען איכות הסביבה, וחלק מהדרכים כבר יושמו והן הרבה יותר משמעותיות מהצעד של מסים גבוהים על כלים חד־פעמיים, שפוגע בחלשים. אם ליברמן וזנדברג רצו "לדפוק" את החרדים בשמה של האג'נדה הירוקה - זו לא דאגה לסביבה, זה לייצר רדיפה אחרי אוכלוסייה מסוימת בניסיון נוסף "לחנך" אותה בצורה עקומה.

4. חיפשתי בחוברת השינויים המבניים המתוכננים של האוצר פרק על הפנסיה התקציבית והשכר במגזר הציבורי. אני מבין שזו חוברת חלקית, אבל בכל זאת חיפשתי בקפידה ולא מצאתי מילה וחצי מילה על העניין. על אנרגיה ירוקה בהחלט מצאתי פרק בתחום התשתיות. מצאתי גם שפע של סיסמאות על צמצום פערים חברתיים ועל שיפור הפריון ועל יישום תוכניות ישנות. מצאתי הרבה מילים יפות, אבל לא מצאתי איך מתכונן האוצר להתמודד עם פצצת הפנסיה התקציבית ופצצת השכר במגזר הציבורי. האם האוצר וליברמן הרימו ידיים בעניין? נחכה ונראה.

למרבה הצער, אני מזהה בינתיים מגמה של עיסוק בטפל ולא בעיקר: "חינוך" חרדים באמצעות הפסקת סבסוד המעונות, מיסוי כלים חד־פעמיים, ביטול הפטור ממע"מ על קניות באינטרנט, סיסמאות ממוחזרות על רגולציה ועל פריון - ובמקביל אי־רצון להתמודד עם הלובי ההסתדרותי, עם הלובי הצבאי ועם הלובי המשפטי.

אם כך הם פני הדברים, שאף אחד לא ינאם לנו על כך שהוא עובד לטובת הציבור ולטובת החלשים. ההפך הוא הנכון: משמרים את החתולים השמנים, את התנאים המפנקים שלהם, את הפנסיות השמנות שלהם. היי, אבל העיקר שיקנו פחות כלים חד־פעמיים!

5. נטפליקס הרגה את בלוקבסטר, ספוטיפיי שיבשה את ענף המוזיקה וטסלה השאירה אבק לפורד ומיצובישי. ענף הבנקאות הוא בין הענפים הבודדים שלא עבר מהפכה. מותגים גדולים וותיקים שולטים בשוק עם מעט מדי תחרות ומציעים בדיוק את אותם המוצרים", כך אמר גל בר דעה, מנכ"ל הבנק הדיגיטלי, שיצא לדרך במרץ השנה עם פיילוט. כזכור, בבנק שולט פרופ' אמנון שעשוע, מייסד מובילאיי.

בר דעה צודק כמובן באופן כללי, ובשבוע שעבר עסקנו בהרחבה במהפכה הדיגיטלית ששוטפת את כל התעשיות. אבל נדמה לי שהוא קצת עף על עצמו ועל הבנק הדיגיטלי כשהוא מנסה להשוות בין המהפכה של נטפליקס, ספוטיפיי וטסלה למהפכה שעומד, אם בכלל, לעשות הבנק הדיגיטלי.

בנק הפועלים (צילום: מרק ישראל סלם)בנק הפועלים (צילום: מרק ישראל סלם)


ראשית, נטפליקס פועלת בשוק חופשי, הבנק הדיגיטלי עובד בשוק רווי רגולציה; שנית, המהפכה הדיגיטלית בשוק הפיננסים כבר בעיצומה וספק גדול אם הבנק הדיגיטלי, שיזכה מן הסתם ליחסי ציבור כאנדרדוג, יצליח לחולל מהפכה בתחום, מהסיבה הפשוטה: היא כבר מתחוללת, ברמות כאלה או אחרות - כמעט בכל נדבך בשוק הבנקאות.

גם אם הממשק של הבנק הדיגיטלי יהיה חדשני וידידותי מאוד, היכולת שלו לתמרן בשוק שממילא מתקדם לעבר דיגיטציה היא נמוכה מאוד. הורדת מחירים בתחום העמלות וההלוואות היא חלק מהתמרונים, אבל היא עלולה לחזור לבנק הדיגיטלי כבומרנג, למרות המבנה הרזה שלו.
בנקים דיגיטליים בחו"ל לא הצליחו לשנות במידה ניכרת את נתחי השוק, גם בגלל הרגלי צרכנים וגם בגלל שהבנקים המסורתיים מתאימים את עצמם לאט־לאט למציאות הדיגיטלית.

ניפגש עם המציאות בעוד כמה שנים, אבל אני יכול להמר: הבנק הדיגיטלי לא יהיה נטפליקס, לא ספוטיפיי ולא טסלה. זו הגזמה. זה יהיה פחות או יותר כמו פפר של בנק לאומי. די נחמד, אבל לא משהו שמדגדג את השוק. מהפכה זו לא.