לכאורה, המשך הפעילות המיוחסת לישראל בסוריה והמצב הקשה בלבנון היו אמורים להצביע על מגמה חיובית בנוגע לפרויקט הטילים המדויקים של חיזבאללה. אבל רק לכאורה.

המצב בלבנון אכן עגום, וחיזבאללה סובל ממצוקה תקציבית מסוימת בשל הקיצוץ בכספי התמיכה מאיראן, שבעצמה מתמודדת עם קשיים כלכליים. אך בפועל, גם אם ישראל הצליחה לשבש ולעכב את התפתחות הפרויקט, הוא ממשיך לקרום עור וגידים.

הרצון העז של חיזבאללה להתקדם בפרויקט צפוי להציב דילמה כבדת משקל בפני הדרג המדיני כבר בשנים הקרובות: כיצד להתייחס לאיום הזה.

הרמטכ"ל אביב כוכבי אמר בעבר שבמצב מסוים שבו נחצה הקו האדום מבחינתה של ישראל בכמות ובאיכות הטילים המדויקים שיש בידי חיזבאללה - יציאה למלחמה יזומה תהיה מוצדקת ותישען על מטרה ערכית ראויה.

היכולת שיש בידי חיזבאללה לירות אלפי טילים ביום תקבל משמעות נוספות שתהיה לה השפעה על העורף הישראלי, אם בידי ארגון הטרור יהיו גם טילים מדויקים.

בסופו של דבר, זהו מרוץ נגד הזמן, כי גם בישראל מבינים שאת הטכנולוגיות, שהופכות לזמינות ופשוטות יותר בעולם המתקדם של היום, לא יהיה אפשר לעצור לתמיד, אבל צריך לעכב את פיתוח הפרויקטים הללו ככל שניתן.

בתעשיות הביטחוניות בישראל מאמינים שבעתיד פתרונות הגנתיים נוספים מבוססי לייזר, לצד יכולות התקפה ומודיעין, עשויים להוציא את העוקץ מהיכולות הצבאיות של חיזבאללה וחמאס, אבל היום הזה עדיין רחוק, ובמידה רבה מבצע שומר החומות כמוהו כתמרור אזהרה.

בשנים האחרונות התפתחות מערכות ההגנה בישראל הובילה את הצד השני להאצת פיתוח היכולות הרקטיות. עם זאת, היכולת של צה"ל לזהות את מערכי הירי של האויב בעת לחימה ולפגוע בהם לא התקדמה במהירות מספקת, ובשומר החומות נכשל צה"ל באספקט זה.

סוגיית הטילים המדויקים הופכת ליותר ויותר משמעותית מבחינת קבלת ההחלטות של מדינת ישראל, וייתכן שהיא זו שתכריע אם בין ישראל לחיזבאללה יהיה עימות צבאי בשנים הקרובות.

לוחמי חיזבאללה בדרום לבנון (צילום: רויטרס)לוחמי חיזבאללה בדרום לבנון (צילום: רויטרס)

בסוגיה הזו לדרג המדיני צפויות הכרעות קשות, לאחר שבשנתיים האחרונות העביר חיזבאללה את מרכז הכובד של פיתוח הפרויקט ללבנון, משום שישראל פגעה בו קשות בסוריה. כאן נשאלת השאלה אם יש נקודת זמן שבה ישראל צריכה לפעול נגד מטרות בלבנון.

אם כן, באיזו דרך והאם בהכרח אופי הפעולות יוביל למלחמה מול חיזבאללה. אלה הן שאלות גדולות, ובשנים האחרונות הדרג המדיני לא הגדיר באופן מדויק את מה שהוא דורש מהצבא.

בדוח שהוגש השבוע לנשיא המדינה בוז'י הרצוג, כתב המכון למחקרי ביטחון לאומי כי "הממשלה נדרשת לקבוע את האופן והעיתוי של הטיפול בפרויקט הטילים המדויקים".

ממשלות ישראל האחרונות קיבלו את עמדת צה"ל שלפיה יש להתייחס לפרויקט הדיוק של חיזבאללה באופן שונה בתכלית מאשר התעצמות רגילה בנשק קונבנציונלי. כלומר, במידה רבה ישראל הגדירה את הסוגיה הזו כדומה יותר לדוקטרינת מניעת נשק גרעיני מהאויב.

במערכת הביטחון, גם בשנים האחרונות, קיים מיעוט קולות שסבור שזו טעות, שאת המשאבים צריכה ישראל להשקיע במוכנות ובפיתוח יכולות מבצעיות ליום המלחמה, כאשר יגיע.

כך או כך, זו אינה העמדה שהתקבלה, ומהרגע שישראל הציבה את הסוגיה הזו כקו אדום, היא גם לא יכולה להרשות לעצמה שחיזבאללה יגיע למרחב של חסינות בתחום זה. כלומר, אסור שערב המלחמה הבאה יהיו בידי חיזבאללה מאות טילים מדויקים, פרוסים ברחבי לבנון, ובעיקר מוסתרים באתרים תת־קרקעיים שיקשו על צה"ל לחשוף אותם בשעת לחימה.

כבר היום, על פי ההערכות, יש בידי חיזבאללה עשרות טילים מדויקים, אבל המרחק למאות אינו כה גדול, והמעבר למרחב חסינות שבו לחיזבאללה תהיה יכולת מבצעית מוכחת יכול להתממש כבר בשנים הקרובות.

כאן בדיוק טמונה הדילמה הישראלית, שמבינה כי תקיפות ישירות על אדמת לבנון יובילו למלחמה. עמדת הצבא, בשלב זה, היא כי למרות ההתקדמות של חיזבאללה בפרויקט, עדיין לא הגיע השלב שמצדיק מעבר למדרגת פעולה אגרסיבית יותר.

כחלק מהמאבק בפרויקט הדיוק, מיוחסת לישראל תקיפה אחת ידועה על אדמת לבנון. התקיפה לפני כשנתיים בוצעה באמצעות רחפנים ברובע הדאחייה בביירות. בתקיפה הזו, על פי פרסומים שונים, נגרם נזק לרכיב טכנולוגי חשוב לתהליך הייצור, ללא נפגעים ומבלי שנגרם נזק סביבתי גדול. לא מן הנמנע כי כבר בחודשים הקרובים תגביר מערכת הביטחון את מאמציה בערוצים המבצעיים החשאיים.

אבל גם בסוגיה הזו הדילמה היא גדולה. לא בטוח שמודל פעולה, שעל פי פרסומים זרים ישראל משתמשת בו שנים רבות על אדמת איראן, מתאים גם מול חיזבאללה. בלבנון השכנה, עם גבול משותף, הסיכוי למלחמה גבוה הרבה יותר, והדרג המדיני יידרש להכריע עד כמה הוא מוכן למתוח את החבל ולהסתכן במלחמה, כאשר ישראל עלולה להיתפס בעולם כמי שגררה את האזור לקונפליקט אלים בזמן שלבנון נמצאת בקריסה מוחלטת.

בהתאם לכך, גם הלגיטימציה הבינלאומית לפעולה כזו תהיה הפעם נמוכה במיוחד. לצד זאת, במקרה של הסלמה, יידרש צה"ל להיות מוכן למהלך שיפתיע ויפגע ביכולת המדויקת של הארגון, בטרם חיזבאללה יעשה שימוש בטילים המדויקים שברשותו.

כך או כך, נראה שישראל מתקרבת מאוד לצומת דרכים קריטי בכל הנוגע לפרויקט הטילים המדויקים ונראה שעוד בזמן כהונת הרמטכ"ל כוכבי ואולי אפילו בשנה הקרובה, תידרש ישראל לקבל החלטות כיצד היא פועלת, אם בכלל, נגד הפרויקט.

איתות מטריד
בדוח של המכון למחקרי ביטחון לאומי נכתב כי על ישראל להמשיך לסכל את ההתבססות האיראנית בזירה הצפונית ולשבש את פעילותה האזורית במסגרת המערכה המתמשכת בין המלחמות.

פעילות צבאית לבדה, סבורים כותבי הדוח, לא תוציא מסוריה את איראן וגרורותיה, אבל צריך לשמר את דפוס הפעולה שהוביל לתוצאות. הבעיה המרכזית אינה מבצעית, והאיום המרכזי מגיע מכיוון הרוסים, שברמת ההצהרות והמסרים מאותתים כי הסבלנות שלהם מתחילה לפקוע.

בין ההצהרות של הרוסים - שמועברות גם באמצעות ראיונות לתקשורת של גנרלים שונים - כי הם שינו את המדיניות שלהם ומסייעים באופן ישיר לסורים לסכל פעולות תקיפה של ישראל - לבין המציאות בשטח - יש עדיין מרחק רב.

ולדימיר פוטין, בשאר אל אסד (צילום: רויטרס)ולדימיר פוטין, בשאר אל אסד (צילום: רויטרס)

מנגד, אסור לזלזל במסרים הללו. גם אם ייתכן שמדובר בספין תקשורתי, והרוסים יודעים להעביר מסרים מתעתעים, זה לא אומר שאין כאן איתות מטריד מבחינתה של ישראל. זו אחת הדרכים שלהם להביע מורת רוח מהמשך התקיפות המיוחסות לישראל בסוריה.

התקיפות פוגעות באינטרס הרוסי לייצב את המצב המדיני־ביטחוני־כלכלי בסוריה, אך בשלב זה במערכת הביטחון לא סבורים כי ההצהרות הרוסיות מהוות אור אדום להמשך הפעילות הישראלית בסוריה. היו לכך דוגמאות בעבר, וגם אין קשר לזהות ראש הממשלה ולטיב הקשרים שיש לו עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין.

נראה שישראל תידרש כבר בתקופה הקרובה לבחון מחדש את אפקטיביות התקיפות ולשאול את עצמה אם יש להמשיך את הפעילות שמיוחסת לה בסוריה, או שאולי זו מיצתה את עצמה.