ואכן אישור התקציב הוא ההישג הטכני עצמו. איך אמר נגיד בנק ישראל עם אישורו? "טוב שסוף סוף הגיע תקציב לאישור הממשלה ואתו חבילת צעדים כלכליים שתוכל לקדם את המשק". אם נכנס לאותיות הקטנות של דברי הנגיד אז הם כוללים ביקורת מרומזת על חלק ממהלכי המיסוי.
מאחורי הקלעים ניתן לומר שמערכת היחסים של שר האוצר ליברמן עם הנגיד רחוקה להיות אותה מערכת אמון שהייתה עם נתניהו. שר האוצר והנגיד חלוקים על מספר נושאים מהותיים כמו האם היה צורך בתקציב הנוכחי בהרחבה או בצמצום וכן על מדיניות הריבית.
וחוץ מזה, יו"ר האופוזיציה מדבר על הכספים שהובטחו לעבאס, אבל ניתן לקבוע בביטחון רב שביבי היה נותן עשרות מיליארד לעבאס רק שיואיל לשבת איתו.
בעניין הזה צודק נתניהו. ניתן לומר שסדרה של יותר מ-40 שינויים שנדחסה לחוק ההסדרים היא הגזמה פראית. משום מה ליברמן הסכים לקבל את כל גחמות אנשי האוצר במסגרת מסעו להגשמת חלומותיהם. לממשלת השינוי יש נסיבות מקלות.
כל שינוי חקיקה קטן שירצו להביא לכנסת, כמו למשל שינוי מפלס הגובה במפלסת חירייה יזכה למלחמת עולם. להערכתי, חלק ניכר מהחוקים יעופו מחוק ההסדרים ביוזמת האוצר או לחצים של קבוצת לחץ שינהלו מלחמת עולם יעשו את שלהם.
לכן, מדובר בגזירות ותקציב בע"מ. רמת ההימור הפוליטי שלקח ליברמן באמצעות שפע הרפורמות שהביא (וכן יש כאלה שהן טובות לצרכן ולהורדת יוקר המחייה) עלולות להפיל את הכול. וזה לא הכול: שר האוצר רצה אפילו יותר "חינוך חרדים לעבודה" אבל נבלם על ידי בנט סער ושקד.
ליברמן מוכיח שהוא לא נרתע ממהלכים לא פופולריים ובמידה מסוימת מפתיעים (רפורמת החקלאות היא הבולטת ביותר). הוא לא הגיע למשרד האוצר כדי לדפוק שעון אלא באמת לעבוד. מבחינתו הסיסמה "רק לא ביבי" כבר נשכחה ויש אתגרים אחרים.
ביבי לא נתן לו את ה-48 שעות לחסל את הנייה וכעת יש לו זמן בלתי מוגבל לחסל את מוקדי הכוח במשק, מועצות ייצור וענפי החקלאות.
התרעות פיקוד העורף