האירועים האחרונים בגבול הצפון, ברקע תהליך ההתפרקות של לבנון, מציבים בפני ישראל דילמות כבדות משקל: מצד אחד בצה"ל ובדרג המדיני לא רוצים להיגרר לתוך הקלחת הלבנונית, אבל מצד השני אין לישראל את הפריבילגיה שגבול הצפון יהפוך גם הוא - כמו בדרום מול עזה - לקו של טרור וחוסר יציבות ביטחונית.
כמו שקורה לעיתים במצבים מורכבים מהסוג הזה, כאשר קבלת ההחלטות מורכבת, גם הפעם מערכת הביטחון מנדבת את עצמה על מנת להסביר את פעולות הצד של האויב. דובר צה"ל רן כוכב אמר היום בתדרוך לעיתונאים כי "חיזבאללה ירה בכוונה לשטחים פתוחים ולא לעבר אזרחים. גם הוא לא רוצה במלחמה, והוא מחפש לסגור את האירוע".
מדינה ריבונית חזקה כמו ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להצהיר באופן פומבי, ובמיוחד לא על ידי דובר צה"ל, כי ארגון טרור כמו חיזבאללה שביצע רק לפני שעות בודדות ירי של עשרים רקטות לעבר שטח ישראל, בעצם מורתע - וכי ההוכחה לכך היא שבחר לירות לעבר שטחים פתוחים.
במידה רבה, ישראל מעגנת בכך שהיא מקבלת את המשוואה של חיזבאללה, שהגיב לתקיפות של חיל האוויר והארטילריה של צה"ל לאחר ירי הרקטות לפני שלושה ימים לעבר קריית שמונה - למרות שצה"ל נזהר מאוד שלא לשבור את כבודו של הארגון והעביר מסרים ברורים כי הוא לא חלק מהסיפור ולא נמצא על הכוונות של צה"ל.
התותחים ירו, וחיל האוויר תקף ברביעי בלילה בפעם הראשונה מזה שמונה שנים בלבנון - אבל גם התקיפות הללו נועדו בעיקר להעברת מסר ולא כדי לפגוע באנשים בצד השני. בצה"ל הגדירו את אחד היעדים לתקיפה כתשתית של טרור, אבל כביש אספלט הוא בסופו של דבר רק כביש - גם אם הרכב שממנו שוגרו הרקטות נסע עליו. גם התקיפה הזו הייתה בבחינת העברת מסר בלבד.
אם כן, המסר של צה"ל היה רועם אומנם, אבל למעשה הייתה זו תגובה מאופקת ומתונה שלא כוונה נגד חיזבאללה והייתה עדינה גם כלפי לבנון. צה"ל עשה כל מאמץ על מנת להעביר לחיזבאללה את המסר כי החשבון הפתוח הוא עם ארגוני הטרור הפלסטיניים בלבד. אבל לחיזבאללה מתברר הייתה פרשנות משלו.
מסר חמור מאוד
הערכת המודיעין בצה"ל גם לאחר תקיפת מטוסי הקרב בלבנון הייתה שחיזבאללה לא יגיב. יתרה מכך: במערכת הביטחון העריכו כי לצה"ל יש חופש פעולה לפגוע ואף להרוג מחבלים פלסטינים במחנות הפליטים לפני או אחרי ירי רקטות לעבר ישראל, כשחיזבאללה יישאר ישוב על הגדר ולא יתערב. התרעת מודיעינית לא עלתה גם בזמן אמת מרכב השיגור, שיש לו חתימה גבוהה הרבה יותר מצלף בשיחים - אך לא זוהה.
אם כן, מהר מאוד הערכת המודיעין הזו התבררה כטעות וקריאה לא נכונה של הצד השני. בישראל אומרים היום שכבר אתמול זיהו ויכוח בתוך חיזבאללה בשאלה אם להגיב - אבל בשורה התחתונה בישראל הופתעו מהתגובה. זאת, למרות פריסת סוללות כיפת הברזל, ששוב הוכיחה את יעילותה. בצה"ל יצטרכו לבדוק לעומק את דרך ניתוח המודיעין, ולבחון אם לא הייתה זחיחות יתר בהערכות שחיזבאללה לא יגיב לתקיפות צה"ל.
המציאות בצפון מורכבת ודורשת קבלת החלטות מושכלת. מלחמה בלבנון אינה משרתת בשום דרך את האינטרסים של ישראל, אבל אסור לקבל את מה שקורה בגבול הצפון - מציאות שהולכת ומזכירה יותר ויותר את מה שקורה בגבול ברצועת עזה, רק שבלבנון האויב הוא חזק הרבה יותר.
זאת תהיה טעות קשה מצד ישראל להמעיט בחומרת הירי של חיזבאללה להר דב. זה שהארגון ירה מבחירה לעבר אזור שבו יש רק מטרות צבאיות, לא צריך להוביל את צה"ל להצהיר כי חיזבאללה ירה לשטח פתוח רק על מנת להוכיח לציבור בישראל כי חיזבאללה מורתע.
הארגון אולי לא חיפש הבוקר לפגוע באנשים או ביישוב בישראל, אבל הוא חיפש להציג משוואה ולהעביר מסר שמשמעותו חמורה מאוד, לפיו ישראל מוגבלת לכאורה מאוד ביכולת שלה להגיב לטרור וירי רקטות מלבנון.
נכון, ירי הרקטות היום אולי לא פגע באיש - אבל מבחינה אסטרטגית, מדובר בהתפתחות חמורה מאוד לישראל, כאשר לכל הצדדים ברור שתקרית ירי הרקטות הבאה עומדת כבר בפתח.
מבחינתה של ישראל, אם בכל זאת אפשר לסמן נקודה חיובית מהאירוע הבוקר, זה דווקא מה שקרה לאחר הירי והתמונות המדהימות והלא שגרתיות שהופצו ברשתות החברתיות. תושבי העירה הדרוזית חצביא בדרום לבנון עצרו את הרכב ממנו בוצעו השיגורים והתעמתו עם נוסעי הרכב. סביר להניח שמהאירוע הזה חיזבאללה מוטרד אפילו יותר מהתגובה של ישראל, שאם תגיע תהיה מאוד מאופקת.
مصادر إعلامية: الشاحنة التي استخدمت في قصف الأراضي المحتلة كانت تحتوي على 32 صـــاروخا أطلق منها 21 صـــاروخا#فلسطين #لبنان pic.twitter.com/3i6U62APyF
— شبكة قدس الإخبارية (@qudsn) August 6, 2021
כישלון אסטרטגי
שר הביטחון בני גנץ ערך השבוע תדרוך משותף עם שר החוץ יאיר לפיד לשגרירי מדינות מועצת הביטחון של האו"ם והוציא משם כותרת: איראן רחוקה רק כעשרה שבועות לערך מהגעה לחומר בקיע (רמת העשרה מעל 90%), שיאפשר לה לפתח פצצה גרעינית.
אלא שהעשרת האורניום לרמה הנדרשת לפצצה - אין משמעותה הגעה לדרגה של מדינת סף גרעינית. בדרך לשם יש לאיראן עוד פעולות נוספות לעשות. ועדיין, אין להקל ראש בהתקדמות האדירה שעשתה טהרן - גם בחודשים האחרונים. למערכת הביטחון הישראלית מיוחסות פעולות מרשימות במערכה נגד הגרעין באיראן. בפעולות הללו היו בישראל גם גורמים בכירים שטענו כי מדובר בפעולות שעשויות לעכב את תוכנית הגרעין האיראנית בשנים רבות.
אלא שבמבחן התוצאה, ובלי להמעיט בחשיבות הפעולות, ההתקדמות המהירה של איראן בחודשים האחרונים במימוש תוכנית הגרעין הצבאי שלה מצביעה על כך שההערכות האלה היו קצת אופטימיות מדי, לכל הפחות. מסתבר שוב שגם לטובים ביותר, שחוסלו, יש תחליפים.
האיראנים גם הפיקו לקחים מהעבר ולמדו ממדינות אחרות שעשו את המסע לעבר הגרעין ופיזרו את היכולות והטכנולוגיות הנדרשות במתקנים רבים. יותר משלוש שנים מאז הפרישה של ארה"ב מהסכם הגרעין, ולמרות הסנקציות והמצב הכלכלי הקשה, איראן נמצאת היום בשלב המתקדם ביותר שלה בתוכנית הגרעין מאז ומעולם.
זה שבהסכם הקודם היו בעיות רבות שעליהן הצביעה ישראל ובצדק, לא אומר שהפרישה של נשיא ארה"ב לשעבר טראמפ ממנו לא גרמה לנזק אדיר בכל הקשור להתקדמות של איראן לעבר הפצצה. יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו ראה בפרישה של טראמפ מההסכם ובהחרפת הסנקציות על איראן גם הישג אישי שלו, לאחר שלחץ על הממשל האמריקאי בכלל ועל טראמפ בפרט לפעול כך. אלא שבמבחן התוצאה, ברור שמדובר בכישלון אסטרטגי מפואר.
האיום הגרעיני הנשקף מאיראן אינו עניין פרטי של ישראל, ויש להפנים שאין ביכולתה לפתור את הסוגיה הזו לבדה. גם במערכת הביטחון העמדה המובילה היום היא כי הפתרון הנכון ביותר הוא לחזור למסגרת של הסכם. אין גם להתעלם מכך שבשנה האחרונה איראן קיבלה יותר ויותר ביטחון ככל שעבר הזמן, כשראתה שאין תג מחיר להפרות ההסכם שביצעה.
הממשל של הנשיא ג'ו ביידן, כחלק מתפיסת עולמו, פעל קודם כל בניסיון להגיע לפתרון דיפלומטי. כמו בוושינגטון, במערכת הביטחון אצלנו החזיקו עד לאחרונה בעמדה כי למרות הפרות ההסכם מצדה, טהרן מעוניינת לשוב למסגרת של הסכם, שיסיר מעליה את עול הסנקציות. אולם לאחר שישה סבבי שיחות כושלים בווינה של איראן עם המעצמות, בא השבוע הפרסום המדאיג ב"ניו יורק טיימס". לפיו, איראן מציבה באופן מכוון תנאים שאינם מציאותיים, על מנת לעכב ולדחות את המשא ומתן עם המעצמות. זאת במטרה להמשיך להתקדם בתוכנית הגרעין, על מנת לשפר את תנעי המיקוח מול המעצמות. על פי ה"ניו יורק טיימס", האצת קצב הייצור והמחקר בתחום הגרעין נועדו בין השאר גם להצבת תנאים ודרישות חדשות ומשופרות לטובת איראן - בהשוואה להסכם הגרעין הקודם.
סביר להניח שכתבה שכזו אינה מופיעה סתם כך, אלא מבטאת שינויים בעמדות שהציגו האמריקאים עד עכשיו. בפעם הראשונה מביעים פקידים בממשל ביידן פסימיות לגבי האפשרות של חזרה מהירה להסכם הגרעין ודאגה עמוקה מהמשך ההתקדמות של איראן בתוכנית הגרעין.
תקיפת הספינה "מרסר סטריט" בשבוע שעבר באמצעות מל"ט איראני מתאבד מול חופי עומאן, שבה נהרגו אזרח בריטי ואזרח רומני, נותחה בישראל כטעות אסטרטגית של איראן, שאותה צריך לנצל במישור הבינלאומי.
שכן, האיראנים צברו הרבה מאוד ביטחון בתקופה האחרונה בעקבות חוסר התגובה של ארה"ב והמערב להפרות הבוטות של הסכם הגרעין: העשרת האורניום לרמה של 60%, ייצור סדרתי של אורניום מתכתי, דחיקת פקחי סבא"א ממתקני הגרעין וצעדים נוספים שמקרבים את איראן לפצצה הגרעינית.
התפתחויות אלה, לצד האירועים החמורים במפרץ הפרסי, מקרבים גם את הממשל האמריקאי הנוכחי להקשחת עמדות מול איראן, ולא מן הנמנע שגם להפעלת כוח צבאי בתגובה להמשך הפרובוקציות האלימות והטרור מצד טהרן. בהתנהלות הזו של איראן, נראה שהיא כמעט לא משאירה לביידן ברירה - והוא ייאלץ להפעיל נגדה גם עוצמות צבאיות.