כמו בהתפרצויות הקורונה הקודמות בישראל, גם בגל הרביעי תופסת המגיפה כמעט באופן מוחלט את סדר היום הציבורי אצלנו. נושאים אחרים נדחקים לקרן זווית, ובמציאות כזו גם סדר היום הביטחוני־מדיני נדחק לשוליים. גם כאשר מאחורי הקלעים מתחוללים תהליכים ושינויים על סטרואידים כמעט בכל גזרות העימות, בעיקר מול איראן וחיזבאללה־לבנון. גם כאשר המתיחות האזורית מתפרצת לכדי אירוע ביטחוני גדול כמו ירי הרקטות של חיזבאללה לעבר הר דב בשישי האחרון.

כאשר שוככים הדי הפיצוצים, העיסוק בנושא מתפוגג מהתודעה הקולקטיבית. רק שהפעם מכה מגיפת הקורונה בישראל בעיצומה של תקופה דרמטית במתיחות מול איראן, ואל מול קו הגבול הלבנוני שהולך ומתעצב מחדש מול עינינו, ומתחיל להזכיר את המציאות בדרום מול עזה.

גם אם במערכת הביטחון אין מזהים קשר ישיר בין שלוש גזרות העימות המרכזיות של ישראל - איראן, לבנון ועזה, כל אחת מהן עלולה להשפיע על האחרת, והאתגר המורכב הוא שבמקרה של עימות אפשרי בלבנון או בעזה לא תוסט תשומת הלב שלנו ובעיקר של הקהילה הבינלאומית מאיראן.

בעזה, המתיחות צפויה להחמיר בימים הקרובים לנוכח הקריסה של ניסיונות התיווך בכל הקשור למנגנון הכסף הקטארי. בלבנון על ישראל להתמודד מול הארגונים הפלסטיניים שפתחו לאחרונה סניף של חמאסלנד בדרום המדינה, ומול חיזבאללה, שהבהיר בשבוע שעבר כי גם אם ישראל תסתפק בתקיפת ארגוני הטרור הפלסטיניים שמבצעים את הירי ולא תתקוף מטרות של חיזבאללה, הוא יגיב כלפי ישראל.

בישראל אין רואים בשלב הזה כל אינדיקציה מודיעינית ליד מכוונת איראנית שמרכזת מאמץ ומחממת את כל הגזרות, במטרה להסיט את תשומת הלב והלחץ הבינלאומי ממנה לכיוונה של ישראל. יותר מכך, במערכת הביטחון מחזיקים בעמדה חד־משמעית כי חיזבאללה וחמאס, חרף התמיכה האיראנית בהם, לא יסתכנו במלחמה עם ישראל רק על מנת לשרת מטרות ואינטרסים של איראן, כאשר המחירים שהם צפויים לשלם כבדים במיוחד.

פעילי חמאס בעזה (צילום: עבד רחים חטיב - פלאש 90)פעילי חמאס בעזה (צילום: עבד רחים חטיב - פלאש 90)


בהנחת המוצא של מערכת הביטחון יש היגיון רב, אבל מנגד לא ניתן להתעלם מכך שעימות בכל אחת מהזירות בדרום או בגבול עם לבנון, ישרת מאוד את האינטרסים של איראן בעת הזו.

הביקור החשוב השבוע של ראש ה־CIA וויליאם ברנס בישראל ומה שניתן להבין מסדרת שיחות נוספות שמקיימים במערכת הביטחון ובדרג המדיני עם הצמרת האמריקאית, כפי שפרסמנו בשבוע שעבר בטור זה, מעידים על כך שבישראל ובארה"ב חלה לאחרונה התקרבות משמעותית בהבנת תמונת המצב מול איראן.

שתי המדינות חולקות הערכה זהה לכך שהסיכוי להסכמה של איראן לחזרה למסגרת ההסכם הקודם נמוך, ושהאיראנים במקרה הטוב מנסים באמצעות לחץ והפרה שיטתית לשפר את תנאי ההסכם העתידי, ובמקרה הגרוע יותר התאהבו במצב שבו הם מתקרבים בצעדים גדולים למעמד של מדינת סף גרעינית, מבלי שהעולם נוקט כלפיהם סנקציות משמעותיות.

מבחינת ישראל, יישור הקו עם ארה"ב בנושא זה הוא חשוב, אבל הוא אינו תכלית הכל. כמו האמריקאים, גם בישראל מבינים כי איראן תימנע מפרסום הודעה רשמית שהיא לא מוכנה לחזור למסגרת של הסכם, תרוויח זמן ותמשיך להתקדם כמעט ללא הפרעה בתוכנית הגרעין שלה. גורמים בישראל סבורים כי ממשל ביידן מזהה את המהלך האיראני כניסיון לשפר באופן דרמטי את תנאי המיקוח להסכם גרעין חדש טוב יותר לאיראן.

בישראל רואים בהצהרה האמריקאית והבריטית להגיב צבאית על הפגיעה בספינה "מרסר סטריט" בשורה חיובית, אך סבורים כי פעולה כזו חייבת להיות חלק מקמפיין רחב שיגביר את הלחץ על איראן ולא להסתפק בפעולה בודדת ונקודתית.

האיראנים, כך סבורים במערכת הביטחון, בוחנים מול ממשל ביידן את גבולותיהם. הנחיתות הצבאית המוחלטת שלהם מול האמריקאים ברורה להם, אך הם גם מעריכים שהנחישות האמריקאית להפעיל כוח ועוצמה צבאית נגדם נמוכה מאוד, ובישראל מעריכים כי זהו שורש הבעיה.
העמדה שמוצגת לידידותיה של ישראל היא שלאיראן אין אינטרס לחזור למסגרת של הסכם, וללא שינוי כיוון מהותי, תוכנית הגרעין האיראנית תמשיך לשייט באין מפריע ליעד הסופי שלה.


השפלה לחיזבאללה


הניסיון הישראלי לגבש קמפיין בינלאומי אגרסיבי מול איראן מחייב אותה בתקופה הזו לפעול במשנה זהירות בכל הקשור לפעילות המיוחסת לצה"ל בסוריה, בזירה הימית ובמקומות נוספים מול איראן על מנת שלא לבצע טעויות שיסיטו את תשומת הלב מאיראן לישראל.

ההתפתחויות האזוריות אינן תלויות רק בישראל. למרות השבוע השקט בגבול לבנון מאז ירי הרקטות של חיזבאללה לעבר הר דב, המתיחות לא נעלמה לשום מקום. ארגוני טרור פלסטיניים במחנות הפליטים בדרום לבנון, שבישראל לא ייחסו להם בעבר חשיבות ולכן גם לא הושקע בהם המאמץ המודיעיני הנדרש, קיבלו פתאום משמעות חדשה.

המשמעות הצבאית שלהם היא זניחה, ובישראל סבורים כי מדובר בהתארגנויות מקומיות קטנות, אך זה לא משנה את התמונה הכללית שלפיה לחמאס עלולה להיפתח דלת נוספת משמעותית להפעיל לחץ על ישראל באמצעות ירי מגבול הצפון. זה אומנם קרה בעבר במבצעים בעזה, אבל לא בתכיפות הזו ולא כאשר אין לכאורה כל סיבה נראית לעין, מלבד אולי המבוי הסתום בין ישראל וחמאס בעזה. טרור פלסטיני מלבנון כבר הוביל בעבר למלחמות מול מדינת הארזים.

גם התארגנות טרור קטנה יכולה להשפיע על היציבות לאורך הגבול ולגרור להסלמה שיכולה להוביל למלחמה. התפתחות תופעה של חמאסלנד בדרום לבנון צריכה מאוד להטריד את ישראל. את הפער המודיעיני שהתגלה צריך לסגור במהירות, על מנת שניתן יהיה להבין לעומק את התהליך שמתרחש מצדו השני של הגבול.

חיזבאללה, בשלב זה, נמנע מלהתעמת עם פלגי הטרור הפלסטיניים. האירוע הקשה והמשפיל שחוו פעיליו שירו את הרקטות לעבר הר דב, בכפר הדרוזי שוויא, ממחיש את המצוקה שבה נמצא הארגון. המזכ"ל חסן נסראללה, שבמשך שנים בונה את תדמית ארגונו כמגן לבנון, מגיב לתקיפות חיל האוויר שלא כנגד מטרות שלו - וסופג השפלה מהדהדת מתושבים דרוזים בדרום לבנון, שבפנים גלויות ובתיעוד שעולה לרשתות החברתיות לא חוששים להתעמת עם אנשיו.

 חיזבאללה, ארכיון (צילום: רויטרס) חיזבאללה, ארכיון (צילום: רויטרס)


במערכת הביטחון, לאחר שטעו בהערכות המקודמות וסברו כי חיזבאללה לא יגיב לתקיפת חיל האוויר מחשש להסלמה עם ישראל, מזהים כי חיזבאללה לא עושה פעולות בשטח כדי לרסן את אותם ארגוני טרור, מכאן שהסיכוי להסלמה נותר גבוה.

בפיקוד הצפון מעריכים כי גברו הסיכויים לכך שבחודשים הקרובים, נוכח המצב המתואר, יתפתחו ימי לחימה וקרב עם חיזבאללה. בסוף השבוע החולף זה גם לא היה רחוק כל כך. ישראל היא שבחרה לאחר הירי להר דב להסתכל על חצי הכוס המלאה ועל הבעיות של חיזבאללה, ולא להתגלגל לימי קרב באמצע אוגוסט בשגרת התיירות המשגשגת בצפון.

אבל לא פחות חשוב, גם מתוך שיקול כי עימות מול חיזבאללה ישרת בעת הזו בעיקר את איראן, ולכן כל עוד ניתן, צריך לדחות אותו. בכל בחירה כזו יש גם נקודות תורפה ומחירים שמשלמים, ואפשר להבין את הביקורת על כך שישראל לא הגיבה לירי ומיהרה לנדב הסברים מיותרים שחיזבאללה לא התכוון לפגוע וירה לעבר שטחים צבאיים פתוחים.

לסיכום, נדמה שבחיבור כלל המתיחויות האחרונות, לצד ההערכות הסבירות להסלמות נקודתיות וימי קרב בעזה או בגבול הצפון, צה"ל חייב להיערך גם לאפשרות המסוכנת יותר, של הקצוות המחברים האפשריים שבין איראן, חיזבאללה וחמאס - ולמלחמה שעלולה להתפתח מתוך הסיטואציה האזורית המאוד מורכב.