גילויי השנאה המטורפים של מתנגדי חיסונים כלפי דמויות כמו שרון אלרעי פרייס ואחרים (“רוצחת ילדים", “פושעת נגד האנושות. צריכה להירקב בצינוק" וכו') מוכיחים בפעם המי יודע כמה שגילויי אלימות ושטנה נמצאים בכל המגזרים של הישראליות. גם בקרב אנשים “אינטליגנטיים" הרואים בעצמם לוחמי חופש נאורים.
יוני בלוך, אומן שבמשך עשור לא חי בישראל ולא הוציא שירים חדשים, העניק בשבועיים האחרונים שש הופעות רצופות ומלאות לחלוטין במועדון ה"בארבי". ויכול גם היה לעשות יותר, מבחינת הביקוש. זה מעיד על הפופולריות המפתיעה של בלוך עצמו, אבל גם על רעב כללי של בני נוער לרוק ישראלי, ועל המחסור באומנים צעירים מהז'אנר הזה.
העונה השלישית והאחרונה של “רצח בדם קר" (סלקום טי־וי), שעלילתה מתרחשת בעיירה ארקטית קטנה שפשוט יוצאת מדעתה, מסכמת יפה את אחת הסדרות הכי קיצוניות שמוקרנות כרגע. קיצוניות שמתבטאת גם בצילומים של הרבה דם ומוות, אבל גם בקונספט הבסיסי של הסדרה, שלא אחשוף מטעמי ספוילר. זו חוויית צפייה מאתגרת במיוחד, ולטעמי שווה כל רגע.
התרעות פיקוד העורף