1. אדוני ראש הממשלה,
אם לא יהיה שינוי של הרגע האחרון תמריא בשבוע הבא לביקור רשמי ראשון בוושינגטון בהזמנת הנשיא ג'ו ביידן. זהו ביקור חשוב, גם בשל העובדה כי מדובר במפגש ראשון של שני ממשלים חדשים, ולא פחות מכך בשל סדר היום המזרח תיכוני ובראשו הסכם הגרעין עם איראן.

הביקור הזה חשוב מאוד גם עבורך, למיצוב מעמדך כראש ממשלה. המעמד והטקסים, קבלת הפנים, התמונה המשותפת, ההצהרות לתקשורת מהפודיום הנשיאותי - כל אלה מקדמים מאוד את הקיבוע התודעתי בדעת הקהל. זה יהיה ביקור עבודה חפוז ולא נסיעת תענוגות. יש לך בארץ ממשלה לנהל ומשבר קורונה, ואתה צריך גם לפתור את סוגיית הבידוד לפמליה ולך בחזרה לארץ. לא פשוט לבקש ולקבל פטור, ולא פשוט להכניס את לשכת ראש הממשלה לבידוד.

יש בנסיעה הראשונה של ראש ממשלה לוושינגטון הרבה מאוד סיכונים והרבה מאוד סיכויים. לא רק בתוכן, אלא גם בכל הקשור לנראות ובהתנהלות מול התקשורת והציבור, וגם ביכולת לוודא שתוך כדי הביקור ולאחריו הראש לא מסתחרר. וזה דבר שצריך להתכונן אליו. השיירה של השירות החשאי שסוגר עבורך את כל הרחובות, הלינה ב"בלייר האוס", הטיסה הפרטית לשדה התעופה אנדרוז, עדת העיתונאים, העוצמה היהודית בוושינגטון שתקדם את פניך - כל זה חשוב ומסוכן כאחד. אתה עלול להסתחרר, היזהר.

הנשיא ביידן טרוד מאוד בקורונה, בכלכלה ובהסרת שברי הזכוכית מאפו, כתוצאה מהתרסקות המראה בפניו בעניין אפגניסטן. אני לא בטוח שהוא זקוק לעצתך בנושא, אבל תוכל להשתמש בו כדי לגרום לו להבין שבנות בריתה של ארה"ב במזרח התיכון רוצות לחוש יותר את גבה הרחב ואת תמיכתה וערבותה. אתה צריך להביא אותו להצהרה רשמית בדבר מחויבותה של ארה"ב לשמירת היתרון האיכותי של ישראל, על זכותה להגן על עצמה, ועל הצורך שלה להכניס תכנים, להרחיב את הסכמי אברהם ולא לזנוח את העניין הפלסטיני.

אתה צריך להודות לו על התמיכה, המחויבות והתרומה האדירה לביטחון ישראל. תאמר לו שיש חשיבות גדולה בכינוס ועידה אזורית בחסות אמריקאית של מדינות הציר המתון, גם בעניין הקורונה וגם בעניין איראן והמאבק בטרור (קהיר נשמעת לי אכסניה נכונה), ועל הצורך להחזיר לצד הזה גם את טורקיה. יהיה נחמד גם אם תחליפו כמה מילים על משבר האקלים.

קח פמליה קטנה ומצומצמת, תן לראש הסגל לתאם מי יושב היכן במטוס, מי נוסע באיזה רכב, מי ישן איפה וכך הלאה. קרבות לשכה חדשה מול התקשורת יצניעו את תוכני הביקור לטובת רכילות. אגב, ודא שאין על המטוס שלך מאומתים, מפרי בידוד ובלתי מחוסנים. בקש לדחוס לסדר היום העמוס מפגשים עם מזכיר ההגנה ומזכיר המדינה, עם מנהיג הרוב בקונגרס ועם שניים־שלושה יושבי ראש חשובים בקונגרס ובסנאט. אל תוותר על מפגש עם ראשי איפא"ק, על תדרוך לכתבי הבית הלבן ועל ראיון ברשת מובילה. אם לא תגיע לניו יורק - הזמן לוושינגטון מספר מנהיגים יהודים מובילים. הם משוועים לשותפות, להכרה ולמערכת יחסים אחרת עם ההנהגה הישראלית.

אתה חייב להעלות בפני הנשיא ובפני כל מי שתפגוש את סוגיית האנטישמיות שצומחת שוב בארה"ב ובאירופה, ולרתום אותם למאבק. הוא ודאי יעלה בפניך את עניין החדירה הסינית לישראל. הבטח לו לעשות מאמץ ולנהוג בשקיפות ותזכיר לו בהלצה שהסינים רכשו את "וולדורף אסטוריה", מלון הנשיא בניו יורק.

הענק לנשיא מתנה מיוחדת, לא משהו מארון המתנות המשרדי. לך על תעודה מרשימה של קק"ל, שמאשרת שישראל נטעה ביער רבין בדרך לירושלים 74 עצים, כמניין שנותיה, לכבוד נשיא ארה"ב וכהוקרה על מחויבותה לישראל. זה יקשור אותו אלינו יותר מחנוכייה או תבליט של ירושלים. סע לשלום ושוב בשלום. ואם תדחה בגלל הקורונה - לא קרה כלום. ביקשת מהאזרחים לא לטוס אם אין דחיפות. חכה קצת. גם אני ביטלתי טיסה למיאמי בגללך.

ג'ו ביידן (צילום: רויטרס)ג'ו ביידן (צילום: רויטרס)

2. ובינתיים, אדוני ראש הממשלה, אתה חייב לתת את דעתך על מה שאני מכנה "מנהיגות בעידן הטוויטר". השבוע עשית טעות שמתאימה לטירון פוליטי בבית הספר לפוליטיקה בצרפת או לאדם זחוח כמו ראש הממשלה שקדם לך, כשאמרת שמיליון איש כבר התחסנו במנה השלישית - באופן שמבטא אמון אישי שלהם בך. קשקוש וטעות. זה נראה כאילו אתה מבקש לשאול ממשימה לאומית להצלת חיים לקרדיט הפוליטי. אתה חייב להבין שמונחת עליך זכוכית מגדלת ושמחיר השגיאה גבוה.

הרבה דברים טובים וחשובים נעשים: יש מלאי חיסונים בישראל, בניגוד לטענת הביביסטים ש"המחסנים ריקים". מספר המתחסנים הולך וגדל, נקודות הבדיקות נגישות, ויש שיפורים כל הזמן. יש דיונים בממשלה, ויכוחים והחלטות, הקצבת 2.5 מיליארד שקל תגבור לבתי החולים ועוד. עכשיו קבלו החלטה נכונה והגיונית על פתיחת שנת הלימודים, נמקו אותה ותנו גיבוי, תכינו חבילת פיצוי לעסקים שנפגעים מהחלטות הממשלה, ותמשיכו לנהל נכון את המתח בין בריאות הציבור לפרנסתו וכלכלתו.

שמרו על חוסנם של בתי החולים ויכולות הספיקה שלהם, וכך ישראל תלמד לחיות עם הקורונה באחריות משותפת של הממשלה, מערכת הבריאות והציבור - אין דרך אחרת.
 
3. ודאי שמת לב כמוני, אדוני ראש הממשלה, שהנשיא יצחק (בוז'י) הרצוג נמנע עד כה מלהגיב לחתימת נשיא פולין על חוק הרכוש היהודי. ואני שמתי לב שתגובתך הייתה קצת רפה מזו של יאיר לפיד, ואולי בצדק. אומרים לי שאצל שר החוץ, בנו של טומי לפיד ז"ל, ניצול השואה ויו"ר "יד ושם", העניין מעט אמוציונלי. הוא עוקב ומגיב בעוצמה כבר שנים לתהליך החוק הפולני, למרות המאמצים והלחצים האמריקאיים על ישראל שלא לפגוע בבת הברית.

עבורך כראש ממשלה טוב שהנשיא לא הגיב - שתיקתו תאפשר לו לנצל את המשבר לתיקון החוק הפולני ולהחזרת המצב לקדמותו. וכך נוצר מצב שגם כאשר שר חוץ ירה בתת־מקלע, אתה הגבת בהקשר ובמידה, והנשיא שתק ושמר עצמו כמי שיפעל לתיקון והשלמה, וגם זה משהו.

יצחק הרצוג (צילום: ערן בארי)יצחק הרצוג (צילום: ערן בארי)

 
4. אהבתי את העובדה שבשני הלילות הקשים של השריפה בהרי ירושלים לא עשית לנו "ערב טוב, אזרחי ישראל" בשידור חי ממוקד השליטה של הכבאות. לגמנו מהכוס הזאת עד תום. הכבאים צריכים לכבות, המשטרה צריכה לחקור ולסייע, ואם צריך ישנם צה"ל ופיקוד העורף.

מה שנשאר לך לעשות זה לבדוק היכן היו נקודות התורפה, מדוע אין התקשרות נכונה בין המשרד לביטחון הפנים לבין מטוסי הריסוס של כימניר, למשל, ולהפיק לקחים בענייני הסיוע הבינלאומי. אגלה לך משהו שאינני בטוח שאתה מכיר: כשפרצה שריפת הענק ביוון - רומניה, פולין, צרפת, שוודיה, שווייץ ואוקראינה, בין היתר, שלחו מאות כבאים, כבאיות ומטוסים, ואפילו מצרים שלחה שלושה מסוקי כיבוי. ומה שלחה המעצמה האזורית ישראל? 16 כבאים בלבד. ואחר כך אנחנו מבקשים סיוע בינלאומי. יש מכך לקח: יש להקים "פק"ל סיוע" משותף למשרדי ראש הממשלה, החוץ, הביטחון וביטחון הפנים - על פי סדרי עדיפויות וקשרי גומלין. לא גחמות. ובינתיים, אדוני, תניע עם ליברמן הליך מהיר של מס רכוש ופיצוי כדי להקל על הנפגעים ורכושם.

5. קפוץ בהזדמנות למרכז הבינתחומי בהרצליה, שקיבל מעמד של אוניברסיטה פרטית ראשונה. עם חזון, אמונה ותעוזה, פרופ' אוריאל רייכמן בנה מוסד אקדמי שלא מתבייש בציונות, שמעריך ומתגמל משרתי מילואים, מחנך למצוינות ומפזר מלגות כדי לתת הזדמנות שווה. היית גם שר חינוך, לא?
 
6. לך להצגה עם גילת. תן דוגמה אישית לצריכת תרבות ולהטבות למחזיקי תו ירוק. הייתי השבוע בהבימה בהצגה שכתבה ומובילה רובי פורת שובל המיוחדת, שמתרחשת במלון קטן בנהריה בתקופת מלחמת לבנון. התיאטרון מתפקד, והקהל מצביע ברגליים. אולי תיקח איתך את כל חברות וחברי הממשלה, למעין גיבושון תרבותי. ולקוראיי - לכו גם אתם.

שבת שלום לך, אדוני ראש הממשלה, ושבת שלום לכם.

[email protected]