להאזנה לטור המלא

1. הממטרה נבלמה

לאחר תקופה ארוכה של פזרנות חסרת מעצורים, הליקופטר הפלא שהמטיר כספים מעל שמי ישראל נחת נחיתת אונס. שר האוצר אביגדור ליברמן הגיע למסקנה שהשיטה אינה עובדת, ושיש גבול ליכולת הקופה הציבורית לממן את ההפקרות.

למי ששכח, ערב הבחירות האחרונות בנימין נתניהו הגדיל לעשות כשהבטיח סבב ב' של תוכנית המענקים לכל אזרח. מזל שלא זה קרה. ליברמן החליט לעשות מעשה ושינה לחלוטין את המדיניות. ההחלטה הראשונה שלו נגעה להפסקת תשלומי חל"ת למובטלים עד גיל 45. במדינת הפופוליזם צריך אומץ אזרחי כדי לבצע מהלך כזה, שבזמן אמת אכן זכה למתקפות. רבים חששו שהוא יותיר מאות אלפי אזרחים נטולי תעסוקה, אלא שהנתונים שפורסמו השבוע מוכיחים שליברמן צדק. שיעור האבטלה ירד אל מתחת ל־10% ומספר מובטלי החל"ת (מרביתם מבוגרים) צנח ל־35 אלף. לנתון הזה יש משמעות כלכלית מיידית, שמתבטאת בחיסכון של 2.5 מיליארד שקל לחודש בתשלום דמי אבטלה.

מעבר לכך, אנשים עובדים מעשירים את הקופה הציבורית דרך תשלום מסים, כך שלחזרה לעבודה יש יתרון כפול. וחוץ מהנתונים הכלכליים, יש חשיבות חברתית לעובדה שאנשים אינם מתבטלים יותר מרצון ונסמכים על הקופה הציבורית.

הנהלת האוצר, בראשות המנכ"ל רם בלינקוב, דחפה את ליברמן למדיניות הזאת. מתברר שמינויו של בלינקוב, שראה דבר או שניים במגזר הציבורי, היה בינגו. המנכ"ל דוחף את ליברמן למהלכים חריפים, במיוחד בתחום עידוד התעסוקה, ודווקא שר האוצר ההחלטי הוא שמרסן אותו.
הפסקת תשלומי החל"ת היא אחד הביטויים להחלפת "דיסקט הקורונה" בהנהלת האוצר, וגם ההתייחסות למונח "סגר" שונתה לחלוטין. אם בממשלת נתניהו נכפו שלושה סגרים וסביר שנגיף דלתא היה מוביל לסגר נוסף, הרי שבממשלת השינוי סגר היא מילה גסה, כמעט כמו קללה.

עניינית, כלל לא בטוח שסגר יוריד את נתוני התחלואה, ומאידך ברור שסגירת המשק תגבה מחיר כלכלי כבד ותעמיד בספק את המשך קיומם של עשרות אלפי עסקים. ובמקרים רבים מדובר לא רק בפגיעה כלכלית אלא גם בפגיעה נפשית. לכן, בניגוד לעבר ולמרות הלחצים, שר האוצר אינו ממהר לשלוף את הפנקס ולרשום צ'ק לכל עובר אורח, כפי שהיה ערב קמפיין הבחירות.

והלחצים אינם פשוטים. מחר, במוצאי שבת, תתקיים הפגנת מחאה מחוץ לביתו של ראש הממשלה בנט. תחת הכותרת "קחו אחריות", מטה מאבק העצמאים מתניע מחאה מחודשת בדרישה להעניק תמיכה כספית מיידית ופיצויים לעצמאים שכבר עתה נפגעים מהגבלות הקורונה, כמו בענפי התיירות, התרבות והבידור. ואילו עובדי ענף התעופה ערכו אתמול, בהנהגת ההסתדרות, עצרת מחאה גדולה בנמל התעופה בן־גוריון תחת הכותרת "אנחנו מרגישים נטושים".

אז האם הסקטור העסקי ננטש? נכון שעולם התרבות, מפעילי האטרקציות ובעלי אולמות האירועים עלולים להיפגע, אבל הם חייבים ללמוד לפעול עסקית לצד הקורונה גם ללא סגר. תקופת נתניהו, שבה הקופה הרושמת עבדה מסביב לשעון, נעלמה עד להודעה חדשה. מה שכן, המדינה חייבת להציע דרכי סיוע אחרות, כמו הקלות על תזרים המזומנים ודחייה נוספת במועד ההחזרים של מענקים לבעלי עסקים שקיבלו אותם שלא כדין.

לא יזיק גם אם הממשלה תצא בקמפיינים לעידוד קניית תוצרת כחול־לבן, ביקורים במלונות וצימרים זולים (כפי שכבר נעשה במשרד התיירות) או סבסוד כרטיסים למופעי תרבות ולבתי קולנוע. כולנו חייבים להפנים שאנחנו מבלים עכשיו בסרט חדש.

2. דרוש פרויקטור שיכון

שפע של נתונים על שוק הנדל"ן והדיור שוגרו השבוע, ומתברר ששריפות הענק בהרי ירושלים הן כאין וכאפס לעומת התבערה האוחזת בשוק. מדובר בנתוני הלמ"ס על מכירות דירות חדשות, נתוני הכלכלנית הראשית באוצר על משקיעי הדיור, ומדד המחירים לצרכן שמשקף עלייה של כ־8% במחירי הדיור בשנה האחרונה.

שיאי המשכנתאות ביוני (11.5 מיליארד שקל) מוכיחים שהקונים לא מהססים לקבל הלוואות בבנקים, ואלה מצדם אינם מהססים לפזרן (כפי שהשתקף מדוחות הבנקים שפורסמו השבוע). המחשה מצוינת של עוצמת התבהלה.

שתי דוגמאות: אזורים מכרה ברבעון השני 434 דירות לעומת 210 דירות ברבעון המקביל; ובמחצית 2021 מכרה החברה 885 דירות בהיקף 1.8 מיליארד שקל, לעומת 363 דירות בתקופה המקבילה. פרשקובסקי מכרה במחצית הראשונה של השנה 178 דירות ב־376 מיליון שקל, בהשוואה ל־98 דירות ב־230 מיליון שקל שנה קודם לכן. התחזית לשנה הקרובה היא למכירת מאות דירות נוספות. חברות בנייה כמו שיכון ובינוי נדל"ן, אפריקה מגורים, דמרי ואחרות - נהנות אף הן מהכאוס.

כל הנתונים מוכיחים שהשוק בוער, ושבניגוד לשריפה בירושלים, אלף כבאים לא יצליחו לכבות אותו. האם בכל זאת ניתן או בכלל כדאי לשנות את תמונת המצב? האם למישהו אכפת אם מחירי הדיור ממשיכים לנסוק?
אם נתבונן דרך מה שמכונה "החור שבגרוש", בוודאי שלאוצר אין סיבה לעשות זאת. קופת המדינה מתעשרת מהכנסות מוגדלות של מיליארדי שקלים ממס רכישה, ממסים על קרקעות, מהכנסות ממע"מ, מהיטלי פיתוח ועוד. אלא שמחירי הדיור המאמירים הופכים את רכישת הדירה למשימה קשה ומגדילים את הפערים החברתיים, כשגם מחירי השכירות העולים (אומנם פחות ממחירי הדיור) מקשים על מציאת פתרון סביר לזוגות הצעירים.

אז נכון שבמסגרת צמצום הפערים התחייבו באוצר להזרים למשרד השיכון כ־200 מיליון שקל לרכישת 1,700 דירות לדיור ציבורי, אבל זו טיפה בים. אם הקורונה היא האתגר הבריאותי העיקרי של הממשלה, יוקר מחירי הדיור נותר הבעיה החברתית המרכזית.

בשלב זה אין טעם לחפש אשמים. ניתן לבוא בטענות לבנק ישראל על שליבה את הביקוש לדירות באמצעות הגדלת רכיב הפריים בריבית, אך מיהר לתקן כשהטיל מגבלות המקשות על משקיעי הדירות לממן את העסקאות. אפשר להתלונן על שר האוצר הקודם ישראל כ"ץ, שהפחית את מס הרכישה מ־8% ל־5%, וגם על שר האוצר שקדם לו, שהפעיל את תוכנית מחיר למשתכן, שלא הצליחה.

כדי להוריד מחירים - אם למישהו יש באמת עניין בכך - חייבים להציף את השוק בדירות חדשות, ואת זה לא ניתן להשיג בלחיצת כפתור. כדי שזה יקרה, יש צורך בפעולה משולבת מיידית של האחראים לתחום הדיור.

מדובר בראש ובראשונה בשר השיכון זאב אלקין, שהינו גם יו"ר קבינט הדיור, שרת הפנים איילת שקד ושר האוצר ליברמן. אלקין כמעט לא משמיע קול, ועושה רושם שגם התיק הזה נפל על ליברמן, שמוטרד מהבעיה ועושה כמיטב יכולתו לסייע. בקרוב יומלץ להעלות את מס הרכישה על משקיעים. בניגוד לעמדת יועציו, שר האוצר גם נענה לבקשת שר השיכון לאפשר הכנסה של אלפי עובדים זרים לענף הבנייה.

כל זה טוב אבל לא מספיק. רשות מקרקעי ישראל חייבת להחליף דיסקט, לשחרר לשוק כל קרקע זמינה ולהגדיל את היקף התכנון ושיווקי הדירות. נכון שזה מורכב, אבל לפחות ברמה ההצהרתית חייבים להתחיל להשמיע קול. בדיוק כמו שלקורונה מונה פרויקטור, שר השיכון חייב למנות פרויקטור לשוק הדיור, שירכז בלעדית את הנושא וימליץ בכל רגע נתון מה עושים. כשהציבור יתחיל להפנים שמישהו ממקבלי ההחלטות מוטרד מבעיית הדיור, ייתכן שהציפיות ישתנו והשוק יקבל תפנית.

עד אז לא חסרים פתרונות ביניים, כמו הסבת בנייני משרדים ומסחר לדירות למגורים. זה מורכב ומסובך, כרוך במלחמות עם הרשויות המקומיות, אבל לא בלתי אפשרי.

זאב אלקין (צילום: יונתן זינדל פלאש 90)זאב אלקין (צילום: יונתן זינדל פלאש 90)

ודבר אחרון הנוגע לריבית: הריבית האפסית הפכה את הדירות לאחד מאפיקי ההשקעה הסולידיים הבודדים שמניבים תשואה נטו של כ־3.5% לשנה. כל עוד הריבית לא תעלה, סביר שהמחירים לא יירדו. מתי תעלה הריבית? זה לא יקרה בקרוב, ובטח לא בהחלטה הקרובה של בנק ישראל, שתתקבל ביום שני הקרוב, 23.8.

3. לשדרג את הבית

עסקים רבים נקלעו לקשיים בעקבות הקורונה, אבל רשת הקמעונאות ACE אינה אחת מהם. ההפך: אייס עשתה עסקים לא רעים, ודוחותיה שפורסמו השבוע מוכיחים זאת. המנכ"ל איציק אוזנה הסביר לי איך מרוויחים בשיטת עשה זאת בעצמך.

החברה, שמניותיה נסחרות בבורסה מינואר השנה, נשלטת (65%) על ידי קרן ההשקעות קדמה. היא משווקת מוצרים לשדרוג הבית והרכב תחת המותגים אייס, אוטו דיפו ואייס אלקטריק, באמצעות 34 חנויות ושלושה אתרי סחר מקוון. את העסק מתפעלים כאלף עובדים. המתחרות העיקריות שלה הן רשתות כמו הום סנטר, שבניהול אייל פישמן, רשת איקאה ואתרי סחר באינטרנט המסתיימים בדוט קום.

הכנסות אייס במחצית 2021 גדלו ב־25% ל־345 מיליון שקל. הרווח הסתכם ב־15.2 מיליון שקל, פדיון אתרי הסחר ב־69 מיליון שקל, וההון העצמי עומד על 140 מיליון שקל. קשה להחמיץ את הקמפיינים של הרשת עם הזמר רותם כהן, שממליץ לשדרג את הבית.

איציק אוזנה מנכל אייס (צילום: נמרוד גנישר)איציק אוזנה מנכל אייס (צילום: נמרוד גנישר)

תעשיית הקיטורים פוסחת על המנכ"ל אוזנה, והוא שופע אופטימיות: "נערכנו היטב למשבר ההובלה הימית והגדלנו את המלאי ב־39%. אנחנו מגיבים למתרחש בזמן אמת. סיטונאים אחרים פחדו מהמשבר והגיעו למצב שהם הפסיקו לייבא והתחילו לקנות סחורה מאיתנו. בימים האחרונים קיבלנו דרך האתר הזמנה ל־500 סולמות. בעל חנות רהיטים הזמין אצלי 50 ארונות. המחירים שלנו כל כך נוחים, שהם מעדיפים להזמין מאייס ולמכור לצרכן הסופי. הרשת הגדילה את הפעילות באונליין, ואין לנו סיבה להתלונן".

לדבריו, "באתר הסחר מופיעות קטגוריות נוספות, בהן מוצרי פארם, ספורט, ילדים ופנאי. השקנו זירת מרקט פלייס, המהווה 31% מפדיון האתר. 43% מהקונים בוחרים לאסוף את המוצרים בחנויות הפיזיות. הלקוחות מצביעים עבורנו במקלדת. אנחנו מוכרים כל דבר שאפשר להרוויח ממנו, כולל צעצועים. בקרוב נתחיל למכור אופניים (לקראת כיפור), בשמים ואפילו מוצרי תינוקות. אבל יש לי קווים אדומים. פנה אליי ספק שתחת הכותרת 'חלומות מתגשמים' מספק אביזרי מין. אמרתי לו תודה ושלחתי אותו הביתה".

הרשת נכנסה לאחרונה לתחום אביזרי החשמל, אבל עדיין אין לה סניף באילת. "אין לי שאיפות להפוך לשחקן מוביל, אבל אנחנו מנצלים הזדמנויות. כמות חנויות החשמל והאלקטרוניקה באילת מטורפת, אין לי שם יתרון יחסי, ושולי הרווח נמוכים", אומר המנכ"ל.

כרשת שפניה לעתיד, אייס מעוניינת לצמוח דרך הרכישות הסינרגטיות לתחומי פעילותה. עסקת רכישה העומדת על הפרק שתושלם בקרוב היא של אחת מרשתות הריהוט הגדולות. החברות המעניינות במיוחד לרכישה הן עם מחזור מכירות של כ־200 מיליון שקל לשנה.

הזינוק בעלויות ההובלה הימית בעקבות הקורונה הציב את הרשת, המייבאת מדי שנה כ־1,500 מכולות, בפני דילמה לא פשוטה. לבסוף הוחלט ללכת נגד הזרם ולהגדיל את ההזמנות, למרות חוסר הוודאות ואף שהמתחרים היו זהירים. ההימור השתלם והפך אותם לתחרותיים במחיר.

"לא נעים לי להגיד, אבל הקורונה נתנה לנו דחיפה רצינית, למרות שגם קודם צמחנו", אומר אוזנה. "לקוחות שנשארים בארץ מפצים את עצמם על ידי שדרוג הבית. בסגר הראשון היינו סגורים ולאחר מכן נפתחנו, כי אנחנו עסק חיוני. קהל הלקוחות שלנו כיום הרבה יותר צעיר".

4. תעשיין מצטיין

ד"ר צבי מרום, מייסד ומנהל BATM (באטם), הוא אחד מחתני פרס התעשייה של התאחדות התעשיינים שעליהם הוכרז השבוע. הוא מוגדר כמדען ורופא במקצועו, שהצליח לקדם את איגוד חברות ההייטק, כולל תחום המחשוב הקוונטי והסייבר. עד לאחרונה שימש כיו"ר איגוד חברות ההייטק בהתאחדות. הכרתי אותו כששימשתי כמנהל החוגים לילדים מחוננים של ד"ר אריקה לנדאו ליד אוניברסיטת תל אביב. מרום שימש כמורה למדעים, ותמיד הערכתי שעוד יגיע רחוק. ואכן איפה הוא היום, ואיפה אני.

באטם, שאותה ייסד לפני 24 שנים, עוסקת בסייבר וביומד, ומעסיקה במישרין ובעקיפין 1,500 מדענים ומהנדסים. הייצור עצמו מועבר לקבלני משנה. מדובר בחברה ציבורית שמניותיה נסחרות בישראל ובלונדון לפי שווי של 650 מיליון דולר. מרום הוא בעל המניות העיקרי (24%), כשהיתר מפוזרות בין בעלי מניות מוסדיים, רובם בריטים ואמריקאים. הדוחות לרבעון השני יפורסמו ב־24 באוגוסט, ויש למה לחכות. יש כאלה המרוויחים מהקורונה, ובאטם היא אחת מהן.

"אני משתדל להשתמש במינוח הייטק בעיקר לחברת הזנק (סטארט־אפ). אני מכנה את כל החברות הפעילות בתחום יצרניות מוטות טכנולוגיה. הייטק זה לא רק עסקי תוכנה או אפליקציות. ההייטק ו־8200 אינם תמיד מושגים זהים. בתפקידי כיו"ר האיגוד בהתאחדות התעשיינים השתדלתי שהאיגוד יעשה כל מה שהוא יכול כדי שתהיה שותפות של כמה שיותר חלקים מהאוכלוסיות בענפי הטכנולוגיה, תוך דגש על הכשרה מקצועית בפריפריה. לדעתי הצלחנו לא רע", הוא אומר.

האם לדעתך ענף ההייטק מקבל תשומת לב עודפת מצד משקיעים? האם אין כאן איבוד פרופורציות?
"הייטק זה לא רק 'ספאקים' (חברת צינור שבאמצעותה ניתן לרכוש פעילות בעלת תוכן – י"ש) ומיזוגים בבורסה. אצלי 'ספאקים' שייכים לטיפול פיננסי ולא מעבר לכך. 'ספאק' לא בונה חברות, אלא ידע, מכירות וכוח אדם. התקשורת הפכה את כל נושא גיוס הכספים בהייטק למין תוכנית ריאליטי. כל מי שמודיע על גיוס כספים זוכה לכותרות ותהילת עולם. מה שחשוב ברמת המדינה והצד העסקי זה תכנון אסטרטגי ארוך טווח. רק כך נצליח להקים חברות כמו צ'ק פוינט או חברות בתחום הביומד. כמובן שיש צורך גם בשותפויות בינלאומיות. הענף עדיין לא מטופל מספיק מבחינת מחסור בכוח אדם. אפשר לעשות אקזיט וזה יפה, אבל פיתוח תעשיית טכנולוגיה לאורך זמן מצריך מספרים אחרים לגמרי של כוח אדם, אחרת חלק מהתעשייה יברח לחו"ל. גם בחו"ל יש מוחות. תזכור שצוללות אנחנו קונים מגרמניה ומטוסים מאמריקה. צריך לזכור כל הזמן שאנחנו לא אימפריה. יש כמות מימון ענקית בהייטק הישראלי, אבל גם בגרמניה ובארה"ב יש את המקבילים ל־8200. נכון שיש את המרץ ההתלהבות והרבה שעות עבודה, שמאפיינים את הישראלי, אבל חייבים לשמור על פרופורציות".

איך הפכתם בחברה את הקורונה להזדמנות עסקית?
"כבר מ־2009־2010, כשנכנסנו לתחום הדיאגנוסטיקה, טענתי שתחום המחלות הזיהומיות והוויראליות יהפוך לבעיה קשה מאוד בעולם. לא כל בעלי המניות הסכימו איתי וקיבלתי ביקורת שלילית, כי במערב חשבו באותו זמן שהבעיה היא רק במחלות דמנטיות ואונקולוגיות. תמיד אמרתי שהבעיה נעוצה בעולם הווירוסים ולדעתי יש גם קשר בין המחלות האונקולוגיות לוויראליות. בשנים האחרונות חטיבת הביומד הפכה אצלנו למוליכה עולמית בתחום הדיאגנוסטיקה. יש לנו מוצרי דיאגנוסטיקה לקורונה, כמו קיט ל־PCR הכי מדויק בעולם שמבוסס על רוק. לא ברור מדוע משרד הבריאות לא אימץ את הטכניקה, שהייתה פותרת את בעיית פתיחת שנת הלימודים. בתחום הסייבר והנטוורקינג חשבנו עוד לפני הקורונה שיש לבצע את העבודה מרחוק ולא מהמשרד. אז לא חשבנו על מגיפה אלא רק על בעיית הפקקים והעומס".

איך מבחינתך צריך להתמודד עם הקורונה? האם סגר הוא הפתרון?
"סגר הוא ממש לא פתרון. הדבר הראשון הוא לייצר אמון בין האוכלוסייה לשלטון, וזה עוד אפילו לפני החיסונים. יש מדינות עם מלאי חיסונים אבל אנשים לא רוצים להתחסן בגלל חוסן אמון. דבר נוסף הוא שצריך לייצר שקיפות בתהליך קבלת ההחלטות. ללא שקיפות לעולם לא ייווצר אמון. כמו כן, צריך להפסיק לדבר על המילה 'מתווה', שאותה אני לא מבין. צריך לדבר על תוכנית שמכינים ומציגים, כולל ירידה לפרטי פרטים, ולא לדבר באופן כללי על מתווה. כך למשל, למרות שאנחנו בגל הרביעי, בתי האבות מוזנחים ואף תוכנית לא מטפלת בהם".

בעבר היית מעורב בתוכניות מקוריות, כמו ההצעה להקים איים מלאכותיים מול שדה דב לפתרון בעיית הצפיפות. מה קרה איתן?
"'תוכנית האיים' עברה כמה אישורי ממשלה, והאחראי ליישומה הוא ד"ר שאול חורב. התוכנית נועדה להרחיק מרצועת החוף את מה שלא תורם במישרין לאיכות האוכלוסייה, כמו למשל מתקני זיקוק או התפלה. בזמנו הצענו שהחלופה לשדה דב שנסגר תהיה שדה ימי עם מסילה לחוף.

בארץ כל כך קטנה כמו ישראל פתרון כזה ימנע המון מפגעים סביבתיים. אבל אין כוונה לבנות כמו בדובאי בתים בים. בינתיים הוקמה ועדה עם מומחי איכות הסביבה לקידום התוכנית. עזרתי לוועדה וגם הופעתי בפניה. כרגע זה עומד במצב שכולם גמרו את ההלל על התוכנית אבל צעד ראשון עדיין לא בוצע. תוכנית האיים הייתה אמורה להתבצע בשיטת ה־BOT שאינה מחייבת הוצאה ממשלתית.

"למען הסר ספק, אין לי עניין מסחרי אישי בתוכנית האיים או בקבוצת המומחים שהכינה אותה. הכל נעשה לטובת מדינת ישראל. אני בטוח שבסופו של יום יקימו איים לחופי ישראל, כי זה בלתי נמנע. גם רכבת תחתית אצלנו בסוף תקום, יותר ממאה שנים אחרי לונדון".

שאלתי על תוכנית האיים בין השאר בזכות קשריה לנתניהו, שאותו העסקת ב־1999 אחרי שפרש מהפוליטיקה.
"אכן העסקתי אותו כדירקטור לפיתוח עסקי בבאטם. פניתי אליו אחרי שפרש מהפוליטיקה בסבב הקודם, וזה היה רעיון יוצא דופן. היינו אז חברה קטנה עם רעיונות מיוחדים ומוצרים מיוחדים. לא מומנתי על ידי קרנות, חשבנו איך לקדם את המוצרים, ונתניהו היה הפתרון. לא ידענו אם הוא יסכים, ופניתי אליו שוב ושוב עד שהסכים. בתפקיד שלו בחברה באו לידי ביטוי התכונות הכי טובות שלו, שהן תפיסה מהירה והיכולת להציג נושא בצורה ברורה לאנשי מפתח בעולם. הוא היה איש שיווק יוצא מהכלל ופתח לנו דלתות בחברות בינלאומיות. אחרי שהגופים נחשפו למוצרים שלנו, הם התלהבו והתחילו לקנות. אנחנו בחברה נהנינו ממנו בצורה יוצאת מהכלל. הוא עבד איתנו כמעט שלוש שנים עד שעזב וחזר לפוליטיקה".

האם אתה עדיין בקשר איתו?
"אנחנו בקשרים טובים עד עצם היום הזה. אנחנו מדברים ומשוחחים ונפגשים מדי פעם. שנינו מאוד אוהבים ספרים, והפגישות מהוות הזדמנות נהדרת לדבר על ספרים. לפעמים הוא שואל מה אני חושב על כל מיני דברים. בתחילת משבר הקורונה השתתפתי בישיבות ממשלה, ובמידה לא מבוטלת הייתי קול הפוך למשרד הבריאות. אמרתי שצריך מסיכות והרבה בדיקות, אלא שמשרד הבריאות חשב בדיוק אחרת, עד ששינה את עמדתו. שילוב פוליטיקאים בעסקים מאוד מועיל להם, כי הם מצליחים לראות גם צדדים נוספים בקבלת החלטות".

האם יש לך תוכניות לשלב אותו בעתיד בחברה?
"נתניהו עדיין בפוליטיקה, ואני לא מתעסק בפוליטיקה או במה שהוא עושה היום. באטם היא כיום חברה הרבה יותר גדולה עם נגישות למנהלים נוספים. אבל אני רואה בחיוב שילוב פוליטיקאים לשעבר עם כישרון במגזר הפרטי, ולנתניהו יש הרבה כישרון. לצערי, הרבה פוליטיקאים תקועים רק במגזר הציבורי ולא יוצאים החוצה".

[email protected]