כל פוליטיקאי ואפילו כל יועץ תקשורת מתחיל יודע ששיחה מסוג זה עלולה להיות שדה מוקשים מסובך מאוד, ושלכל אישיות פוליטית, כל שכן לראש הממשלה, מומלץ מאוד לגשת אליה בריכוז מלא, בעדינות ובמשנה ערנות.
לכאורה, הסטייה מהמסלול של בנט הייתה מינורית, והטעות תוקנה מיד. הרי כל אחד יכול להתבלבל בין שם הבן לשם האב בשיחת טלפון בשעה עשר וחצי בערב אחרי יום עבודה מתיש. למען האמת ולטובת התמונה הכוללת, יש לציין כי לא על כל טעות של כל ראש ממשלה המתבלבל בין השמות היה האב הפגוע ממהר לספר ליריבו הפוליטי של אותו ראש ממשלה גנרי. אבל זה בדיוק מה שקרה לבנט.
כאן נבהיר: לא כדאי לערב שמץ של פוליטיקה בדרמה אנושית מאוד ואמיתית מאוד. אפילו אם נצא מנקודת הנחה שראש הממשלה בנט "נפל" על אב שהוא תומך נתניהו בדעותיו הפוליטיות, גם אז אין לבנט זכות ותקווה לקבל הנחות בעניין שגיאתו.
העדות לא הפתיעה אותי. גם בעבר שמעתי פרשנויות דומות מאנשים שמכירים את בנט אישית. בדרך כלל, העדויות על קשיי העקביות הגיעו בכל פעם שבה בנט סיים עוד מערכת בחירות בהישג צנוע אחרי הסקרים המזהירים בתחילת הקמפיין.
"נפתלי הוא איש שיווק מהליגה העליונה", טען באוזניי מקורב שליווה את בנט תקופה לא מבוטלת. "הוא מסוגל לשכנע כמעט כל אחד בכמעט כל דבר שבעולם, הוא יודע להרשים כמו שמעטים יודעים.
"הבעיה הגדולה אצלו היא שבהרבה מקרים נראה עם הזמן כי הוא שכח לשכנע את האיש החשוב בכל הסיפור - את עצמו. הוא כאילו לא לגמרי מאמין בדברים שהוא אומר לקהל, והקהל מרגיש את הנקודה. ייתכן שזו אחת הסיבות לכך שבסופו של דבר המפלגות שבהנהגתו - שום מפלגה בשום גלגול - לא סיימו קמפיין בחירות באותו מספר מנדטים שניבאו להן הסקרים. זה הוא ולא רק ביבי המתוחכם ששותה לו מנדטים יומיים לפני בחירות".
אחד מאנשי הקואליציה שעמו יצא לי לשוחח השבוע, חיזק את הרושם: "זה פחות נתניהו שתוקף את בנט יומם וליל ומחדיר לתודעת הציבור את המנטרה שלפיה בראשות הממשלה עומד פוליטיקאי לא לגיטימי עם 7 מנדטים בלבד, שאחד מהם הוא גם המורד הפנימי עמיחי שיקלי.
עוד לפני נתניהו, זה בנט עצמו. נראה שבתוך תוכו גם הוא חושב כך. הוא כאילו לא ממש בטוח שיש לו לגיטימציה לכהן כראש הממשלה, והתחושה הפנימית והמוסתרת הזאת מתפרצת החוצה".
ייתכן שחוסר השלמות הפנימית הזאת, שגורם לבנט להיראות משכנע הרבה פחות ממה שהוא מסוגל כשהוא בכושר פוליטי טוב, משליך ישירות על הרייטינג האישי שלו, אשר שבוע אחר שבוע נשאר נמוך מאוד בשביל ראש הממשלה בתחילת קדנציה.
ההלם הראשוני ששרר בליכוד אחרי ההליכה לאופוזיציה כבר חלף, ולאט־לאט השתתקו נביאי הזעם בתוך המפלגה, שבשבועות הראשונים לממשלת בנט טענו כי עבור נתניהו זו התחלת הסוף, ושבכל יום שבו בנט מופיע בתקשורת בתור ראש הממשלה, מתאדה התדמית המנהיגותית של נתניהו.
מבחינת יו"ר הליכוד, רצוי שבנט לא יפסיק לטעות בשמות, בתאריכים ובפרטים נוספים. ככל שהרייטינג הפרטי של בנט יהיה נמוך יותר, כך יהיה לנתניהו קל יותר להישאר חזק בזירה הפנימית, לנטרל את כל הטוענים לכתר ראשות הליכוד ולשכנע את חבריו כי החזרה המזהירה לשלטון נמצאת מעבר לפינה.
בפועל, ובלי קשר למצבו של בנט, הליכוד לא התקרבה לתסריט הנכסף הזה ולו במילימטר. התקציב צפוי לעבור בוויתורים כאלה ואחרים, אבל יעבור.
החלום לפתות את שר הביטחון בני גנץ ולהקים ממשלה חדשה במסגרת הכנסת הקיימת אינו נראה ריאלי בשלב זה, והמשתנה הקבוע היחיד בכל המשוואה נותר בעינו - החרם הפוליטי שהטילו אביגדור ליברמן וגדעון סער על נתניהו.
נראה שעדיין אין פתרון לפרדוקס הישראלי הגדול, והפוליטיקאי הפופולרי והמבריק ימשיך ליהנות מהאופוזיציה, בעוד פוליטיקאי לא עקבי, בעל הון קטן של 6 מנדטים בלבד, ימשיך לשרוד במשרד ראש הממשלה.
התרעות פיקוד העורף