האזינו לטור המלא

בלי רעש וצלצולים, בלי הכרזה דרמטית של הרגע האחרון בנוסח תוכניות הריאליטי או הצהרת נאמנות אישית, מונה השבוע ראש שב"כ חדש. היה נעים להיזכר שאפשר לבצע מינויים משמעותיים גם בענייניות שקטה ונורמלית.

המינוי של ר' התקבל בקונצנזוס מקיר לקיר במערכת הביטחונית, ולא רק בשב"כ עצמו: גם בצה"ל, במוסד ובמשרד הביטחון סמכו ידיהם על מינויו של איש המבצעים לתפקיד. מינויו של ר' מסמל במובנים רבים המשכיות במגמות שאפיינו את כהונת ראש השב"כ היוצא נדב ארגמן: הן בגישה ההתקפית של מי שצמח כלוחם והן בדבקות העיקשת בממלכתיות. ארגמן יכול לסכם בסיפוק קדנציה מוצלחת, שבה גם הצליח לממש את רוב תוכנית העבודה שאיתה נכנס לתפקיד.

מאז האינתיפאדה השנייה שכלל השב"כ את יכולותיו מול הטרור הפלסטיני המאורגן והצליח להדביר אותו כמעט כליל. הטרור הממוסד, שלפני שני עשורים היווה איום אסטרטגי על ישראל, כמעט נעלם מחיינו. במקומו צמחה תופעת "טרור הבודדים" שהייתה בשיאה כשנכנס ארגמן לתפקידו, לפני חמש וחצי שנים.

ארגמן הבין שאת עוצמתו של המודיעין המצוין שיש בידי השב"כ אפשר להכפיל בשימוש נכון בכלים לניהול מידע ובשיתוף פעולה עם ארגוני המודיעין האחרים. הוא הקים מערכת ניהול מידע המאפשרת להתיך מידע שמגיע מכל כלי האיסוף, להצליב אותו, לשלוף אותו במהירות ולתרגם אותו למבצעים. המערכת הזאת מהווה היום את הליבה של השב"כ ואת עיקר עוצמתו.

ארגמן איחד את יכולות המודיעין הטכנולוגי של השב"כ - סייבר וסיגינט (מודיעין אותות) - באגף אחד. שלא כמו בצה"ל או במוסד, בשב"כ עושים גם את ההגנה וגם את ההתקפה בסייבר תחת אותו גג. הוא איחד גם את מרחב הצפון (ערביי ישראל) עם האגף שעוסק בטרור חו"ל ואת אגפי התורה וההדרכה. כל מי שחולף ליד מטה השב"כ יכול להתרשם עד כמה גדל הארגון בשנים האחרונות, אבל בעוד שהרמטכ"ל הגדיל את המטה הכללי של צה"ל בעוד שלושה אלופים, בשב"כ צמצמו שלושה תפקידים של ראשי אגפים המקבילים לאלוף.

בחמש השנים האחרונות נמשכה השחיקה של חומות הניכור והמידור שאפיינו בעבר את היחסים בין ארגוני המודיעין. מזכרי הבנות שהושגו בין השב"כ למוסד ולאמ"ן מאפשרים היום עבודה משותפת עם הרבה פחות ריבים ואגו. נוכחות של אנשי שב"כ בחמ"לים של אוגדות וחטיבות של צה"ל הפכה להיות דבר שבשגרה.

ארגמן מעולם לא נדרש להישבע אמונים לראש הממשלה שמינה אותו, אבל שנה לאחר שנכנס לתפקיד נדרש להכרזת עצמאות. לאחר הפיגוע בהר הבית ב־2017 הורה ראש הממשלה נתניהו להציב גלאי מתכות בכניסה להר, מה שאיים להצית תבערה אזורית גדולה. ארגמן לא חשש להתייצב מולו והמליץ להסיר את המגנומטרים – מהלך שהחזיר את הרגיעה לשטח.

על אף אירועים כמו העברת השגרירות האמריקאית לירושלים ומבצעים בעזה, הצליח השב"כ לשמור את יהודה ושומרון שקטות בחמש השנים האחרונות. ארגמן היה גם האישיות הישראלית הבכירה שהמשיכה לתחזק את הקשר החשוב עם ראש הרשות הפלסטינית.
נוהל מעצר חשוד. 

עם פרוץ הקורונה לחיינו ומול דרישה של הממשלה להשתמש בכלים שנועדו לאתר מחבלים כדי לעקוב אחר אזרחים, נקט ארגמן גישה ממלכתית ומצמצמת. הוא אולץ להעמיד את כלי האיכון של השב"כ, שפותחו כדי להילחם בטרור, כדי לאתר שרשרות הדבקה, אבל סירב לקחת חלק במעקב אחר מפירי בידוד.

השימוש בכלי השב"כ הוכח כיעיל לאיתור נדבקים, אבל ארגמן בלם יוזמות חקיקה שנועדו לעגן את השימוש בהם ודחף למצוא חלופות אזרחיות. כמו רבים בצמרת המדינה, גם ארגמן מעד בהפרת תקנות הסגר ואירח בחגי תשרי בשנה שעברה בני משפחה.

בספטמבר 2019, שבוע לפני סבב הבחירות השני, הובך ראש הממשלה דאז נתניהו כשהג'יהאד האסלאמי קטע אסיפת בחירות שלו באשדוד בירי רקטות. נתניהו הזועם ביקש לממש מיידית את המבצע לחיסול מנהיג הג'יהאד בהא אבו אל־עטה. איש המבצעים ארגמן הסכים מיד, אבל בצה"ל העלו תהיות אם מהלך כזה, שיוביל לסבב לחימה, לא דורש כינוס והחלטה של הקבינט. כך זכה אבו אל־עטה לחיות עוד חודשיים עד שחוסל.

במבצע שומר החומות, על אף תנאי הפתיחה הגרועים הצליח השב"כ לאתר ולחסל כמה מהאישים המרכזיים במערך ייצור ופיתוח הרקטות של חמאס. אבל השב"כ לא צפה את מה שהתפרץ בקרב ערביי ישראל ולא התריע על כך. אנשי השב"כ נכנסו לתמונה מאוחר מדי.

תקיפות אוויריות של ישראל ברצועת עזה, במסגרת מבצע ''שומר החומות'' (צילום: REUTERS/Mohammed Salem)תקיפות אוויריות של ישראל ברצועת עזה, במסגרת מבצע ''שומר החומות'' (צילום: REUTERS/Mohammed Salem)


ברגע שהחל השב"כ לחקור את האירועים האלימים בקרב ערביי ישראל – התוצאות לא איחרו לבוא: בתוך שבועות פוענחו כל אירועי הלינץ' שהתרחשו במאי והוגשו כתבי אישום נגד המעורבים. יכולות החקירה של השב"כ שונות מהותית מאלה של המשטרה. כ־2% מהחקירות במשטרה מסתיימות בהגשת כתב אישום לעומת כ־88% מהחקירות שמנהל השב"כ.

המשטרה נכנסת לחקירה של חשוד רק כשיש בידה ראיה נגד אותו חשוד. אם הראיה אינה מרשיעה חד־משמעית ואם החשוד שותק – בית המשפט מאלץ את המשטרה לשחרר אותו בחלוף יממה או שתיים. לעומת זאת, השב"כ מציג חומר מודיעיני לבית המשפט שקונה לו זמן חקירה ממושך, ואז מתייצבת מערכת שלמה של אנשי מודיעין שמלווים את החקירה עד להשגת הראיות המרשיעות, ולרוב גם הודאה.

החקירות של אירועי מאי חשפו את החפיפה הכמעט מוחלטת בין הפשיעה הפלילית לפשיעה הלאומנית, וזו אחת ההחלטות שתונח לפתחו של ראש השב"כ החדש: האם לרתום את הארגון, על שלל יכולותיו, כדי לטפל בפשיעה ובנשק הנפוצים בקרב ערביי ישראל? האם כפי ששב"כ פועל להשפיע ולעצב את המציאות בזירה הפלסטינית, הוא ייכנס גם לעיצוב והשפעה בקרב הערבים הישראלים?

עד היום התרשמתי שגישתו של ר' מרחיבה יותר מזו של ארגמן, ושהוא מבין כי הפשיעה והנשק מהווים איום אישי על כלל אזרחי ישראל ואיום ברמה הלאומית, שדורש את מעורבות השב"כ. למשטרה אין כלים ויכולת להתמודד עם האיום.

ר' נכנס לתפקיד עם הרבה מאוד ניסיון מבצעי ועם הרבה קרדיט מהפקודים ומהקולגות. סביר להניח שימנה לצדו סגן מהמגזר הערביסטי, שיחפה על היכרותו המוגבלת בתחום. כמו שעזה נראית בימים האחרונים, היא עשויה לספק לו טבילת אש כבר עם כניסתו לתפקיד.

הכותב הוא הפרשן הצבאי של חדשות 13