אל"ם יאיר פלאי קיבל השבוע את ההודעה כי בשנה הבאה, לאחר שיסיים את לימודיו במכללה לביטחון לאומי, ימונה לתפקיד הנכסף של מפקד גולני – החטיבה שבה החל את דרכו הצבאית בשנת 2000.

פלאי, מח"ט מנשה לשעבר, סיים את תפקידו לפני כחודש, בתום שנתיים אינטנסיביות למדי. בשנה הקרובה הוא יהיה חניך בקורס של המכללה לביטחון לאומי לבכירי צה"ל והמערכת הביטחונית, ואז כאמור יקבל את הפיקוד על חטיבת החי"ר.

אנחנו פוגשים אותו עוד לפני בריחת האסירים הביטחוניים מכלא גלבוע. ובזמן כתיבת שורות אלה, לאחר תפיסת ארבעה מתוך ששת המחבלים, קיים מידע ודאי שאחד מהם הצליח לחצות את גדר ההפרדה בקו התפר של מנשה ויש סיכוי גבוה שהוא מסתתר בג'נין.

לכולם ברור שלעומת המעצרים החלקים של הנמלטים בשטח ישראל, בג'נין - אם אכן נמצא שם לפחות אחד מהם וכוחות הביטחון יצליחו לשים עליו את ידם - עלול להתפתח כבר תרחיש אחר לחלוטין. בראיון ל"מעריב־סופהשבוע" מביע פלאי תקווה שהגזרה בג'נין תירגע. שאם לא כן, יש בהחלט מצב למבצע חומת מגן 2 בעיר.

אל"ם פלאי, בן 41, נשוי לחוה ואב לשישה ילדים. הוריו ממקימי היישוב קשת ברמת הגולן, שבו הוא מתגורר עד היום. הוא התגייס לחטיבת גולני בשנת 2000 ואת מרבית תפקידי הקצונה עשה בה.

כמפקד פלוגה מסייעת בגדוד 51, שהוביל את לוחמיו בלחימה תוך חתירה למגע במבצע במחנה הפליטים אל־מועזי ברצועת עזה, קיבל פלאי את צל"ש מפקד אוגדת עזה דאז תא"ל משה (צ'יקו) תמיר. בשנת 2008 מונה למפקד פלגה באגוז וביצע ביחידה מספר תפקידים.

במבצע צוק איתן כבר כיהן פלאי כקצין האג"ם של גולני ובשנת 2015 מונה למפקד גדוד 13, תפקיד שאותו מילא כשנתיים. לאחר מכן שירת כמפקד גדוד בבה"ד 1 והכשיר קציני יבשה כמפקד גדוד גפן של צוערי החי"ר.

בשנת 2019 מונה לתפקיד מפקד החטיבה המרחבית מנשה. השנתיים האחרונות שלו בחטיבת מנשה היו עמוסות באירועים מבצעיים, ובמיוחד החודשים האחרונים, שעומדים בסימן התחממות משמעותית בגזרת ג'נין.

כוחות צה''ל בג'נין (צילום: דובר צה''ל)כוחות צה''ל בג'נין (צילום: דובר צה''ל)

כמעט כל פעילות של צה"ל למעצר מבוקשים בעיר, ובמיוחד במחנה הפליטים שבה, הופכת לליל קרב של ממש. מנגנוני הביטחון הפלסטיניים בג'נין חלשים, וחוסר המשילות, במיוחד במחנה הפליטים, מעצים את האתגרים של צה"ל. הג'יהאד האסלאמי חזק שם באופן יחסי.

הקרב על הנרטיב של בריחת המחבלים מכלא גלבוע התחיל כהצלחה גדולה לארגוני הטרור, אך התהפך במידה רבה, לאחר שכוחות הביטחון הצליחו לעצור ארבעה מחבלים ללא התנגדות, כשהם מותשים וללא נשק, ונראים חסרי אונים והרבה פחות מתוחכמים ממה שהצטייר תחילה. זאת לאחר שלא הצליחו לקבל סיוע משמעותי ומקום מקלט מערביי ישראל.

אם לפחות אחד מהמחבלים אכן הגיע לג'נין, שם כבר עשוי להתפתח משהו אחר לגמרי. כאן יהיה מדובר לא רק במרדף אחר המחבל, אלא גם בקרב על הנרטיב של האירוע. האסירים כסמל הגבורה לכאורה של המאבק הפלסטיני, אל מול היכולת של מערכת הביטחון הישראלית להתאושש גם ממכה מורלית קשה וללכוד תוך זמן קצר את מי שנמלט מידיה.

זאת ועוד: קרב בג'נין עשוי להשפיע לא רק על יהודה ושומרון, אלא גם על המצב הביטחוני בדרום ולהוביל להסלמה ברצועת עזה.

גזרה מורכבת
ובחזרה למח"ט מנשה היוצא, שבמשך שנתיים פיקד על הגזרה המורכבת. תחת אחריותו היו הערים הפלסטיניות טול כרם וג'נין ועוד כ־90 כפרים בגזרה.

קו התפר המפריד בין ישראל לגזרת חטיבת מנשה הוא ארוך במיוחד ומשתרע על פני כ־120 ק"מ. הסתננות של פלסטינים מחפשי עבודה לשטח ישראל היא אחת מנקודות התורפה הביטחוניות המשמעותיות ביותר בגזרה.

באופן יחסי, לעומת שאר שטחי יהודה ושומרון, אין בגזרת מנשה התנחלויות רבות, מה שמקטין את החיכוך בין יהודים לערבים. לכן במשך שנים דווקא חטיבת מנשה נחשבה כאחת הגזרות היותר רגועות מבחינת פעילות טרור נגד התנחלויות, בהשוואה לגזרות אחרות ביהודה ושומרון.

הרצח של אסתר הורגן ז"ל, תושבת טל מנשה, ביער הסמוך להתנחלות על ידי מחבל פלסטיני, הזכיר באופן אכזרי גם לתושבי האזור, שהשקט היחסי ואיכות החיים עלולים לתעתע ושמה שמתרחש בג'נין ובטול כרם יכול לגלוש בקלות גם לעבר היישובים היהודיים בגזרה ולמרחב התפר. ועדיין, מרב החיכוך הביטחוני באזור מתרחש במהלך פעילות מבצעית של צה"ל, שפועל לסיכול הטרור באזור.

ג'נין נתפסת בעיני רבים כבירת הטרור הפלסטיני. נדמה שגם לאחר כמעט 20 שנה מאז מבצע חומת מגן, גרעין ההתנגדות החמושה בעיר נותר חזק יותר מאשר במקומות אחרים. זה עדיין לא קרוב ליכולות שהיו בידי ארגוני הטרור ערב המבצע ב־2002, ובוודאי לא ממוסד כפי שהיה בעבר. ועדיין, ההתפתחויות האחרונות בעיר שבה מתגוררים 35 אלף פלסטינים ונוסף להם עוד כעשרת אלפים במחנה הפליטים, מטרידות מאוד את מערכת הביטחון.

שנתיים אינטנסיביות

מה קורה בחודשים האחרונים? נראה שכמעט בכל פעילות של צה"ל בג'נין מתפתח קרב.
"יש כניסות שעוברות בשקט, אבל בהרבה מהמקרים יש ירי וחילופי אש. ג'נין מתנהגת שונה בזמן האחרון. יש כמה חוליות שמרימות את האף, מנסות לאתגר את הכוחות ורואים את התוצאות בשטח. שישה מחבלים נהרגו בג'נין לאחרונה, נוסף לכ־20 פצועים והרבה מאוד עצורים".

איך נראית כניסה אופיינית של כוח צה"ל לפעילות בג'נין?
"כל כניסה לג'נין היא לא נוהל קרב רגיל. אין עוד מקום נוסף היום באיו"ש שבו מתפתחים חילופי אש וקרבות כפי שקורה בג'נין. תמיד יש חפ"ק של המח"ט בשטח, כוחות מיוחדים של צה"ל והמשטרה. אני מבחינתי תמיד חידדתי שכל כניסה לג'נין זה ירי מדויק לעבר הכוחות. במקום כמו ג'נין, אם לא נקפיד על נוהל הקרב, על התכנון והחיילות המבצעית בשטח - נחטוף. רוב הירי לעבר החיילים מגיע לאחר שהכוחות כבר סוגרים על היעד למעצר. לוקח להם זמן להבין איפה אתה נמצא. המידע רץ בוואטסאפ ובפייסבוק, ויותר נוח להם לנסות לזנב בנו לאחר שהכוח מנתק מגע. כאשר אנחנו לכאורה עם הגב אליהם - הם מקבלים אומץ".

איך חוליות המחבלים מתקשרות זו עם זו בשטח?
"יש חיבור בין המחבלים. יש להם חוליות קבועות, הם מעבירים מידע על תנועות הצבא בזמן אמת. הם לא מאורגנים כצבא, אבל יש חוליות שיורות מתוך רכבים, ויש גם חוליות מחבלים גדולות יותר, שעובדות בכמה מוקדים ומנהלות קשר אחת עם השנייה באמצעות טלפונים ניידים".

יש אפיון ארגוני לאותן חוליות? חמאס? ג'יהאד אסלאמי?
"בחלקן. יש חמאס ויש ג'יהאד אסלאמי, שחזק יחסית בג'נין. אבל בג'נין יש גם מאפיינים אחרים ובמיוחד במחנה הפליטים. לפני הכל, הם משייכים את עצמם למחנה הפליטים. זה מה שמאחד אותם. בחוליית מחבלים אחת אתה יכול למצוא חברים בכמה ארגוני טרור, וזה לא מפריע להם לפעול יחד".

התושבים בג'נין וההנהגה שם לא מבינים את המחיר הגדול שהם עלולים לשלם?
"בוודאי. לפני הקורונה, ג'נין פרחה באופן יחסי מבחינה כלכלית. עשרות אלפי רכבים של ערבים ישראלים נכנסו לעיר. רק לפני פחות מחצי שנה פתחנו שוב את מעבר ג'למה וזה מזרים הרבה מאוד כסף לעיר. ההנהגה הפלסטינית צריכה להבין שמה שקורה במחנה הפליטים ג'נין עלול לפרק את העיר מחדש".

אתה מדבר על זה עם מנגנוני הביטחון?
"אני מתנהל מול המנגנונים הפלסטיניים, אבל בג'נין הם חלשים, והטרור מאתגר גם אותם".

העובדה שתכיפות אירועי הירי בג'נין גבוהה מאוד גורמת להגברת הפעילות המבצעית?
"כשיטה וגם כאמירה, אנחנו עובדים כל זמן שצריך. יום, לילה, בכל ימות השבוע, מתי שצריך. אנחנו לא מחפשים להגיד שבאנו להרוג חמושים ולא מחפשים להשכיב שם עשרות אנשים בכל פעילות שלנו, אבל אנחנו בוודאי לא מוכנים שאפילו שערה של חייל שלנו תיפגע".

כמה נשק יש בג'נין?
"אנחנו באמת לא יודעים. אני מעריך שזה מאות רבות של כלי נשק, אבל לא מאות יורים עלינו במהלך הפעילות".

ג'נין במבצע ''חומת מגן'' (צילום: דובר צה''ל)ג'נין במבצע ''חומת מגן'' (צילום: דובר צה''ל)

כמה מחבלים להערכתך לוקחים חלק בירי לעבר הכוחות בפעילות מבצעית של צה"ל במחנה הפליטים?
"עשרות בודדות, ואנחנו מסכלים אותם בכמויות גדולות. בכל לילה נתון של פעילות יורים עלינו באמצעות שלושה־חמישה נשקים, אבל בלילות שבהם הפעילות המבצעית היא יותר ארוכה ויש חיכוך משמעותי יותר, אני מעריך שלוקחים חלק בירי בין עשרה ל־15 מחבלים".

להערכתך יש גם טילי נ"ט בג'נין? ברשת הסתובבו תמונות כאלה.
"ראיתי תמונה כזו ולהבנתי היא דווקא מקבטיה, וזה גם לא היה נשק אמיתי. המנגנונים עלו על זה מהר מאוד. להגיד לך שאין? לא יכול. כרגע אנחנו לא רואים אמצעי לחימה כזה, אבל אנחנו מוכנים גם לזה".

חוליות המחבלים בג'נין מצוידות באמצעי ראיית לילה?
"לחוליות שפעלו נגדנו לא היה ציוד לראיית לילה, אבל לא יודע להגיד לך לגבי הצלפים שלהם שם. בכל מקרה, יש להם כוונות ונשקים משופצרים מאוד, רימונים מאולתרים ובעיקר הרבה מאוד מטענים".

אנחנו הולכים להסלמה נוספת מול ג'נין בתקופה הקרובה?
"אני מקווה שזה הולך למקומות טובים. אם נמשיך לפעול באינטנסיביות ובשיטתיות, נעבוד שם חזק, נתפוס, נפצע מחבלים וחלק ימותו - אני חושב שזה יפתור את זה. ג'נין כולה נפגעת מפעילות החמושים, וזה לוקח אותה שנים אחורה. לכן אני מקווה שעבודה נכונה שלנו עם לחץ של משפיעים משם – יעשו את העבודה. אני מאוד מקווה שזה לא יחמיר. משום שאם כן, בעיר יצטערו מאוד. אנחנו כצבא תמיד מתכננים תוכניות מגירה וערוכים. אם המצב יחמיר - אנחנו יודעים מה לעשות".

מדוע להערכתך המצב המתוח בג'נין לא מדליק, לפחות עד עתה, את הגזרות האחרות באיו"ש?
"לכל עיר יש את המאפיינים שלה. לי בגזרה היו שתי ערים מרכזיות - ג'נין וטול כרם - והן מתנהלות שונה. גם בטול כרם יש מחבלים, יש מעצרים רבים ופעילות של כוחותינו. ועדיין, זו עיר שונה. גם שני כפרים שכנים יכולים להיות שונים לחלוטין אחד מהשני".

האפשרות לפעולה גדולה של צה"ל בג'נין היא ריאלית?
"פעולה כזו לא כוללת בהכרח טנקים ומסוקים, במתארים דומים לחומת מגן. אבל זה יכול להיות במתכונת של פעילות בסדרי כוחות גדולים מאוד, שנשארים בעיר ופועלים בה, בהתאם לאישורי התוכניות ומדרגות הפעולה שייקבעו. אני מקווה, בעיקר בשביל תושבי ג'נין, שזה לא יקרה. אולם אם מגמות הטרור בעיר יימשכו, זה יכול לקרות תוך חצי שנה עד שנה".

ובכל זאת, אתה רואה תרחיש שהמצב שם יירגע בקרוב?
"נתנו מכה חזקה מאוד שם. כמפקד חטיבה היו לי שנתיים מאוד אינטנסיביות בעיר. אבל לצד המאבק מול הטרור, אנחנו גם מאפשרים לאוכלוסייה לשגשג ולנהל אורח חיים נורמלי ככל שניתן. אך במקביל, מי שמנסה לאתגר אותנו - חוטף. אני מאוד מקווה בשביל האוכלוסייה של ג'נין שהמחבלים, בעיקר במחנה הפליטים, יירדו מהעץ הגבוה שהם טיפסו עליו. כי אם זה לא יקרה, בג'נין תהיה חומת מגן 2. אנחנו מוכנים ויודעים לעשות את זה, ומי שיאתגר אותנו כבר מרגיש וירגיש עוד יותר את הפעולות שלנו".
 
[email protected]