בנאום פתיחת מושב החורף בכנסת בשבוע שחלף, יצר ראש הממשלה נפתלי בנט במו ידיו (או נכון יותר במו פיו), סדקים ראשונים באמון עם מערכת הביטחון. בדרך כלל ביקורת כנגד ראש ממשלה מצד הדרג המקצועי נאמרת בשקט ובזהירות רבה. היא מתחבאת בין השורות. אבל ההחלטה העצמאית של בנט לחשוף את מבצע המוסד מבלי להתייעץ עם בכירי הצבא ושר הביטחון מעוררת ביקורת עזה מאוד במערכת הביטחון ובצה"ל.

"ראש הממשלה נפתלי בנט היה מתואם עם ראש המוסד דדי ברנע, שתמך גם הוא בחשיפת דבר המבצע". בטענה הלקונית הזאת, שיצאה מסביבתו של ראש הממשלה בפרסומים שונים בתקשורת, מסתתרת מהות הבעיה והתקלה עצמה. המבצע אומנם בוצע על ידי המוסד, אבל השלכותיו אסטרטגיות גם בהקשרים נוספים הרלוונטיים למערכה הגלויה והחשאית המתנהלת מול איראן. כלומר בתחומי האחריות הישירה של צה"ל, אגף המודיעין, אגף אסטרטגיה ומעגל שלישי, וכמובן הרמטכ"ל ושר הביטחון וגורמים נוספים במערכת.

האחריות המיניסטריאלית על המוסד חונה אומנם במשרד ראש הממשלה, כמו גם השב"כ, אבל מדיניות העמימות של מדינת ישראל, גם לאחר מבצע של המוסד, אינה עסק פרטי שאמור להיסגר בשיחה בין ראש הממשלה וראש המוסד.

כפי שכתבנו בעבר, גם בתקופת כהונתו של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, כאשר עלו סוגיות וטענות בדבר הסרת עמימות מצדו בכל הנוגע למערכה הרב־זרועית המתנהלת מול איראן, בסמכותה של ממשלה נבחרת להחליט על שינוי מדיניות. אבל תנאי הכרחי לכך הוא שהחלטה כזו מבטאת מרחב שיקולים ענייניים שאינם פוליטיים, לאחר שהתקיים על כך דיון מקדים סדור ומקצועי במערכות המקצועיות, והדבר מובא גם לדיון בקבינט.

נפתלי בנט (צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב)נפתלי בנט (צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב)

העובדה ששר הביטחון בני גנץ שמע במליאה, רגע לפני נאומו של ראש הממשלה, כי בנט מתכוון לחשוף את דבר המבצע, אינה מבטאת רק בעיה פוליטית כביטוי למשבר ביחסים בין השניים וכיפופי הידיים ביניהם. סביר שעיתונאים שמסקרים את התחום הפוליטי יראו בסוגיה הזו את המרכז כביטוי למשבר בין השניים ולפגיעה במעמדו של שר הביטחון, אבל הסוגיה הזו מבטאת כשל חמור בהרבה. בדרך הפעולה הזו שלל למעשה ראש הממשלה דיון אסטרטגי רחב שאמור היה להתנהל עד קבלת ההחלטה האם להסיר את העמימות בדבר המבצע.

הטענה שנשמעה לאחר הפרסום כי היה תיאום מוקדם במערכת הביטחון, לפני שראש הממשלה חשף את המבצע, אינה נכונה, כשהתיאום של ראש הממשלה עם המוסד אינו רלוונטי לסוגיה זו. אפילו בצנזורה הצבאית, שהכירו כמובן את המבצע והיו ערוכים לבלום את הפרסומים במידה והיו מתקבלות פניות מעיתונאים, הופתעו מאוד מדבר החשיפה.

גם בנושא הזה ובהשלכות האפשרויות על מבצעי מודיעין בתחום השבויים והנעדרים בעבר ובעתיד, לא התקיים כל דיון מקדים וזה רק ביטוי צד לכשל המערכתי, כאשר נראה כי מרחב השיקולים למשמעות הפרסום והשלכותיו לא נבחן באופן רציני ומקצועי על ידי גורמי המקצוע שאמורים לעסוק בכך.

נכון שפעילות המוסד, כאמור, נמצאת תחת אחריותו הישירה של ראש הממשלה. נכון גם שהסדרת פעילות המוסד תחת אחריותו הבלעדית לכאורה של ראש הממשלה זקוקה להבהרה חוקית סדורה יותר, כפי שהיחסים בין צה"ל, שר הביטחון והדרג המדיני מוסדרים הרבה יותר - אבל קבלת ההחלטה של ראש הממשלה לחשוף את המבצע חוצה בהרבה את העיסוק הבלעדי של המוסד.

הארגון נדרש אומנם לבצע משימה חשובה מאוד, אבל כזו שבמהותה היא אופרציה מבצעית טקטית, כאשר המישור האסטרטגי וההשלכות האפשריות על העימות מול איראן והמערכה שבין המלחמות (מב"מ) נמצא קודם כל תחת אחריות הצבא.

תפאורה פוליטית

כמה אירוני וציני שבנט בחר השבוע לנהוג באופן דומה לראש הממשלה הקודם, כשבזמנו הוא עצמו ביקר בחריפות את נתניהו וטען נגדו לערבוב שיקולים פוליטיים לא עניינים לכאורה בקבלת החלטות חד־צדדיות בדבר הסרת עמימות במערכה מול איראן.

כך קרה השבוע שסוגיה שבה עוסקת ישראל שנים ארוכות, בין השאר בקיומם של מבצעים חשאיים, גם אל מול גורמים הקשורים לאיראן, באופן ישיר ועקיף, בניסיון להגיע לפריצת דרך מודיעינית בנוגע לגורלו של רון ארד - גלשה לתוך מאזן העימות הכללי שבין ישראל לאיראן. זו כמובן האחריות האישית של ראש הממשלה, אבל גם לסביבת היועצים העוטפת אותו חשיבות רבה. האם התייעץ בנט עם מתאם השבויים והנעדרים ירון בלום לפני שחשף את הפרטים בכנסת? ואם כן, מה היה השיקול הערכי לכך?

ההסבר שניתן בתחילה כאילו בכך רצה בנט להדגיש את המאמצים הכבירים שעושה ישראל למען השבת בניה לקבר ישראל, אינו מספק תשובה ראויה. מדינת ישראל והמוסד ביצעו בעבר מבצעים רבים בניסיון לפתור את תעלומת רון ארד, מבצעים שרובם המוחלט נותר תחת מעטה חשאיות כבד, כשהתפאורה הפוליטית שבא בחר בנט בוודאי אינה מתאימה כהסבר לסוגיה זו.

גם הסברים אחרים, כאילו חשיפה כזו יכולה לעורר מודיעין רדום שיסייע לפתרון התעלומה, או כדרך להעברת מסרים לאיראן לפיהם הסוגיה הזו אינה קשורה למערכה החשאית והגלויה המתנהלת בין המדינות, נראים לא רלוונטיים. בידי ישראל ערוצים רבים להעברת מסרים גלויים וחשאיים לצד השני וממש אין צורך בהצהרה פומבית של ראש הממשלה.

רון ארד (צילום: רענן כהן,רפרודוקציה)רון ארד (צילום: רענן כהן,רפרודוקציה)


כמובן שבנט נושא באחריות לעניין, אך גם ההתנהלות של לשכתו ואנשי המקצוע הסובבים אותו - התפתלויות, ריבוי גרסאות ובעיקר הפגנת רמה מקצועית שאינה מתאימה לסביבתו של ראש ממשלה - אינה מבשרת טובות.

ממערכת הביטחון וגורמים הבקיאים בתחום נשמעת גם העמדה כי במציאות כזו, שבה מוסרת העמימות מעל מבצע חשאי של המוסד לאיתור מידע חדש בעניינו של הנווט הנעדר, דומה כי הולכת ומסתמנת מגמה בעייתית של עירוב בתהליכי קבלת ההחלטות במרחב שבין חשאי, חסוי ופוליטי. נדמה שאין חולק במערכת הביטחון כי להסרת העמימות מעל מבצע המוסד, גם אם נקבל את הטענה כי נועדה לצרכי מסגור כלפי האיראנים, יש פוטנציאל זליגה שלילי למערכה הרחבה נגד איראן בגרעין, בסוריה ובאזור כולו.

משום כך ראוי היה כי לצורך תיאום מערכתי, תימצא דרך המלך לשלב גם גורמים שאינם בציר שעובר בין לשכת רוה"מ למוסד, בהינתן שהוחלט לחשוף את המבצע. העובדה כי שר הביטחון והצנזורה הופתעו מדבריו של בנט מעל במת הכנסת, פורום שאינו מתאים להכרזה בנושא כה רגיש, מהווה במידה רבה ביטוי לכך שהגבולות בתהליך קבלת ההחלטות מיטשטשים באופן מסוכן.

במילים אחרות, במידה וישנה כוונה לפרסם, גם אם חלקית, פעולה של המוסד, מוטב כי כלל גורמי המערכת יהיו מעורבים בתהליך, כולל צה"ל, אמ"ן ומערך ההסברה הלאומי.


הצלחה טקטית

בכל הנוגע למבצעי מודיעין שעוסקים בתחום השבויים והנעדרים, התמונה מורכבת יותר ואינה יכולה להסתכם באמירות חד־משמעיות של שחור ולבן. הצלחה מובהקת ללא עוררין היא כמובן כזו שהייתה מביאה להתפתחות דרמטית, אבל מקרים כאלה בהיסטוריה הם מעטים מאוד ובדרך כלל פתרון פאזל מודיעיני שלם מורכב מעשרות פעולות, מהצלחות וכישלונות. בעולמות המודיעין גם לשלילת נתיב אפשרי מסוים עשויה להיות משמעות וכחלק מבניית התמונה המודיעינית, פרטים שנאספו בעבר עשויים להתברר כחשובים בעתיד.

נכון לעכשיו, לא מסתמנת הצלחה מובהקת למבצע האחרון ואם הפעולה האחרונה הובילה לפריצת דרך, אז בוודאי שראש הממשלה לא יכול היה לחשוף אותה, אלא אם אותו נתיב שנבדק הגיע נכון לעכשיו למבוי סתום.

עם זאת, לא נכון להתייחס למבצע במונחים של כישלון. בסופו של דבר המוסד ולוחמיו ראויים בצדק לשבחים על יישום המודיעין האיכותי לאופרציה מבצעית מורכבת בשטח. מבצע כזה, שנחשף באופן חלקי מזווית מאוד צרה, לצד מבצעים חשאיים רבים נוספים, מבטאים את היכולות המבצעיות הנדירות של המוסד ולוחמיו.

מבחינה מבצעית טקטית מדובר בפעולה מוצלחת מאוד, אבל השאלה המרכזית כמובן צריכה להיות סביב האפקטיביות המודיעינית שלה והאם הובילה לפריצת דרך. בהקשר הזה, האמירות בתקשורת של גורם מדיני בכיר כי מדובר בהצלחה גדולה, מזכירה מעט את "תסמונת המטרו משומר החומות" - הכתרה מופרזת ומוחצנת של פעולה מבצעית כהצלחה גדולה.

לעומת ההחלטה הרשלנית והחפוזה של ראש הממשלה לחשוף את המבצע ללא שברורה תכלית הפרסום ולא התקיים על כך דיון מעמיק, תהליך קבלת ההחלטות בהוצאת המבצע אל הפועל התנהלה באופן תקין ומסודר, תוך כדי ניהול דיון מעמיק בנושא בין זרועות הביטחון השונות.

כפי שפרסמנו במעריב השבוע, המבצע הזה תוכנן במשך תקופה ארוכה והתקיימו לגביו דיונים במשך כשנה, עוד בתקופת הממשלה וראש המוסד הקודמים. כפי שעוד פרסמנו, ההערכה בטרם המבצע הייתה שלגורם שאליו הגיע המוסד (הגנרל האיראני, על פי הפרסומים בתקשורת הערבית) לא היה קשר ישיר לרון ארד והוא לא עסק בנושא באופן ישיר. על פי הערכות האופטימיות, הגנרל אולי יכול היה לשפוך אור על מידע חדש אליו נחשף ממעגלים עקיפים משניים, שגם הם לא עסקו בפרשה באופן ישיר.

כך שלאותה דמות מרכזית שעמדה במוקד המבצע יוחסה רמת ידיעה עקיפה אפשרית בנוגע לגורלו של רון ארד. בדיונים המקדימים היו גורמים במערכת הביטחון ואנשי מקצוע בתחום שהשמיעו עמדת מיעוט לפיה האפקטיביות של המבצע לא תהיה גבוהה, וכי בשיקולים של עלות מול תועלת לא נכון לבצע אותו, בין השאר בשל המשאבים שהוא דורש מהמערכת.

לצד זאת, חשוב להדגיש כי בשלבי התכנון של הפעולה, המבצע נתפס כישים ולא כבעל פוטנציאל יוצא דופן להסתבכות כתוצאה מחשיפה. לכן בסופו של דבר התקבלה ההחלטה, כאשר גם שר הביטחון ומערכת הביטחון תמכה ביציאה למבצע.

גם אם בסופו של דבר הניב המבצע ערך מודיעיני נמוך משמעותית ממה שקיוו להשיג, הליכי התכנון היו תקינים לחלוטין והדרך שבו בוצע על ידי אנשי המוסד מרשימה וראויה להערכה. גם בכך יש חשיבות ואולי אף בעתיד יתברר שבכל זאת היה למבצע ערך מבצעי מודיעיני של ממש, שיקדם את ישראל בפתרון תעלומת גורלו של רון ארד.

אבל את כל זאת לא ניתן להגיד על התנהלותו השבוע של ראש הממשלה, ממנה ניתן לקוות שיילמדו הלקחים הנדרשים.